אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
האם כשרות טובה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > יוצאים בשאלה  לגירסת הדפסה     

סדר פסח שני בה.ל.ל.

עם היוצאים לשאלה בסדר שני של פסח
מאת דן מלר

בערב שבת, 25 באפריל 2003, התארחנו לסדר שני, במסגרת ה.ל.ל. בקיבוץ בית גוברין. כמאתיים איש, בין יושבין ובין מסובין, התקבצו יחדיו מכל קצות הארץ, בהם חיילים בשירות סדיר, סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות, עובדים ויוצרים, ובוגרים, גם בוגרים מאד - מגוון עצום ורב של אורחים ומארחים, לשמוח בשמחת החג - חג האביב, חג החירות.

הגדה הלל

החירות ריחפה באולם, עד כי ניתן היה לגעת בה, למששה, לחוש אותה, לשמוח ולהתגאות בה: צעירות וצעירים, שנטלו בידם את אחריות לחייהם, ובצעד אמיץ, בניגוד למוסכמות, לחברה, להורים ולהלכה הרבנית הפנו עורף לאורח-חיים שאבד עליו הכלח. למרות שנולדו לתוכו - זר היה להם, מעיק ואכזרי. נפשם כמהה לצאת למרחב, אל העולם הפתוח, רב-האפשרויות, המעניין, המסקרן והכל כך מושך - עולם החופש והחירות.

קשה הוא עולמנו הנפלא, אותו העדיפו היוצאים (כך הם מכנים עצמם) על עולמם הקודם - עולם מוקף חומה רוחנית וחברתית סוגרת ומסוגרת. המעט שבו נוח היה, לכאורה, מוגדר באופן מסודר וברור. הכל שם קבוע מראש - מלידתך ועד שובך לרגבי העפר: קימה, נטילת ידיים, תפילה, אכילה, ברכה, לימוד לגבר, בית וילדים לאישה, ישיבה, סמינר וכולל, נישואים וילדים, ועוד ילדים, ועוד, ועוד, וכך מזדקנים להם נערה ונער, בהוראת רבם ובפיקוח אדמו"רם, עד בלות, עד כלות.

לא רבים הם אלה, המסוגלים לעשות מעשה חד ומהפכני, לוותר מרצונם על "ריבונו של עולם", שדאג, כביכול, לכל מחסורם, ולהפוך ריבון לעצמם - על כל המשתמע מכך - למחסור או לשפע, לסבל או להנאה, לקחת אחריות על כל החלטה הנוגעת לחייהם ולגורלם, לבחור בעצמם בת/בן-זוג לחיים, ספרי קריאה, מאכלים, ודרכים אינספור לעשות שימוש בזמן, בחג, בחול ובפנאי.

ה.ל.ל. - האגודה ליוצאים לשאלה. כאן הם עמנו היום, בעולם החירות. כאן אנחנו עימם הערב, בשמחתם ובגאוותם. ה.ל.ל. הוקמה בשנת 1991 כאגודה ששמה מטרה לעצמה לסייע בקליטתם בעולמנו של אותם צעירות וצעירים, החיים בין חומות העולם החרדי, שנפשם כמהה לחופש. אלא ששם לא למדו איך והיכן לחפש בית ועבודה, מה עושים כשרוצים ללמוד, מהי הדרך ללשכת הגיוס, איך חיים בעולם החופשי, בספרייה, במועדון, באולם הקונצרטים, בהיכל התרבות ובתיאטראות. כאן אין רב שיאמר להם מה עליהם לעשות בכל דקה ושנייה בחיים, ואין אדמו"ר שינתב למענם את העתיד, שהוכתב כבר בעבר. כאן, בעולמנו-עולמם החדש, הכל חייבים לעשות בעצמם, לטוב ולרע.

סטיקר הלל

ה.ל.ל. היא המסגרת העוזרת והתומכת, מסגרת המורכבת מבני-אדם, נשים וגברים, שקמו משתאים-מתפעלים לנוכח התופעה ואמרו - הבה נעשה מעשה, ונסייע לנער, שמערה עזובה בהרים היא ביתו, ולנערה רועדת מקור ומפחד ברחוב באישון לילה, כי השליכום מביתם. הם קמו ביום בהיר - ותיקי עמותת ע.ל.ה., חברי תחיל"ה, רפי שפירא מעין שמר, ישראל סגל ואחרים, והקימו את ה.ל.ל.

ראשית דרכה לא היתה סוגה בשושנים. דרדרים רבים ושחורים ארבו לה, איימו עליה והפריעו בדרכה. גם גנבו בעורמה את שמה - הלל - תוך התחזות לצורך חיסולה, ורק בג"צ הצליח, אחרי שנים של מאבק קשה, לחשוף את המתחזים ולהחזיר את השם "ה.ל.ל." לבעליו המקוריים. מתנדבי ה.ל.ל. לא נרתעו. עתה הם מאיישים ערב ערב עמדות בטלפון, אנונימיים מחשש ממחבלים, עונים לעשרות ומאות קריאות בשבוע לסעד ועזרה מנערות מהססות ובחורים לובשי שחורים המבקשים חירות, ופותחים להם דלתות, שיהיה להם בית לעת-מצוא, עד יעבור זעם, עד שתתרגלנה עיניהם ליפי-אור החופש.

כוס ראשונה

הם ישבו מולנו הערב, יפים ומקסימים. אחד אחד קמו לקול קריאתו של המנחה - היוצאים שזו השנה הראשונה להם בחופש, היוצאים המשרתים בצה"ל, היוצאים חובשי ספסל הלימודים באוניברסיטאות והמצטיינים בלימודיהם, משפטים ומתימטיקה, ספרות ואומנות - כל מקצועות החופש והחיים - יפים, נפלאים, מקסימים.

