לקראת אמנה חברתית חדשה
החברה הישראלית מוצאת עצמה בדור האחרון בקיטוב הולך ומעמיק, בניכור מתגבר בין
עדות, מעמדות וקבוצות פוליטיות ובתחושת סכנה קיומית חריפה, והפעם מבפנים!
אם חפצי חיים אנו, מוטל עלינו למצוא את המשותף, את שניתן לגבש לגביו הסכמה רחבה
בנושאים הבאים:
|
מהם הקווים האדומים אשר חצייתם מסכנת את עתיד כולנו? |
|
מהם הצרכים המשותפים לכולנו? |
ומכאן - ברור כי עלינו לעסוק גם בשאלות הבאות:
|
מהן הזכויות שרוצים אנו להעניק לכל אזרח במדינה? |
|
מהן החובות שרוצים אנו להטיל על כל אזרח במדינה? |
חוקי המדינה וחוקת המדינה
מערכת החוקים, המתעצבת בכוח התהליכים הפוליטיים הדמוקרטיים, חייבת להיות אחת
ובלעדית. לא יכולה להיות מערכת מתחרה של חוקים. פגיעה בלגיטימיות המערכת האחת ע"י
קבוצות המאמצות חוקי מערכת נוספת (הלכה) היא חציית קווים אדומים. לשם ייצוב מערכת
החוקים, עליה להיות מבוססת על חוקה או על חוקי יסוד. חקיקת חוקים הפוגעים בחוקי
היסוד גם היא בגדר חציית קווים אדומים. במדינה בעלת מגוון כה גדול של עדות, דתות,
וותק, אידיאולוגיות ואינטרסים - מערכת החוקים נותרת אחד המרכיבים היחידים המשותפים
לכולנו, ודווקא כיום, כשמרכיבים משותפים אחרים נחלשו או נעלמו - יש לבצר אותה
ולהגן עליה. בלעדיה אין לנו מדינה. כיבוד החוק הופך לאחד מערכי היסוד החשובים
ביותר לשרידתנו בעתיד.
חובות האזרח - שרות לאומי
מתן שנתיים או שלוש שנים של עבודה בשרות הלאום, בצבא או בתכניות חליפיות, אינה
עניין של מה בכך. בצד תשלום מיסים לאורך כל שנות הבגרות והעבודה - זוהי נתינה
משמעותית מאד למדינה מבחינת הקורבן שנותן האזרח. זוהי נתינה משמעותית מאד למדינה
גם מבחינת האפקט שיש לה על יחסיו של האזרח עם המדינה. ואם נתינה זו מנוצלת כהלכה
ע"י המדינה - זוהי נתינה משמעותית מאד גם מבחינה זאת.
משלוש סיבות אלה 'לא יעלה על הדעת' שוויון אזרחי בין אלה שנותנים לאלה שאינם
נותנים.
אמנה חברתית חדשה חייבת להצהיר על המטרה הבאה: כל אזרחי המדינה חייבים בשרות
לאומי, וזה כולל נשים, לא-יהודיים ודתיים. פטור משרות לאומי יינתן רק למוגבלים
פיזית או נפשית. כלילת תכניות לימודי חול או קודש במסגרת זאת יכולה להתבצע רק עבור
נבחרות של עילויים, שהמשך קידומם האישי והמקצועי הוא אינטרס ראשון במעלה של המדינה.
מעגלי החובות והזכויות במסגרת השרות הלאומי
במעגל החיצוני - נותני שרות לאומי מחוץ למסגרת הצבא: שרות לקהילה במסגרות חינוך
פורמלי ולא פורמלי, במסגרות מרפא וסיעוד ובמבצעי פיתוח ברמה לאומית. חייבת להיות
הסכמה רחבה על מה שייכלל במסגרת השרות הלאומי הזה ועל משך הזמן שחייב כל אזרח לתת
למדינה במסגרת זאת.
במעגל האמצעי - המשרתים בצבא ביחידות העורף, כולל החיילים המתנדבים.
