מה לתרנגול של כפרות ולנאצים?ליהודה משי זהב הפתרוניםהשבוע התארחו באולפן "יום חדש" (קשת) הווטרינר ד"ר רפי קישון ומייסד זק"א תושב מאה שערים יהודה משי זהב. הנושא היה - איך לא - פולחן התרנגולים של יום כיפור. הד"ר קישון ציטט מספר קטעים מתוך חיבורו הבא:
בעוד אנו מעודדים תרומה לנזקקים (ואף תורמים מדי פעם למטרה זו בעצמנו), אין זה סוד שלמערכת "חופש" ביקורת גם על חינוך לפולחני סליחות וכפרות "אלוהיים". כאילו יושב לו איזה חוכמולוג בשמיים ואומר "אההה... יוסי שלח חמישה שקלים! מיד אני מוריד לו מהמאזניים את שווי העבירה של מניעת תחבורה ציבורית בשבת מסבתא של יעקב..." - אך לא בכך עסקינן. מה שבאמת הטריד אותנו היו תרבות הדיבור ותוכן דבריו של מדליק המשואה לתפארת מדינת ישראל, יהודה משי זהב. ראשית, מר משי זהב אמנם חיכה בסבלנות לתורו הראשון לדבר, אך ברגע שזה הגיע, היה זה למעשה סוף "הדיון" בהגדרתו ככזה. המיקרופון הפך למשך כל שאר הראיון לנחלתו הלבעדית, וכל נסיון של ד"ר קישון או אפילו של המנחים (אורן וייגנפלד ומיכל ינאי) להשחיל מילה לא ממש צלח. הקטע כולו הפך בעל כרחם של האחרים לתחרות בגובה הדיבור, ובה - יש להודות - די הצטיין הצד החרדי. משי זהב האשים את "החילוניים" בצביעות. הרי הם אוכלים בהנאה עופות ובעלי חיים אחרים שנשחטים באותו אופן, ומה להם כי ילינו וכו'. בטקטיקת הויכוח הוא "שכח" אודות פיקוח וטריני על שחיטה, "שכח" אודות אי-החוקיות של ביצוע פולחן התרנגולים באמצע הרחוב, ועל כך שחלק גדול מהמתלוננים הם בכלל צמחונים. ומה שיותר גרוע, בבחינת "הרצחת וגם ירשת", הוא "שכח" שקיימת גם מחאה גדולה בציבור נגד השחיטה "הכשרה", אשר בימינו אנו נחשבת בעצמה במקומות נאורים רבים בעולם להתעללות בבעלי חיים. הרי זה כמו להאשים בצביעות את מי שכפו עליו חתונה אורתודוקסית בכך שהנה הוא עצמו מסתובב עם כיפה מתחת לחופה. טיעון מרתק במיוחד שהיה צריך אולי להקפיץ את עורכי התכנית לכיבויו של המיקרופון הנשלט, אמר שאנשים שהיו מאד בעד צער בעלי חיים והתיחסות ראויה לחיות, כמו הגרמנים, חשפו בהמשך את פרצופם הנאצי. "מה לעשות, זאת עובדה", הדגיש מר משי זהב כאשר ניסה ד"ר קישון למחות. אז הנה עוד כמה כאלה. מה לעשות, הן עובדות:
ראו גם:
אוקטובר 2008 |