|
בסייעתא דשמיא?בלי סייעתא דשמיא!מאת עירון
בעת האחרונה מופיעים כיתובי בס"ד [=בסייעתא דשמיא = בסיוע (בעזרת) השמים] במודעות פרסום בעיתונים ועל שלטי חנויות בחוצות. איך אדם חילוני אמור להתייחס לכיתובים המוזרים הללו? (שתכליתם לשוות לעסק ולבעליו צביון מאמיני, בשביל 'להמשיך' עליו ברכת-שמים כביכול, אך בעיקר כדי למשוך לקוחות מסורתיים-דתיים-חרדיים ו[ב]כך להגדיל את רווחי העסק - וזו לאמתו-של-דבר ה'ברכה' היחידה המושפעת לעסק מן הכיתוב האמוני הנ"ל, שמהותית אינו אלא ססמה נבובה וריקנית מכול-וכול, שהרי 'אין הברכה שורה אלא במעשה ידיו של אדם' [תוספתא ברכות ו].)
שתי התייחסויות - אחת מעשית ואחת רעיונית. * * * המעשית: עד כמה שביכולתכם, חילונים יקרים, השתדלו פשוט להימנע מלקנות בעסק שמפרסם במודעתו או בשלטו כיתוב בס"ד. לעולם לא יחסרו בתי-עסק וחברות חלופיים, שלא יפרסמו כיתובים אמוניים על מודעותיהם ועל שלטיהם. מדוע אפוא שכספכם יוזרם לכיסו של מי שאמונתו ותועלתו מנוגדות לשלכם, ולא לכיסו של מי שלפחות אינו מצהיר - בפומבי ובגלוי - על אמונה שונה מאמונתכם? זה שיקול כלכלי-אידאולוגי פשוט, ואין כל סיבה שלא להשתמש בו ולנהוג לפיו ככלל צרכני מנחה, מועיל ורצוי. * * * הרעיונית: מעלתו היחידה של הכיתוב בס"ד - מבחינה חילונית-רעיונית - היא שבלי כל צורך בשינוי כלשהו במבנהו האותיותי, אפשר לפרשו ולקראו בהיפוך גמור מכוונת כותביו חסידי-הדת: מה שמכוון להיות 'בסייעתא דשמיא' - אפשר באותה נשימה ובאותו הרף-עין והרף-מחשבה לקראו: בלי סייעתא דשמיא... כך, בחילוף קליל ואגבי, אתם משנים - לפחות בתודעתכם-שלכם [ואל תזלזלו בתודעה! לפסיכולוגיה ערך ומקום רב במאבק מעין זה!] - את הביטוי הדתי (ובעיקר מעקרים, מבטלים ומסרסים את כוונתו האמונית!) והופכים אותו על-פיו היפוך גמור. חביב, לא-כן? (אגב: גם את הקיצור הדתי ב"ה [=בעזרת-השם; ברוך-השם] אפשר לקרוא פשוט: בלי השם - וחסל...) * * * להלן שני כללים צרכניים מועילים לחילונים: א) מקום שמייחס ומנכס לעצמו ס"ד - עזרת-שמים כביכול - פשוט לא קונים אצלו. נקודה. ב) אם כבר קונים שם מסיבה כלשהי (לפעמים באמת אין בררה ואין חלופה, אבל בדרך-כלל זו סתם אדישות לא-מוצדקת) - לפחות נא לקרוא את הכיתוב בס"ד בחילונית תקנית ותקינה: בלי סייעתא דשמיא.
* * * סיכום רעיוני: 'סייעתא דשמיא' היא המצאה אנושית בדיונית, המקננת אך-ורק בדמיונם של בעלי מוחות דלילי-בינה, או אצל מאמינים עיוורים שאמונתם התלותית וההיזקקותית [וראוי לזכור: מצוקה יוצרת אמונה ומעצימה אותה] חסמה וסיממה את דעתם. אין סייעתא דשמיא, כפי שאין 'עזרת השם' - שהרי כיום אפילו לא-חכמים כבר מבינים שאלוהים לא שוכן בשמים ולא יושב על שום כיסא [לא כבוד, לא דין ולא רחמים] במרומים (**); כי מי שתיארו אותו כך, הושיבו ושיכנו אותו שם - וייחסו לו השפעת ברכות והענקת עזרה משם למי שנושא-חן מלפניו משום-מה - אינם אלא בני-אנוש, בשר-ודם, שלדמיונם הפנטזיוני (***) [הנובע מצורכיהם הנפשיים והמוחשיים וממשאלות-לבם בלבד (או לחלופין - מכוונות תאולוגיות-אידאולוגיות מגמתיות, כגון של מנהיגים דתיים, לצורכי שליטה והנהגה למיניהם, ויצירת תלות וכפיפות אמונית)] אין גבולות כידוע. בס"ד - וד"ל.
הערה: להרחבת ההבנה בנושא ולהעמקתה מומלץ מאוד לקרוא את המאמר 'הגיגים אתאיסטיים על לא-כלום'.
(*) תאוריה זו גורסת, בתמצות נמרץ: מהותו הפנימית של העולם היא - הכוח האלוהי שמהווה אותו בכל רגע מאין ליש. זוהי מהותו האמתית והפנימית של כל נברא. אמנם דבר זה הוא בהעלם, וכל מראה הדברים שבעולם כפי שהם נראים בחיצוניותם הוא שהם מציאות לעצמם, ישויות עצמאיות. כך הוא המצב כעת. אבל בימות המשיח יהיה, כלשון הנביא, 'וראו כל בשר כי פי ה' דיבר' (ישעיה מ 40) - בכל הנבראים יתגלה שמציאותם האמתית היא דבר-ה' שמהווה ומחדש אותם בכל רגע מאין ואפס המוחלט. (**) מובן מאליו שגם התפיסה הנאיבית כי האל הטוב יושב בשמים ומנהיג משם את העולם [ומהו בכלל 'העולם' - רק כדור-הארץ לבדו?] בחסד וברחמים, בצדק ובמשפט - אינה אלא אמונת-אנוש, שכל מקורה, יסודה ובסיסה - אמונת-אנוש... (***) ראה במת חופש 'אין גבול לפנטאזיה האנושית (1)'
מאי 2009 |