במת חופש
"כל מה שקורה
בעולם זה בגלל שהקב"ה עושה
השואה היא דבר לא
מובן לנו משום שנסתרות דרכי האל כי הקב"ה ממש
ממש לא רצה שתהיה השואה"
"כטיבו של אדם כן טיבו של
אלוהיו וזהו הטעם שלעתים תכופות כל-כך היה אלוהים ללעג ולקלס"
גיתה
במכתבו המובא להלן של עדיאל, כמו בהתבטאויותיהם של מאמיני-אל אחרים חוזרת ונשנית
הסתירה הבולטת בין אמונתם העיוורת בכוח-עליון, הקרוי בפיהם אלוהים, לבין מציאות
שקבלתה מערערת את הבסיס לקיומו של אותו אלוהים. סתירה זו לא רק שאיננה מפריעה
למאמין הדתי להמשיך ולדבוק באמונתו, אלא שקיים בו מין עוז חצוף לשכנע אחרים בצדקת
איוולתו. בין השאר, משום שפעילותו המיסיונרית מסייעת בידו להתחזק באמונתו שלו.
עדיאל
שלום וברכה! לשאלה אם לשואה יש תשובה
- ישנה תשובה קצת לא מובנת - ואפרט: דבר ראשון - כל מה שקורה בעולם זה בגלל
שהקב"ה עושה אותו וזה חשוב לדעת. דבר שני - השואה היא דבר לא מובן לנו משום
שנסתרות דרכי האל, ברם לעתיד לבוא ידעו למה היא התחוללה. יתרה מזאת אפשר לומר, כי
הקב"ה ממש ממש לא רצה שתהיה השואה, אך לשאלה למה
בכל זאת - לא מובן, וכל מה שרק יגידו יחריף את הטעם המספיק רע שנשאר לנו מהשואה.
דבר שלישי - חב"ד אינם פוליטיקאים
- הרבי אומר: אסור למסור שטחים נקודה, ומי שקורא לנתניהו
בוגד או לכל יהודי - הרי חסר לו באהבת ישראל וזה ממש חילול ה', כי הפוליטיקאים
טועים (מפני שהם לא מצליחים לראות את האמת שרק הרבי רואה אותה). דבר רביעי - האם
מישהו מודע לחברה האלה שקוראים לעצמם "דעת אמת" או עדי ה' - צריך להאבק באנשים האלו עד תום - הרי אלו מיסיונרים והם רוצים
שנאבד את זהותנו ונהפוך ח"ו לנוצרים...
אל לנו לתת ליצר הרע לבלבל אותנו ולהגיד כי הם אנשים וחייבים לתת להם את
חופש הדיבור, כי "הבא להורגך השכם להורגו",
כלומר אם הם רוצים שנאבד את זהותנו (קרי
את יהדותנו כלומר את עצמותנו ממש ח"ו היל"ת) הרי זהו פיקוח נפש וחייבים ל"השכם
להורגו" כלומר (לא ע"י רובים ונשק אלא) חייבים לגרום ולטכס עצה איך פשוט
להכרית את העניין הזה עד תומו, ומי שלא מרגיש קנאי למצב זה, עלי לעורר עליו רחמים
רבים, כי לא יתכן שמישהו לא יבין כמה זהותו חשובה, כי אם אינך יודע את עברך - אינך
יודע מי אתה...
אני מאחל לכולכם שנה טובה וחתימה טובה!
עדיאל
שירה לעדיאל
שלום לך עדיאל
(שמו האמיתי שונה). שמי שירה, אני חברה בצוות
אתר חופש, והתמזל מזלי לקבל את מכתבך לתשובה. אנחנו באתר פועלים כצוות, וכל פעם
מקבל מישהו אחר את התפקיד הנעים מאד של מענה למכתבי גולשים. היום, כשאנחנו מצויים
בעשרת ימי תשובה, שבין כסה לעשור, יש סמליות לא מעטה במכתב תשובה זה של יהודייה
חילונית ליהודי דתי-חרדי.
