בעריכת תומר קרמן וקהילתו
במדור זה ננסה למשוך באף אזרחים תמימים כדי שיעשו להבאת המשיח בהקדם האפשרי
תגובות (בעיקר כאלה שתזרזנה את בואו) אנא שלחו לכתובת הדוא"ל המצויינת
למעלה
"הבאת המשיח" היא פינה הומוריסטית. כל הרואה עצמו עלול להיפגע מן הכתוב כאן מתבקש שלא להמשיך לקרוא.
האם אתה מוכן?
נו באמת, האם אני מוכן?
האמת? - לא יכולתם להודיע קודם? למה תמיד ברגע האחרון? הרי ידעתם כבר מקודם שהוא בא, אז למה רק עכשיו
מודיעים?
לא! דווקא עכשיו לא מתאים לי. מה לעשות, מזל נאחס. כל הזמן חיכיתי, ועכשיו כשהוא כבר ממש ממש בא, ממש
ממש מתדפק - לא מתאים לי. אני צריך עוד כמה דקות לעצמי. דווקא עכשיו יש לי תוכניות אחרות. אני צריך
לחכות רק שהבת תגמור את הקולג'; שהבן יתחתן בסימן טוב ובמזל טוב ויביא כמה נכדים. בלי קצת נחת מהנכדים
אני לא מקבל כאן שום משיח. מצטער. כשלי זה התאים הוא לא בא. פתאום עכשיו הוא נזכר? עכשיו שיחכה הוא
קצת. אתם יודעים מה, יש לי תחושה עמומה שהוא אפילו עושה לי את זה בכוונה. אנשים כמו המשיח אמורים לדעת
מתי מתאים לי ומתי לא. לא? המשיח אמור לדעת כאלה דברים. בשביל זה הוא המשיח. ואם המשיח אהבל ולא יודע
דברים כאלה, אז שאלוהים יספר לו. בשביל מה הוא מקושר עם אלוהים? 39', 40', 41', 42', 43', 44', 45',
ישבתי כל השנים וחיכיתי. ומי לא בא? - נכון.
אז עכשיו נזכרת? אחרי מלחמות העולם? אחרי מלחמת יום הכיפורים. כפרה עליך! לא יכולת לבוא לפחות לפני
ההתנתקות? או במהלכה? אתה יודע כמה רבנים סבלו בגלל שלא באת בזמן? על אחריותך האישית כל ההבטחות שלהם
שלא קוימו בגללך. על מצפונך. זה משיח זה? משיח חלם! הכול במדינה הזאת חלם. ומה גם המשיח.
נו טוב, יאללה בסדר, אני לא אלך ראש בראש עם המשיח. שיבוא. בכבוד. תפאדל. אבל שלא יצפה שאני אארח
אותו. שיעשה מה שהוא רוצה, אני עסוק בענייניי. אחמד, תן לו כוס מים, שלא יתייבש אחרי נסיעה כזו ארוכה.
אז איך באמת הייתה הנסיעה? היו פקקים? רגע! מותר לך לשתות מים אם אחמד נוגע בכוס? לאחמד קצצו את איבר
המין רק בגיל 13 שנה. לא בגיל שמונה ימים. זה לא נחשב? טוב, ליתר ביטחון תביא לעצמך מים לבד. לא רוצה
לסבך אותך. מי יודע מה יעשו לך. אולי ישעו אותך מתפקידך חס ושלום. אני כבר רואה את הכותרות בעיתונים:
המשיח שסרח - שתה מים שנגע בהם גוי. חיפושים קדחתניים אחרי משיח חלופי.
חשבתם פעם איזה גאוני זה הרעיון הזה של המשיח? אומרים לך שהוא יבוא בטוח. שיום אחד הוא יבוא. זה יכול
להיות מחר. זה יכול להיות בעוד מיליארד שנה. היום הוא לא בא במקרה? אז מחר הוא יבוא. בטוח. איכשהו מחר
לא יצא לו? הוא יבוא מחרתיים. אין ספק. רצה הגורל וגם מחרתיים לא הסתייע? אז יש עוד יום. ועוד יום. ואם
חס ושלום הוא לא יגיע בעוד מיליארד שנה? אז נחכה עוד מיליארד. ועוד מיליארד. מה בוער? אנחנו טועים לחשוב
שהזמן הוא גלגל. הזמן אינו גלגל, הוא לינארי לחלוטין. תמיד עם הפנים קדימה. תמיד יש עוד יום. ואין לדעת
מה ילד יום. אם יבוא המשיח - הרווחנו. אם לא - גם הרווחנו, כי אזי יש למה לחכות.
אוגוסט 2005
להבאת המשיח לחץ
כאן