אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > יומן חדשות  לגירסת הדפסה     

נופית, ינואר 2003

הרבנים לא יקבעו מיהו ישראלי

מאת פרופ' עוזי אורנן
יו"ר עמותת "אני ישראלי"

יומן חופש

ח"כ שמעון פרס, העומד בראש מטה העולים במפלגת העבודה, הציע באסיפת עולים הגדרה חדשה ל"יהודי". לדבריו "אין זה חשוב אם אמו, אביו או רבע סבתו היו יהודים, אלא רק כיצד הוא מחנך את ילדיו. ומי שילדיו מתחנכים בישראל, הולכים לצבא וחלקם אף נופל בקרב הוא יהודי." עם כל הכבוד, שמעון פרס אינו רשאי לקבוע מיהו יהודי, וה"הגדרה" שהוא נותן היא חסרת יסוד: יש הרבה לא יהודים בישראל, שילדיהם מתחנכים בישראל, הולכים לצבא וחלקם אף נופלים בקרב. מהם בדואים, מהם דרוזים, מהם "רוסים" מהם "גרוזינים". אף אחד מהם אינו הופך ליהודי כתוצאה מהחינוך או מהשירות בצבא. גם אין זה מוסרי לאלץ קהילה דתית לקבל אל חיקה את אלה שאין היא חפצה בהם מטעמים משלה, בין שהם חיים בין שהם מתים. ולא מן הנכון להחניף לעולים חדשים באסיפת בחירות ולהשלות אותם בהבטחות שווא על הגדרה חדשה ל"יהודי". אין לכך שום סיכוי. גם בן-גוריון העלה חרס בידו כשערך משאל בעניין זה בין יהודים בכל העולם. ואין צורך לומר כי האיום שמאיים פרס - "אם הרבנים יתעקשו לקבוע מיהו יהודי אז אנחנו נקבע מיהו רב" - הוא איום סרק.

אבל כדי לפתור את בעיותיהם של ישראלים שהגיעו אלינו מארצות זרות והם רוצים להיות ישראלים, אין שום צורך להיכנס לשאלת "מיהו יהודי". ראוי היה שפרס ידבר על "ישראלים" ולא על "יהודים". הבעיה המציקה היא איך להבטיח את זכויותיהם השוות של כל האזרחים הישראלים, אשר כולם יחד מהווים את הלאום הישראלי, בלי לשים לב להשתייכות שרבים מהם משייכים את עצמם לקבוצת אוכלוסין זו או זו.

הבטחת זכויות שוות לאזרחים אסור שתהיה תלויה בשאלת היותם יהודים או לא יהודים. אבל כדי להבטיח שוויון בישראל אין שום צורך לא ברבנים אורתודוכסים ולא בשום רבנים יהודים אחרים. כאן מסורה המלאכה רק בידי המנהיגים הישראליים ללא שום קשר עם הרבנות היהודית הראשית או פרנסים של עדות יהודיות מתבדלות. וכאן באמת יכול שמעון פרס, כמו מנהיגים ישראליים אחרים מכל המפלגות הישראליות, לתרום תרומה ממשית לפתרון בעיות אלה ולגיבוש החברה הישראלית. חברה זו כוללת עולים חדשים, שה"לאום" הרשום בתעודת הזהות שלהם הוא "רוסי" או "גרוזיני", אזרחים שה"לאום" שלהם הוא "שומרוני", "ערבי", "דרוזי" או אזרחים שבתעודת הזיהוי שלהם רשום "יהודי".

כולנו ישראלים, והחלוקה ל"לאומים" שמחלק אותנו משרד הפנים על פי חוקי מרשם האוכלוסין היא שימוש מסולף במונח "לאום". בכל ארצות הדמוקרטיה המערבית - ששמעון פרס ומנהיגים רבים בישראל רואים את ישראל כחלק מהן - פירוש המילה "לאום" הוא כלל אזרחי המדינה, וכל חלוקה פנימית, דתית או אתנית, אם היא קיימת, היא חלוקה לא רשמית שאינה גוררת שום אפליה ואין לה שום זכר בחוקי המדינה. הגדרה ברורה של "ישראלי" תביא מייד הקלה ממשית, וקודם כל הקלה נפשית, ל"שלוש מאות אלף" העולים החדשים שהם ישראלים, אבל אינם מוכרים כ"יהודים" (לישראלים זה לא אכפת), וכמובן גם לאוכלוסיה הלא יהודית הוותיקה, שהשוויון הדמוקרטי שלנו יחול כעת גם עליהם, שכן הוא יהיה שוויון בין הישראלים, ולא שוויון בתוך קבוצת האוכלוסין "השווה יותר".

החלוקה לקבוצות אוכלוסין פנימיות המתקראות "לאומים" ומתן יחס שונה לאדם על פי הרישום שלו ל"לאום" מנוגדת לעקרונות הדמוקרטיים שהושתתה עליהם מגילת העצמאות, ואשר הוכרו בחוקי היסוד החדשים על כבוד האדם וחירותו ועל חופש העיסוק. עקרון היסוד הראשון באלה הוא: "זכויות היסוד... יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על מדינת ישראל", ובהכרזה נאמרים דברים מפורשים: "מדינת ישראל... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". על עניין זה תוגש בקרוב לבית הדין הגבוה לצדק עתירה מטעם עמותת "אני ישראלי" ואנו מצפים לתמיכה גורפת בעמדתנו.


עוזי אורנן, פרופסור לבלשנות בטכניון, חיפה, הוא מחלוצי המאבק נגד כפייה דתית; עמד בראש הליגה נגד כפייה דתית, שפעלה בישראל לפני כשלושים שנה.

יומן חופש



חברים ב- עוצב על ידי