מה לתרנגול של כפרות ולנאצים?

השבוע התארחו באולפן "יום חדש" (קשת) הווטרינר ד"ר רפי קישון ומייסד זק"א תושב מאה שערים יהודה משי זהב. הנושא היה - איך לא - פולחן התרנגולים של יום כיפור.

הד"ר קישון ציטט מספר קטעים מתוך חיבורו הבא:

הצלת נפשות ולא נפש תחת נפש פוסקים רבים יצאו נגד מנהג הכפרות בתרנגולים ערב יום הכיפורים את יום הכיפורים, יום שבו אדם עושה חשבון נפש ומבקש להרבות במעשים טובים, לא ראוי לציין במעשה שהוא בבחינת צער בעלי-חיים. סבלם של תרנגולי הכפרות ראשיתו בצפיפות הרבה שבה מגדלים אותם, המשכו בהובלתם לשווקים בכלובים קטנים ובהמתנה הממושכת בתנאים אלו, וקצו בהקפות סביב ראשו של מבקש הכפרה. לעומת זאת, המנהג לעשות כפרות בממון ("פדיון כפרות") הוא מנהג יפה שמיטיב עם הזולת, מבטא נדיבות וערבות הדדית. ר' יוסף קארו, בעל השולחן ערוך "מה שנוהגים לעשות כפרות בערב יום כיפורים לשחוט תרנגול על כל בן זכר ולומר עליו פסוקים יש למנוע המנהג" (שו"ע, או"ח ס' תר"ה) הרשב"א "אני מצאתי ענין זה פשוט בעירנו עם שאר דברים שהיו נוהגין כיוצא בזה, שהיו שוחטין תרנגול זקן לכפרה על נער היולד וחותכין ראשו ותולין הראש בנוצתו בפתח הבית עם שומים וחבלים שרבה שנראו בעיני כדרכי האמורים, וריחקתי כל זה הרבה, ובחסד עליון נשמעו דברי ולא נשאר מכל זה וכיוצא בזה בעירנו מאומה" (שו"ת הרשב"א, חלק א, סימן שצ"ה) הרמב"ן אף הוא התנגד למנהג הכפרות (כמובא אצל הבית יוסף, אורחות חיים סימן תר"ה), ואילו הרמב"ם אינו מזכירו כלל ועל כן גם לא היה נהוג בתימן. מבין הפוסקים בני דורנו שהתנגדו לכפרות בתרנגולים הרב חיים דוד הלוי "ולמה צריכים אנו דווקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי-חיים, ללא כל צורך, ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלקים חיים" (עשה לך רב, חלק ג, עמ' ס"ז) הרב פנחס זביחי "כל עיקר ענין הכפרות בעיו"כ אין לו שורש בש"ס, ופוסקים ראשונים ואחרונים צעקו מרה על מנהג זה דנראה כעין דרכי האמורי" (שו"ת עטרת פז, חלק ראשון כרך ב - יו"ד, הערות סימן ג הערה א, ד"ה "וגם הלום") המקובל יצחק כדורי, זקן המקובלים, יצא באלול תשס"ב נגד מנהג הכפרות בתרנגולות, וקרא להעדיף על פניו תרומה לעניים, עקב צער בעלי-חיים "שהוא איסור מהתורה" ובעיית הכשרות המתעוררת פעמים רבות בשחיטת תרנגולי הכפרות. הרב שלמה אבינר, מחשובי הרבנים בציונות הדתית, המליץ באלול תשס"ד לקיים את מנהג הכפרות בכסף עקב הדוחק בשחיטה, שעלול לפגוע בכשרות השחיטה, ועקב קיומה של חלופה שאינה גורמת צער בעלי-חיים. גמר חתימה טובה!

בעוד אנו מעודדים תרומה לנזקקים (ואף תורמים מדי פעם למטרה זו בעצמנו), אין זה סוד שלמערכת "חופש" ביקורת גם על חינוך לפולחני סליחות וכפרות "אלוהיים". כאילו יושב לו איזה חוכמולוג בשמיים ואומר "אההה... יוסי שלח חמישה שקלים! מיד אני מוריד לו מהמאזניים את שווי העבירה של מניעת תחבורה ציבורית בשבת מסבתא של יעקב..." - אך לא בכך עסקינן. מה שבאמת הטריד אותנו היו תרבות הדיבור ותוכן דבריו של מדליק המשואה לתפארת מדינת ישראל, יהודה משי זהב.

ראשית, מר משי זהב אמנם חיכה בסבלנות לתורו הראשון לדבר, אך ברגע שזה הגיע, היה זה למעשה סוף "הדיון" בהגדרתו ככזה. המיקרופון הפך למשך כל שאר הראיון לנחלתו הלבעדית, וכל נסיון של ד"ר קישון או אפילו של המנחים (אורן וייגנפלד ומיכל ינאי) להשחיל מילה לא ממש צלח. הקטע כולו הפך בעל כרחם של האחרים לתחרות בגובה הדיבור, ובה - יש להודות - די הצטיין הצד החרדי.

משי זהב האשים את "החילוניים" בצביעות. הרי הם אוכלים בהנאה עופות ובעלי חיים אחרים שנשחטים באותו אופן, ומה להם כי ילינו וכו'. בטקטיקת הויכוח הוא "שכח" אודות פיקוח וטריני על שחיטה, "שכח" אודות אי-החוקיות של ביצוע פולחן התרנגולים באמצע הרחוב, ועל כך שחלק גדול מהמתלוננים הם בכלל צמחונים. ומה שיותר גרוע, בבחינת "הרצחת וגם ירשת", הוא "שכח" שקיימת גם מחאה גדולה בציבור נגד השחיטה "הכשרה", אשר בימינו אנו נחשבת בעצמה במקומות נאורים רבים בעולם להתעללות בבעלי חיים. הרי זה כמו להאשים בצביעות את מי שכפו עליו חתונה אורתודוקסית בכך שהנה הוא עצמו מסתובב עם כיפה מתחת לחופה.

טיעון מרתק במיוחד שהיה צריך אולי להקפיץ את עורכי התכנית לכיבויו של המיקרופון הנשלט, אמר שאנשים שהיו מאד בעד צער בעלי חיים והתיחסות ראויה לחיות, כמו הגרמנים, חשפו בהמשך את פרצופם הנאצי. "מה לעשות, זאת עובדה", הדגיש מר משי זהב כאשר ניסה ד"ר קישון למחות.

אז הנה עוד כמה כאלה. מה לעשות, הן עובדות:

• אנשים שהיו מאד בעד תפילה בכל סוף שבוע, עינו את אבותיו של משי זהב במרתפי האינקוויזיציה.
• אנשים שהיו מאד בעד לבישת בגדים צנועים לנשים, התאבדו על מגדלי התאומים.
• אנשים שהיו מאד בעד הגדרתו של יהודי על פי הגנים שלו, השמידו ששה מיליון יהודים.

ראו גם:

• בתוכנית: תלונה נגד מבצעי מנהג הכפרות בת"א - mynet מרכז, מאת יואב זיתון
• חג ההתאכזרות והג'יפה הפאגאנית - באתר "חופש"