אני מאד מעריכה את העובדה, שבחור דתי כמוך מקדיש זמן ומאמץ, ומבקר ומעיין
וקורא באתר אינטרנט חילוני-אתיאיסטי. במכתבך אתה נוגע במספר עניינים שאין ביניהם
קשר, ואשמח אם להבא תמקד את ביקורתך בעניין אחד. אפשר כמובן לחזור כעבור זמן ולכתוב בעניין אחר, שכן תפסת מרובה לא תפסת.
אתחיל במה שמאד מובן לך, ובעצם אינו
מובן לך כלל. לך, כמאמין דתי, ברור שיש אלוהים, וכל היתר נגזר ממנו. אינך מבין,
שמולך נמצא ציבור גדול של בני אדם, שלגביהם "אלוהים" כלל איננו קיים,
ולכן אין שום משמעות בעינינו למשפט שלך "כל מה שקורה בעולם זה בגלל שהקב"ה עושה
אותו וזה חשוב לדעת". "חשוב לדעת"??? חשוב למי? ייתכן
ולך זה חשוב. לנו זה בכלל אינו חשוב, למעט כשאנחנו מוכנים, בפתיחות שיש לנו, לשמוע
אותך, להבין אותך, על מנת שנחיה איש לצד רעהו מתוך יחסי שכנות טובים.
לפני שאמשיך אבהיר לך מהי השקפת עולמו
של אדם חילוני-אתיאיסט, במקרה זה - יהודייה טובה ו"כשרה" ששמה בישראל שירה.
אלוהים לתפיסתי, על פי הכרתי והבנתי, הוא פרי המצאתו הרעיונית של האדם. יש בני אדם
הזקוקים לאמונה בקיומו של כוח-עליון, חוץ-אנושי, זקוקים נואשות לריבון, והם
מאמינים שאותו ריבון מבהיר להם מה טוב ומה רע בחייהם, מנווט אותם בתחום המוסרי, החברתי,
האישי והחוקי, וכל שנותר להם לעשות הוא ללכת במסלול שמוכתב להם בכל רגע ורגע
בחייהם. מפי מי מוכתב להם המסלול? להנחתם של המאמינים מפי אלוהים. אלא שאת אלוהים
הם בעצמם לא ראו (נכון, עדיאל? אותו לא ראית!), ואת
הוראותיו ומצוותיו לא מפיו שמעו (נכון, עדיאל? לא שמעת במו
אוזניך שאלוהים ציווה עליך לקיים מצוות אלו ואחרות!), כך שלא נותר לך ולהם אלא
להאמין, שספר חוקים, שמישהו הניח על שולחנכם - תורה, תנ"ך, תלמוד, שולחן-ערוך -
סך כל ההלכה היהודית - אכן מידי אלוהים ניתנו. כלומר, אתה מאמין-עיוור ברבנים שלך,
שדברים שנאמרו מפיהם - אמת היא, אמת מוחלטת, ואין אתה מערער עליהם גם לא מהרהר
באפשרות להיותם לא נכונים.
מאחר שגם רבנים הם בסך הכל בני-אדם, בשר-ודם כמוך וכמוני (בוודאי לא תרצה להכחיש
זאת, עדיאל), על
חולשותיהם ומגרעותיהם, יש להניח שחלק מהרבנים אינם דוברי-אמת, בדיוק כשם שחלק
מהמנהיגים הלא-דתיים (חילוניים ואחרים) אינם דוברים אמת. זוהי נקודת מוצא בסיסית
לאדם - להטיל ספק בדברים, בעיקר בדברים שבאים מפי אדם אחר. אבל גם מעבר לזה.
