אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
האם כשרות טובה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

המצאת האלוהים (HELL+לוהים) - שלב הבהלה
גילוי ההומניזם - שלב הבגרות

מאת חנה

הקדמת המערכת:

שם המאמר במקור הגיע אלינו בנוסח הבא:

המצאת הלוהים - שלב הבהלה
גילוי ההומניזם - שלב הבגרות

ולאחריו הערתה של חנה, המחברת: "אגב, הכותרת יצאה בפליטת קולמוס. ה'א' במקלדת שלי נתקעת לפעמים וכך במקום 'האלוהים' יצא 'הלוהים', שם המשקף יפה את התוצאות (ובמידה רבה גם את הפונקציה המקורית של ההמצאה: לאיים)".

על מנת שציבור הקוראים לא יראה בכך טעות דפוס וחוסר הגהה מצדנו, שילבנו יחדיו את השם המקורי עם הסברה של המחברת, והגדרה מעניינת ומוצדקת זו נשמרה גם בהמשך המאמר.

חופש

האדם החושב הזדקף על שתי רגליו, פעם אחת במהלך הביולוגי מכני של התבדלותו משאר בני מינו לפני כחצי מיליון שנה (גילו של ההומו-ארקטוס), ופעם שנייה במהלך השכלי מוסרי של קריעת ענני הקטורת מעל ראשו, ואמירתו האמיצה: "אין אלוהים".

הרוב המכונה 'חילוני' (ומוגדר במשתמע כ'סתמי'), כולל אלה מתוכו החדורים ערכי מוסר, עדיין משפיל עיניים במפגש עם נציגי האמונה בהלוהים, על כל מחלקותיהם ודרגותיהם. הציבור הדומם הזה, על שלל גווניו - מסורתיים הנאמנים למנהגי בית אבא-אמא, עם אמונה באלוהים או בלי אמונה באלוהים; בעלי מודעות; חסרי מודעות; אתאיסטים - הפנים בחריצות את המסר המדכא ומקבל בתום את הסימון שסימנו אותו "יודעי דבר". כמי שנושא על גבו בהשלמה את אות ה"נוטש" או ה"בוגד", הוא ניצב נבוך אל מול הנאמנות לאותה ישות בדיונית. מי אינו יירא מפני מרות שנספגה בדם, יחד עם פחד קמאי, בעיקר מפני החידלון והמוות?

פחד, או אמונה זו, נמצאים גם בגנים האנושיים (המחקר הביולוגי מזהה את האפקט הרגשי המוטבע בגנים). מקצועני הדת משכללים את היראה מפניהם במשך אלפי שנה. במקרה היהודי שנות מניינה של הצגה זו כשלושת אלפים, במקרה המוסלמי כמחצית הזמן הזה, אך בכל מקרה ההמצאה המונותאיסטית היא גאונית לצורך ההרתעה וההפחדה. כי מי מסוגל להתמודד עם מהות שאין לתפוס אותה בכל כלי המחשבה או הדמיון? הקולוסאליות של ההוויה המקיפה הכול, צרה עליך כמפלצת בביעותי הלילה של ילד בן שלוש, והמערכת המשומנת הששה לייצג הוויה זו, מנצלת את ההתכחשות המבוישת שלנו, שאין לה שם.

ובמציאות הזו קמים אנשים, אנשים ישרים ואמיצים, גם צנועים, אולי נזהרים זהירות מופלגת מן היוהרה... קומץ אנשים נחבאים אל הכלים (הברכה הרי אינה אלא בסמוי מן העין. בעיה לוגיסטית, או לוביסטית), בעלי דעה ברורה ואחראית, השקפת-עולם מוצקה ויציבה ומצהירים בריש גלי: אלוהים אינו קיים.

כאשר אתה עומד מול הלז המציג עצמו כמאמין דתי, ועל הפרק עומדות סוגיות "רוח" ו"מוסר", אתה מופעל מתוך התניה להשאיר לו - למאמין הדתי, את חופש המרחב האמוני/'רוחני'. שום עדויות וראיות מן המציאות היומיומית - הן המקומית והן הגלובלית - על פעולות חסד של אנשים חסרי זיקה דתית ו/או פעולות זוועה מצד אנשים דתיים, לא יסתרו את תחושת הביטול העצמי של היהודי (בן העם היהודי) ה'לא מאמין' למול ה'מאמין'. זהו פרי שטיפת המוח כהתניה אוטומטית.

מאז ומתמיד נוצרו עמדות כוח, ומי שטיפס אליהן או זכה בהן בדרך כזו או אחרת, נאחז בהן. הכוהנים למיניהם החיים מהמס, מהמעשר, מהאתנן, לא יוותרו מרצונם לא על השליטה ולא על המס.

