הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

החיקסוס - לא בני ישראל

מאת: אוהד ב.

סיפור שעבוד ויציאת מצרים המופיע בספר שמות הוא אחד מהסיפורים המוכרים ביותר במקרא. עם זאת, אין כל ראיות ארכאולוגיות מצריות מהתקופה המתוארכת של השעבוד, המעידות על שעבוד של עם שגודלו לכל הפחות שני מיליון איש למשך תקופה של מעל ל-200 שנה, לפי המסורת היהודית. חסרות כל ראיות לעשרת המכות המתוארות, מעבר לפפירוס 'איפוור' המוכר, שיחד עם דמיון לחלק מהמכות, הוא כולל ברובו אלמנטים שלא קשורים בשום צורה ואופן לסיפור המקראי - כולל חטיפת הפרעה המצרי או נשים שלא יכולות ללדת. זאת כחלק מתיאור מקיף של מהפכה במצרים. הפפירוס גם כולל תיאורים הסותרים במפורש את המקרא, לדוגמה: הוא מתאר איך 'אסייתיים' (השם המצרי למזרח תיכוניים) פולשים למצרים, בניגוד ליציאת מצרים שבמהלכה בני ישראל יצאו ממנה.

המצב של חוסר הראיות חמור כל כך עד כי אין לאף אחד באמת מושג מתי התרחש השעבוד ובאילו מאות בדיוק. חוקרים וארכאולוגים שעוד נשארה בהם תקווה שאי פעם נמצא ראיה משמעותית לשעבוד העצום הזה - נוטים לתארך אותו למאות ה-12 וה-13 לפני הספירה, בעיקר על בסיס העובדה שזה הזמן בו נבנו ערי המסכנות פיתום ורעמסס שבני ישראל בנו במהלך השעבוד לפי המקרא. דתיים רבים לא מסכימים עם זה ומתארכים את השעבוד לתקופה מוקדמת יותר, בערך בין המאות ה-16 ל-14 לפני הספירה ואף לפני. אחת הסיבות לאי ההסכמה הזו עם המחקר היא לעיתים רבות החיקסוס. החיקסוס היו עם מזרח תיכוני שזהותו לא ברורה, ולמעשה החוקרים סוברים שלא מדובר בעם אחד אלא בקבוצות של מהגרים שהיגרו למצרים וחיו בה בתקופת הביניים השנייה, בין השנים 1782-1570 לפני הספירה, כשבמהלך שהותם הם הקימו שושלת (הנחשבת לשושלת ה-15 של מצרים) וממלכה במצרים התחתונה. החיקסוס שהו במצרים בערך 160-200 שנה. הם התרכזו בעיר אווריס (שיש המזהים עם ארץ גושן) והיו ממוצא שמי - שתי עובדות שגרמו למחב"תים לפצוח בצהלה: הינה! מצאנו אותם, בני ישראל במצרים! אבל לא כל כך מהר. סקירה שיטתית קצרה של כל העובדות הידועות לנו על החיקסוס תראה תוצאה אחת ברורה: לא סביר באופן קיצוני שמדובר בבני ישראל.

