אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה או שהעדפתם לא לדעת
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

שעשועים של מודעות

תרחישי מודעות

מאת: ד. ניצן

זהו פרק מתוך הספר "שעשועים של מודעות".
© 2012 כל הזכויות שמורות למחבר, ד. ניצן
מותר להעתיק ולהפיץ את הספר הזה בגירסתו העברית בלבד, בכל אמצעי, בתנאי שלא ייעשה בתוכנו שינוי כלשהו.

'מר ק. המפורסם יבצע את מופע הגבורה שלו בשבת בבישופסגייט.'
-- 'מתקיים לתועלתו של מר קייט', החיפושיות, ג'ון לנון ופול מקקרטני, 1967

ג'ון הוא טיפוס דכאוני. הוא חש כבר זה זמן רב כי אין ממש 'טעם' לחיים. לאחרונה אף עבר מספר אירועים קשים שתרמו גם הם להרגשה רעה זאת. ג'ון החל לשקול ברצינות לשים קץ לחייו.

עם כל זאת, ג'ון הוא ספקן וחששן מטבעו, ואינו שש כל כך לפגוע בעצמו. מהיותו אדם בעל נטיות מתמטיות מחליט ג'ון להפקיד את ההחלטה הסופית באשר להמשך חייו בידי הגורל. הוא יטיל מטבע וינהג על פי התוצאה המקרית: יצא 'עץ' - יתאבד, והיה ויצא 'פלי' - יישאר בחיים.

מגיע הרגע הדרמטי. ג'ון שלנו לוקח את המטבע וזורק אותו על השולחן. התוצאה - אולי להקלתו או אולי דווקא לאכזבתו - היא 'עץ', כלומר על פי החלטתו הקודמת עליו כעת ליטול את חייו שלו עצמו.

עכשיו נמשיך את סיפורנו הקצר בשני כיוונים שונים ונעניק לו סוף שונה בכל אחד מהם:

כיוון א': ג'ון אינו מתמהמה. הוא נוטל את האקדח שנמצא ברשותו, יורה בראשו שלו עצמו, ושם קץ מהיר לחייו.

כיוון ב': ג'ון, כבר אמרנו, הוא חששן. עוברות מספר דקות, עוברים ימים, ולאחר תקופת מה מבין ג'ון שהדבר לא יקרה, שהוא בעצם התחרט על החלטתו המקורית.

-- * -- * --

במבט ראשון, זהו לא יותר מסיפור קצר ועצוב על איש ושמו ג'ון. אם ננתח את הסיפור מעט יותר לעומקו, נגלה בו כמה כמה היבטים מעניינים. המציאות, כבר אמרנו, היא אולי 'דטרמיניסטית'. [1] במצב זה, איננו שולטים במה שעומד לקרות והדברים מוכתבים מראש - אנו פשוט איננו יודעים מה עומד לקרות.

בעולם דטרמיניסטי בו אין מקריות אמתית, היתה החלטתו של ג'ון להטיל מטבע - צפויה מראש. גם תוצאות ההגרלה היו קבועות מראש, ובעצם גם האופן בו יתייחס ג'ון בסופו של דבר לתוצאות. [2] בעולם כזה, מצד אחד אין משמעות להטלת מטבעות, ומאידך מוכתב מראש שהם יוטלו.

בעולם שאינו דטרמיניסטי - עולם המאפשר בחירה חופשית ואקראיות, עדיין איננו יודעים היכן ועד כמה קיימת אותה אקראיות, אבל יש לה מקום. בעולם כזה תיתכן משמעות להטלת מטבע, [3] ולענייננו - תיתכן משמעות להחלטותיהם של יצורים בעלי מודעות ורצון חופשי. במצב זה, בהתאם לכיוון בו התפתח סיפורנו, מודעותו של ג'ון החליטה לבסוף להציל את מודעותו של ג'ון, או שלא. במובן מסויים, כיוונה של ההחלטה תורם (או שלא) לריבויה העתידי של האקראיות בעולם, כיוון שמודעותו ש'ניצלה' של ג'ון עשויה כעת להיות מעורבת בהחלטות נוספות הרות-גורל ורבות חשיבות.

הסיבה למצבו של ג'ון בסוף הסיפור מרתקת לא פחות. במציאות דטרמיניסטית, מכיוון שהתסריט קבוע מראש, אין למעשה 'סיבה' ואין 'תוצאה'. לא כל כך חשוב מה קרה קודם ומה קרה אחר כך. בעולם שכזה, איש אינו יכול להאשים את ג'ון בסופו של דבר במצב אליו הגיע, מלבד העובדה שבמקרה כזה עצם ההאשמה נקבע מראש. לעומת זאת, במציאות לא דטרמיניסטית, נטייתנו הטבעית תהיה להטיל על ג'ון את האשמה למצבו, אך ההגדרה שלנו לעולם שכזה אינה הגדרה לפיה הכול מקרי - עדיין אנו מקבלים עלינו חוקים מסויימים של הפיזיקה והתנהגות היקום, לפחות במובן הסטטיסטי. רוצה לומר, ייתכן - ואפילו סביר - שגם אז לא נוכל להאשים את ג'ון באופן גורף במצבו.

