אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

שעשועים של מודעות

זכר ונקבה ברא אותם

מאת: ד. ניצן

זהו פרק מתוך הספר "שעשועים של מודעות".
© 2012 כל הזכויות שמורות למחבר, ד. ניצן
מותר להעתיק ולהפיץ את הספר הזה בגירסתו העברית בלבד, בכל אמצעי, בתנאי שלא ייעשה בתוכנו שינוי כלשהו.

'לורטה מרטין המתוקה חשבה שהיא אשה, אבל היא היתה איש אחר.'
-- 'חזור/חזרי', החיפושיות, פול מקקרטני וג'ון לנון, 1969

שירלי מייסון נולדה במינסוטה שבארצות הברית, בשנת 1923. [1] כבר בתקופת ילדותה יצא שמה כ'ילדה מוזרה' בעלת התנהגות שונה מילדות אחרות בנות גילה, ועם הזמן היא החלה גם לחוות תקופות של איבוד זמנים ('Blackouts') בזכרונה, כמו גם התמוטטויות רגשיות.

הציבור הרחב למד שנים אחר כך להכיר את שירלי מייסון כדמות אחרת - סיבּיל - בעקבות ספר ושני סרטים שנעשו אודותיה ואודות מחלתה, תוך שימוש בשם בדוי. [2] הסיפור שזכה לפירסום עולמי עוסק בתופעת פיצול האישיות ממנה סבלה הגיבורה. מודעותה של סיביל - במקור שירלי - הכילה בתוכה לא פחות משש-עשרה דמויות שונות, כל אחת בעלת אופי ותכונות משלה, אשר היו מופיעות בתיזמונים שונים. שתיים מדמויות אלה היו שני נערים זכרים.

עם התקדמות המחקר, למדנו להכיר שהחזקה במודעות מהמין השני (מתוך מגוון של מודעויות) אינה תופעה כה נדירה במקרי ההפרעה הנפשית המכונה 'הפרעת זהות דיסוציאטיבית'. [3] גם במצבי מודעות אחרים, כגון בזמן חלומות או תחת היפנוזה, אין זה נדיר למצוא אנשים המחזיקים - לפחות באופן זמני - במודעות של בן או בת המין האחר.

-- * -- * --

על המקרים המתוארים לעיל נוכל להוסיף בקלות את האחוז הגדול-יחסית של האנושות, שתמונת עולמם ונטיותיהם המיניות שונות מאלה של חבריהם אשר נמנים על אותו 'מיגדר' (זכר או נקבה) מבחינה ביולוגית, כלומר, הומואים ולסביות. למעשה אנו יודעים כיום על אותה תופעה בדיוק גם אצל בעלי חיים נוספים מלבד המין האנושי.

בתרבויות אנושיות שונות, במיוחד בכמה תרבויות מזרח-אסייתיות, אנו עדים לקיומם המקובל של מיגדרים נוספים על ה'זכר' וה'נקבה' הנפוצים. במקרים נדירים אנו נתקלים באנשים שמשנים באופן קיצוני את זהותם המינית, כולל מהבחינה החיצונית, במהלך שנות חייהם. במקרים חריגים יותר נוכל גם למצוא אנשים שנולדו עם מאפיינים של שני המינים גם יחד, כולל אפילו מבחינה גנטית. [4]

המסקנה המתבקשת מכל זאת הינה שמודעותנו לזהות המינית שלנו אינה בהכרח תוצר ישיר של הקוד הגנטי שלנו, או של מבנה גופנו החיצוני. באופן פוטנציאלי, היא אינה אפילו דבר קבוע ועשויה להשתנות עם הזמן.

זאת אולי תשובה חלקית לשאלה כבדת המשקל: האם המיגדר מפריד בין שני סוגי מודעות ששונים מהותית זה מזה? במילים אחרות: האם קיימת בכלל 'מודעות זכרית' ו'מודעות נקבית'? או שמא קיימת פשוט 'מודעות' ותחושת המיגדר היא סתם עוד אחת מני רבות, תחושה משתנה נוספת בסל הגדול המרכיב את המודעות שלנו, ולא מאפיין מהותי שלה?

