הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

על הישיבות הקדושות

מאת רוני בריזון ("אינג'ינר קדיד לפר")

המאמר התפרסם ב"השינוי" - ביטאון מפלגת "שינוי", גיליון 16, יוני-יולי 2002
ומובא כאן בהיתר אדיב של מר בריזון ושל מערכת "השינוי"


לפני שנים רבות התחלתי לכתוב בשם בדוי. "אינג'ינר קדיד לפר" שרת אותי בנאמנות זמן רב. לא שמרתי את זהותי האמיתית כסוד כמוס וחלק מקוראי ידעו מי מסתתר מאחורי האינג'ינר. אכן, ככל שרבו יודעי שמי נעשה השימוש בפסבדונים הגיוני פחות. על כן החלטתי להפסיק. מעכשיו אכתוב בשמי האמיתי. אבל מי שרוצה לעשות לי נחת רוח יכול להמשיך לקרוא לי - "האינג'ינר" .

כמעט בכל חודש מופיעות הישיבות האורתודוקסיות בתקשורת, בסקנדל תורן. מרוב שערוריות קטנות אין הציבור מודע לשערוריות האמיתיות, הענקיות, של עולם הישיבות, עולם שבו המציאות מדהימה מכל דמיון.

תזכורת: תקציב הישיבות לשנת 2002 הוא 1,173,819,000 ש"ח. ממש כך, מיליארד מאה שבעים ושלושה מיליון, שמונה מאות ותשעה עשר אלף! כמעט כמו תקציבו של משרד החוץ! כמעט כפליים מתקציב משרד המדע, התרבות והספורט! (אלו רק הישיבות! התקציב המלא של משרד הדתות הוא אסטרונומי: 1,722,225,000 ש"ח).

איש איננו יודע בדיוק את היקף הקומבינות, המעילות, ההונאות והגניבות המתרחשות סביב תקציב אדיר זה. מדובר, ללא ספק, בגזל מדהים בהיקפו של כספי המדינה ומשלם המיסים.

הנה רק כמה דוגמאות:

קומבינת הענק

כמה "תלמידי ישיבות" יש באמת? שאלה משונה, הרי בתקציב 2002 (דברי ההסבר לתקציב משרד הדתות, עמ' 15) כתוב במפורש "תוקצבו 210 אלף תלמידים במוסדות תורניים".

נו, אז כתוב. בכל מדינת ישראל אין 210,000 גברים חרדיים!

מה קורה כאן? פשוט מאד: כ- 85,000 הם אכן תלמידי ישיבה. מהם כ- 38,000 הם "בחורים" הלומדים בישיבות וכ- 47,000 "אברכים" הלומדים ב"כוללים" (ישיבות לגברים נשואים).

כל היתר, כ- 125,000, הם תלמידי תיכון בבתי ספר דתיים! כל בתי הספר הללו מתוקצבים באופן מלא ומוחלט גם על ידי משרד החינוך. התרגיל הזה, של תקצוב כפול, בסדר גודל של 300,000,000 ש"ח בכל שנה (!), הוא קו-פרודוקציה של כל הכוחות האורתודוקסיים בישראל - חרדים, ש"ס ומפד"ל. כל אלה חברו יחד כדי לסדר למערכות החינוך העל-יסודיות שלהם "קופה ב' " סודית, ההולכת ומתקרבת לחצי מיליארד שקל בשנה!

התירוץ האורתודוקסי פשוט: "זה נדרש לתגבור לימודי תורה"... ובכן, "לימודי התורה" התיכוניים מקבלים מאות מיליונים הישר מקופת משרד הדתות. האם "לימודי מדעי הטבע" בחינוך העל-יסודי הכללי מקבלים סכומי עתק כאלה ממשרד המדע והטכנולוגיה? בעצם, האם "לימודי מדעי הטבע" מקבלים אגורה שחוקה אחת ממשרד המדע (או כל משרד ממשלתי אחר)? שאלה מגוחכת.

אגב: כל שרי החינוך (לרבות שריד) מודעים לקומבינת האפלייה הבוטה זו ואיש מהם איננו מעיז לנקוף אצבע נגדה.

ההונאה הגדולה

בין 85,000 אוכלי-החינם שבישיבות וב"כוללים" יש גם תלמידי-חו"ל. אלה חרדים המגיעים מחו"ל ללמוד בישיבות הישראליות. המדינה מעבירה בגינם, לישיבות ול"כוללים", את אותן ההקצבות בדיוק כמו לתלמידים אזרחי ישראל. על פי הדיווחים, בשנים האחרונות למדו בארץ כ- 18,000 תלמידים כאלה. הישיבות וה"כוללים" מקבלים עבורם כ- 130,000,000 שקל בשנה. הם אינם תושבי המדינה, אינם תורמים לה מאומה ובסיום לימודיהם חוזרים לחו"ל. עצם מימונם הוא שערורייה, אבל זו השערורייה הקטנה.