בחיי החילוניים, ובהשקפת עולמי האתיאיסטית,
אני ריבון לעצמי. לא רב ולא אל יהיו לי ריבון. הורי, בהולידם אותי, נתנו לי
מתנה נפלאה - את החיים, וחיי כוללים את גופי ואת כל נשמתי, כולל הרקמה האפורה שבגולגולתי,
הקרויה "מוח". המוח ניתן לאדם על מנת שישתמש בו בעצמו, בוודאי לא
על מנת שיפקיר אותו ויעמידו לשימושם של אחרים שיחשבו במקומו, או שיקבל אוטומאטית תכתיבים
מתכתיבים שונים, כולל מרבנים, גדולים בתורה ככל שיהיו, כביכול ולכאורה בשם
אלוהים. להטיל ספק - כבר אמרתי זאת לך? אני מטילה ספק בכל דבר.
אני חושבת בעצמי, בודקת ושוקלת, מותחת ביקורת, לומדת, מעריכה, ומחליטה, גם אם קודם
לכן התייעצתי באחרים. אני היא המחליטה, בסופו של דבר, אני ולא אחר, בעצמי ולא ככלי
שרת בידי אחרים. לטוב ולרע, כמובן. כל זאת - במסגרת היותי אדם החי בחברה במסגרת
משפחה, בתוך עמי, כשלכל חברה יש כללים וחוקים הנקבעים בידי החברה בדרך דמוקרטית
ומוסרית, ללא תכתיבים מכיוון כלשהו, גם לא "מלמעלה". הערך היחיד שעומד
לנגד עיניו של המחוקק האנושי הוא טובתם של האדם ושל החברה, ולא ככלי-שרת צייתן
ונכנע לאיזה כוח-עליון, שקיומו לא הוכח מעולם בעבר, ולא יוכח לעולם בעתיד!
האמונה שאלוהים קיים היא אפוא זכותו
של הפרט, ולא אמת שהכל חייבים לקבלה כמות שהיא,
ללא הרהור וערעור ופקפוק. לכן המשפט הראשון של מכתבך - "כל מה שקורה בעולם זה בגלל
שהקב"ה עושה אותו" הוא תולדה של אמונה, במקרה זה - אמונתך שלך. מאחר ולדידי
"אלוהים" איננו קיים, ממילא גם לא קיים "כל מה שהוא עושה "
שכן "הוא" לא "עושה" דבר וחצי דבר.
הרשה נא לי להפנות אותך בשלב זה למאמר
לא ארוך שעלה באתר חופש ועניינו בדיוק הדבר בו דיברתי עד כה, ואשמח מאד אם תקרא
אותו
http://www.hofesh.org.il/articles/god/al_lo_klum.html
לנקודה השנייה במכתבך: "השואה היא דבר לא
מובן לנו משום שנסתרות דרכי האל, ברם לעתיד לבוא ידעו למה היא התחוללה. יתרה מזאת
אפשר לומר כי הקב"ה ממש ממש לא רצה שתהיה
השואה".
ראה נא, עדיאל, מהם הדברים עליהם אתה מדבר וקובע כאן
כמו היו אמת מוחלטת:
1. השואה היא דבר
לא מובן;
2. דרכי האל
נסתרות;
3. השואה לא מובנת
לך משום שדרכי האל נסתרות;
4. בעתיד יידעו
מדוע היא התחוללה;
5. אלוהים ממש לא
רצה שתהיה שואה.
בוא וננתח את מה שזה עתה כתבת:
1. אני מסכימה אתך שהשואה איננה
מובנת, משום שלא מובן איך ומדוע מסוגל אדם, מסוגלים אנשים, מסוגל עם, להשמיד
באכזריות נוראה אנשים אחרים ועם אחר. מה הקשר בין זה לאלוהים? לא אנחנו הטוענים
שיש קשר - אתם, הציבור המאמין הדתי טוענים זאת! הרב שך,
הריה"ץמלובביץ, הרב
פרץ ורבנים רבים אחרים טענו, בע"פ ובכתובים, שאלוהים הוא שהביא את השואה על
עם ישראל בגלל שהם חטאו. את הדברים האלה תוכל לקרוא ב"יתד נאמן" מינואר
1991, או בציטוט מדוייק, יחד עם ציטוטים של אחרים, בספר
"ציידי הנפשות" http://www.hofesh.org.il/books/maler.html
2. כיצד
זה פתאום "דרכי האל נסתרות", אם רבנים יודעים שאלוהים הוא שהביא את
השואה? אני ממש לא מבינה אותך.
