אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויברא האדם את אלוהים בצלמו
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

הומו ארקטוס

בעקבות הרצאה בסדרה "האבולוציה של האדם"
מאת פרופ' יואל רק
המחלקה לאנטומיה, בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר בתל-אביב
10.12.2003

בעריכת דן מלר

להרצאה על לוסי ראה כאן
להרצאה על החיים לפני לוסי ראה כאן
להרצאה על סיפור קרובינו המגושמים 1 ראה כאן
להרצאה על סיפור קרובינו המגושמים 2 ראה כאן
להרצאה על סיפור קרובינו המגושמים 3 ראה כאן

צ'ארלס דארווין: לאבולוציה אין כיוון, אין מטרה ואין תכלית.

הזדקפותם של ההומינידים החלה כבר אצל האוסתרלופיתקוס אפארנזיס - ראה בהרצאה על לוסי. לא תכונה זו לבדה היא שהפכה את ההומיניד לאדם, אלא צירוף מספר תכונות ונתונים אנטומיים, שהחשוב בהם הוא נפח מוחו של ההומיניד. רצף השינויים האבולוציוניים, האנטומיים והפיסיולוגיים - אצל ההומינידים, כמו אצל בעלי-חיים אחרים - הפכו יותר ויותר מובנים למדענים, שגם אם השכילו לזהות את השלב הייחודי בו השתנה מין אחד של הומיניד למין אחר, ברור היה להם שקיים רצף הדרגתי לאותם יצורים, ושענף אחד מהם הביא להיווצרותו של האדם המודרני, ההומו-סאפיינס.

החוקר ארנסט הקל, אחד מתומכיו הנלהבים של דארווין, הגיע למסקנה בדרך חשיבה זו, שחייב להימצא שריד להומיניד מפותח, אשר נפח מוחו גדול מזה של האוסתרלופיתקוסים למיניהם, ושהליכתו זקופה כשל האדם. בלא שידע כלל על קיומו, טבע הקל את השם פיתקנתרופוס ארקטוס, דהיינו: דמוי האדם הזקוף. באותה תקופה סברו שמוצא האדם הוא מהאוראנג-אוטנג או מהגיבון, ולא כפי שידוע היום - מהשימפנזה. מאחר וקופים אלו מצויים במזרח הרחוק - בסומטרה וביאווה שבאינדונזיה - סביר היה להניח ששם יימצאו גם שרידיו של הפיתקנתרופוס ארקטוס העלום והבלתי מוכר.

את המטלה האדירה לחפש ממצא על סמך תיאוריה בלבד לגבי קיומה, קיבל על עצמו רופא הולנדי בשם ד"ר יוג'ין דובואה, שבילה שנים אחדות במזרח הרחוק לרגל תפקידו כרופא בצבא הולנד.


יוג'ין דובואה
1858-1940

ראה גם:
http://www.talkorigins.org/faqs/homs/edubois.html
http://66.1911encyclopedia.org/P/PI/PITHECANTHROPUS_ERECTUS.htm
http://www.cartage.org.lb/en/themes/Sciences/LifeScience/ ...
... PhysicalAnthropology/HumanFossils/EarlyMan/EarlyMan.htm

באוקטובר 1891, בטריניל שביאווה, גילה דובואה כיפת גולגולת של יצור מוזר, שגילו 1.9 מיליון שנה, ונפח מוחו היה גדול בהרבה מזה של גיבון. הוא החליט שגילה את הפיתקנתרופוס ארקטוס של ארנסט הקל. ליד הגולגולת נמצאה גם עצם ירך.

     
כיפת הגולגולת מיאווה
התגלתה ביאווה בידי יוג'ין דובואה באוקטובר 1891

ראה גם:
http://www.mnh.si.edu/anthro/humanorigins/ha/trinil2.html
http://www.talkorigins.org/faqs/homs/java.html

חוקרים רבים, בהם חוקרים נודעים באותה עת, ערערו על ממצאו של דובואה. הטענה היתה שאין מדובר בפיתקנתרופוס ארקטוס אלא בגיבון ענק, ועצם הירך שייכת להומיניד כלשהו. אלא שמסתבר כי טעו. הממצא לא היה גיבון, אלא הומיניד שהילך זקוף, ואשר נפח מוחו היה 950 סמ"ק.