חופש

לכן, קורא יקר - מרגע זה ואילך - בעמדך מול איש 'המחזיק מעצמו', וכהוכחה לעליונותו כביכול מציג בפניך ובפני העולם כולו את היותו חובש כיפה או אביזר אחר המציינו כבעל אחיזה בהוויה 'מקודשת' - אמור אחת משתיים: אני מאמין במה שאני מאמין - אמנם במשהו אחר מהדבר שאתה מאמין בו, אך לא פחות טוב. לא פחות טוב ובהחלט פחות מזיק. אילוף בשיטת המקל והגזר כבר אינו הכרחי לאדם (אדם שנולד וגדל בסביבה של הגינות ומידה סבירה של אהבה). אפשר ומותר לחיות כראוי גם בלעדי כל יכול דמיוני. לי יש השקפת-עולם, שנבנתה על בסיס הידע שצברתי וההיגיון הבריא עמו נולדתי.

אבל עדיין נותרה בעיה: הסמנטיקה של 'חילוניות', שמעורב בה גם מעט חומר מהותי. האמת ניתנת להיאמר: אין דבר כזה - חילוניות. זוהי הגדרת מחדל שהוטבעה ברגע של מפנה, של הסתלקות ממסגרת חיים שנתפסה כמחייבת בעבר, אך לא עוד. מכאן נולדה הגדרה במהות שלילית, בעלת אופי שולל : לא דתי. [1]

לאחר מאתיים שנות הבשלה, אזר היצור התבוני די אומץ להגדיר את עצמיותו לא מצד השלילה אלא מצד החיוב, להגדיר את עצמיותו סביב מהות הממלאת את הכרתו והווייתו, סביב 'עגלתנו המלאה'. [2]

אם האזרח התבוני יחיה בתחושה אסרטיבית של הכרה בערך עצמו, כיון שלעובדת היותו אדם יש משמעות של 'טוב' ו'חיובי' חברתי, כי אז ממילא ייבלם כוחו המאיים - בסמוי או בגלוי - של נציג הדת ברחוב, בכנסת ובממשלה. אם נקבל גבולות עצמנו בענווה כתעודה לכשעצמה, ולא יידרשו חותמות כשרות (המשמנות את גלגלי המנגנון הדתי, ומזינות את הארוגנטיות של ציבורי מאמיניו). אם המעשה החברתי המיטיב יוכר על-ידינו כבעל משמעות וערך, נוכל להזדקף איתן סביב ציר מוצק של ערך אנושי חיובי.

לא עוד כפיפות, התגמדות, הכנעה והתבטלות בפני מי ששוט נציג הלוהים מונף בידו. מעתה אמור: אלוהים אינו קיים! אני אדם חופשי מאלוהים! הגדרתי השלילית כמנוגד לקדוש פג תוקפה. הקודש והחול בחברה אזרחית אחראית התרוקנו מתוכן. בהעדר הקודש מבחינתי גם לחול אין כל משמעות. יש משמעות לזכויות האזרח, לשוויון, לתמיכה הדדית. להגינות. אינני מאמין בחילוניות ואינני תופס אותה בשכלי או בחושיי. את העמדה השפופה-הכנועה אל מול "בעלי הקדושה אוחזי אש התמיד" שלוותה עד כה בצורך להתנצל, או לפחות לתרץ, תופסת מעתה עמדת הוודאות (הנתונה לבדיקה ולביקורת התבונה תדיר). איני צריך לתרץ את אמונתי באי-אלוהיזם, עכ"פ לא יותר מכפי שעליך, המאמין הדתי, לתרץ ולנמק את אמונתך באלוהיזם.

וכאן השאלה המעשית והדחופה: כיצד להנחיל את התפיסה שאנושיות ועשיית טוב חברתי שקולה כנגד אדיקות דתית, ועדיפה עליה. דרושה לכך תשתית הכרתית המלווה את הילד מרגע צאתו לאויר העולם, דרך המושגים הראשונים שהוא שומע ומאמץ מאמו, אביו ומוריו, במסגרת הביתית, החברתית והממסדית. חיונית לכך גם תחושת השייכות והשותפות, והרצון לראות גם את טובת הזולת, אך בעיקר האמונה שהדבר אפשרי. בהחלט אפשרי.

חופש


הערות המערכת:

[1] המושגים 'חילוני' ו-'חילוניות" מעסיקים את צוות אתר 'חופש', שדן ועסק בהם במאמרים רבים - ראה להלן. כל עוד לא תימצא הגדרה טובה יותר, יישארו המונחים 'חילוני' ו-'חילוניות' בשימוש כברירות מחדל:

http://www.hofesh.org.il/letters/jew/terminology.html
http://www.hofesh.org.il/articles/jew/measuring-secularism.html
http://www.hofesh.org.il/articles/religions/ingersol/ingersol.html
http://www.hofesh.org.il/articles/logic/secular-but.html
http://www.hofesh.org.il/articles/logic/hypocrite_secular.html
http://www.hofesh.org.il/articles/logic/positive-secular.html
http://www.hofesh.org.il/articles/argument/1/education.html
http://www.hofesh.org.il/yoman/e08/aharon-amir.html

[2] ראה באתר מאמרים מייצגים בנושא 'עגלתנו המלאה', והם אינם היחידים:

http://www.hofesh.org.il/freeclass/zehut/zehut7.html
http://www.hofesh.org.il/articles/hiloni_dati/smilanski.html
http://www.hofesh.org.il/articles/hiloni_dati/two_wagons.html
http://www.hofesh.org.il/books/rapaport/rapaport.html


אוקטובר 2011



חברים ב- עוצב על ידי