4-3. איך זה אינך יודע מה רוצה
האלוהים היום, כשבאותה עת אתה כן יודע מה ירצה אלוהים מחר, בעתיד?? כעת אני
ממש ממש לא מבינה! או שאינך מבין דבר על אלוהים, וזה
מובן לי וברור, או שאתה מבין הכל. אבל להבין מתי שנוח
לך, ולא להבין במצבים בהם לא נוח לך - זהו משחק קשקשני חסר היגיון וחסר הגינות,
בראש וראשונה כלפי עצמך, משום שלי הרי אין כל עניין לא באלוהים ולא באמונתך.
5. אם דרכו של אלוהים נסתרה מן האדם -
מניין לך שהוא "ממש לא רצה שתהיה שואה"? מפני שאיזה רב אמר לך את זה?
ומניין הוא יודע את הנסתר מעיני האדם? כלום רב אינו אדם, בשר-ודם?
על חב"ד לא נדבר. אתה פשוט אינך
יודע את העובדות. היכנס לספרית בית-אריאלה בתל-אביב, בקש חומר ארכיוני על חב"ד
במדור העיתונות, ולמד.
מה אתה יודע על "דעת אמת"
ועל "עדי יהוה"? מעצם ההערה אתה שקוף בחוסר
הידע שלך. "עדי יהוה" זו כת נוצרית, אכן,
כדבריך, מיסיונרית. אבל זכותם להטיף לדתם (האווילית גם לטעמי) זהה לזכותם של
החרדים ושל חב"ד להטיף לדתם (האווילית גם היא לטעמי). "דעת אמת",
לעומת זאת, היא עמותה יהודית כשרה וטובה, שיש לה מטרה ברורה: להראות לציבור היהודי
מה כתוב בתלמוד! מרבית המאמינים היהודיים מקבלים את התלמוד כאמת נצחית שאין עליה
ערעור הרהור או פקפוק, ולמעשה יש בו, בתלמוד, לצד הרבה דברים חיוביים גם הרבה
איוולת ובורות. אל תפחד, עדיאל, שום דבר רע לא יקרה לך
אם תקליק כאן על האתר שלהם ותקרא בו http://www.hofesh.org.il/orgs-list.html#daatemet שקר הרי לא יפגע בך לרעה, ואמת? תבורך אם תתגלה לך כאן.
על "פיקוח נפש" ו"השכם
להורגו" תוותר לי הפעם. אין לי חשק לחזור ולדון בדברים שאינני מאמינה בהם. די
לשנינו אם תעכל את הדברים שכתבתי לך עד כה.
זה די והותר. ולא נותר לי אלא לברך אותך שתגדל ותהיה אדם טוב, אדם סובלני כלפי האחר,
גם כלפי זה שהשקפת עולמו אינה עולה בקנה אחד עם השקפתך-אמונתך, ושתהיה פתוח
להאזין לדעות ולרגשות של אחרים, כמוני, למשל, וכמו כל חברי לצוות האתר, ולפני
שתהיה יהודי טוב השתדל נא להיות אדם טוב. אם תהיה אדם טוב - מבטיחה
אני לך בתקיעת-כף של ערב יום הכיפורים, שגם תהיה יהודי טוב.
בברכת שנה טובה עלינו ועל כל ישראל
ונאמר אמן
שירה מאתר חופש
עדיאל לשירה
שירה שלום! שמחתי לקרוא את דעתך לגבי
מה שכתבתי. אני חושב שכביכול רוב המחלוקת בינינו היא באמונה הבסיסית: האם יש
אלוקים או לא (?!) ...
לגבי השואה אני מודה בטעותי... אסור
היה לי לדבר על זה כי (עפ"י הרבי מלובביץ) הטעם לשואה אינו מובן לבני האדם וברגע שיבינוהו -
תגמר הבחירה החופשית לאדם.
