על הזהות היהודיתמאת אור מאיר
בעמוד זה - ההקדמה וחלק ראשון ('על "מיהו יהודי"') בלבד
הקדמה חיבור זה נכתב על רקע המאבק המתחולל בארץ בשאלות דת ומדינה. אחת מהטענות שמושמעות לעיתים קרובות במאבק הזה היא שזהותו היהודית של אדם תלויה בכך שיקיים את חוקי הדת היהודית. לפי טענה זו, יהודי המקיים את חוקי ההלכה הוא יהודי טוב יותר מיהודי חילוני, שאינו מקיים אותם. טענה זו, למרות שהיא שגויה, הולכת ומתפשטת, וכיום יש רבים שנוטים לקבל אותה. חמור מכך, מעטים במחנה החילוני יוצאים כנגד הטענה זו, ולכן יש גם חילונים רבים המאמינים בה. טענה זו מהווה סכנה, בכך שהיא מביאה לעיתים חילונים המאמינים בה לאחת משתי תוצאות שליליות: חלק מהיהודים החילונים מרגישים נחותים ליד יהודים דתיים. הם מרגישים שהם אינם "יהודים טובים" ולעיתים מרגישים צורך לפצות על כך. לכן, חלק מהם נופלים קורבן למיסיונרים החרדים המכנים את עצמם "המחזירים בתשובה". ככל שמספרם של חילונים אלה יעלה, כך ישראל תתקרב לחזון החשוך של "מדינת הלכה". חלק אחר מהיהודים החילונים מתנכרים לזהותם היהודית - "אם יהדות זה לקיים מצוות, אז אני איני רוצה להיות יהודי!". אותם חילונים מאבדים את היהדות כמקור עשיר של תרבות וחוכמה. מעבר לכך, הם מאבדים את זהותם היהודית, ולעיתים מאמצים לעצמם זהויות לאומיות פיקטיביות, כמו "זהות ישראלית", "זהות עברית" או "זהות כנענית". כך, העם היהודי מאבד את בניו. ככל שמספרם של חילונים אלה יעלה, העם היהודי ילך ויתפורר. שתי התוצאות האלה הן רעות. שתי התוצאות האלה מובילות למותו הכואב של החזון הציוני. את שתי התוצאות הללו יש לבלום. וכדי לבלום אותן, יש להפריך אחת ולתמיד את הטענה השקרית כאילו הזהות היהודית משמעותה לפעול לפי חוקי ההלכה. זה מה שחיבור זה בא לעשות. בחלק הראשון, נעסוק בזהותו היהודית של הפרט - בשאלות "מיהו יהודי?" ו"מה עושה אדם ליהודי?". בחלק השני, נבדוק מה אומרת הזהות של היהודי, שהוגדרה בחלק הראשון, לגבי מדינת היהודים - "מהי באמת מדינה יהודית?". בחלק השלישי, נטפל בשאלת המיעוטים הלאומיים: "מה מעמדם של לא-יהודים במדינת היהודים?".