ראשית, מוצאם של החיקסוס היה מהלבנט, אזור הכולל את סוריה, ירדן, ישראל ולבנון המודרניות. אולם נראה שמוצאם של החיקסוס הוא בכלל מצפון הלבנט וסוריה, ולא מארץ ישראל. כפי שניתן לקרוא בהרחבה בוויקיפדיה האנגלית על החיקסוס, בקטע המגובה במקורות אקדמיים, ישנה הסכמה כרגע במחקר שמוצאם של החיקסוס הוא מצפון הלבנט, משמע מאזור סוריה.‏[1] מסקנה זו נובעת מדמיון בין הארכיטקטורה, הקרמיקה ומנהגי הקבורה של האזור לבין אלו של החיקסוס, יחד עם קשרים נוספים.
שנית, הקמת השושלת ה-15, השושלת של החיקסוס במצרים התחתונה, כללה פלישה או מהפך אלים לפי המקורות ההיסטוריים,‏[2] מה שסותר לגמרי את הסיפור המקראי על עלייתו של יוסף כמשנה למלך ולאחר מכן שעבוד ארוך של כל העם. סובחותפ הרביעי (Sobekhotep IV‏), הפרעה החזק האחרון של השושלת ה-13 של מצרים, מת בשנת 1725 לפנה"ס ולאחר מכן מצרים התפצלה למספר ממלכות, כשאחת מהן היא השושלת ה-14 שבירתה הייתה בעיר אווריס.‏[3] לאחר מכן, הארמון של השושלת ה-14 עלה באש ונשרף כחלק ממהפכה של החיקסוס, כשהם משתלטים על העיר ועל שטחים נוספים ומקימים את השושלת ה-15.‏[4]‏[5]‏[6] המחב"תים מקשרים את שלטונו של יוסף, שהיה משנה למלך לפני השעבוד של עם ישראל והשליט בפועל של מצרים, לשלטונם של החיקסוס - השוואה מגוחכת וחסרת שחר. יוסף לא השתלט על מצרים בכוח, אלא מונה על ידי הפרעה המצרי. הוא היה משנה למלך ולא מלך בעצמו, בניגוד למלכי החיקסוס בשושלת ה-15. כמו כן, לכל מלכי החיקסוס הידועים היה שם שונה לגמרי מיוסף או משהו קרוב לזה. כאן ניתן לראות רשימה של כל מלכי החיקסוס הידועים בוודאות. אף אחד משמותיהם לא אפילו לא דומה ליוסף. בכל אופן, מלכי החיקסוס מובילים אותנו לנקודה הבאה.
שלישית, ואולי הנקודה החשובה ביותר, היא מעמדם של החיקסוס - החיקסוס הקימו שושלת חזקה במצרים ושלטו בה סדרה של מלכים. היו למלכים חותמות משלהם, הם שלטו בשטח עצום בגודלו, וגם היו במלחמה עם מצרים העליונה (השושלת המצרית הילידית, ה-16 של מצרים, ולאחר מכן עם השושלת ה-17).‏[7]‏[8] למעשה, נראה שהחיקסוס ניצחו והובילו את המלחמה במשך רוב הזמן,‏[9] עד שהם הובסו בידי השושלת ה-17 וגורשו ממצרים בכוח. במילים אחרות, החיקסוס היו ההפך המוחלט מעבדים של המצרים. הם היו שליטים שהכתיבו את הטון במלחמה וייתכן שגם ניצלו את השושלות המצריות הילידיות כווסאליות. החוקרים סוברים שאחד ממלכי השושלת ה-17,‏ Seqenenra Taa‏, נהרג בקרב נגד החיקסוס, כשהמומיה שלו המראה סימנים של מכות גרזן בראש.‏[10]‏[11] שלוש שנים לאחר מכן, הפרעה כאמוס (Kamose‏) שירש אותו, פתח בקמפיין נגד החיקסוס שהתיעוד שלו מופיע בשלוש אסטלות שונות.‏[12]‏[13]‏[14] באחת מהאסטלות, כאמוס מתלונן על המצב במצרים שמחולקת לכמה שושלות וכבושה בידי החיקסוס בחלקה הצפוני. לאחר מכן, כאמוס נפטר וירש אותו אחיו, יעחמס הראשון. יעחמס המשיך את המלחמה של המצרים בחיקסוס, הצליח לגרש אותם בקמפיין שמתועד היטב בקברים מצריים, כבש את העיר אווריס בירת החיקסוס או לכל הפחות גירש אותם ממנה‏[15]‏[16] ואחרי כן הקים את השושלת ה-18 של מצרים. במאות השנים הבאות החיקסוס יתוארו במקורות ההיסטוריים כשליטים מדכאים וצמאי דם. אלה היו בני ישראל ששועבדו במצרים והתחננו לצאת? שושלת חזקה ששלטה במצרים הילידים ונלחמה בהם? שהרגה בקרבות מלכים מצריים? שהמלכים המצריים באותו זמן הביעו צער על המצב המחולק של מצרים לכמה שושלות בשל הכיבוש של החיקסוס? למישהו זה באמת נשמע סביר?
רביעית, החיקסוס היו פוליתאיסטים. הם סגדו לכמה אלים, גם אלים מהלבנט וגם אלים מצריים. אלו כללו למשל את סת (אל מצרי) ואת בעל (אל כנעני). האיקונוגרפיה של מלכי החיקסוס על כמה חרפושיות שהיו שייכות אליהם מראות דימויים של האל בעל.‏[17] כמו כן, נמצאו חפצים מקודשים שמלכי החיקסוס נתנו לאלים נוספים כמו רע, חתחור, סבכ, והאלה המצרית וואדג'ת.‏[18] האם אלה בני ישראל המונותאיסטים? זובחי יהוה? צאצאי אברהם?
חמישית, שזו נקודה קטנה נוספת, זמן מלכותה של השושלת ה-15, השושלת שהקימו החיקסוס, לא תואם את תאריך בניית ערי המסכנות פיתום ורעמסס (בהנחה והזיהוי של רעמסס המקראית כפר-רעמסס נכון). שושלת החיקסוס התקיימה בערך בין השנים 1650-1550 לפנה"ס, הרבה לפני בניית ערי המסכנות בתקופת רעמסס הראשון או השני, במאות ה-12 וה-13 לפנה"ס. למעשה, פר-רעמסס נבנתה בחלקה על חורבות העיר אווריס בירת החיקסוס, משמע היא בוודאות נוצרה אחרי ששושלת החיקסוס נפלה.