אני חושב שאת צודקת ברוב המכתב, כתבתי
מכתב מאוד רע ליהודים שטוענים שאינם מאמינים
באלוקים. אני מוכן להקשיב ואף להיפגש (מתי שרק תרצי) כדי לתקן את טעויותי,
משום שבכתב על גבי המסך לא ניתן ממש להעביר את המסר שרוצה אני
להעביר. באם רצונך חיובי לעניין הפגישה, נא הודיעי לי. באם לא שיהיה לך
חיים
מעניינים ומלאי תוכן.
בהדדיות
עדיאל
איל לעדיאל
עדיאל שלום, שמי איל, אני חבר
בצוות אתר חופש, ומכתבך הגיע גם אלי. צר
לי, אך איני חושב שניתן לענות לך באופן שישכנע אותך, ולא משום שאתה צודק ח"ו,
אלא משום שאתה שבוי בגישה הקרויה "דוגמאטית", ואולי משל קטן יעזור לך
להבין מהי גישה דוגמאטית:
דמיין לעצמך אתר אינטרנט פלסטיני, שהוקם ע"י קבוצת
פלסטינים "בוגדים", המטיפים לעמם שלהרוג אזרחים יהודים זה רע מוסרי (אגב
יש פלסטינים כאלו, אך איני יודע אם יש להם אתר). מלבד זאת שחלק גדול מבני עמם לא היו מבינים אותם, חלק אחר היה
קורה להם מבולבלים, וחלק אחר היה רואה בהם בוגדים ומשתפי פעולה עם האויב, המחלישים
את "עמדתם הצודקת" של בני עמם, היו כאלו (הדתיים שבהם, מאנשי
הג'יהד האיסלמי למשל), החושבים, שבגלל שאותם פלסטינים עזבו את האמונה
באללה הם הגיעו לעמדות "מוזרות" כאלו.
אחד מהם היה בוודאי כותב לאותו אתר כך:
דבר ראשון -
כל מה שקורה בעולם הזה, זה בגלל שאללה רוצה בו. ואם אללה החליט שאזרחים
יהודים צריכים להתפוצץ באוטובוסים כך צריך, וזה חשוב לדעת.
דבר שני -
אחרי שנגרש את היהודים או נהרוג אותם הכל יהיה טוב. אי אפשר לדעת מתי זה
יקרה כי כתוב שנסתרות דרכי האל.
דבר שלישי - מי שכותב שעבדול עזיז רנטיסי פושע, ומי שחושב שאפשר לחיות עם היהודים בשלום, טועה
ומזיק לעניין הפלסטיני. כי רק חכמי הדת כמו השייך אחמד יאסין רואה את האמת, וכל
הפוליטיקאים טועים, כי הם לא יכולים לראות את האמת כי עזבו את אללה.
דבר רביעי - מי שחושב אחרת פשוט רוצה שנאבד את זהותנו
קרי - את ערביותנו, כלומר את עצמאותנו ממש...וכו'....
עד כאן המשל, ועכשיו לנמשל ולמטרתו:
לכל עמדה מדינית-דתית והשקפת-עולם יש תומכים מסוגים שונים. הדוגמאטיים הם אלו,
שנולדו, או הצליחו להפנים עמדה אחת, ואינם מצליחים להעלות כלל בדעתם את האפשרות שהם
עצמם טועים. בכל דת ובכל עם יש אנשים כאלו,
שלעולם לא ינסו להבין באמת עמדה הסותרת את השקפת עולמם שלהם. איש הג'יהאד האיסלאמי שבמשל
למעלה, לעולם לא יעלה בדעתו שיש אפשרות אחרת להשיג מדינה מלבד רצח, שאפשר לחיות עם היהודים בשלום, שאולי היהודים
גם הם מדברים לעיתים דברי טעם, ושאולי יש אפשרות שהדת שלו - האיסלאם
- אינה אמת ("הרי הרבי אחמד יאסין אמר").
זוהי גישה דוגמטית.
