מצעדי הגאווה 2009 - ירושלים ותל אביב

בתאריך 12.06.2009 נערך מצעד הגאווה בתל אביב, ובתאריך 25.06.2009 נערך המצעד בירושלים. המצעד בתל אביב עבר ללא אירועים חריגים למעט פרובוקציה של ארגון קיצוני, שהייתה גם בשנה שעברה. העומד בראשם, איתמר בן-גביר, נשא שלט ובו נרשם:

"ולא-תקיא הארץ אתכם, בטמאכם אותה" (ויקרא פרק יח פסוק כח)

הפרק מדבר על איסור משכב זכור, איסור גילוי עריות, איסור משכב בהמה, ובכל אלה מאשים הכתוב את הגויים: "אל-תיטמאו, בכל-אלה: כי בכל-אלה נטמאו הגויים, אשר-אני משלח מפניכם" (ויקרא פרק יח פסוק כד).

כתגובה, ניגש אליהם נציג 'חופש' ומסר לידי בן-גביר ושותפיו ציטוטי ההלכה אורתודוקסית המדברים על פדופיליה, כגון:

"תינוקת מבת שלוש שנים ולמטה, ותינוק מבן תשע שנים ולמטה--מותר להתייחד עימהן: שלא גזרו אלא על ייחוד אישה הראויה לביאה, ואיש הראוי לביאה." (משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - פרק כב - פסוק/ים ט) "כל אישה אסורה מאלו--אם הייתה בת שלוש שנים ויום אחד ומעלה--גדול הבא עליה, חייב מיתה או כרת או מלקות; והיא פטורה מכלום, אלא אם כן הייתה גדולה. ואם הייתה פחותה מזה--הרי שניהן פטורין, שאין ביאתה ביאה. וכן אישה גדולה שבא עליה קטן--אם היה בן תשע שנים ויום אחד ומעלה--היא חייבת כרת, או מיתה, או מלקות; והוא פטור. ואם היה בן תשע שנים ולמטה, שניהם פטורין." (משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - פרק א - פסוק/ים יג) "קטן בן תשע שנים ויום אחד שבא על הבהמה, או הביאה עליו--היא נסקלת על ידו, והוא פטור; היה בן תשע או פחות, אין סוקלין את הבהמה. וכן קטנה בת שלוש שנים ויום אחד שהביאה בהמה או חיה עליה--בין בהמה גדולה, בין בהמה קטנה, כיון שהערת בה הבהמה, בין כדרכה בין שלא כדרכה--הבהמה נסקלת; והיא, פטורה. ואם הייתה גדולה, שניהן נסקלין; ואם הייתה מבת שלוש שנים ולמטה, אין הבהמה נסקלת." (משנה תורה - ספר קדושה - הלכות איסורי ביאה - פרק א - פסוק/ים יז)

אותם אנשים השליכו את ציטוטי ההלכה ואחד מהם אף הגדיל לעשות וסינן:

"ספר תורה שכתבו מין, יישרפו." (משנה תורה - ספר אהבה - הלכות תפילין - פרק א - פסוק יג)

גם בירושלים הייתה פרובוקציה של ארגונים מסוימים, ובאירוע אלים יחיד הושלכה ביצה על אחד ממשתתפי המצעד (נענע 10).

למרות הפרובוקציות הללו, נראה כי ארגוני קהילת הלהב"ט מצליחים במקום שבו החילונים נכשלים. לאור גלי המחאה והאלימות שהיו אך לפני מספר שנים בודדות בירושלים ביחס לזמן הזה, ניתן להבחין בכניעה ברורה של פלגים קיצוניים בפני הנאורות. המסקנה העולה ממגמה זו היא, שאסור בשום פנים ואופן להיכנע לאלימות ולסחטנות, ויש לעמוד על הדרישה העקרונית לזכות לחיות בישראל כחילוניים, החופשיים מהדת ומחוקיה. בסופו של דבר נהיה חופשיים בארצנו, כי "יש יותר מדרך אחת להיות יהודי" (סיסמת היהדות המתקדמת).