במעגל הפנימי - המשרתים בצבא פרק זמן משמעותי ומוסכם ביחידות הלוחמות. חייבת להיות
הסכמה רחבה מי נכלל במעגל זה. המחיר האישי שחיילים אלה משלמים בסיכון חייהם למעננו
ובתקופות המילואים שמחכות להם אחרי השרות הסדיר, מחיר זה חייב לזכותם בזכויות
מיוחדות.
מחוץ למעגל החיצוני יימצאו אלה שלא קיבלו עליהם אפילו מתן שרות לאומי, וחייבת להיות
הפרדה מוחשית בין אלה לאלה.
העקרון הכללי שהאמנה החברתית החדשה צריכה לקבל עליה הוא מידרג של זכויות המשתמע
מההבחנה בין שלושת המעגלים האלה, ובינם לבין מי שמצוי מחוצה להם. מדרג הזכויות
יכלול, בלי לפרט כאן מי זכאי למה: מענק משתחרר, זכויות לדיור, תוספת שכר קבועה,
מענקי לימודים והכשרה מקצועית, הנחות בשרותים המסובסדים ע"י המדינה (תחבורה
ציבורית) ועוד. מי שאינו משרת אפילו שרות לאומי - תימנע ממנו גם זכות ההצבעה
לכנסת.
לימודים והשכלה גבוהה
אמנה חברתית חדשה תתבסס על ההערכות הבאות:
ההוצאה שהמדינה ואזרחיה מוציאים על השכלה גבוהה היא גבוהה ביותר, ועל כן יש לחתור
לשיפור התרומה שהמדינה ואזרחיה מקבלים מתכניות ההשכלה הגבוהה.
שיפור איכות ההוראה:
מוסד אקדמי אינו יכול לקלוט אלפי סטודנטים ועם זאת להצהיר כי
הוא מתמקד באיכות המחקר. יש להפריד בין פונקציות ההוראה לפונקציות המחקר, מנהלתית
ותקציבית, להקדיש להוראה תקציבים ומינהל פדגוגי הראויים לאלפי הלקוחות המקבלים שרות
במוסד האקדמי.
וויסות מערך הקורסים והמקצועות הנלמדים:
זה אינטרס של התלמידים ושל המדינה. אף אחד
לא מרוויח ממצב של שוק פתוח המייצר היצע של בוגרי מקצוע מסויים, שאין להם ביקוש.
זה בזבוז כספי לאום. הוויסות חייב להתבצע ברמה ארצית ובכלים ארציים. במסגרת וויסות
זה יוגדל מספר המוסדות, הקורסים, והתלמידים המכשירים עצמם לקראת מקצוע מבוקש.
תלמידים המעוניינים ללמוד מקצועות 'לא-מבוקשים' ישלמו את מלוא העלות של הלמידה, אם
לא יאובחנו כעילויים בתחומם, שעל המדינה לשאוף לטפחם.
שילוב ההכשרה המקצועית בתכנית הלמידה:
תלמיד המסיים לימודי מקצוע מסוים, ועדיין
אין לו כל הכשרה לעסוק במקצוע, יוצא אל שוק העבודה כנכה - מבוגר יותר בשנים, בעל
השכלה רחבה יותר בתחום בו הוא רוצה לעסוק, אך כמעט חסר ערך למקומות העבודה הקולטים
אותו. שילוב עבודה (הכשרה מעשית) בלימודים יכול לשמש גם משאב חשוב לצמצום עלות
הלמידה. עבודתם של התלמידים תכסה חלק מהוצאות לימודיהם.
תמיכת מפעלים, מוסדות ומקומות עבודה במסלולים המכשירים עובדים עתידיים שלהם:
יש למצוא את הנוסחה המאפשרת למפעל לאמץ מסלול במוסד אקדמי המכשיר עובדים עתידיים
עבורו. המפעל ישתתף במימון הלימודים, ויקנה לו זכות להיות מעורב בעיצוב תכנית
הלימודים.
אני קורא לתנועות ולארגונים פוליטיים לשלב מרכיבים ממודל זה במצע שלהם ולחפש
שותפים לרעיון בקרב התנועות והארגונים האחרים.
מני גל
עין-גדי
מכללת דוד ילין, ירושלים
יום שלישי 17 נובמבר 1998