אנשים מגיעים לגישה דוגמטית משתי
סיבות עיקריות:
האחת - חוסר היכרות מעמיקה עם דתות או השקפות עולם אחרות מזו שהתחנכו או נולדו לאורה
ולתוכה (האיש מהדוגמא למעלה - לעולם לא ישמע מה היהודים אומרים באמת, אלא רק מה השייך שלו אומר שיהודים אומרים).
והשנייה - בגלל מיבנה נפשי
מסוים. האיש שמזדהה עם השקפה פוליטית מסוימת, עמדה או השקפה מסוימת על תולדות העמים או על
הדת ה"נכונה", אינו מסוגל להעלות על דעתו כי הוא מחזיק בעמדה שגויה.
הרעיון שכל דרכו מוטעית, שהוריו ומחנכיו וסביבתו האהובה מאמינה בדברים שגויים, רעיון
שכל כך מאיים על זהותו ועצמיותו ומפחיד אותו, שהוא מעדיף לשקר את עצמו, לאטום את אוזניו
מול עמדות סותרות, ובקיצור לא לאפשר באמת
לעצמו להכיר באפשרות שהוא טועה ועמדה שהוא מתנגד לה צודקת (*).
בנוסף, רוב הדתות הן
מאד מתוחכמות,
והן צופות מראש שעלולים לעלות בלב המאמין
הנאמן שלהם ספקות טבעיים, וכך לימדו אותו
מראש, ומגיל קטן, שמקורם של אותם מחשבות ופקפוקים הוא השטן המפתה,
או יצר הרע, או שהוא יעמוד בניסיון, וכך מובטח לבן אותה הדת,
או עבודת האלילים, שיאחז בדתו כל חייו וכל ספק שיתעורר יימחק בעודו באיבו.
התחושה שלי, העולה ממכתבך היא, שאתה
שבוי מושלם בידי העמדות שהושרשו בך במקצועיות. כשם שלא אנסה להעביר עובד-אלילים או
מאמין מוסלמי קיצוני על דתו ועל דעתו, וזו תהיה השחתת זמן לבטלה, כך גם התחושה שלי כאן למול הדוגמאטיות
העולה ממכתבך.
תודה ושנה טובה - אייל
נ.ב.: ביהדות (רציתי לרגע לכתוב
"האמיתית", אבל אין יהדות אמיתית. יש יהדויות,
כקביעתו של פרופ' יעקב מלכין)
ה"אמת" משתנית בהתאם לזמן, למקום ולאנשים יש מסר המתנגד לדוגמאטיות,
והוא מתמצה בסיפור אברם-אברהם אבינו: למרות שאברם גדל בבית עם אמונה אלילית,
שהושתלה בו מגיל צעיר ע"י כל סביבתו הוריו ומחנכיו, הצליח אברהם להתגבר על
שטיפת-המוח הזאת ויצא לדרך חדשה. המרד שביצע
הנו המסר החשוב של היהדות, וחבל שעובדי האלילים, המתיימרים לייצג את היהדות בימינו
אלה, הצליחו לעוות לחלוטין מסר זה.
(*) הערה של מערכת אתר
חופש:
בפסיכולוגיה קיים מושג בשם
"דיסוננס קוגניטיבי". דיסוננס הוא זעזוע הנובע מחוסר איזון כלשהו, כמו
רעד של מכונית בגלל חוסר איזון גלגלים וכו', וקוגניציה
היא ההכרה האנושית. דיסוננס קוגניטיבי הוא מבוך נפשי של אדם, שנקלע להתנגשות בלתי
נסבלת בין שני ערכי-יסוד של חייו. כדי להמשיך ולחיות בהרמוניה עם עצמו, עליו לדחות
או להכחיש את קיומו או את צידוקו של אחד משני הערכים הללו. שאם לא כן, יסכן המאבק
הנפשי שבו הוא שרוי את שלוותו הנפשית, עד כדי סכנה קיומית לשלומו. במקרה של אדם
המאמין באלוהים, כמו אלעד, למשל, ברגע שמוצגת בפניו תיזה,
השוללת או מבטלת את הבסיס לאמונתו, אין הוא יכול לחיות בשלום עם סתירה זו, ואז
עומדות בפניו שתי האפשרויות: להאמין באלוהים, או להבין שאמונתו היא חסרת בסיס.
