היום בכפר יונה, מחר אצלכם
ח"כ ניצן הורוביץ
בכפר יונה, ישוב שקט בשרון, מתנהל אחד המאבקים הצודקים והחשובים ביותר במדינת ישראל. זה מאבק
על דמותו של הישוב, ובעצם מאבק על צביונה של המדינה הזו כולה. כפר יונה, 17 אלף תושבים בצמיחה
מהירה, הוא ישוב עם רוב חילוני, חופשי, מכריע. יש בו 40 משפחות חרדיות בלבד. למרות זאת, מקדם
ראש המועצה בכל כוחו פרוייקט עתיר מימון להקמת קריית חינוך חרדית, בניהול עמותה פרטית ובחסות
"מעין החינוך התורני" של ש"ס. רוב התלמידים שאמורים ללמוד שם, בכלל יגיעו מחוץ לישוב. ממש כפי
שכבר כיום, רוב התלמידים בבית הספר החרדי הקטן בכפר יונה באים מישובים אחרים. ועוד נתון מעניין,
להשלמת התמונה: מנהל העמותה הפרטית שתפעיל את קריית החינוך החרדית הוא גיסו של שר הפנים אלי ישי.
התמונה ברורה?
לפני מספר חודשים נפגשתי עם כמאה מתושבי כפר יונה, בהזמנתם, שהביעו חשש כבד לאופי השכונה, לאחר
שתוקם הקרייה החרדית. אחר כך נפגשתי עם ראש המועצה ועם פקידיו הבכירים, לפי בקשתם. סיירתי במקום,
ראיתי את בית הספר הנוכחי, ואת השטח המיועד לקריית החינוך, והתקשיתי להבין מדוע כפר יונה מתנדבת,
בניגוד מוחלט לרצון התושבים, להקים בשטחה ועל חשבונה קריית חינוך חרדית לתלמידים מישובים אחרים.
ראש המועצה, אפי דרעי, נתן לי תשובה מפורשת, ולזכותו ייאמר שלא ניסה לטייח. "אלה צרכים פוליטיים",
השיב חד וחלק.
לנוכח דברי ראש מועצה, 32 שנה בתפקיד אגב, המזלזל באופן כזה בתושבים שהוא אמור לשרת, הבטחתי
לתושבים כל עזרה שביכולתי לתת. מאז פנינו כבר למפעל הפיס, שמממן את הקרייה החרדית, ואל משרד החינוך.
הבוקר, יום שישי, יצאו תושבי כפר יונה לרחובות. הצרכים הפוליטיים של ראש המועצה אינם הצרכים
שלהם. הם אלה שחיים בכפר יונה, והם רוצים לחיות בישוב חופשי, שזה אומר למשל חינוך ממלכתי איכותי
לילדים שלהם. יש בישראל חינוך ממלכתי, אבל המדינה שלנו מתאבדת: מכרסמת ומקצצת ללא הרף במערכת
החינוך שלה, לטובת זרמים סקטוריאליים חרדיים, לעתים אנטי-ציוניים, שלא מעניקים לתלמידים כלים
מינימליים כדי לרכוש השכלה או מקצוע. ולכן זו השורה התחתונה: בבית הספר הממלכתי אין ארוחת
צהריים, ובביה"ס החרדי יש. בממלכתי אין יום לימודים ארוך, בחרדי יש. בממלכתי אין הסעות, בחרדי
יש. והכל, הכל, מתקציב המדינה, שאמורה להיות גם המדינה שלנו...
אם תושבי כפר יונה ימשיכו במאבק מאורגן, הקרייה החרדית לא תקום. ממש כמו שבקריית יובל בירושלים
או ברמת אביב, הצליחו תושבים חילונים שהתארגנו, לשים קו אדום בפני עמותות חרדיות. ביחד אתם
כולנו אומרים בקול רם וברור: אנחנו נשמור על החופש שלנו.
|