-- * -- * --

נניח לרגע שעולמנו הוא אכן דטרמיניסטי לחלוטין, ורק בגלל מורכבותו (ביחס לתפיסה שלנו) הוא מצטייר בעינינו כמלא אקראיות ורצון חופשי. עד כמה ישתנה סיפורנו שלעיל אם ג'ון עצמו יודע שהעולם דטרמיניסטי? אם הוא חי בתקופה בה כבר הדבר הוכח קבל עם ועדה? האם יוותר אז על ההגרלה הכאילו-מיותרת? האם ינהג אחרת, או אולי ירגיש אחרת?

נקדים ונאמר כי במקרה של עולם דטרמיניסטי, הידיעה של מאן דהוא האם העולם הוא באמת כזה או שלא - גם היא עצמה מוכתבת מראש. משיקולים מסוג זה אנו יכולים להסיק מסקנה מרחיקת לכת, והיא שאם נצליח אי פעם להוכיח שהעולם דטרמיניסטי, הרי שהתאריך המדויק של אותה הוכחה נקבע אף הוא מראש... או במילים אחרות, אין מה לנסות ולהתאמץ להוכיח זאת! (לכאורה, כמובן, שכן המאמץ עצמו גם כן נקבע מראש אם 'נבחר' בו.)

עד כה ערבבנו בפרק זה באופן חופשי את המושגים 'עולם דטרמיניסטי' ו'מציאות דטרמיניסטית'. כדי להדגים עד כמה ניתן לבלבל בין השניים, נבחן סיפור דמיוני אחר שעושה שימוש ברעיון 'המוח בצנצנת' אליו אנו חוזרים מדי פעם.

-- * -- * --

בסיפורנו החדש, ג'ורג' הוא 'המדען המטורף' ששם בצנצנת את מוחו של ג'ון, ומזין לו קלטים מתאימים מתוך תוכנת המחשב העתידנית שלו.

במציאותו הוירטואלית של ג'ון הוא מטיל מטבע 'הוגנת' כדי לערוך הגרלה כלשהי. את המטבע מציגה לו, כמובן, ללא ידיעתו, תוכנת המחשב של ג'ורג', ועל כן 'הוגנותו' ואקראיותו של המטבע אינם דברים המובנים מאליהם. אלה נשלטים על ידי אותה תוכנת מחשב בפיקודו של ג'ורג'.

ג'ורג' והמחשב שלו יכולים להחליט האם המטבע של ג'ון יתן בכל פעם תוצאה אקראית, או שיתן תוצאה שהם יחליטו עליה - ישירות או באמצעות הפעלת לוגיקה אוטומטית כלשהי. היות שג'ורג' הוא טיפוס הרפתקני, הוא מטיל בעצמו מטבע בעולמו שלו, כדי להחליט האם לסדר עבור ג'ון המסכן מטבע אקראי לחלוטין או קבוע מראש.

אלא שג'ורג' חי עדיין בעידן בו איננו יודעים אם העולם הוא דטרמיניסטי או שיש בו יסודות כלשהם של אקראיות ובחירה חופשית. והנה הדבר המוזר שמתרחש:

אם עולמו של ג'ורג' הוא דטרמיניסטי, הרי שתוצאות ההגרלה שלו נקבעו מראש ללא ידיעתו שלו. יתרה מזאת, התוצאות אינן משנות כלל לג'ון. אפילו אם ינסה ג'ורג' להזין את מוחו של ג'ון בקלטים אקראיים מנקודת מבטו, הם לא יהיו אקראיים. מאחר שכל המיכשור של ג'ורג', כמו גם הנוירונים ממוחו של ג'ון, מבצעים את פעולתם באותו עולם חיצוני דטרמיניסטי, הרי שמודעותו של ג'ון הנגזרת באופן חד-ערכי מיחסי הגומלין בין אלה - חייבת לייצר מציאות דטרמיניסטית אף היא. תוצאות ההגרלה שלו נקבעו לכן מראש גם הן.

אם, לעומת זאת, עולמו של ג'ורג' אינו דטרמיניסטי ומאפשר הגרלות אקראיות באמת, הרי שתוצאות ההגרלה שלו משנות עבור ג'ון. יש ביכולתו להזין את מוחו של ג'ון בקלטים אקראיים באמת, ולכן הוא יכול לייצר במציאות של ג'ון מטבע 'אקראי'.