ההיסטוריון מנתון שחי במאה ה-3 לפנה"ס (1,500 שנה אחרי החיקסוס) היה הראשון לטעון שהחיקסוס הם בני ישראל. הוא טען שלאחר שגורשו הם הקימו את בירתם בירושלים והיו אבות העם היהודי. אולם לא היה לו כל ביסוס לטענה הזו, ולא לגמרי ברור איפה שהו החיקסוס אחרי שהובסו צבאית בידי השושלת ה-18 של מצרים. ההיסטוריון יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו) שחי במאה ה-1 לפנה"ס הסכים חלקית עם מנתון וקישר את החיקסוס ליציאת מצרים, אך גם כאן לא היו לו כל ראיות ארכאולוגיות משמעותיות בניגוד להיום, והמחקר היום מבין שהם טעו. כעת עולה השאלה, מה עם העובדה שהחיקסוס היו שמיים, דבר המאפיין גם את בני ישראל? התשובה פשוטה מאוד. בני ישראל לא היו העם השמי היחיד, ולמעשה מצרים הייתה מעצמה חזקה שלאורך כל ההיסטוריה שלה כולה היה לה קשר עם עמים שמיים בכנען, בה היא גובלת.‏[19]

לסיכום, לאור שלל הממצאים הנוגעים לחיקסוס ולשושלת שהקימו במצרים, החיקסוס לא היו עם ישראל, והסתירות רבות מכדי לקבל את הטענה הזאת. הממצאים מראים כי החיקסוס היו קבוצות של מהגרים מצפון הלבנט, ולא רק מכנען (אם בכלל), שהתיישבו במצרים, השתלטו על מצרים התחתונה במהפכה שבמהלכה הם הביסו את השושלת ה-14, הקימו את השושלת ה-15 שנלחמה בשושלות המצריות הילידיות (ה-16-17), במצרים העליונה, סגדו למספר אלים (כשייתכן שהעיקרי הוא האל המצרי סת), ולאחר מכן הובסו וגורשו בידי המצרים שזכרו אותם כשליטים אכזריים. לכן, הטענה שהחיקסוס היו בני ישראל המשועבדים לא נתמכת בעליל בממצאים הארכאולוגיים שפשוט סותרים אותה לגמרי.

