|
הענפים הצדדייםסיפור קרובינו המגושמיםבעקבות הרצאה בנושא "האבולוציה של
האדם" מאת כתב חופש לענייני מדע להרצאה על לוסי ראה כאן שרשרת ההתפתחות של ההומינידים מנקודת ההתפצלות מהענף השימפנזי, לפני 7 מיליון שנה בערך, לא התנהלה בקו רציף, אלא תוך התפצלויות משנה לענפים צדדיים. אלה הובילו להיווצרות הומינידים שאין להם כל קשר או דמיון לאדם. ענפים אלו התפתחו במקביל לשרשרת שהובילה להומו-סאפיינס, והם נכחדו במהלך הזמן, מסיבות של חוסר יכולת לשרוד בתנאי אקלים ומזון שהשתנו בטבע. ענף אחד מאלו הוא ענף "האוסטרלופיטקים המגושמים", שהתפצל מהאוסטרלופיטקוס אפארנזיס לפני כ-3 מיליון שנה, ונכחד לפני כמיליון שנה. האוסטרלופיטקים המגושמים הילכו על שתיים, נפח מוחם נותר קטן, כמו של השימפנזים - לא יותר מ-500 סמ"ק, ועצמות הלעיסה היו עצומות בגודלן, בעיקר הלסת התחתונה.
הגילוי הראשון נעשה על-ידי ריימונד דארט, שחשף בגוש סלע במחצבה ליד יוהנסבורג בדרום אפריקה, שרידי גולגולת של ילד, אשר נקרא מאז "התינוק מטאונג".
ממצא זה, של התינוק מטאונג, הוא מהקדומים ביותר מבין ההומינידים, ומגלהו - דארט - הגדירו "ראשון ההומינידים". הרעיון שהומיניד זה התפתח בדרום אפריקה, ונתגלה בידי חוקר דרום-אפריקאי, לא התקבל באהדה יתרה על-ידי האקדמיה הבריטית, שם התנהל ויכוח קשה לגבי מהימנות הממצא. החוקרים בבריטניה העדיפו להיאחז בתיאוריה אחרת, שהתבססה על "ממצא" אחר מאנגליה גופה: גולגולת שנקראה "הגולגולת מפילטדאון".
אלא שלבושת פניה של האקדמיה הבריטית התברר, שגולגולת פילטדאון אינה אלא זיוף... ראה http://www.talkorigins.org/faqs/homs/a_piltdown.html דארט עשה מאמצים אדירים לגלות גולגולת של בוגר, ולא להסתפק בגולגולת של תינוק. הסיבה לכך היא, שככל שבעלי-החיים צעירים יותר, הם דומים יותר זה לזה. עובדה זו מוכרת כ-"כלל הביו-גנטי של הקל", הקובע שהיצורים הקטנים של מינים שונים דומים הרבה יותר אחד לשני מאשר המבוגרים של אותם המינים. בידו של דארט בחיפושיו אחר גולגולת של בוגר, סייע רופא דרום-אפריקני - ד"ר ברום. הוא הצליח לחשוף במערות סטרקפונטיין, שגילן 200 מיליון שנה, שרידים של גולגולת של אוסטרלופיטקוס אפריקנוס בוגר, שחי לפני 3 מיליון שנה.
ראה גם הומיניד זה, מקבוצת האוסטרלופיטקוס אפריקנוס, קבל את השם אוסטרלופיטקוס רובוסטוס. הוא מאופיין ע"י התפתחות קדימה של עצם הלסת העליונה ועצם העול (עצם הלחי שבאדם בולטת מתחת לעין), עם השתטחות חלק זה של הפנים, עד כדי קבלת הכינוי "פני צלחת", ולסת תחתונה עצומה בממדיה.
ראה גם מאפיין נוסף של הרובוסטוס היא "כרבולת" עצם בפסגת הגולגולת, אליה התחברו שרירי הלעיסה הענקיים שלו.
יצור אחר מקבוצת האוסטרלופיטקוסים המגושמים התגלה בידי מרי ליקי במזרח אפריקה, וגם הוא מתאפיין ע"י לסת תחתונה ענקית וקופסת מוח קטנה. יצור זה כונה בשם אוסטרלופיטקוס בויסיי - Boisei.
ראה גם האוסטרלופיטקוס המגושם - הרובוסטוס, הבויסיי ואחרים - היו, אפוא, הומינידים צמחונים הולכי על שתיים, שחיו לפני 1-3 מיליון שנה. במוחם המוגבל לא השכילו לבנות לעצמם כלי עבודה, למרות שחיו עד לפני מיליון שנה. בניגוד להומינידים אחרים הם לא הצליחו לשרוד, משום שהיו ייחודיים מדי בצריכת המזון, מוגבלים לתחום גידול אחד בלבד, ולא היו מסוגלים להתאים עצמם במהירות הנדרשת לנוכח שינויים אקלימיים ומקורות מזון, שהשתנו בטבע וחייבו הסתגלות מהירה. תחומי "התמחות" ייחודיים שאפיינו כל אחד מהם, על אף היתרונות שהעניקו לבעליהם באותם תחומי התמחות ייחודיים - היו להם לרועץ כשנדרשו להגמיש ולהתאים את עצמם לתנאים משתנים. תחום "התמחותו" הייחודי של ההומו-סאפיינס, לעומת זאת, הוא הגמישות, אותה הצליח לפתח בזכות מוחו הגדול. מוח זה הוא שאיפשר לו אותה התאמה לתנאים משתנים, ולפיכך - לשרוד. כך קרה, שקרובינו המגושמים גזרו על עצמם כלייה לפני כמיליון שנה, ולא נותרו מהם אלא אותם שרידים שאנחנו מוצאים עכשיו. נובמבר 2003 |