יש להודות: מכיוון שג'ורג' שולט לחלוטין במציאות של ג'ון, הוא יכול כמובן לגרום לו לחוש בהמשך כאילו דבר אקראי אינו כזה, ולהיפך, אבל לצורך העניין נתעלם מעיוות קטן זה בעלילה. גם אם חוקי המתמטיקה השולטים בעולמו של ג'ורג' שולטים גם בעולמו של ג'ון, וגם אם יתעלם זה האחרון מתחושותיו ויערוך ניסויים מדעיים כהילכתם, לא ברור עדיין האם יצליח להוכיח או לשלול דטרמיניסטיות - דבר שכאמור מסובך מאד עד בלתי אפשרי.

-- * -- * --

ג'ורג' המדען המטורף וההרפתקן החליט לפרוק כל עול. הוא מזין עתה את מוחו של ג'ון בקיומו של חבר דמיוני בשם ג'ראלד - חבר שבמציאות של ג'ון נראה אמתי לגמרי. באמצעות המחשב שלו, ג'ורג' 'מלמד' את ג'ון כיצד להתגנב אל ג'ראלד בשנתו, להסיר את מוחו בזהירות, ולשים אותו... בצנצנת... נו, הבנתם.

האם מציאותו של ג'ראלד היא דטרמיניסטית?

במבט ראשון נראית שאלה זו לגיטימית, בדיוק כפי שהיא היתה עבור ג'ון לפני מספר פסקאות. עם זאת, שאלה טובה יותר עשויה להיות: 'האם מציאותו של ג'ראלד קיימת בכלל?' הרי כל כולו של ג'ראלד, גם לפני 'צינצונו', היה פרי דמיונו המודרך של ג'ון. מחוץ לצנצנתו של ג'ון אין ג'ראלד, לא כל שכן מציאות שג'ראלד חווה.

היחיד שיכול להעניק משמעות לשאלות באשר למציאותו של ג'ראלד הוא ג'ון. לגבי כל ישות אחרת בעלת מודעות, אין ג'ראלד ועל כן אין גם מודעות של ג'ראלד. ומיד נוסיף על כך שני סיבוכים מרתקים בפני עצמם:

האחד - מכיוון שעבור ג'ון כן קיימים ג'ראלד ומודעותו, האם עבורו היא דטרמיניסטית? אם ניתן לדטרמיניזם בעולמו של ג'ורג' סיכוי תיאורטי של 1/2, הרי על פי הניתוח שלעיל הסיכוי לדטרמיניזם בעולמו של ג'ון הוא 3/4, ובעולמו של ג'ראלד מן הסתם 7/8. מה אתם יודעים, צנצנות מגבירות דטרמיניזם.

הסיבוך האחר - בשבילו נעלה באוב מסקנה עתיקה שלנו שמתמצית בעקרון של דקארט: [4] איננו יכולים להוכיח בוודאות מוחלטת שאף אחד אחר קיים מלבד אנחנו עצמנו. מכאן נובע שמנקודת מבטו של ג'ורג', ייתכן שלא רק ג'ראלד, אלא ג'ון בעצמו הוא ישות דמיונית. ומבחינתכם קוראים נכבדים, שלושתם בוודאי ישויות דמיוניות ואולי אף הספר זה בכבודו ובעצמו.

לפרק הבא


[1] ראו בפרק קודם 'הכול צפוי והרשות נתונה'.

[2] הספר 'קץ כלזמן' של אסימוב כבר הוזכר בהערות השוליים לפרק הקודם האמור. הקטע הרלוונטי שם לענייננו תופס את השלכותיה של ההחלטה לבצע דבר מה כזהות להשלכותיו של הביצוע עצמו, ובכך מתעלם במידת מה מהאפשרות להתחרט טרם ביצועה על החלטה שכבר נלקחה.

[3] בטכנולוגיה העדכנית, כאשר רוצים לייצר הגרלה אקראית 'אמתית' ('True Random'), משתמשים בדרך כלל במדידתן של תופעות פיזיקליות אשר אמורות לייצג אקראיות שכזאת, כגון רעשים אטמוספריים, קרינה קוסמית, 'רעש אלקטרוני' של רכיבים מסויימים וכדומה. הגרלות באמצעות תוכנת מחשב מתבצעות פעמים רבות על ידי אלגוריתמים של 'Pseudo-Random' אשר עומדים בקריטריונים מתאימים לרמת האקראיות שהם מייצרים, אבל בפועל הם צפויים מראש ובעלי יכולת לחזור על עצמם.

[4] ראו בפרק הקודם 'המוח בצנצנת'.


מרץ 2014



חברים ב- עוצב על ידי