מקופרניקוס עד גליליאועל הרצאותיו של פרופ' צבי מזא"המביה"ס לפיסיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל-אביב במסגרת סדרת הרצאות בנושא מסע אסטרונומי אל עולמות רחוקים מרס-אפריל 2004 רשם והוסיף איורים, קישורים ומקורות: פרופ' דן מלר קישור לתגלית בינלאומית של פרופ' מזא"ה כ-1800 שנה החזיקה מעמד התיאוריה האריסטוטלית, בתמיכתו של תלמי, עד שבא ניקולאי קופרניקוס והפכה על פיה. והנה, בתוך פחות ממאה שנים נוספות באו אנשי מדע נוספים, ואיתרו את נקודות התורפה השגויות גם בתיאוריה החדשה הזאת. האחרון בהם הוא גלילאו גליליי, שפיתח את הטלסקופ, ובאמצעותו ראה את שאחרים לא היו מסוגלים לראות ולהבין. גליליאו וקודמיו הגיעו למסקנותיהם המופלאות הודות לצפייה מדוייקת וקפדנית והסקת מסקנות הגיוניות בעקבותיה.
תומס דיגס
1591-1545, (Thomas Digges)
, מתמטיקאי אנגלי, הגיע למסקנה
שכוכבי הלכת אינם מצויים במרחק זהה מכדור הארץ, וביסס את מסקנותיו על
יסודות גיאומטריים, כמו הפאראלקס, שהוא השינוי במראה הנצפה, והתלוי
במיקומו של אובייקט בחלל. דיגס תיאר כוכב חדש, שנחקר לאחר מכן בידי טיכו
ברהה וגם נקרא על שמו - הסופרנובה של טיכו ברהה.
ראה באתר
גי'ורדנו ברונו ,1600-1548 ,(Giordano Bruno) היה פילוסוף איטלקי, שמסקנותיו מהתיאוריות החדשות על מבנה היקום וגרמי-השמיים היו קיצוניות ביותר לאותם ימים. נקודת המוצא שלו התבטאה בשם ספרו "על העולם האינסופי ועל אין-סוף עולמות", והגורס כי לגוף אינסופי אין מרכז ואין גבולות. אם העולם הוא אין-סופי, כי אז יש גם אין-סוף כוכבים, כל כוכב הוא גם שמש (כלומר - מערכת שמש וכוכבים הסובבים אותה), ולכן יש אין-סוף שמשות. את אין-סוף השמשות סובבים אין-סוף כוכבי-לכת, ומכאן שקיימות גם אין-סוף ציוויליזציות. ואם יש באותם אין-סוף כוכבי-לכת גם אין-סוף יצורי- אנוש, לא ניתן למנוע מהם את חסד האל, קרי - ישו, ולכן קיימים גם אין-סוף "ישויים".
דעות אלו נחשבו כפירה באותם ימים, וברונו נשפט בידי האינקוויזיציה ברומא, ישב בכלא במשך 7 שנים, ולבסוף הוצא להורג בכיכר הפרחים ברומא. מסופר שלאחר מתן פסק-דינו אמר לשופטיו: אפשר שאתם פוסקים עלי את הדין מתוך פחד יותר גדול מזה שאני אקבל אותו.
ראה באתרים
טיכו ברהה 1601-1546 ,(Ticho Brahe) מדנמרק, פרסם חיבורים רבים ופיתח מכשירים חדישים, ובכך שכלל את פוטנציאל התצפיות האסטרונומיות בטרם המצאת הטלסקופ.
בשנת 1572 תיאר ברהה כוכב חדש, שלמעשה תואר כבר בידי תומס דיגס, וקבע שכוכב זה נמצא מעבר למעגל הירח.
ברהה קיבל תמיכה רבה מקיסר דנמרק, שנתן לו אי וארמון - אורניבורג - לבצע בו את תצפיותיו ואת מחקריו. החשיבות הרבה של מחקריו היא רישום קפדני, מדוייק ומפורט של תצפיותיו במשך עשרות שנים.
ראה באתר
יוהן קפלר 1630-1571 ,(Johann Kepler) היה תלמידו של טיכו ברהה, וקבל ממנו את כל הרישומים שערך במשך השנים הרבות של תצפיותיו. קפלר היה מתמטיקאי, ערך חישובים על בסיס ממצאיו של ברהה, והגיע לדיוק מפליא לגבי מסלולי הכוכבים. קפלר קבע, למשל, שזמן מחזור מסלולו של המאדים סביב לשמש הוא 687 יום, וגם קבע את מיקומו מכדור-הארץ.
קפלר הבין, שמסלולו של המאדים איננו מתאים למעגל, ולאחר כשמונה שנות מחקר הגיע למסקנה, שמסלול תנועתו הוא אליפטי, לא מעגלי. מכאן הגיע לחוק הראשון מתוך שלושת החוקים המוכרים ע"ש קפלר: כוכבי הלכת נעים באליפסה סביב לשמש, והשמש נמצאת באחד משני קטבי אותה אליפסה. החוק השני של קפלר קובע, כי כוכבי הלכת אינם נעים במהירות קבועה אלא במהירות משתנית
בשנת 1627 פרסם קפלר בספר ניבוי מדוייק של מקום כוכבי הלכת, וצפה את מהלכו
של כוכב נוגה במסלול לפני השמש, הליך הקרוי Transit, שיתקיים ביום 7 נובמבר
1631, וכך אכן היה. עובדה זו נצפתה ותוארה בידי פייר גסנדי בפאריס
קפלר חידש ושיפר התיאוריה הקופרניקאית, והעשירה בשלושה עיקרים מהותיים:
ראה באתר
גליליאו גליליי 1642-1564 ,(Galileo Galilei) המציא, או ליתר דיוק פיתח את הטלסקופ, ובכך פתח צוהר לאין-סוף תצפיות חדשות, שהמדע מגיע אליהן הודות לשכלולים הרבים של אותו מכשיר פשוט.
עדשות אמנם היו כבר במאות ה-13 וה-15, בעיקר לשימוש צבאי, אבל גליליאו היה
זה שניצל אותן לתצפיות בחלל. מבין תגליותיו החשובות של גליליאו ניתן למנות את:
גם גלילאו, כג'יורדנו ברונו בשעתו, הועמד למשפט האינקוויזיציה ב-1632. לא קשה לשער מה בתגליותיהם או בהנחות היסוד של אנשי מדע אלה בפרט ובמדע ככלל שימש (וממשיך לשמש) גורם מאיים על האמונה הדתית ועל סמכותה של האינקוויזיציה כמייצגת של האמונה הדתית בכללותה. שלוש מאות שנה לאחר אותו משפט, בשנת 1925, ניצב העולם התרבותי, המתקדם, הפתוח והחושב, המום לנוכח "משפט הקופים", שהתנהל בארה"ב כתביעה מצד מדינת טנסי והמימסד הבריאתני כנגד ג'ון סקופס, המורה שהואשם בכך, שלימד בכיתה את תורת האבולוציה של דארווין. סקופס, שייצג את הציבור החופשי והמתקדם, הורשע בדין, אם כי נקנס בצורה סמלית בלבד. גם בעימות זה, כמו לפני 300 שנה, ניצחו הפיגור והפונדמנטליזם הדתי-שמרני את הקידמה, הפתיחות, התבונה, ההיגיון, ומעבר לכל - את הידע המדעי וההוכחות שעימו.
עוד על גליליאו
מאי 2005 |