אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

למה שלא תשתתפו בעימות עם מחזיר בתשובה?

תודה לעודד, לרוני ולסייברדין על הסיוע בחומר.

אחת לתקופה מגיעות אלינו הצעות שונות ומשונות להשתתף בעימותים פומביים עם "מחזירים בתשובה" למיניהם. במרבית המקרים מגיעה הצעה שכזאת מטעמו של אדם דתי, שעבר בעצמו הטפות מסוג זה, לעיתים אפילו ממישהו המקורב למטיף. במקרים מסוימים מגיעה ההצעה ממישהו שאינו דתי ומעוניין בעצם אירגונו של אירוע כזה, ללא מודעות לבעייתיות הכרוכה בו (ראה בהמשך).

מלבד היותנו עסוקים בנושאים אחרים וגם רצונם של חלק מחברי הצוות שלא להופיע בעימותי הטפה פומביים לפני קהל, קיימות סיבות ענייניות וטובות לדחייתנו המנומסת את רוב ההצעות מסוג זה. ההתכתבות שקטעים ממנה מובאים להלן, בין אלון (שם בדוי) לביננו, תבהיר סיבות אלו.

במקומות ספורים שינינו במעט את תוכן ההתכתבות המקורית על-מנת להתאימה לצרכי מאמר זה.

חופש

אלון: שלום רב!

לקחתי את כתובת המייל שלכם מאתר "חופש", בו שוטטתי בשעות האחרונות. האם מי מכם יהיה מוכן להתעמת עם מחזיר בתשובה מקצוען ומשכיל מאוד? עימות מעין זה יהיה בעל עניין לרבים. הכוונה היא שכל צד יקבל מראש את נושאי הדיון ושהעימות יתועד. יש הסכמה מצידו לעניין.

חופש: אנו בספק אם זה יהיה בעל עניין לרבים. שים לב שבויכוח פומבי מעין זה בפני קהל חרדי יש מה להרוויח, אך בפני קהל חילוני יש תיאורטית רק מה להפסיד.

אלון: תשובתך היא תעודת עניות.

הכוונה היא לנסות לברר את האמת; הקהל כאן אינו רלוונטי. הכוונה היא שהעימות יתועד כך שכל החפץ בכך יוכל לצפות בו, ובטוחני שאנשים רבים שהיו בסמינר ישתוקקו לצפות בעימות מעין זה.

אם אתה עצמך לא מעוניין, אולי אתה מכיר מישהו ראוי לעימות שכזה?

חופש: לא יקירי. ראשית, לפני שמשתמשים במונח "אמת" חובה להגדירו. ככל שמדובר באמונה דתית, ה"אמת" היא מושג נזיל וחסר בסיס עובדתי. שנית, המטרה שלך אינה לברר את האמת. אמת עובדתית מבררים בהתכתבות, וכאשר יש זמן לברר מקורות.

הופעה כזו בפני קהל היא בעיקר לצרכי בידור - או לצרכי השפעה רגשית על הקהל כדי שיחזור בתשובה. גם אם המחזיר בתשובה מצליח לשכנע אחוזים בודדים, בגלל שקסם להם רגשית או בגלל טיעון אחד שהם התחברו אליו - הוא עשה את העבודה שלו.

אולי זו גם הסיבה שבכל העימותים שאמורים היו להיערך מול קהל מעורב - האוטובוס של החרדים התקלקל, והעימות נערך מול החילוניים בלבד. עזוב, עברנו כבר את רוב השטיקים והטריקים של המחזירים בתשובה. תמציאו משהו חדש.

נ.ב.: "אנשים שיהיו בסמינר"? אני מבין שאתה מתכוון לסמינר החזרה בתשובה. ברור לי שאתה תקצץ מהסרט מה שלא נוח לך, ותערוך מה שנוח לך. ראינו כבר אודיו-דיסקים של סמינרים כאלה ואת מה שחתכו שם. עזוב, רד מזה.

