אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > יוצאים בשאלה  לגירסת הדפסה     

זה בערך מה שהביא אותי לעזוב את הבולשיט שנקרא דת

מאת אבי

(הפרטים המלאים שמורים במערכת)

הסיפור שלי שונה משאר הסיפורים של היוצאים בשאלה. אני לא הייתי מאלה שאף פעם לא האמינו במה שאמרו להם. להפך, כשאמרו לי בגיל חמש שיש מישהו בשמים והוא רוצה שאנעל קודם נעל ימין ואחרי זה נעל שמאל, צייתי כמו ילד טוב. כשגדלתי ואמרו לי שהוא רוצה שאלמד כל היום תורה ולא אעשה בגרויות - גם כן צייתי. הייתי ילד טוב ירושלים. התפללתי את כל התפילות בכוונה, כאילו ברגש, ולמדתי תורה בכל הזמן שהיה לי, ואני מדבר גם על גיל 12, כשכל הילדים היו מסתובבים בחוץ ומשחקים. בהפסקות הייתי יושב בבית המדרש ולומד גמרא. היה לי ראש טוב, ככה שגם קלטתי מהר. עד גיל 16 סיימתי את כל התלמוד - הישג שנקרא ממש גדול בציבור שגדלתי בו. אבא שלי היה ראש הישיבה שלי, המורים והחברים כולם היו אומרים לי ולשאר - אתה תהיה תלמיד חכם, ראש ישיבה, או משהו כזה. היו מדברים עלי ברחוב כעל העילוי של השכונה.

הבעיה שלהם הייתה שהם החדירו בי את זה, שצריך לחשוב על מה שאתה עושה ולעשות הכול במודע. רק שכשחשבתי על זה גיליתי שאני לא עושה כלום במודע. אני לומד כי זה מה שאמרו לי. ושומר מצוות כי זה מה שאמרו לי. ואם הייתי נולד מוסלמי הייתי עכשיו מתפלל חמש תפילות. בקיצור - גיליתי שהסיבה שאני חי בצורה שאני חי היא לא מתוך מודעות אלא כי זה מה שאמרו לי.

הסיבה שאני חי בצורה שאני חי היא לא מתוך מודעות אלא כי זה מה שאמרו לי

אז התחלתי לבדוק. תמיד היה לי ראש פתוח, ככה שלא הייתה לי בעיה לבדוק את הכול. למדתי ספרים של הראי״ה קוק, לבדוק אם הכיוון החרדי הוא הנכון, או שהאמת אצל הכיפות הסרוגות. כמובן שמייד גיליתי שהכול שם פלצני ולא מתאים לטיפוס ריאלי וחסר רגשות כמוני. אז בדקתי כיוונים אחרים, חפרתי בספרים של הרמב״ם על אמונה, ובספרים חרדיים של כל מיני רבנים מהתקופה האחרונה, ולא ממש מצאתי תשובות. אז התחלתי לחפש באינטרנט ומהר מאד מצאתי כמה פורומים בפייסבוק ובאתר הידען (שאני אגב חייב לו תודה ענקית) שדיברו בדיוק על הנושאים שהיו קשים לי, ובלי להתחמק או לנמק דברים בצורה מעורפלת, כמו שכל הרבנים החרדיים עשו. מהר מאוד הבנתי ששום אדם ריאלי לא באמת מאמין באלוהים - כולם רק עושים הצגה, ואני מאלה שמאוד משקיעים בהצגה הזו - אז הפסקתי להשקיע.

מהר מאוד הבנתי ששום אדם ריאלי לא באמת מאמין באלוהים

ואני גם אסביר גם למה. אני חושב שאף אחד לא מאמין באלוהים בעזרת משל מפורסם שאמנון יצחק משתמש בו כל הזמן: המשל של הבואינג - ש"אם אראה לך בואינג אצלי בחצר," אומר אמנון יצחק, "ואומר לך שהוא נוצר בגלל סופה שהייתה פה אתמול - אף אחד לא יאמין. אז," אומר אמנון יצחק - "איך אתה מאמין שכל העולם נברא מפיצוץ?" ואני שואל כל בנאדם ריאלי: אם אני מראה לך מטוס בואינג אצלי בחצר ואומר לך שאלוהים יצר אותו כאילו לפני שנייה הוא לא היה, ואז פתאום הוא צץ בנס? אני לא מכיר מישהו שיאמין לזה. אז איך בני אדם ריאליים יכולים להאמין שכול העולם צץ לו פתאום בצורה ניסית? התשובה פשוטה שאף אחד לא מאמין לזה באמת, אלא שזה היה לפני מלא זמן, ואתה לא צריך לעמת את ההיגיון שלך עם זה. אבל במקרה שצריך לעמת את ההיגיון כמו בואינג ממשי, אצלי בחצר, היום - אף אחד לא יאמין.

אתן מקרה בתור דוגמא: לפני כמה שנים היה איזה רב ש"הוציא דיבוק מאישה". אני הייתי אז בישיבה, ומכל הישיבה - כולל הראש ישיבה וכל הרבנים החרדיים שסביבי - כולם היו בטוחים שזה בולשיט. אף אחד לא חשב שזה באמת. ואני שואל למה? הרי את כל החיים שלכם אתם מבססים על העובדה שהעל-טבעי קיים, אז למה בדיבוק אתם לא יכולים להאמין? והתשובה פשוטה: אתם לא מאמינים בדיבוק כי זה עכשווי, וזה סותר לכם את ההיגיון, אבל אלוהים זה סיפור ישן, וכל הניסים מהתנ״ך הם גם ישנים, אז נוח לכם להאמין בזה כי זה לא מחייב אתכם לחשוב בצורה הגיונית.

נוח לכם להאמין בזה כי זה לא מחייב אתכם לחשוב בצורה הגיונית

זה כמו לראות סרט פנטזיה על ערפדים שאתה תראה, ולא תהיה לך בעיה איתו. אבל דקה אחרי זה אם יבוא אליך מישהו ברחוב ויגיד שהוא ערפד - אתה תשלח אותו לפסיכולוג.

בקיצור, זה בערך מה שהביא אותי לעזוב את הבולשיט שנקרא דת ולחיות בצורה ריאלית. ואם יש חרדי שקורא את זה, אני קורא לו לקרוא היטב את מה שכתבתי, ולחשוב אם הוא באמת מאמין בדברים על-טבעיים, או לא. אם לא - אז שידע שאלוהים זה הדבר הכי לא ריאלי שקיים בעולם.

אלוהים זה הדבר הכי לא ריאלי שקיים בעולם


מאי 2012



חברים ב- עוצב על ידי