פרידה מאתר חופש

במשך חמש וחצי השנים האחרונות היה אתר חופש הבית השני שלי, לפעמים הראשון (לא מאמינים? תשאלו את זוגתי הסבלנית). לפני כמה שבועות הרגשתי שהגיע הזמן להיפרד, ומחר, באחד ביוני, אני מפסיק להיות שותף בצוות האתר ומתחיל להיות מבקר נאמן.

לא צריך לדאוג יותר מדי (או לשמוח יותר מדי) - האתר נשאר בידיים טובות מאוד. אני לא יודע עדיין אם הידיים הטובות האלה יצליחו לעמוד במשימה הכמעט בלתי אפשרית של עידכון יומיומי, אבל אני בטוח שהאתר יתעדכן לפחות מספר פעמים בשבוע (זה הזמן שלך לפנות לאתר ולהציע עזרה: עזרה כספית, עזרה בתוכן, עזרה בעריכה או בגרפיקה או בפירסום או בכל דרך אחרת).

למה בעצם הקמתי את אתר חופש

בדרך כלל כשאתה עושה משהו יש סיבה אחת מרכזית למעשה הזה ולפעמים עוד כמה סיבות. הסיבה העיקרית שבגללה הקמתי את האתר: הבנתי שהמחזירים בתשובה, המימסד החרדי והחינוך החרדי יוצרים סכנה הולכת וגדלה לקיומה של מדינת ישראל (למה? קראו בהמשך). הרגשתי שבדיוק כמו שאני חייב להתגייס לשרות בצבא כדי להגן על המדינה מפני סכנות אחרות אני חייב להתגייס גם למאבק הזה.

היו גם סיבות נוספות - ציד הנפשות שקורע נערות ונערים ממשפחותיהם, מאמלל את המשפחות האלה והופך אזרחים טובים לרובוטים חרדיים, התיסכול על השתמטותם של רבים בציבור החרדי משרות בצבא ומעבודה, החינוך לבערות שנעשה במימון המדינה (ובמימוני שלי) במוסדות החינוך החרדיים והכפייה הדתית.

למה קראתי לו אתר חופש

מאוד פשוט: בשם הדת והאמונה אנשים מנסים (ולפעמים מצליחים) לגזול ממני את החופש שלי: החופש להינשא בנישואים חופשיים, החופש להיקבר בטקס חופשי, החופש לנסוע בתחבורה ציבורית בשבת, החופש לקנות בשבת, החופש לבלות בשבת, החופש לקנות אוכל טעים ולא כשר, החופש לשתות קפה טרי בבית מלון ועוד ועוד ועוד.

ובלי חופש אני לא בן אדם.

ההתחלה

הרבה דברים עיצבנו אותי בכל מה שקשור לדת ומדינה.

קודם כל העובדה שאני מבלה בערך חודש וחצי במילואים מדי שנה, אחרי שהשלמתי שלוש וחצי שנים של שרות סדיר בחיל קרבי, ויש ציבור שלם שאינו משרת בכלל. לפעמים חודש בעזה לפני בחינות באוניברסיטה, לפעמים אימון כשאשתי בחודש התשיעי, ויש ציבור שלם שאינו משרת בכלל.

אחר כך היה העניין של סוחרי הדת, אלא שנקראים "מחזירים בתשובה". במיוחד עיצבנה אותי העובדה שהם מגיעים לבתי ספר תיכוניים ומנסים לקרוע נערות ונערים חילוניים ממשפחותיהם ולהפוך אותם מאזרחים יצרניים לרובוטים חרדיים.

והיו עוד הרבה דברים שהוציאו אותי מהכלים: ההקצבות הענקיות לישיבות, העובדה שמשפחה חרדית ממוצעת מביאה לעולם, בלי חשבון, המון ילדים שחיים גם מהמיסים שלי, ההתבטאויות הנוראיות של רבנים דגולים על כופרים כמוני, העובדה שאנשי ישיבות ההסדר שכל כך מהללים אותם על תרומתם למדינה משרתים בסך הכל 20 חודשים בצבא, ועוד ועוד.

בשלב מסויים הרגשתי, על רקע השיטפון בחומר תעמולה חרדי, שחסר אתר חילוני שיבטא את המחשבות של אנשים כמוני. יום אחד הקמתי אתר וקראתי לו אתר חופש. בסך הכל התכוונתי להכניס כמה דפים שבהם אבטא את מה שאני מרגיש ועוד קצת חומר בנושאים שהטרידו אותי.

ההמשך

לא עברו כמה שבועות מאז שהקמתי את האתר והתחלתי לקבל יותר ויותר תגובות, רובן הגדול מזדהה ותומך. אחרי כמה חודשים הצטרף אוהד, שהוסיף הרבה תוכן לאתר, ואחרי זמן קצר דן מלר הבלתי נלאה שהרבה בגללו הפך האתר למה שהוא היום. במשך הזמן הצטרפו אנשים נוספים לצוות האתר - דפנה, שירה, ניצן ורוני, וסייעו גם עודד, בועז, ח-גב ואחרים. היו כאלה שהעשירו את האתר בתוכן, כמו סייברדין, שלומי טל, צופיה מלר ומשה גרנות, ואחרים עזרו לנו בגרפיקה - אקו , תומר, עידו ורבים אחרים (אני מתנצל בפני מי ששכחתי אותו).

