רזי האבולוציאמאת אדם חופשי· אזהרה ראשונית: החרדים (ואנשים בכלל) רוצים תשובות פשוטות. לשאלות האלה אין תשובות פשוטות. התשובות מורכבות להשחית, וחלקים שלהן חסרים. אדם שמוח בקודקודו אינו יכול לצפות שתופעה מורכבת כמו הוא עצמו תוכל להיות "מוסברת" על ידי תשובה בת משפט אחד. מתחקות אחרי התשובות האלה כמה וכמה דיסציפלינות שלמות, אלפי מדענים. כישלונם למצוא את "התשובה" אינו מעיד על כך שהתשובה החרדית נכונה יותר, אלא להפך, מראה כי התשובה כה מסובכת עד שאפילו אנשים משכילים ביותר נדרשים לדורות רבים של מאמץ ניסויי ומחקרי כדי לגלותה לאט לאט. מכאן ברור שה"תשובות" החרדיות (וגם ה"מיסטיות" למיניהן, כגון אלה של הקבלה / חוכמת המזרח / הדתות האחרות) אינן אלא אגדות. · סברות הכרס של החרדים לדורותיהם מופיעות תמיד בלי ביסוס: נדרשת אמונה עיוורת בלי בדיקה. התאוריה של דרווין איננה עוד סברת כרס בין שאר הסברות: בספרו "מוצא המינים" (1859) הביא דרווין כמות עצומה של נתונים כדי להוכיח את קיומה של אבולוציה. · מאז 1859 דרווין הצליח לשכנע את כל עולם הביולוגיה. הוויכוח על עצם קיומה של אבולוציה הסתיים.
· מנגנון הברירה הטבעית: בהינתן כמה עובדות טבע בסיסיות, תהליך הברירה הטבעית הוא בלתי נמנע:
· הווה אומר, מדובר בתהליך של אדפטציה (הסתגלות) מתמשכת לתנאי הסביבה. מדי פעם משתנה הסביבה - מדבר הופך ליער גשם, וכד' - ואז תכונות שהעניקו יתרון לבעליהן בסביבה הקודמת כבר אינן מעניקות להם יתרון. זהו הגורם השני, המשלים את תהליך האדפטציה - השינויים בתנאי הסביבה. · את רוב העובדות הנ"ל ידעו גם לפני דרווין (במיוחד מאז למארק, הביולוג הצרפתי בן תחילת המאה ה-19). אחד מחידושיו החשובים ביותר של דרווין הייתה ההבנה שכדי שמנגנון הברירה הטבעית ישמש כמנוע להתפתחות (האורגניזמים נעשו יותר ויותר מורכבים עם האבולוציה - עובדה שעד כה לא הבאנו לה כל הסבר) - צריכה להיות אספקה מתמדת של וריאנטים שונים של אורגניזמים: האורגניזמים משתנים כל העת, בדרכים רבות מאוד בבת אחת: המון אלטרנטיבות חדשות "מובאות לשולחן הניסויים" כל רגע ורגע. מספר השינויים הגנטיים האפשריים באורגניזם מורכב הוא עצום (מספר ענק הניתן להבעה רק על ידי מתמטיקה גבוהה). רבים מהם מתרחשים כל העת, סימולטנית; הרוב נעלמים ("נכחדים"), ומעטים מיטיבים את יכולת התמודדותה של שושלת אורגניזמים מסוימת עם תנאי סביבתה, ו"שורדים" זמן מה, גם כן תוך שינוי בלתי פוסק. ברור שגם מושג ה"הישרדות" הוא דמיוני, כיוון ששום אורגניזם אינו משכפל עצמו במדויק בדור הבא: שינויים גנטיים מסוימים יתרחשו תמיד, אפילו במודל "מצליח" שהתאמתו לסביבתו נראית גבוהה. · דרווין חשב שתהליך הופעת השפע העצום של וריאנטים חדשים כל העת מתחולל בצורה אקראית: כיום הגנטיקה עוזרת לנו להבין את המוטציות המסוימות העשויות לחול בחומר גנטי: טעויות בשכפול תאים, ר-קומבינציה של תאים, שכפולים בכרומוזומים וכו'. מה שפעם נראה אקראי, מתבאר היום כבלתי אקראי בעליל, אם כי דרכי ואופני הבחירה וההיבחרות של השינויים הגנטיים המסוימים (שאחר כך מועמדים למבחן הברירה הטבעית) מורכבות ביותר, ולכן ההתחקות אחריהם עודה נמשכת כיום. שוב אנו מוצאים כי תשובות של משפט אחד אינן יכולות להיות מספקות.