ראה גם:
http://www.talkorigins.org/faqs/homs/gibbon.html


הגולגולת מיאווה וגיבון
השוואה בין גולגולת של גיבון לכיפת הגולגולת של האדם מיאווה

ממצאו של דובואה קבל את השם האדם מיאווה: Java Man, והוא זכה להכרה לאחר שבמערת צ'וקוטיאן (Choukoutien) בסין, נתגלו בשנת 1966 שרידים של יצור דומה. נפח מוחו היה 900-1000 סמ"ק, והוא חי בתקופה שלפני 200-500 אלף שנה. הוא כונה בשם האדם מפקין: Pekin Man.

"פיתקנתרופוס ארקטוס" - השם הראשוני שניתן על-ידי הקל ודובואה, הוחלף בשם הומו-ארקטוס, דהיינו: האדם הזקוף. זהו השם המקובל במדע כיום.

ראה גם:
http://www.d.umn.edu/cla/faculty/troufs/anth1602/pchomoer-Pe.html
http://www.geocities.com/palaeoanthropology/Herectus.html
http://anthro.palomar.edu/homo/homo_2%20.htm
http://www.stanford.edu/~harryg/protected/chp22.htm

אנימציה של ההומו-ארקטוס ניתן למצוא באתר:
http://www.musculographics.com/gallery/homoerectus.html

     
גולגולת האדם מפקין

ההומו-ארקטוס שנתגלה בסין כונה גם בשם סינאנתרופוס פקיננזיס.

ראה גם:
http://www.d.umn.edu/cla/faculty/troufs/anth1602/pchomoer-Sin.html
http://www.chineseprehistory.org/econ.htm


מערת צ'וקוטיאן בסין
בה נמצאו שרידיו של ההומו-ארקטוס הפקיננזיס
בצילום: סטודנטים חושפים שרידי האדם הפקיני בצ'וקוטיאן
על השלט כתוב: גילוי שרידי גולגולת של האדם מפקין, 1966

הממצאים החשובים והנדירים שנתגלו בסין, נחקרו ביסודיות בידי רופא יהודי ממוצא גרמני בשם פרנק ויידנרייך - מומחה באנטומיה שחי בסין, וביצע מחקר יסודי ביותר על אותם ממצאים, אם כי התיאוריה המקובלת עליו היתה שונה מזו של דארווין. ויידנרייך סבר שלאבולוציה יש כיוון, והיא מכוונת בדרך כלשהי למטרה מסויימת של "שלימות". דארווין מצדו גרס אחרת: לאבולוציה אין כיוון, אין מטרה ואין תכלית.

ראה גם:
http://www.mnh.si.edu/anthro/humanorigins/ha/weid.html
http://www.clarku.edu/~piltdown/map_prim_suspects/ ...
... KEITH/Keith_defence/marks_review.html

במסגרת עבודתו ביצע ויידנרייך העתקים מדוייקים להפליא של כל הממצאים, בעיקר הגולגלות, שהיו זהות למקור בכל פרט ופרט. במלחמת העולם השנייה, כשהבריטים ביקשו להעביר את כל המימצאים מסין לבריטניה, טבעה האוניה ועימה כל הגולגלות המקוריות של האדם מסין. כל שנותר כיום בידינו הם ההעתקים של ויידנרייך.

          
האדם מפקין - העתקים של ויידנרייך
מבט מלפנים, מבט מהצד, לסת עליונה וחיך

גולגולתו של האדם מפקין כללה, כאמור, נפח מוח של 900-1000 סמ"ק. היא אופיינה ע"י רכסי עיניים בולטים, שקע בולט מעל לאותם רכסים, ובפסגת הגולגולת קיים שריד ל"כרבולת", שאפיינה את האוסתרלופיתקוס בוייסי - ראה כאן.

ברם, היא לא שימשה, כ"כרבולת" של הבוייסי, לאחיזת שרירי הלעיסה העצומים, שלא היה בהם עוד צורך. הלסת התחתונה של האדם מפקין אמנם לא התגלתה, אבל חישובים מראים, שלא התפתח אצלו הסנטר. ההתבלטות קדימה של הסנטר ושל האף מאפיינים את ההומו-סאפיינס.

כמו להומינידים שקדמו להומו-ארקטוס, כך גם כאן נמצאו גולגלות, בהן נתגלו הבדלים שונים מהיצור המוכר בשם זה. כך מוכרים כיום מינים שונים של הומו-ארקטוס, כמו ה' א' הסיני, ה' א' האפריקני וה' א' האירופאי, שדמו להומו-ארקטוס מיאווה, אבל בהחלט לא היו זהים לו. האם מדובר במין אחד, או במינים שונים? מן הסתם מדובר במינים שונים. אחת הגולגלות מוכרת בשם הגולגולת משטיינהיים, שנפח מוחה היה גדול, וכן היו גדולות עצמות הגבות.