הכי חשוב - אין אלוהים

הכי חשוב בעיני, מהתחלה, לא היה המאבק בכפייה הדתית, אלא להגיד בקול רם: "אין אלוהים!". כפייה דתית והחזרה בתשובה והשתמטות מהצבא וחינוך לבערות כמו שנהוג אצל החרדים כולם תוצאה של האמונה באלוהים של היהודים. כיוון שמגיל קטן אני משוכנע שאלוהים הזה איננו קיים, חשבתי שהדבר הכי חשוב זה להגיד את זה בקול רם. כשהבסיס הזה יתערער, כל השאר ייפול מאליו.

איך אני יודע שאין אלוהים? גם זה פשוט - הכנסו למדור מאמרים באתר, הקליקו על "המאמרים הכי טובים" וקראו את המאמר "על השואה והאמונה".

הסכנה למדינה

כאמור, אני חושב שהמחזירים בתשובה, המימסד החרדי והחינוך החרדי יוצרים סכנה הולכת וגדלה לקיומה של מדינת ישראל. למה? פשוט:

הם מגדלים המוני אנשים חסרי השכלה ראויה, שלומדים כל חייהם בישיבות ואינם משרתים בצבא. העול הכלכלי על שאר תושבי המדינה הולך וגדל, ועול השרות בצבא מוטל גם הוא על "שאר תושבי המדינה". כל עוד מדובר ב- 10% חרדים באוכלוסיה אנחנו מחזיקים מעמד. אבל בגלל הריבוי הטבעי של החרדים האחוז שלהם באוכלוסיה הולך וגדל. ורבים מהחרדים מאמינים שהם צריכים להחזיר את כל השאר בתשובה - ככה אחוז החרדים באוכלוסיה גדל עוד יותר.

מדינת טאליבאן יהודית.
מה שיקרה עוד עשר, עשרים, שלושים שנה, זה שאחוז החרדים באוכלוסיה יהיה כזה שתהיה פה מדינת טאליבאן יהודית. מה שקוראים "מדינת הלכה". קשה לכם לדמיין את זה? אז אנחנו נעזור: לא נוסעים יותר בשבת, נשים לא מסתובבות ברחוב בלבוש לא צנוע, בבתי הספר מלמדים 30 שעות שבועיות של "לימודים תורניים" ועוד שלוש שעות של מתמטיקה. אין תיאטרון, טלוויזיה או בתי קולנוע ובבתי המשפט יושבים החברים של הרב עובדיה שפוסקים על פי השולחן ערוך. דוגמה: "יש להיזהר שלא ילך איש בין שתי נשים ולא בין שני כלבים או שני חזירים, וכן לא יניחו האנשים שתלך ביניהם אישה או כלב או חזיר" (שולחן ערוך, קצש"ע ג'/ ח'). הבנתם את הרעיון... אפגניסטן ישראלית, לא יותר אבל גם לא פחות.

צבא.
עוד משהו שיקרה זה שחלק גדול מאד מהצעירים יהיו חרדים שלא מתגייסים לצבא וחלק גדול מהצעירים שאינם חרדים ירגישו פראיירים ולא ירצו להתגייס. בלי צבא חזק כנראה יהיה קצת קשה לקיים את המדינה הזאת, לא?

המצב הכלכלי.
רוב תושבי המדינה הזו יהיו עניים - חלק בגלל שהם לא עובדים ויש להם הרבה ילדים, וחלק אחר בגלל שהם צריכים לשלם הרבה מאד מסים כדי לקיים את העניים. נכון שזה כיף גדול להיות עני, אבל במצב כזה המשכילים בדרך כלל עוזבים, אין מדע, אין תרבות, למדינה אין כסף להחזיק צבא... אבל בעצם לא צריך צבא כי אין חיילים...

מה עכשיו

אני, כאמור פורש. כמו כל האנשים ששותפים לבניית האתר גם אני עשיתי את זה בשעות הפנאי המעטות שהיו לי וללא שום תמורה כספית (אם כי תמורת המון סיפוק). באופן פרדוקסלי, האתר שהקמתי למען החופש שלי, גזל ממני כמעט את כל הזמן החופשי שלי. חמש שנים זה המון זמן, ואני סומך גם עליכם שתעזרו, כי המטרה חשובה מאין כמוה והסכנה גדולה מאוד.

כמובן שאמשיך לקרוא דואר במשך כמה זמן, אבל פניות בענייני האתר אנא הפנו לפי הכתובות שרשומות ב"כתבו אלינו" בדף הראשי.

להתראות,
דרור.