בעקבות דו"ח חמור של מבקר המדינה הוחלט לבדוק כמה תלמידי-חו"ל יש באמת. נקבע, כי עד ל- 15/4/2002 יתייצבו כל החול"ניקים בסניפי דואר בארץ - ויזדהו. כאשר הגיע התאריך התברר שהזדהו 2,000 תלמידי חו"ל בלבד! הישיבות הקימו קול יללה וקיבלו ארכה של שבועיים. בתום הארכה התברר שעם כל ה"מאמצים" לא נרשמו יותר מ- 7000 תלמידי חו"ל.

לפנינו הונאה בסדר גודל של 80,000,000 שקל בשנה!

איש איננו יודע כמה שנים כבר נמשכת הונאה זו. בשנת 1999 היה המספר המדווח של תלמידי חו"ל כ- 16,000. אם כן, מדובר בהונאה בסדר גודל של 300,000,000 שקל על פני לפחות 4 שנים!

אגב: על פי עדותו של פקיד משרד הדתות בפני הועדה לביקורת המדינה של הכנסת, תלמידי חו"ל משלמים שכר לימוד לישיבות בהן הם לומדים. בבדיקה שערך ח"כ פריצקי לא נמצאה אפילו אגורה אחת של "הכנסות מתלמידי חו"ל" רשומה בספרי ישיבת "מיר". על פי דווחי הישיבה לומדים בה 2000 תלמידי חו"ל...

המירמות ה"קטנות"

תלמידי-חו"ל הם מקור לא אכזב לקומבינות. על פי דוחות הביקורת השונים יש יסוד להניח כי כ- 10% מתלמידי חו"ל קיבלו גם אזרחות ישראלית, והם רשומים, בעת ובעונה אחת בשתי ישיבות (באחת, כתלמידי חו"ל בעזרת הדרכון ובשנייה בתעודת זהות ישראלית)...

מתנהל מסחר ער בשמות תלמידי ישיבה פיקטיביים. אחד המקורות לשמות אלה הן הישיבות של ה"עדה החרדית" שאינן מוכנות לקבל כספים מן המדינה. הישיבות הללו אינן פונות כלל למשרד הדתות לקבלת כספים ולכן תלמידיהן אינם מופיעים ברשימות משרד הדתות. בבדיקת מבקר המדינה, בשנת 2001, התגלה כי 48% משמותיהם של תלמידי ישיבות אלה "הופיעו" בדרך פלא ברשימות התלמידים של ישיבות אחרות, שקיבלו עבורם את הקצבות הכספים...

שיטת התמיכה של משרד הדתות ב"כוללים" היא הפקר גמור. גם "כולל" שהקים בביתו אדם פרטי (שאפילו איננו מוסמך לרבנות) יקבל כספי מדינה, אם ידווח למשרד הדתות כי "לומדים שם" עשרה תלמידים בעלי משפחה, לימוד תורני לפחות שבע שעות ביום.

עשרה שמות פיקטיביים ודווח כוזב הם כל מה שעומד בין רמאי הישיבות המצוי והקצבה של 7359.90 שקל לחודש (זה התעריף הנוכחי)... לא פלא שב"כוללים" רשומים כרגע 47,000 איש!

בתנאים הללו גם אין זה פלא שהישיבות מתרבות בקצב מדהים. בשנת 1999 החליטה הממשלה לעצור את שטף ה"ישיבות החדשות". בהחלטת ממשלה מס. 291 נקבע כי ישיבה חדשה לא תוכל לקבל הקצבות ממשלתיות בשנתיים הראשונות לפעילותה. רק סניפים חדשים של ישיבות קיימות פטורים מתקופת ההמתנה של שנתיים.

נו, מה? ניחשתם נכון! תוך שנה אישר משרד הדתות 140 (!) "סניפים חדשים" של ישיבות קיימות...

השמועות בעולם הישיבות מספרות על עמלות של עד 40% שגבו ישיבות קיימות מ"סניפיהן החדשים" עבור "זכות הסינוף".

סיכום ביניים

למיטב ידיעתי, במדינת ישראל מעולם לא הועמד ראש ישיבה לדין על עברות מרמה אלה.

למיטב ידיעתי, מעולם לא החזירה ישיבה שנתפסה בהונאה או בגניבת כספי ציבור אף לא אגורה אחת לאוצר המדינה.

למיטב ידיעתי, החגיגה נמשכת.