חלק ראשון: על "מיהו יהודי?" מיהו יהודי? "יהודי" הוא כינוי לשני דברים שונים, אם כי קרובים זה לזה: האחד הוא בן לעם היהודי, והשני הוא בן לדת היהודית. על כן אין משמעות לשאלה הכללית "מיהו יהודי?" אלא יש לדייק ולשאול "מיהו בן לעם היהודי?" וכן "מיהו בן לדת היהודית?". מיהו בן לעם היהודי? מהו עם? עם הוא קודם כל קבוצה של אנשים. אבל לא סתם קבוצה של אנשים, אלא שיש לקבוצה הזו מאפיינים משותפים. לדוגמא, תרבות, היסטוריה, לשון (ויש האומרים שגם טריטוריה משותפת, ערכים משותפים וגורל משותף). המאפיינים האלה הם דבר שנוצר עם העם, הם דבר שמתפתח כאשר הקבוצה הזו של האנשים חיה ביחד, במשך זמן. אך "עם" מאופיין ע"י דבר נוסף, וזהו רגש השייכות שמאפיין את בניו. ההשתייכות לעם היא חלק חשוב מהזהות של כל אדם: אדם רואה את עצמו כבן לעם מסויים, והוא חושב ומדבר ומתנהג בהתאם. הלאומיות ניכרת בכל התנהגותו ומחשבתו של אדם. ברוב המקרים הוא ידבר בשפת עמו. הוא יחגוג את החגים של העם שלו ולא של עמים אחרים. הסיפורים שיספר לילדיו יהיו סיפורי העם של עמו. הוא יעדיף לחיות במולדת עמו על פני כל ארץ אחרת, ולא משנה מה מצבה של מולדתו. לעיתים, הוא גם יאמין בערכים המקובלים באותו עם. אם נסכם, "עם" (או "לאום") הוא קבוצה של אנשים שיש לחבריה מאפיינים משותפים, ושכל אדם החבר בה מזדהה עימה, מרגיש שייכות אליה. כל אדם שמזדהה עם העם, וקשור אליו בחלק מהמאפיינים שלו, הוא בן לאותו עם. מספר דוגמאות למאפיינים של עם:
נבחן את המאפיינים של העם היהודי:
אם כן, מיהו בן לעם היהודי? כל אדם שמקיים את התנאים הבאים:
שני התנאים האלה הם כמעט בלתי אפשריים לבדיקה, אולם הם אלה הקובעים את שייכותו של אדם לעם היהודי. לכן אין הרבה מקרים של אדם העובר מעם לעם. מיהו בן לדת היהודית? לפי ההלכה, התנאים להשתייכות לדת היהודית הם אלה:
יש לשים לב שהתנאי הראשון איננו תנאי דתי, אלא תנאי בעל אופי לאומי - הוא אינו קשור לאמונתו של האדם, אלא למוצאו. כלומר, כל מי שנולד לאם יהודיה הוא בן לדת היהודית, אפילו אם הוא כלל אינו מאמין בדת הזו. על הסיבה לכך נעמוד בסעיף הבא. מהו הקשר בין הלאום היהודי לדת היהודית? גם הלאום היהודי וגם הדת היהודית נוצרו בעת העתיקה. באותה תקופה לכל עם הייתה דת משלו, ובעיני עובדי האלילים - לכל עם היה אל שלו, ששמר עליו, והדבר השפיע לא מעט גם על היחסים בין עמים. לדוגמא, כאשר שני עמים נלחמו, האמונה הייתה שגם שני האלים נלחמים ביניהם, והאל של העם המנצח נחשב חזק יותר מהאל של העם המובס. הדת היהודית גם היא הייתה דת של עם אחד - העם היהודי, אף על פי שהיא לא קיבלה את ההשקפה האלילית הטוענת שלכל עם האל שלו. ההשקפה הדתית, שעל פיה הדת היהודית היא דתו של העם היהודי, משפיעה על הרבה היבטים באמונה. מהשקפה זו נובעים הרעיונות בדבר "עם בחירה", ומצוות כגון "בר המצווה" ו"ברית המילה". מהשקפה זו נובע גם התנאי הראשון להשתייכות של אדם לדת היהודית - היות והדת היא דתו של העם היהודי, ניתן להשתייך אליה ע"י השתייכות לעם היהודי. גם העם היהודי הושפע מאוד מהדת היהודית - בהיסטוריה, בתרבות ובטריטוריה:
בנוסף לכל אלה, הדת היהודית כשלעצמה היא מאפיין של העם היהודי. היות וכל מי שנולד לאם יהודיה הוא בן לדת היהודית, כמעט כל בני העם היהודי הם גם יהודים לפי הדת, וכך הדת תורמת לתחושת סולידריות בעם היהודי, ואף ליכדה אותו במשך תקופות ארוכות. לסיכום, הדת היהודית היוותה בעבר, ואולי גם היום, את הדת הלאומית של העם היהודי. הייתה לה השפעה ניכרת על ההיסטוריה, התרבות והטריטוריה היהודיים, ועד היום הדת היהודית מהווה אחד מהמאפיינים של העם היהודי. עתה, נבחן מספר שאלות לאור הטענות שהוצגו: האם ייתכן אתאיסט בן לעם היהודי? לפי ההגדרה שהוצגה קודם למושג "בן לעם היהודי", אין קשר בין אמונתו של אדם לשייכותו לעם. כל עוד אדם מרגיש שייך לעם היהודי, והוא אכן קשור לחלק מהמאפיינים של העם היהודי, הרי שהוא בן לעם היהודי, ולכן התשובה היא כן. האם ייתכן אתאיסט בן לדת היהודית? כל אדם הנולד לאם שדתה היא הדת יהודית, דתו יהודית גם כן. על כן, אתאיסט בהחלט יכול להיות גם יהודי ע"פ הדת. השאלה היא אם אתאיסט, שאינו מאמין בקיומו של אלוהים, ירצה להגדיר את עצמו כבן לדת היהודית. האם ייתכן בן לעם היהודי השייך לדת שאינה הדת היהודית? הדבר בעייתי, שהרי כל דת כוללת בתוכה גם תרבות וערכים מסוימים. על כן, האמונה בדת שאינה הדת היהודית עלולה להתנגש עם הזדהות עם תרבותו וערכיו של העם היהודי. עם זאת, אם אדם מרגיש שייכות לעם היהודי, וכן מצליח ליישב לעצמו את הסתירה בין אמונה בדת אחרת לבין השתייכות לעם היהודי, הרי שהוא בן לעם היהודי, גם אם דתו אינה יהודית. האם ייתכן בן הדת היהודית שאינו בן לעם היהודי? כן. אם אדם הוא בן לדת היהודית, בין אם מתוך גיור ובין אם מתוך זה שהוא בן לאם שדתה יהודית, אך אינו מרגיש את עצמו שייך לעם היהודי, הרי שהוא אינו שייך לעם היהודי. אדם כזה יכול להיות בריטי, צרפתי, אמריקאי או כל לאום אחר שהוא יהיה ישתייך אליו. לדוגמא, בתקופת האמנציפציה בצרפת היו לא מעט יהודים שהגדירו את עצמם "צרפתים בני דת משה". עם זאת, אם אדם כזה יחליט במהלך חייו שהוא רוצה להשתייך לעם היהודי, הרי שהוא יוכל לעשות זאת בנקל, שהרי בהשתייכותו לדת היהודית הוא גם משתתף בחלק ממאפייני העם היהודי. האם אדם יכול להצטרף לעם היהודי ע"י גיור? אדם הרוצה להתגייר, חייב לעמוד בכמה דרישות. אחת מדרישות אלה היא הכרת הדת היהודית, ובין השאר - את עיקרי הדת, אמונותיה, הדעות שבה, ערכיה, תולדות העם היהודי, מנהגים ותורה שבעל פה. אין ספק שידע זה מעניק למתגייר את הידע שהוא צריך כדי להשתתף במאפייני העם היהודי, הן דרך המאפיין ההיסטורי והן דרך המאפיין התרבותי. כמו כן, היות והדת היא בעצמה קשר, הרי שהגיור מעניק למתגייר גם השתתפות במאפיין הדתי של העם היהודי. לכן, כל מתגייר, שרוצה להשתייך לעם היהודי ואכן מרגיש שייכות אליו, הוא בן לעם היהודי. סיכום: יהודי היא מילה בעלת שתי משמעויות - בן לעם היהודי ובן לדת היהודית. בן לעם היהודי הוא כל מי שמרגיש שייכות לעם היהודי ושותף לחלק ממאפייני העם היהודי, שאלה הם - ההיסטורי, התרבותי, הטריטוריאלי והדתי. בן לדת היהודית הוא כל מי שאמו יהודיה או התגייר (ולפי הזרם הרפורמי - או שאביו יהודי). הדת היהודית נוצרה כדתו הלאומית של העם היהודי, וכתוצאה מכך הדת היהודית והלאום היהודי הושפעו רבות זה מזה. הדת היהודית מהווה גם היא אחד מהמאפיינים של העם היהודי. אדם יכול להיות בן לעם היהודי מבלי להיות בן לדת היהודית. כמו כן, אדם יכול להיות בן לדת היהודית מבלי להיות בן לעם היהודי. יולי 2000 |