אלון: אתה צודק, להופעה בפני קהל יש גם חסרונות. אבל הצעתך (התכתבות), אינה ישימה - לויכוח בהתכתבות שינוהל ע"י מתווך לא יהיה סוף - אין כאן שום מגבלות של זמן, וצורת הדיון המסורבלת הזו תשאף את זמן העימות לאינסוף. בעימות ישיר, כאשר שני הצדדים מתכוננים טוב על נושאים הנקבעים מראש, בהחלט יש סיכוי להגיע להבנה של הטיעונים בזמן סופי וסביר. מאוד סביר, כפי שכבר אמרתי, שבוגרים רבים של סמינרי החזרה בתשובה ירצו לנכוח.

נ.ב "תמציאו"? אני לא כותב לך מטעם אף אחד.

חופש: כתבת: "בעימות ישיר, כאשר שני הצדדים מתכוננים טוב על נושאים הנקבעים מראש, בהחלט יש סיכוי להגיע להבנה של הטיעונים בזמן סופי וסביר". לו זה היה כך, המדע היה מתקדם על ידי עימותים, לא על ידי פרסום של מחקרים מדעיים ותגובות עליהם בעיתונות המדעית.

הדרך להגיע להבנה של נושאים אשר כבר נחקרו היא לקרוא את הדיונים השונים בהם ולקבוע את הגישה שלך. אם אתה מצוייד בציוד המתאים לערוך ניסויים (וזה לא חייב להיות תמיד ציוד יקר או נדיר), אתה יכול להוסיף משלך לידע. אם הניסויים שלך עומדים בקני מידה מדעיים, אתה יכול לדווח עליהם בכתבי העת הרלוונטיים, וכך לפרסם אותם בקהילה המדעית המתאימה. זו הדרך בה צומחת חזית הידע. משם היא מפעפעת במעגלים מתרחבים, לחוקרים מאותה דיסציפלינה או מתחומים אחרים, לחוקרים מדיסציפלינות שכנות, אחר כך לציבור החובב מדע (או פילוסופיה או תיאולוגיה) ולבסוף, אם בכלל, לקהל הרחב.

לדוגמא, לא מכבר השתתף מישהו מאיתנו בהרחבת הידע האנושי בתחום של רשתות עצבים אסוציאטיביות. לא היה עולה על דעתנו להשתתף בעימות פומבי בנושא על מנת לקבוע עובדות. הדרך לברר את הדברים היא על ידי עריכת ניסויים מבוקרים אשר הרפרנטים יכולים לחזור עליהם, ופרסומם בעיתונות המקצועית.

דוגמא אחרת - קראנו מאמר של מישהי אשר חולקת על דוקטרינה מסוימת בה אנו דוגלים. גם כאשר זה היה במאמר, בחלק מהמקרים היה צורך לחזור ולקרוא כמה פעמים כדי לאתר שגיאות אצלה (כולל מקרים של אי הבנה פשוטה). לאתר אי-הבנות כאלו ושגיאות אחרות תוך כדי דיון זה מעל לכוחותינו.

הדרך להגיע להבנה של נושאים אשר טרם נחקרו היא ליזום תהליך מחקרי באותו נושא.

אלון: תודה על תגובתך המפורטת.

מטרתי אינה לקדם את מדע התיאולוגיה, אלא להבין דברים שכבר נלמדו והוסקו.

מדוע אני, כסטודנט, הולך להרצאות ולא מתעמק בפרסומים מדעיים כתובים? היתרון הגדול, לדעתי, הוא שהמרצה הוא בר-סמכא בנושא הנלמד, כך שאם יש לי שאלות החורגות ממתכונת ההרצאה, אני יכול לשאול אותו ולקבל תשובה; אם היא לא מספקת אותי אני יכול להמשיך ולשאול, עד שאהיה מרוצה. אפשר שכדי להגיע להבנה דומה ללא אותו בר-סמכא, הייתי צריך ללמוד בעצמי את הנושא עד שהייתי מגיע לרמתו ממש.

