הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

מחזור שני ושנה רביעית
לפרשות השבוע

הקדמת המערכת

שנה שנה, בשבת הראשונה שלאחר חג הסוכות, מתחילה מחדש קריאתם של חמשת חומשי תורה בבתי הכנסת של העם היהודי. שנה בשנה מועלית פרשת שבוע חדשה, ולצידה פרשנות מקובלת של פרשנים ראשונים ואחרונים, יהודים ושאינם יהודים, דתיים וחילוניים. ספר התנ"ך הוא ספרם של כל בני העם היהודי לדורותיהם, הנחלקים לזרמים שונים שההבדלים ביניהם באים לידי ביטוי, בין השאר, בפרשנותם לטקסט המקראי. אתר חופש, המשמש גם במה תרבותית של יהודים חילוניים רבים, מעלה אחת למספר שבועות פרשנות חילונית לפרשות השבוע על פי סדרן המסורתי. פרשנות זו מוצגת מנקודת מבט אתיאיסטית, אנושית ומוסרית-בת-זמננו, ונכתבת בידי מספר מחברים, בעיקר בידי ד"ר צופיה מלר, ד"ר משה גרנות ופרופ' דן מלר.

המעגל הראשון של פרשות השבוע באתר חופש הסתיים בשנה שעברה (תשס"ב), והפרשות שפורסמו באתר לוקטו בידי מחבריהן לספר בשם "מפרי עץ הדעת - פרשות השבוע בפעמת הזמן", שראה אור לפני מספר שבועות בהוצאת תמוז. בגב הספר נכתב:

מפרי עץ הדעת - פרשות השבוע בפעמת הזמן

"המקרא הוא מורשתו התרבותית של העם היהודי, יצירה המשלבת דברי הגות עמוקים עם שירה נשגבה, שוזרת למקלעת אחת מיתוסים, מסורות, חוקים, אגדות וסיפורים שבעל-פה. המקרא הוא פרי מסורת תרבותית שנמשכה למעלה מאלף שנים, עד לחתימתו בסוף ימי בית שני. על המקרא נוספו ונבנו נדבכים אינספור של מדרשים ופרשנויות, החל בתלמוד וכלה באחרון הספרים של העת החדשה, שנתחברו בידי גדולי הוגי הדעות ואנשי הרוח של העם היהודי, ולא רק שלו. בעידן המודרני, לאחר שהאדם השתחרר מהזיקה המחייבת אמונה באל בורא עולם, מתעורר לא אחת קושי בהתייחסות חופשית למקרא, בגין הגושפנקה ה"אלוהית" שהוטבעה עליו.

מחברי התעודות המקראיות, המתיימרים לדעת את מחשבות האל, את כוונותיו ואת ציווייו לבני האדם, הפכו את הכתובים הללו לסמכות בכל תחום מתחומי החיים, ואטמו כל סיכוי לחקירת אמת של ההוויה האנושית. גולת הכותרת של המקרא היא התורה, הקדושה לגירסתם, שניתנה לבני ישראל באמצעות משה מפי הגבורה ממש. הנטייה האנושית מקדמת דנה היא להתפתות להאמין למי שמציע עוגן לספינת החיים המוטרפת - ומה יותר מעגן ומרגיע מאל בשמיים המשגיח על בריותיו בצדק וברחמים. מאז ומעולם משתוקק האדם להאמין שעוגן כזה אמנם קיים, ולמען אשליה זו הוא מוכן להשתעבד לצווים חסרי שחר שהמציאו עבורו בני-אדם, מחברי "כתבי הקודש". עיון בפרשות התורה בבית המדרש ובבית הכנסת היה במהלך הדורות אחד האמצעים לסתום פרצות בתוך חומת האמונה המתמוטטת תדיר לנוכח מציאות שאיננה מתיישבת בשום פנים עם "ההרמוניה האמונית".

עץ הדעת
עץ הדעת
ציור קיר בכנסייה רוסית, רוסיה

הסבב הראשון של פרשות שבוע הגיע, כאמור, לסיומו, אבל אין די בפרשנות אחת לכסות אפילו מקצת מן הרעיונות והנושאים הכלולים וגלומים בפרשת שבוע כלשהי, ולמעשה אין סוף לפרשנויות שניתן להעניק לכל פרשה ופרשה כפרט, ולמכלול הטקסט המקראי כשלם. מחברי הספר הביעו את רצונם ואת תקוותם לחזור פעם נוספת על סבב הפרשות, בפעמת זמן שנייה, על מנת להאיר נקודות נוספות שלא מצאו ביטוי בשל קוצר היריעה, במחזור הפרשנויות הראשון. משאלת-לבם של המחברים מתממשת כאן, ואתר חופש פותח את שנת תשס"ג בפרשת השבוע הראשונה: "בראשית". צוות אתר חופש מאחל למחברים ולקוראים הצלחה והנאה בסבב שני זה.

מומלץ לקרוא גם את ההקדמה למחזור הראשון של פרשות השבוע - כאן.