הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

מי אלוהיך ישראל?

מאת: עמוס הרדוף

לעם ישראל, בהתהוותו, היו הרבה אלים: אלוהים / עליון, אל, אלשדי, סיני, יהוה (ועוד?) - אותם קיבלנו מהעמים השונים שחיו סביבנו.

כיום יש לנו שני אלים רישמיים: אלוהים ויהוה - כפי שמלמדנו ספרנו הקדוש, הנצחי, התנ"ך.

נתחיל ביהושע בן-נון המדריך את עמו: "בחרו לכם היום, את מי תעבודון, אם את אלוהים, אשר עבדו אבותיכם אשר מעבר לנהר, ואם את... ואנוכי וביתי נעבוד את יהוה." (יהושע כ"ד, ט"ו)

ומשה רבנו - מה מלמדנו? בדברים ל"ב, ח'-ט' - שעליון, בורא העולם, כאשר הרס את מגדל בבל והפיץ את בוניו על פני כל הארץ (בראשית י"א, ה'-ט'), נתן לכל אחד מ(שבעים) צאצאיו, עם לנחלה. ומה היה חלקו של יהוה בנו? "חלק יהוה עמו, יעקב חבל נחלתו." (דברים ל"ב, ט') - ומדוע? "כי מי בשחק יערוך ליהוה, ידמה ליהוה בבני אלים." (תהלים פ"ט, ז')

ברור שאת עליון קיבלנו מעמי הסביבה. אצל הכנענים הוא בורא העולם, ולו ולאשרה אשתו שבעים צאצאים שכאמור, הוא נתן, לכל אחד מהם עם לנחלה.

אנו קראנו לעליון "אלהים", זה מה שמסתבר מהכתוב: "ויראו בני אלוהים את בנות האדם... ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו ... אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם - המה הגיבורים אשר מעולם, אנשי השם." (בראשית ו', ב'-ד')

עד כאו הראינו, שלפי התנ"ך, יהוה הינו בנו של עליון, דהיינו בנו של אלוהים. והבן הזה היה מרדן. מורד באלוהים אביו! זוכרים מה אמר אלוהים לנוח? "ומכל החי, מכל בשר, שניים מכל תביא אל התיבה." (בראשית ו', י"ג-כ') - ויהוה מה אמר לו? "מכל הבהמה הטהורה תיקח לך שבעה, שבעה... ומן הבהמה אשר לא טהורה היא שניים(!!), איש ואשתו." (בראשית ז', א'-ג')

בדיוק כפי שאמר יהושע: אלוהים ויהוה, שני אלים הם! לכן, עלינו חובה, כמונותאיסטים (מאמינים באל אחד) הראשונים, לבחור את מי מהשניים לעבוד.

חופש

נביא איפא לתשומת לבכם מאורע בעל חשיבות עליונה: אחרי שיהוה מבטיח את הארץ לאברם (שלוש פעמים!) שואל אותו אברם: "אדוני יהוה, במה אדע כי אירשנה?" בתשובה כורת עימו יהוה את ברית בין הבתרים (בראשית ט"ו, ז'-י"ז). אלא שיהוה המרדן יודע שאין לו כל זכות להבטיח את הארץ וגם לא יוכל למלא את הבטחתו. ואכן, כאשר נופלת תרדמה על אברם... ויאמר (יהוה) לאברם (הישן!) "ידוע תדע, כי גר יהיה זרעך בארץ לא לו ארבע מאות השנה ..." - וזאת למה? "כי לא שלם עוון האמורי עד הנה." כלומר: הארץ הובטחה לאמורי, ע"י בן אחר של עליון ואין בן המשפחה יכול לפגוע במעשיהם של אחיו (זהו כלל שולט במשפחות האלילים השונות).

אלא שאינני מבין למה, כדי לתקן קלקול שקלקל יהוה, צריך היה עם ישראל לשאת ארבע מאות שנות גלות וסבל.

ואחרי אותן 400 שנים (ועוד 40 שנה במדבר), מה השיג עם ישראל? אפילו אחרי שמילא את כל מצוות יהוה ו"את כל האדם היכו לפי חרב עד השמדם אותם... לא השאירו כל נשמה, כאשר ציווה יהוה את משה עבדו, כן ציווה משה את יהושע וכן עשה יהושע. לא הסיר דבר מכל אשר ציוה יהוה את משה." (יהושע י"א, י"ד-ט"ו) - "ויקח יהושע את כל הארץ וכל אשר דיבר יהוה אל משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל במחלוקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה." (שם, שם, כ"ג)

באמת? קיראו בשופטים פרק א', מה קרה אחרי מות יהושע ואפילו מה היה בימי המלך שלמה: "ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת ערי הרכב ואת... אשר חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלים ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו, כל העם הנותר מן האמורי, החיתי, הפריזי, החיוי והיבוסי, אשר לא מבני ישראל המה, בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ, אשר לא יכלו בני ישראל להחרימם, ויעלם שלמה למס עובד... ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד, כי הם אנשי המלחמה..." (מלכים א' ט', י"ט-כ"ב)

כלומר: יהוה היה "פה גדול"...

האם תוכלו להחליט, על סמך המידע שהבאנו לעיל, לאיזה אל תעבודו? אם לאלוהים ואם ליהוה?

חופש

ואולי נביא מידע נוסף, מימינו אלה? כדי לסייע לכם: בחודש ינואר 2018 הייתה עצירת גשמים קשה ושר החקלאות, רבי אורי אריאל, אירגן טקס תפילה רב עם, בו ביקש הקהל הקדוש מהאל להוריד גשם. ומה היתה התוצאה? לעג לרש. כמה מטחים ולאחריהם ... תקופת יובש, שמחתה את זכר הגשמים שירדו.

ומקרה אחר: בעקבות השואה הכריז רבינו, מלך המשיח, הרבי מליובאוויטש - שכאשר נקעה נפשו של הקב"ה מהתנהגותו של העם הנבחר, הוא הורה להיטלר לטפל בו. כך שהשמדת ששה מיליון מבני עמנו ובהם 1.5 מיליון תינוקות וילדים, לא היתה שואה, אלא טיפול חינוכי, שישיב את עם ישראל מדרכו הרעה.*

אם כך, יש לנו כאן שני אלים - אלהים ויהוה, שאחד מהם רכרוכי, חוסך שבטו ומסתפק בעצירת גשמים ואילו השני "גבר", רב עוצמה, שאינו נרתע מהטלת אימתו בכל דרך שהיא - האל הגדול והנורא.

עכשיו החליטו - מיהו שתעדיפו: עדין ויפה נפש או עריץ רצחני.

 


* ראה הספרון "אמונה ומדע", הוצאת צעירי חב"ד, וכן: פרופ' יהודה באואר, "העם המחוצף", פרק 3, עמודים 62-87.

 


מרץ 2018