במקרה שלנו יש שתי אסכולות סותרות שנראות לי עד כה מבוססות. לכן הייתי רוצה שבהרצאה יהיו ברי-סמכא משתי האסכולות.

חופש: עדיף ללכת לכל הרצאה בנפרד. כך תוכל להתרשם מהמבנה הלוגי הפנימי, ולא מהפרעות של כל אחד מהם. כמו כן, כדי ללמוד מדע עדיף לעשות זאת במרכזים בהם מלמדים מדע (אוניברסיטה, מיכללה), מפי אנשי-מדע מקצועיים. ויכוח פומבי בין שני בעלי-השקפות שונות איננו המקום ואיננו הדרך ללמוד מדע.

אשר לביסוס שאתה מוצא בדת - אתה מוזמן לגלוש יותר באתר חופש, במדור העוסק בטיעוני המחזירים בתשובה.

חופש

לקראת סיום, נצטט חלק מדבריו של הביולוג והפליאונטולוג סטפן ג'יי גולד, לאחר משפט הבריאתנות של מדינת ארקנזס (המשפט המכונה גם "משפט הקופים 2"), כפי שציטט אותם המדען והסופר מייקל שרמר לאחר שנקלע לויכוח קולני עם הבריאתן הדתי קנט הובינד:

"עימות הינו צורה של אמנות. הוא עוסק בניצחון בוויכוחים. הוא אינו עוסק בגילוי האמת. ישנם חוקים ונהלים מסוימים לעימות, שבאמת אין כלום בינם לבין ביסוס עובדות - חוקים ונהלים אשר בריאתנים רכשו מיומנות בהם. חלק מחוקים אלה הם: לעולם אל תגיד שום דבר חיובי על עמדתך שלך, כי אמירה זו תהיה נתונה להתקפה. במקום זאת שבור את מה שנראה כחולשה בעמדתו של יריבך. הם טובים בזה. אינני חושב שיכולתי לגבור על בריאתן בעימות. אני יכול להגיע איתם לתיקו. אבל בבתי משפט הם איומים, כיוון שבבתי משפט אינך יכול לנאום נאומים. בבית משפט עליך לענות על שאלות ישירות אודות המעמד החיובי של אמונתך..."

לעיתים אנו "מתבקשים" גם למפגשי "אתגר" כביכול עם מטיפים לחזרה בתשובה, ביחד עם נער או נערים שהיו נתונים לחסדי הטפתם תקופה ניכרת קודם לכן. מבחינה פסיכולוגית, החוזר בתשובה "מעריץ" בתקופה זאת את המטיף(ים) והחברים "שכבר עשו את הדרך", ולכן בשיחה "כפולה" כזאת הוא יעניק באופן אוטומטי חשיבות גדולה הרבה הרבה יותר לדברי המטיף, וייוותר בסוף השיחה עם הרושם שהמטיף הוא הוא הצודק, ללא קשר לתוכן השיחה. זו גם אחת הסיבות שמטיפים מעוניינים לפעמים בפגישות מסוג זה. מאחורי פגישה מסוג זה לא מסתתר כלל ויכוח ענייני לגבי התוכן, אלא מאבק רגשי.

וממש לסיום נפנה אתכם שוב למאמר "יותר חכם מאלוהים", בו בודק סייברדין ביסודיות חישובים מתימטיים שמקורם בהטפה להחזרה בתשובה. האם הייתם מסוגלים להתמודד תוך כדי עימות פומבי ומבלי להתבלבל עם טיעונים חישוביים מסוג זה? האם לא הייתם מושפעים רגשית מעצם העלאת טיעונים כאלה בעימות פומבי, ללא בדיקתם היסודית?

ראו גם:
למה הם כל כך מתעקשים להיפגש?


אוקטובר 2005



חברים ב- עוצב על ידי