· חרדי שישמע כי "האדם" לא "נוצר", אלא מהווה קטגוריה פיקטיבית לגמרי בתוך רצף האבולוציה הנמשך מאז מוצא החיים, ישאל: טוב, בסדר, אבל איך קרה שהחיים הקדומים הופיעו בצורתם הפשוטה ביותר? התשובה החילונית: כאשר חוקרים היום את מוצא החיים, לא מחפשים את נקודת היווצרות האורגניזם החי הראשוני ביותר (נקודת ראשית האבולוציה), כי גם זו כבר נקודה יחסית מאוחרת. אותה קבוצת תאים שממנה התחילה האבולוציה היא כבר שלב יחסית מאוחר, כי היא כבר הכילה מערכות ביוכימיות בסיסיות. שואלים על ההתחלות הראשוניות, שהיו פשוטות יותר - איך ממולקולה, או ממקטעים דמויי חלבונים, הגענו לנקודת מוצא החיים. מקובל לחשוב כי היו התחלות רבות מספור, שאחת או יותר מהן "הבשילו" עד להופעת ה"חיים", שוב, כנקודה לא ייחודית בתוך רצף התפתחותי אבולוציוני. גם המושג "חיים" (לעומת "צומח" ו"דומם") הוא מונח בלתי מדעי, כוללני, ולמעשה חסר זכות קיום בשיח המדעי הביולוגי הרציני. החיפוש אחרי נקודת "ראשית החיים" גם הוא למעשה חיפוש אחר אגדה. · ישאל החרדי: ומי יצר את אותם "מקטעים דמויי חלבונים"? כאן התשובה עוברת מן הביולוגיה האבולוציונית לביולוגיה המולקולרית וממנה לפיזיקה/כימיה. "תשובת-כל-התשובות" היא תאוריית המפץ הגדול.
המושגים "אדם", "קוף", "חיים", "אין-חיים", "היווצרות" ("מי יצר את...?") ו"נקודת התחלה" הם הכללות פשטניות שבני האדם המציאו בתקופה בה לא ידעו דבר על נושאים אלה (תקופה ארוכה, בה הומצאה גם הדת). התשובה המדעית הרצינית לשאלות כמו "איך הגענו הנה" אינה משתמשת בהן, או משתמשת בהן מעט ככל האפשר (גם מדענים - דרווין, למשל - משתמשים בהן, וזאת משום שברצונם להיות מובנים, או שהם עדיין נושאים עמם שאריות מאלפי שנות החושך והבורות בדמותן של הכללות מבלבלות ובלתי שימושיות אלה). אמור מעתה: אין קטגוריה כזו "אדם"! הוא לא "נוצר" בכלל! שום "מין" לא "נוצר"! ה"חיים" לא "נוצרו"! כל אלה הן קטגוריות מלאכותיות בתוך רצף התפתחותי אדיר במורכבותו. לכן מושג ה"התחלה" וה"היווצרות" הוא מטעה, משום שהוא דורש מן המחקר המדעי להראות איפה וכיצד התרחשה טרנספורמציה שמעולם לא התרחשה, אלא היא תולדה (שגויה) של שימוש במונחים מטעים ובלתי מדעיים. לא היו "התחלות" ו"היווצרויות". זהו מושג מטפיזי. מקומו לא יכירנו בביולוגיה האבולוציונית.
נובמבר 1999 |