חוקה

בתקופה האחרונה אנו מרבים לשמוע על חוקה למדינת ישראל. יש מי שכינה זאת "חוקה בהסכמה". מבלי להיכנס כאן לדיון מעמיק בהיסטוריה של המאמצים לחוקק חוקה למדינה, ומבלי לנתח כאן את הגורמים שעיכבו אותה עד כה, אנו מביאים בזאת מספר עקרונות כלליים, אשר על פי עמדת "חופש" חייבת חוקה שכזאת לעמוד בהם:

• החוקה צריכה להיות שיוויונית כלפי כל אזרחי המדינה, ללא קשר למינם, לאמונתם הדתית ולמוצאם הגנטי. כמקרה פרטי, אין היא צריכה להבחין בין יהודים לבין אחרים, לדוגמא: ברמת הבחירה המוקנית בנושא יום מנוחה שבועי. כמקרה פרטי אחר, לא צריך להיות כל קשר בין אמונה דתית או מוצא גנטי לאפשרות להינשא על פי בחירת שני בני הזוג.
  
  
• בנושא "וויתורים": בחברה הישראלית השתרשה מוסכמה גרועה, על פיה וויתורים קשורים תמיד באורח החיים שחילוניים מנהלים, ולעולם לא באורח החיים שדתיים מנהלים. לדעתנו, וויתורים שהחוקה מחלה על חילוניים כאשר מדובר באורח חייהם שלהם המועדף (למשל ויתור שלהם על קניות בשבת - יהודים דתיים ממילא לא קונים בשבת), צריכים להיות מלווים באופן הדדי בוויתורים שחלים על דתיים כאשר מדובר באורח חייהם שלהם המועדף (למשל ויתור שלהם על הזנחת לימוד מקצועות האבולוציה וביקורת המקרא).
  
  
• את נושא ה-"שבת" יש לבחון עניינית כהישג סוציאלי חשוב, ובקריטריונים המנותקים מפולחן דתי זה או אחר וכפייתו.
  
  
• החוקה לא תתייחס כלל לדברים שעושה אדם בד' אמותיו ושאין להם השלכה פיזית על האחרים, או שתתייחס ע"י הדגשה באופן חד-משמעי שבמקרים אלו אין לאף גורם זכות להתערב בחייו הפרטיים של אדם.
  
  
• רצוי שהחוקה לא תציין כלל התייחסות ספציפית לדת בכל הקשור לתחומי מדינה כלליים (כגון גיוס, חינוך חובה). במקום בו מוזכרות משום מה "דתות" או "אמונות", צריכה להיות מוזכרת גם השקפת החיים החילונית-חופשית. לדוגמא: אם יש לאפשר בסביבה מסוימת לדתי מאמין דברים מסוימים (מאכלים על פי בחירתו, השתלמויות, זמן לפולחן וכו'), אזי יש לעשות כך גם לגבי אדם בעל ערכים חילוניים.
  
  
• נוסח החוקה צריך לכלול דברים "אנושיים" בלבד, ללא איזכורי "אלוהים", "אללה", או כל מושג תיאולוגי דומה שפרשנותו נתונה לוויכוח.
  
  
• ניתן לראות כמודל כללי ומקור לעקרונות את הצהרת זכויות האדם של האו"ם.