אנו נשארים במצב בו אין ראיות לעם ישראל במצרים, ולמעשה, קיים דף ויקיפדיה שלם רק על קבוצות היסטוריות קטנות שהוצעו לזיהוי כעם ישראל המקראי. זה כולל את החבירו-עפירו, שסו של יהו, בני ימין, אסרו, החיקסוס ועוד מספר הצעות. אולם אין שום ראיה חזקה להיותה של אף אחת מהקבוצות עם ישראל המקראי, ולכל הצעה יש את הבעיות השונות שלה. במילים אחרות, מבחינה ארכאולוגית אין לנו שמץ ולא נותר שום זכר משמעותי לעם ישראל שלפי התנ"ך יצא ממצרים, כשהחיקסוס כמעט בוודאות לא היו בני ישראל. מיותר לציין: ההיסטוריונים והמלומדים המודרניים פוסלים ברובם המוחלט את הזיהוי, בין היתר מהסיבות שהובאו לעיל ומסיבות נוספות. יש להקשיב לחוקרים המגבים את טענותיהם בממצאים בשטח, ולא למחב"תים שמסלפים את העובדות.

[1] Mourad, Anna-Latifa (2015). Rise of the Hyksos: Egypt and the Levant from the Middle Kingdom to the early Second Intermediate Period. Oxford Archaeopress. p. 11
[2] Ryholt, K. S. B.; Bulow-Jacobsen, Adam (1997). The Political Situation in Egypt During the Second Intermediate Period, C. 1800-1550 B.C. pp. 303-304.
[3] Bourriau, Janine (2000). "The Second Intermediate Period (c. 1650-1550 BC)". In Shaw, Ian (ed.). The Oxford History of Ancient Egypt. p. 180.
[4] Bietak, Manfred (1999). "Hyksos". In Bard, Kathryn A. (ed.). Encyclopedia of the Archaeology of Ancient Egypt. Routledge. pp. 377–379.
[5] Bourriau 2000, p. 180. Bourriau, Janine (2000). "The Second Intermediate Period (c. 1650-1550 BC)". In Shaw, Ian (ed.). The Oxford History of Ancient Egypt
[6] Bietak 2019. Bietak, Manfred (2019). "The Spiritual Roots of the Hyksos Elite: An Analysis of Their Sacred Architecture, Part I". In Bietak, Manfred; Prell, Silvia (eds.). The Enigma of the Hyksos. Harrassowitz. pp. 47–67.
[7] Popko, Lutz (2013). "Late Second Intermediate Period". In Wendrich, Willeke; et al. (eds.). Late Second Intermediate Period to Early New Kingdom. UCLA Encyclopedia of Egyptology. p. 4.
[8] Ilin-Tomich, Alexander (2016). "Second Intermediate Period". In Wendrich, Willeke; et al. (eds.). UCLA Encyclopedia of Egyptology. p. 7.
[9] Ryholt, K. S. B.; Bulow-Jacobsen, Adam (1997). The Political Situation in Egypt During the Second Intermediate Period, C. 1800-1550 B.C. pp. 123-124.
[10] Popko, Lutz (2013). "Late Second Intermediate Period". In Wendrich, Willeke; et al. (eds.). Late Second Intermediate Period to Early New Kingdom. UCLA Encyclopedia of Egyptology. p. 4.
[11] Van de Mieroop, Marc (2011). A History of Ancient Egypt. Wiley-Blackwell. p. 160.
[12] Van de Mieroop, Marc (2011). A History of Ancient Egypt. Wiley-Blackwell. p. 161.
[13] Bietak, Manfred (2012). "Hyksos". In Bagnell, Roger S.; et al. (eds.). The Encyclopedia of Ancient History. p. 5.
[14] Wilkinson, Toby (2013). The Rise and Fall of Ancient Egypt. p. 547.
[15] Popko, Lutz (2013). "Late Second Intermediate Period". p. 4.
[16] Van de Mieroop, Marc (2011). A History of Ancient Egypt. Wiley-Blackwell. p. 177.
[17] Morenz, Ludwig D.; Popko, Lutz (2010). "The Second Intermediate Period and the New Kingdom". p. 104.
[18] Ryholt, Kim (1997). The Political Situation in Egypt during the Second Intermediate Period c.1800-1550 B.C. pp. 148-149.
[19] Bright, John (2000). A History of Israel (4th ed.). Westminster John Knox Press. p. 87

דצמבר 2024