ברבא רבא
מבלי להתייחס לסוגיית השטחים והריבונות עליהם - מסתמנת ומתעצמת
בקרבנו תופעה מסוכנת ומפחידה: רבנים מסויימים, בעלי השפעה מאגית על צאן מרעיתם, דורשים
מהם לא רק לא להשתתף בשום פעילות הקשורה בפינוי יהודים מבתיהם, אלא מעודדים אותם
להתנגד לה, ועל החיילים הדתיים בצה"ל הם מצווים לסרב למלא את פקודת מפקדיהם.
ברור שיהיו כאילו שישמעו להם, דבר שיהפוך במחי-יד את שירותם בצבא כמותנה ופוליטי,
ואם רוצים להגדיר זאת בקיצור - מדובר כאן בהמרדה ובמרידה.
חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, לא הסתמך על התנ"ך כשכתב את
"מדינת
היהודים", והוא לא שכח להדגיש במפורש, שאסור יהיה לתת למוסדות הדתיים שום
סמכות פוליטית שלטונית. הוא חזה לא רק את המדינה, אלא גם את צרותיה והסכנות שעימה לעתיד,
וכך כתב בספרו "מדינת היהודים": "האם פירוש הדבר שככלות הכול תהיה
לנו תאוקרטיה? לא! האמונה מלכדת אותנו, המדע קורא לנו דרור. לפיכך לא נניח
לכיסופים התאוקרטיים של אנשי הדת שלנו להרים ראש. נדע לרתקם אל בתי התפילה שלהם,
כשם שנרתק את הצבא המקצועי שלנו אל קסרקטיניו. צבא ורבנות יזכו בכל הכבוד הנדרש על
ידי תפקידיהם הנעלים - כל הכבוד שהם ראויים לו. במדינה המעניקה להם מעמד ויקר לא
יהיה להם פתחון-פה, שכן יביא עלינו הדבר קשיים חיצוניים ופנימיים" (הוצאה
מחודשת "בתקוע השופר", הוצאת מולדת, 1999).
האתגר העומד היום בפני המדינה וכוחות הביטחון הינו
קיומי. זה איננו סירוב פרטני, אלא סירוב מאורגן מבית. הציונות הדתית גידלה דור
מפואר של חיילים וקצינים, המהווים עמוד שדרה בהרבה יחידות עילית. מרידה שלהם עשויה
להיות פאטאלית וגורלית מאד לעתידנו כאן. כדאי לזכור לרגע, שכך היה גם
הפלמ"ח
בזמנו, יחידת העילית שלנו בזמן הקמת המדינה, וכבפרשת אלטלינה גם אותם "חתך"
בן
גוריון, פירק את הפלמ"ח
ופיזר את חייליה. וטוב גם שכך עשה! כך בדיוק חייבים לעשות עם כל אזרח, מנהיג או
ארגון שמכריז על עצמאות יישותו והתנהגותו כמדינה בתוך מדינתנו.
רב בישראל, יהיה חשוב ונערץ כאשר יהיה, הוא קודם כל
אזרח המדינה, ואם הוא מהווה סיכון לה, לעצמאותה ולחופש חיי אזרחיה - יש לנהוג עימו
כבכל אזרח אחר המסכן את המדינה ואת אזרחיה: מעצר, משפט ומיצוי גזר הדין. רב הקורא
לחיילי צה"ל לסרב למלא את פקודת הצבא - אחת מקומו: בכלא! יש לסגור את המכינות
הדתיות הקדם צבאיות - הן מיותרות ומסוכנות מאותו הרגע שאי-אפשר לסמוך על נאמנותן.
יש להוציא חוזר לכל החיילים ולהזכירם שנשבעו אמונים לצה"ל כשספר התנ"ך
מונח לפניהם לעדות, שיש בית-משפט חוקי במדינה ורק לו הסמכות לפסוק מה חוקי ומה
אינו חוקי!
מרידות יש לחסל בעודן באיבן, ויפה שעה אחת קודם, ובטוב -
אם אפשר. ולא - אזי בניתוח מכאיב.. מדינה חפצת-חיים חייבת את כל אלה לאזרחיה!
אוקטובר 2004