הדיסוננס הקוגניטיבי אליו נקלע יחייב אותו (1) להתנער מהאמונה באל, (2) לדחות
את שלילת האמונה, גם אם ההיגיון שלו מקבל זאת כאפשרות סבירה.
בהזדמנות זו אנחנו ממליצים שתקרא את
הספר "ציידי הנפשות" - 25 שקלים בחנויות "צומת ספרים". בספר ניתן
הסבר מפורט על אותו דיסוננס קוגניטיבי המתקשר ייחודית לאמונה באלוהים, ועוד פרטים
מעניינים רבים אודות האמונה הדתית.[חזרה]
עדיאל לאיל
שלום אייל
- שאלה: האם היית פעם שומר מצוות, ואם כן לאיזה זרם השתייכת? אני גדלתי כל חיי (עד
עצם היום הזה) ברקע חילוני (בי"ס חילוני במגמה ריאלית) ועם חברים חילוניים,
ואני הייתי חילוני לגמרי (נ.ב. - אין כזה דבר חילוני אצל יהודי, כי לידיעתך חילוני
זהו פירוש מילה בארמית שמשמעותה זר ואתה ואני איננו זרים... גם לא כלפי יהודים
שומרי תורה ומצוות). ולכן יש לי יתרון (קל) על הבנתך בעניינים אלו (אל תכעס על
זה...).
ולעניין -
כמו שאתה יכול להראות לי ספרים כאלה או אחרים, אני יכול להראות לך ספרים שיראו לך
לא רק שה' נמצא בכל רגע בעולמנו אלא פשוט יוכיחו כי כל מה שנכתב על האפשרות
שאולי ח"ו אין אלוקים פשוט מופרך (עובדתית ואני יכול להפנות אותך למס' ספרים
כמו מסילות אל האמונה, מה רבו מעשיך ה', אמונה ומדע וכו').
בספרים האלה כמובן יש המון תוכן ועובדות הלקוחות מתוך מאמרים וכתבי עת של אנשים הן
דתיים והן חילונים (ואף גויים...).
ובקשר
לגישה דוגמאטית - כמובן בתור אחד שלא נכנס
לעולם "הדתי" אלא רק בתור "עיתונאי" וכל פעם מקבל ידיעות
(אולי אמיתיות ואולי כוזבות) מושפע דווקא בדרך זו וכל מה שמצאת נכון להגיד (בצורה
ממש יפה) על השיטה הזו נמצא שממש מתחת לאפך, אתה בעצמך משמש דוגמא לכך (ואתה יכול
לכנות את עצמך בתארים של "נאור" ו"משכיל", אבל זה לא מונע את
העובדה שאתה גם חלק מהמערכת הזו...), שים לב: הגמרא אומרת: הפוסל במומו פוסל...
ואחרון -
נגעת באברהם אבינו (אני בטוח שידיעותיך בתורה הם רבות אבל עדיין לא נראה לי שרבות
יותר מרש"י או מהרמב"ם...), אז ככה: אחד היה
אברהם, זה נכון וזה גדולתו אבל מכיוון שכל מה שכתוב בתורה זה הוראה נצחית אז בוא
נלמד משהו - "לך לך אל ארץ... אשר אראך..." אלוקים
אומר לאברהם לך וצא מכל ההרגלים שלך ומכל מה שידעת עד היום אל מקום ש("אראך...")
אל מקום ששם אני חפץ לראות לך אותו... לגבי כל יהודי: לצאת מההגבלות ומהמצרים
שאופפים אותנו, כל רגע ולהרגיש מחדש איך כל העולם הזה נברא וכל רגע ורגע יראה
בעיניך כחדש, (שים לב לא תשוקות אחרות, אלא דווקא בתוך העולם ובתוך מה שבן אדם
עושה כל כתרגום הפסוק: כל יום יהיו בעיניך כחדשים). ואם תרגיש בזה - אני מבטיח לך
תהיה המאושר באדם.
