אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
כל מה שרציתם לדעת על ברית מילה או שהעדפתם לא לדעת
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > יוצאים בשאלה  לגירסת הדפסה     

יתכן וראוי להשוות את מחבר הקונטרסים להלל

ארגון 'דעת אמת' פירסם בשעתו מספר קונטרסים המכילים טענות רבות מההלכה היהודית עצמה, ואשר מעודדים חשיבה ביקורתית כלפי טקסטים הילכתיים ומקדמים את ההשקפה המדעית לפיה אותם טקסטים מהווים יצירה "אנושית". כתגובה לכך פירסם הרב יעקב סגל חוברת תגובה באתר 'שופר' באינטרנט (ראה גם לקראת סוף המאמר 'על מחטים בכבד וצינורות שמעולם לא היו').

מצורף להלן מכתב ששלח אדם, כנראה עם רקע דתי, לרב סגל. המכתב נשלח גם ל-'דעת אמת', ונשלח משם אלינו לפירסום. אנו מביאים בזאת את הדברים בשם אומרם.

לכב' הרב סגל שלום!

לפני כחצי שנה פרסמת חוברת "זכור חרפתך מיני נבל" כנסיון להשיב על טענות הקונטרסים של "דעת אמת". ואולי כוונתך הייתה להגן על תורתנו ולקדש שם שמיים ברבים, אך מפלה גדולה נחלת בגלל חוסר ידיעתך בנושאים הנידונים, בגלל מידת היהירות והנרגנות, ואף בגלל דברים חמורים יותר, כפי שנראה להלן. הנה, 53 עמודים כתבת כתשובה לחמישה דפים של "דעת אמת", ואף התלוננת שזהו ביטול תורה, אך הנה חצי מהדברים הם גידופים, קללות ולשון הרע, וקראת למחבר הקונטרסים "נבל", חולה", "מטורף", השוות אותו להיטלר, ועוד כיוצא באלה דברים רעים ומעליבים שהשימוש בהם אינו ראוי לבני ישראל, "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים" (יבמות ע"ז א') וכתיבתו של כל זה אינה אלא ביטול תורה גמור, ואין היא גורמת לקידוש השם, ולא מסייעת להשיב על שאלות "דעת אמת", וצער גדול הצטערנו למראה רב בישראל שהלך בדרך זו.

ואולי העובדה שהאנשים האלה עזבו את דרך התורה גרמה לך לצער כה גדול עד שלא יכולת לשלוט על יצריך, אך גם זה אינו בא ממידת החסידות, ולא מאהבת התורה, אלא מחוסר ידיעה באותם עניינים, שאין לו הצדקה לגבי מי שכותב בנושאים האלה. וזאת לך לדעת: את שו"ת הרדב"ז, חלק ד', סימן קפ"ז. בו נשאל הרדב"ז על דרשן אחד בבית הכנסת שדבריו נראו כאילו ריח מינות נודף מהם. ובתשובתו הסכים הרדב"ז שאלה דברי מינות, ואחר כך כתב במילים ברורות: "ולא מצאתי טעם לפוטרו מן העונש זולת מפני שהוא טועה בעיונו ותקנתו קלקלתו. ולא עדיף האי ממי שטועה באחד מעיקרי הדת מחמת עיונו הנפסד שלא נקרא בשביל זה כופר. והרי הלל היה אדם גדול וטעה באחד מעיקרי הדת שאמר אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו. ומפני זה הטעות לא חשבוהו כופר ח"ו דאם לא כן איך היו אומרים שמועה משמו. והטעם מבואר כיון שאין כפירתו אלא מפני שחושב שמה שעלה בעיונו אמת ואם כן אנוס הוא ופטור." עד כאן דברי הרדב"ז, והמסקנה ברורה: מי שעוזב את דרך התורה מחמת מסקנותיו ההגיוניות אינו כופר, ויתכן וראוי להשוות את מחבר הקונטרסים להלל ולא להיטלר.

אך לא רק זאת לא ידעת, למרות היותך ראש ישיבה, אלא אפילו דברים הרבה יותר פשוטים ומפורסמים שעליהם כתבת בחיבורך, ונסביר הכל דבר דבור על אופניו. הנה, בעמוד הראשון מחיבורך כתבת כי השמש שוקעת במערב לקים מה שכתוב "וצבא השמיים לך משתחוים", שהשכינה נמצאית במערב. אך זאת שכחת: שהירח סובב סביב כדור הארץ ממערב למזרח, בדיוק בכיוון הפוך לזה של השמש. (אנציקלופדיה בריטניקה, ערך 'ירח') ובכן, האם הירח אינו "צבא השמיים"? או שמא השכינה זזה ממערב למזרח בלילה? וכל הדרוש הזה הוא הבל וריק, אך למה הנך כותב על דברים שלא למדת אפילו את שורשיהם?

והנה, בעמוד 5 ציטטת את דבריו המפורסמים של עמוס הנביא, כנבואה על תנועת החזרה בתשובה בימינו: "הנה ימים באים, נאום ה' אלוקים, והשלחתי רעב בארץ: לא רעב ללחם, ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה'." והנה אמת, נכון הדבר, זהו פסוק בעמוס ח', י"א, אך משום מה שכחת את הפסוק הבא בעמוס, ח', י"ב "ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו". וכן רש"י כתב על הפסוק הזה: "שתפסוק מכם רוח הקדש". ובכן, ברור הוא שלא על התשובת העם אל ה' דיבר עמוס אלא על ה' עוזב את עמו חסר אונים ומאבד את הקדושה, וכוונת הנביא הייתה היפוך גמור לכוונתך.

ואחר כך הלכת ומנית כרוכל את כל אותם טיעונים לתורה משמיים המושמעים בסמינרי "ערכים" וכדומה, וגם עשית זאת עוד מספר פעמים בחיבורך, וזאת ללא כל קשר לטענות אשר בקונטרסי "דעת אמת", וקיימת בעצמך את מאמר רבותינו ז"ל "טענו בחיטין והודה לו בשעורין". ובנושא של הוכחות שכליות לתורה מן השמיים, הנה יצא לאור ספר "קונטרס הדרכה לבן ישיבה ממכתבי הרב יעקוב ישראל קנייבסקי זצ"ל", והספר הזה מצוי בהיכלי הישיבות הקדושות, ובו מפורסם מכתב לסטייפלר מבחור ישיבה אחד שהיו לו ספקות לגבי האמונה, וביקש עצה מהסטייפלר. וענה לו הסטייפלר זצ"ל שאין עצות טבעיות לבעיה זו, רק עצות סגוליות, והמליץ לאותו בחור ללמוד תורה בשקידה ולשמור שבת על כל דקדוקיה. ואם היה הבחור הזה מוכן לשמור שבת בכל כוחו קלה כחמורה, ודאי הוא שלא רצה להתפקר, ואז, אם הייתה הוכחה שכלית כלשהי לתורה משמיים, ודאי שהיה הסטייפלר נותן לו אותה, ואם לא נתן, סימן שאין כזו הוכחה.

ברם, גם ב"הוכחות" האלה הרבה שגיאות שגית ...

הטקסט במכתב הוא ארוך הרבה יותר, וקיצצנו אותו כאן בתחילתו מסיבה זאת. מי שמעוניין לקרוא את המכתב המלא (13 עמודים) יכול להקליק כאן.


יולי 2003



חברים ב- עוצב על ידי