-- * -- * --

הסתכלות בטבע שסביבנו עשויה להעלות את התפיסה כאילו החלוקה בין 'זכר' ו'נקבה' היא מהותית ומהווה חלק בלתי נפרד מקיומו של עולם החי. בפועל קיימים בעלי חיים פרימיטיביים רבים שהתרבותם היא 'אל-מינית' ובעצם אין בהם 'זכר' ו'נקבה'. במקרים אחרים, מושג זה הוא גמיש ביותר אצלם.

סביר להניח שההתפתחות של חלוקת החי והצומח לשני מיגדרים עיקריים של זכר ונקבה היא לא יותר מאשר מקרה מוצלח, אחד מני רבים ששרדו ושגשגו, בתולדותיה של האבולוציה. מיטיב לתאר זאת פרופ' סטיב ג'ונס בספרו 'כמעט כמו לווייתן': [5]

'לפני זמן רב (ואצל כמה אורגניזמים פשוטים גם כיום) כל תאי המין היו באותו גודל, והתלכדו ליצירת עובר מצויד היטב במזון. ואז הופיע האינטרס העצמי, ואחד משני השותפים רימה בכך שייצר תאים קטנים יותר אך במספר גדול בהרבה. הוא (שכן זה היה המיגדר שלו החל מאותו רגע) עלול היה להוליד צאצאים רעבים, אבל היו לו רבים מאוד מהם. הצלחתו הוגבלה על ידי הסיכון שאותם תאים קטנים יתלכדו לעובר עם מזון מועט מכדי שיוכל לגדול. הברירה העדיפה התלכדות עם תאים גדולים שיצר השותף שלו, וכך נולדו המיגדרים. הזכרים היו נוכלים מאז הופיעו לראשונה.'

וכמו בפיתוחים רבים אחרים של האבולוציה, כך גם תחושותינו בנושאי זכרים, נקבות וכל השאר - הם לא יותר מאשר פועל יוצא של הדרך בה התפתח מוחנו לתרום לשרידותה של אותה רמאות מיקרוסקופית מקרית ועתיקת עידנים, שמלווה אותנו עד עצם היום הזה.

לפרק הבא


[1] שמה המלא, שירלי ארדל מייסון (Shirley Ardell Mason‏), 1923-1998.

[2] הספר 'סיביל' ('Sybil') מאת פלורה שרייבר (Flora Rheta Schreiber) יצא לאור בשנת 1973. בשנת 1976 התפרסם הסרט הראשון באותו שם, בבימויו של דניאל פטרי ובכיכובן של סאלי פילד וג'ואן וודוורד. ב-2007 יצא הסרט השני בבימויו של ג'וזף סרג'נט ובכיכובן של תמי בלנשרד, ג'סיקה לאנג וג'ובת' וויליאמס.

[3] באנגלית: 'Dissociative Identity Disorder', ובקיצור 'DID'.

[4] מבחינה גנטית, יורש העובר זוג כרומוזומים הקובעים את מינו: כרומוזום X מהאם, וכרומוזום X או Y מהאב. הצירוף 'XX' ייצור עובר ממין נקבה, בעוד הצירוף 'XY' ייצור עובר זכר. מחקרים עדכניים מראים שתיזמון הופעתם של הורמונים בזמן ההריון, במיוחד הורמון הטסטוסטרון הזכרי, יכולים להשפיע (למרות הקוד הגנטי) על נטיותיו העתידיות של האדם. בנוסף, קיימים מקרים חריגים של צירופי כרומוזומים אחרים מהנ"ל, ולהם השלכות שונות על זהותו המינית של האדם.

[5] הספר כבר הוזכר קודם לכן (בפרק 'הביצה והתרנגולת'). הציטוט הנוכחי הוא מפרק 4 בספר ('ברירה טבעית').


פברואר 2014



חברים ב- עוצב על ידי