איל לעדיאל
עדיאל
חביבי - ספרים יש הרבה, ורבים הם הספרים המעידים על כך, שהאמונה הדתית היא הבל ורעות
רוח ותו לא, ואתה מוזמן לקרא בכולם. (קרא בעיון באתר חופש ותמצא גם הפניות). האם
יש טעם לספור כמה ספרים מפריכים את האמונה באלוהים וכמה מאשרים אותה? כלום המספר יכריע?
איך, אפוא, מכריעים בין שניים כמונו?
אם אני דוגמאטי לדעתך, ואתה דוגמאטי לדעתי
- מה עושים במקרה כזה? מי יכריע? האם הרב
שלך? ומדוע לא איזה "רב" שלי, כמו ברטראנד ראסל, למשל? בויכוחים מעין אלה אי-אפשר להסתמך על הרב שלך או
על הספרים שלך, כי דעתם ברורה ונחרצת. גם לא על שלי, אם כי בתחום שלי קיימת גמישות
רבה ופתיחות גם לאופציות אחרות, והאמן לי -
יש הרבה ספרים כאלה. נסה לחשוב, אם כן, מה עושים במחלוקת כזו? אולי מנסים לחשוב
קצת ללא רב, וללא ספרים "המוכיחים" את דעותינו? אולי להפעיל קצת את ההיגיון האישי של שנינו? מכל מקום התכתבות
זאת מיצתה את עצמה.
אשר
לאברהם - הבאתי אותו כדוגמה לפתיחות, ליכולתו של האדם להשתחרר מסוג מסויים של אמונה ולעבור לאמונה אחרת, כמו במקרהו של אברהם -
מאמונה פוליתיאיסטית לאמונה מונותיאיסטית. אותה פתיחות היא יכולתו של המאמין
המונותיאיסטי להשתחרר לחלוטין גם מאמונתו הוא ולהפוך לאחד הסוגים של בני-האדם
המשוחררים מכל אמונה שהיא באל כלשהו. ואתה - משיב לי במטבע שונה, מטבע שכלל לא
השתמשתי בו, ומנסה להוכיח לי את מה שאינו ניתן להוכחה, והוא צדקת האמונה באל בדרכו
של אברהם.
כל טוב לך
איל
צופיה
לעדיאל
שלום עדיאל - שתי הערות לי אליך:
א. השאלה
אינה מי יראה למי אילו ספרים או כמה ספרים. השאלה היא על מה נסמכים מחבריהם של
אותם ספרים: על מדע ועל הרציונאליות, או על האמונה. כל הספרים שאתה מציין בשמותיהם
אין בהם ולו גם הוכחה מדעית אחת לקיומו של אלוהים, או על עדיפותה של הדת היהודית
על כל דת אחרת. גם הרמב"ם, שנחשב איש מדע לשעתו,
כתב את ספריו על סמך ידע מלפני כמה מאות שנים, ושתוקפו פג, ברובו, בימינו. לא
הייתי ממליצה לך להתרפא היום לפי הנחיותיו הרפואיות של הרמב"ם,
למרות שבשעתו היה זה הטוב ביותר האפשרי. הספרים שאיל המליץ עליהם, ושחברינו באתר
מסתמכים עליהם, לעומת זאת, מתבססים הן על הידע המדעי שנצבר בינתיים בתרבות האנושית,
הן על התבונה האנושית, על כושר הניתוח ושאר כלים שהיא מעמידה לרשותנו, ולא על
אמונה עיוורת.
ב. אוצר
המושגים, המונחים והמקורות ההלכתיים שאתה משתמש בהם, מעוררים ספק לגבי השתייכותך
לתרבות החילונית, לפחות בהווה. ואם היית כזה בעבר, שימושך במושגים כגון "אלוקים",
או המקורות היהודיים עליהם אתה מסתמך - מעידים כי עברת כברת-דרך ארוכה מאד מני
אז...
בברכה,
צופיה
פברואר 2004