ראה גם:
http://www.modernhumanorigins.com/steinheim.html

     
הגולגולת משטיינהיים
מבט קדמי ומבט צדדי

הגולגולת משטיינהיים דמתה לגולגולת של הומו-ארקטוס אחר, קרוב לה - הגולגולת מהיידלברג, השייכת ל הומו-היידלברגנזיס.

ראה גם:
http://www.modernhumanorigins.com/heidelbergensis.html

וכן דמתה לגולגולת שנמצאה באפריקה, המתאימה להומו-היידלברגנזיס, וקרויה הומיניד Bodo, שנפח מוחה הוא 1100 סמ"ק.

     
גולגולת בודו מאפריקה
מבט קדמי ומבט מהצד

גולגולת דומה אחרת נמצאה בפטרלונה שביוון, נפח מוחה 1220 סמ"ק, וכינוייה הגולגולת מפטרלונה.

ראה גם:
http://www.modernhumanorigins.com/heidelbergensis.html


הגולגולת מפטרלונה

ענף צדדי לענפי ההומו-ארקטוס הוא האדם הניאנדרטלי, שהתמיין למין שונה ונפרד לפני כ-300-400 אלף שנה. הוא התגלה בשנת 1924 כיצור בעל גולגולת ענקית, מפלצתית כלשהו, ואחד הפרטים שבו הוא האדם מרודזיה. רכסי עיניו ענקיות, והמרווח שבין שתי העיניים הוא פי 2-3 מן הרווח שבין שתי עיניו של אדם המודרני: 6 ס"מ באדם הרודזי לעומת 2-3 ס"מ באדם המודרני.

ראה גם:
http://www.mnh.si.edu/anthro/humanorigins/ha/brokenhill.htm

     
האדם מרודזיה
מבט מלפנים ומבט מהצד

המדענים מתייחסים לרכסי העיניים הענקיים כאל סימני מין משניים, שכנראה התפתחו על רקע הורמונלי. קיימים בהם הבדלים ניכרים בין זכרים לנקבות, בדומה למבנים דומים אצל קופים, כמו המנדריל.


מנדריל

בדיקה של עצמות הגולגולת מצביעה על קיומם של חריצים אופקיים המתמשכים לרוחב כל הגולגולת. ההשערה היא, שאלו הם סימני חתך של מכשיר חד, דמוי סכין, והם מעשי ידי יצורים אחרים, שכנראה קרקפו את עור הראש, בדומה למנהגם של האינדיאנים בצפון אמריקה.


חריצי הסכין בגולגולת

שוב ושוב חוזרת התמונה, בה מתגלים יצורים השייכים לקבוצת התפתחות אחת, והנבדלים זה מזה בפרטים שונים, קטנים או גדולים. ההתמיינות למינים מלמדת, שהמהלך האבולוציוני התקיים בהם לא בצורת שרשרת, אחד מן השני, כפי ששיערו בעבר הלא-רחוק, אלא בצורת הסתעפויות חוזרות ונישנות, ענף מענף, וכל ענף מתפתח בנפרד. אחד הענפים הללו התפתח לאדם המודרני החי כיום, שעה שענפים רבים אחרים נכחדו במהלך התפתחותם, בעיקר מסיבה של אי-התאמה לתנאי החיים שהשתנו בשלב כלשהו של ההיסטוריה. השימפנזה הקדמונית, מצד שני, השתנתה אך מעט בכל אותם מיליוני שנים, והשימפנזה החיה כיום, לצדנו, שונה אך במעט מאותו יצור קדום, ממנו החלה ההסתעפות להומינידים ולאדם. התיאור הגרפי המקובל, לפיו התפתחו האדם וההומינידים בקו לינארי רציף איננו נכון, אפוא, ואיננו תואם את ההתפתחות בפועל:


המודל הקלאסי השגוי של האבולוציה של האדם

המודל הגראפי המתאים יותר למציאות הוא בצורה הבאה:


האיור של האבולוציה של האדם בהתאם לעובדות המדעיות

צ'ארלס דארווין: לאבולוציה אין כיוון, אין מטרה ואין תכלית.


דצמבר 2003



חברים ב- עוצב על ידי