הכוס הראשונה הורמה לכבוד החירות -

ברוכים הבאים לסדר פסח, מועדים לשמחה, חגים וזמנים לששון, ליום חג האביב הזה, זמן חירותנו, זכר ליציאת מצרים, ונתברך שחיינו ונתקיימנו והגענו לזמן הזה. לחיים!

וגם את "מה נשתנה" קראנו יחדיו בקול מתרונן:

מה נשתנה הסדר הזה מכל הסדרים, מכל הסדרים?
שבכל הסדרים חמץ אוסרים ורק מצה אוכלים, ורק מצה אוכלים,
בסדר הזה, בסדר הזה אוכלים מה שרוצים
בסדר הזה, בסדר הזה אוכלים מה שרוצים

שבכל הסדרים אין אנו חושבים ורק מדקלמים, ורק מדקלמים,
בסדר הזה, בסדר הזה אנחנו מתבטאים,
בסדר הזה, בסדר הזה כולנו כאן שרים

שבכל הסדרים כולנו שואלים אותן שאלות, אותן שאלות,
בסדר הזה, בסדר הזה דנים בבעיות,
בסדר הזה, בסדר הזה שלנו התשובות

הקטע המסיים של מה נשתנה

שעות ישבנו למולם, ובדמיוננו העטינו עליהם את בגדיהם הישנים, כיפה ומגבעת, ציצית וקפוטה, שטריימל ושמלה ארוכה, או גרביים לבנים ארוכים, זקן ופיאות מסתלסלות - והנה הם כאן היום - כל כך שונים, אחרים - איש איש ובגדו ושלמתו, חייל וחיילת - לא יאומן כי יסופר - כאחד האדם, כאחת האדם...

את הכוס השנייה הרמנו לכבוד בנות, שהרי לא רק בנים יש בקהלנו, לזכר אימותינו וצאתנו מגלות מצרים מבית עבדים, ולחיי הנשים פורצות הדרך, ויחד קראנו את המילים:

כוס היין השנייה מוקדשת לכל אימותינו
לאלה ששמן השתמר בזכרוננו מדורי דורות
ולאלה ששמן אבד לנו,
נשתה לחיי כל אותן נשים פורצות-דרך
שהעלו על נס את מעמד האישה
והפכו אותה מכמעט שפחה לכמעט שווה
וכבר רוחות חדשות נושבות
אפילו שם, מעבר לחומות
מי ייתן וגם שם יקומו הנשים
שאת חלום היציאה יצליחו להגשים

ולהלן אותן בנות, הכלואות מעבר לחומות:

ארבע בנות

כנגד ארבע בנות דיברה התורה
זו שיודעת לשאול, הצדיקה, התמה והרעה

ראשית הצדיקה - חלומו של כל בן-ישיבה
שואפת לעבוד מבוקר עד ליל בשביל בעלה
בקיאה באפייה, אלופה בתפירה וזריזה בחיתולים
ומדי פעם אפילו מצליחה לגמור את כל ספר תהילים

הבת השנייה היא אותה מרשעת
שאפילו את פרשת השבוע איננה יודעת
אינה מקפידה במצוות וחלשה באמונה
ומסתכלת יותר מדי על הבנים של השכונה

הבת השלישית היא התמה, ההולכת בתלם
הולכת עם קוקו או צמה ושוחה עם הזרם
לומדת כמו שצריך וגם האמונה בסדר
גם שידוך סביר ימצאו לה כמובן, "בלי נדר"

הקטע האחרון - הבת שיודעת לשאול

היוצאים היו המארחים, המלצרים והמגישים. השולחנות היו ערוכים כדת וכדין - מצות, יין, כרפס וחרוסת, ביצה וחזרת, גפילטע-פיש ומרק עוף עם קניידלאך, והשתייה כדת, אין אונס.

את הכוס השלישית הרמנו לכבוד המשפחות המארחות - שפותחות את בתיהן ליוצאים וליוצאות, ומסייעים כך בידם לסלול את דרכם. על כך נאמר כולנו - תודה מכל הלב.

ואת הכוס הרביעית נשאנו לקיבוץ גלויות ולעצמאות ישראל, ופה אחד שרנו את "דיינו":

אילו יצאו לעבודה ולא שירתו הם בצבא
דיינו
אילו שירתו הם בצבא ולא הפסיקו ת'סחיטה
דיינו
אילו הפסיקו ת'סחיטה ולא התירו חופש בחירה
דיינו
אילו התירו חופש בחירה ולא נתנו לרכוש השכלה
דיינו
אילו נתנו לרכוש השכלה ולא חסמו את היציאה
דיינו
די דיינו, די דיינו, די דיינו, דיינו דיינו....
די דיינו, די דיינו, די דיינו, דיינו דיינו....

הקטע האחרון ב-דיינו

די דיינו, די דיינו, די דיינו, דיינו דיינו....
די דיינו, די דיינו, די דיינו, דיינו דיינו....

תם ונשלם סדר שני של פסח, תשס"ג. נתראה שוב איתם, ועם עוד אלף כמותם, יפים ונפלאים ומקסימים, חיילים וסטודנטים, אנשי עבודה ויצירה - בשנה הבאה, בסדר שני, עם כל מתנדבי ה.ל.ל. - האגדות המהלכות על שתיים - היו ברוכים!

סטיקר הלל


אפריל 2003



חברים ב- עוצב על ידי