הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

המאמר "טיעונים בנוגע לקיומו של אלוהים" הופיע באתר,
והוא נמצא כאן.
זה היה ה-teaser למאמר:

טיעונים בנוגע לקיומו של אלוהים

מאת Cyberdin

מה תמצאו במאמר:

קצת על משמעות החיים...

"...האם יש משמעות לחיים? נזיר אחד החליט למצוא את משמעות החיים. הלך והתבודד במערה במדבר ארבעים שנה. לבסוף חזר לציויליזציה. "נזיר יקר," אמרו לו האנשים "ארבעים שנה חיית במדבר. התוכל לספר לנו מהי משמעות החיים?" הנזיר הנהן והתיישב. "החיים, רבותיי," אמר "הם כמו רכבת". "רכבת?!" הרימו האנשים גבה. "טוב נו, אז אולי לא" אמר הנזיר. הבעיה בשאלה מהי משמעות החיים היא, שאף אחד אינו יודע בכלל מה משמעות השאלה עצמה. מה זאת אומרת מה משמעות החיים? מה המשמעות של ציפור? מה המשמעות של מים? מה המשמעות של המילה "משמעות"? "משמעות" זו מילה שאפשר להחיל אותה רק בסיטואציות מוגדרות למדי, והחיים באופן כללי הם לא אחת מהן. והמשעשע מכל הוא שאנשים באים עם שאלה זו כשכבר יש להם תשובה מוכנה בראש. לדוגמא, אם מישהו ישאל לשם מה אנחנו חיים, ואני אגיד שאנו חיים כדי להזיז דברים ממקום למקום, הוא יגיד לי שאני אומר שטויות. למה? האם הוא בדק ומצא שמשמעות החיים איננה להזיז דברים ממקום למקום? בסופו של דבר זה מה שאנחנו עושים רוב החיים שלנו. וכמו שאומרים, אם הוא יודע כל-כך טוב, למה הוא שואל אותי?..."

קצת בשביל הנשמה...

"...חומר, כידוע, נתון לחוקים של סיבתיות. אם כדור נע מתנגש בכדור נייח, הנייח יתחיל לזוז כתוצאה מאותה התנגשות. אם אני מפעיל כוח על חפץ, החפץ הזה יזוז כתוצאה מאותו הכוח. עד כמה שידוע לי, איש לא ראה מעולם את העיקרון הזה מופר. מהכוכבים עצמם הזזים במסילות המוכתבות על ידי כוחות משיכה ועד אטומים קטנים המתנגשים וזזים, כל החומר פועל לפי סיבתיות זו; אירוע אחד מוביל לאירוע אחר. גם הגוף שלנו, כידוע, הוא חומר. כלומר גם הוא נתון לשרשרת של סיבות ותוצאות. היד זזה כי השריר התכווץ; השריר התכווץ כי העצב הופעל. העצב הופעל כי עצבים אחרים במוח הופעלו; זה קרה כי עצבים בעין הופעלו כשמשהו התקרב אלינו במהירות. כפי שאתם יודעים, כשמשהו מתקרב אלינו במהירות גבוהה אנו נוטים לעצום את העיניים ולהרים את הידיים בתנועה הגנתית מסיבה זו בדיוק. איפה בכל הרצף הזה של סיבות ותוצאות נכנסת הרוח, הנשמה שלנו? התערבות של ישות לא חומרית ברצף מחייבת שמה שקרה לפניה, השפעתו תתבטל ושהיא עצמה תהפוך לסיבה לדבר חדש. איך יכולה הנשמה לבטל סיבתיות חומרית? נסו לעצור אבן שנזרקה לאוויר בזמן מעופה תוך שימוש בנשמה בלבד ותראו שזה בלתי אפשרי. אם זה בלתי אפשרי לגבי אבן, למה זה כן אפשרי לגבי תאי המוח שלנו? הרי הם חומריים בדיוק אותה מידה. האם הנשמה מוגבלת למוח בלבד? זה סותר את הרעיון של קיום נשמה בנפרד מהגוף..."

ועד לבעיות של מוסר...

"...מוסר, כידוע, זה טוב וחוסר מוסר זה רע. המוסר, נאמר לנו, מקורו באלוהים. כלומר שהטוב עצמו מקורו באלוהים - רוצה לומר, אלוהים הוא זה שמחליט מה טוב ומה רע. כעת דמיינו לעצמכם מסר מאלוהים שגם הספקן שבספקנים לא יוכל להכחישו; לילה אחד כל כוכבי השמים ינועו ממקומם ויצטרפו לכדי אותיות עבריות שישתרעו מאופק אל אופק ויהיה כתוב שם - "מהיום והלאה עליכם להרביץ לילדיכם נאום ה' ". אף אחד לא יוכל להכחיש שמסר כזה אכן בא מאלוהים. אבל עלינו לשאול את עצמנו, האם לאחר מסר כזה נתחיל להרביץ לילדים? נכון שאתם מרגישים שמשהו כאן לא בסדר? רבים יאמרו בוודאי שאלוהים אף פעם לא יכתוב דבר כזה, ואותם הייתי רוצה לשאול איך הם יודעים מה אלוהים יכתוב ומה לא - הרי בסופו של דבר הוא זה שמחליט, לא הם. ואם הוא אומר זה חייב להיות טוב, נכון? בבקשה. המוסר הוא מעבר לאלוהים. גם אם אלוהים בכבודו ובעצמו יגיד לפעול בצורה לא מוסרית רוב האנשים יתקשו לעשות זאת. ומי שאומר שאלוהים לא מסוגל לכתוב דבר כזה מודה שאלוהים הוא מוגבל. כלומר גם טיעון המוסר מתמוטט בקלות יחסית בפני מעט חשיבה הגיונית, בדיוק כמו כל טיעון אחר בעד קיומו של אלוהים..."


עוד במאמר המלא:

לוגיקה, הגיון ודברים שאי אפשר להוכיח; הפרכות חדשות לטיעונים ישנים בעד קיומו של אלוהים; משמעותם של נסים; האם קיים רצון חופשי; מדוע אין טעם בויכוח חילוני-דתי לגבי קיומו של אלוהים, ועוד.

מעניין? קליק אחד כאן והמאמר לפניכם!


אפריל 1999