אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויקרא את שמם אדם - פרשות השבוע בפעמת הזמן
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > החזרה בתשובה  לגירסת הדפסה     

תשובה לחוברת
"תורה מן השמיים" (*)

מאת דני וגדעון אורבך (**)

(*) החוברת נכתבה ע"י זמיר כהן, בהוצאת מכון "אור וערכים" והחומר פורסם גם בשם "תורה ומדע" במדור "תורה מן השמיים" באתר החרדי "הידברות"

(**) דני אורבך הוא מתרגם במקצועו, המגדיר עצמו יהודי חילוני ומאמין, מתעניין בהיסטוריה, ספרות, תיאולוגיה השוואתית (יהודית-נוצרית-בודהיסטית) ובפילוסופיה מכל הסוגים. דני החליט לכתוב את המאמר לאחר שנחרד משטיפת המוח הבורה של המחזירים בתשובה. גדעון אורבך הוא עורך-דין במקצועו, גם הוא מגדיר עצמו חילוני מאמין, בעל אותן מטרות כדני. שני הכותבים הם בעלי זיקה ויחס למסורת הדתית היהודית, הם אינם אתיאיסטים, ותומכים ביהדות אחרת, פלורליסטית.

הערות מערכת חופש: אנחנו שמחים להעלות מאמר המבקר בצורה מוצלחת ועניינית את טענות המחזירים בתשובה, שנכתב ע"י אנשים המגדירים עצמם כתיאיסטים, המאמינים באלוהים, על אף שאינם מקבלים את ההלכה כמקור סמכות מחייב, ומתנגדים למדיניותו של המימסד החרדי-לאומני בצורתו הנוכחית. כמו דני וגדעון, גם אנחנו סבורים שזו הדרך הנכונה לערער הנחות שגויות, מוטעות ומטעות של מטיפי הדת, המנסים להוכיח את אמונתם מבלי להציג את כל העובדות, או את כל האפשרויות הלוגיות הקיימות. 

הקדמה

החוברת "תורה מן השמיים", נכתבה בידי זמיר כהן, המנסה להוכיח, בדרכים שונות, שהתורה, וההלכה, ניתנו כולן על ידי אלוהים לעמו ישראל, לשם תכלית מסוימת. כותב החוברת מנמק זאת בדרך מעניינת: הוא מביא מחקרים מדעיים וטוען שבתורה, או בהלכה, ידעו את הכל עוד קודם.

Torah from heaven


במאמר זה ננסה לסתור את הטיעונים המובאים באותה חוברת, נסקור את הסעיפים אחד לאחד ונוכיח, שהידיעות "המדעיות" בתורה או בהלכה מקורן בניסיון חיים, בהשערות, או שיש להן מקבילות גם אצל עמים ותרבויות אחרות שלא היה להם מגע כלשהו עם העם העברי.

אנחנו - כותבי מאמר זה - הננו יהודים ואיננו  אתיאיסטים, ולכן אין בכל הטיעונים שנביא להלן כדי לערער את קיומו של אלוהים. איננו מנסים לסתור את הטענה, לפיה יכול להיות שחלק מן התורה ניתן מאלוהים, בייחוד עשרת הדברות. במאמר זה נסתור את הטענה שכל התורה, וההלכה, מקורן משמיים.

The moon

ממתי ידוע אורך חידוש הירח?

בסעיף בשם זה (עמוד 2-5), מנסה כותב החוברת להוכיח שאורך חידוש הירח, שהתגלה לטענתו רק לאחרונה על ידי מחקרים מתקדמים, היה ידוע לתורה ולהלכה עוד קודם. הוא מוכיח זאת על פי הציטוט הבא מדברי רבן גמליאל:
"זאת מקובלני מבית אבי אבא, אין חידושה של לבנה פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה, ושני שלישי שעה, ושבעים ושלושה חלקים"
סיכום החישוב הנ"ל, אם נכונים הנתונים שמביא כותב החוברת, הוא 29.53059. לפי החוברת, "מחקר מתקדם" הוכיח שהתוצאה המדעית זהה בדיוק לדברי רבן גמליאל.

ראשית, רבן גמליאל אומר "זאת מקובלני מבית אבי אבא". רוצה לומר, זוהי מסורת במשפחתי. השערתו חסרת השחר של כותב החוברת, כאילו ידע זה בא לו ממתן תורה, היא פשוט מגוחכת. אין כל הוכחה לכך, ולכן נניח שהידיעה באה ממסורת במשפחתו של רבן גמליאל, אך אין אנו יודעים מהיכן התחילה מסורת זאת.

כותב החוברת ושותפיו האידיאולוגיים ודאי יתפלאו לדעת, שהדרך לחשב את זמן מולד הירח איננה מחקר מדעי כלל, אלא פשוט מדידת זמן (ממולד ירח אחד עד לשני). מכיוון שבימיו של רבן גמליאל היו כלים למדידת זמן, וגם הרומאים, הבבלים והיוונים ערכו חישובים דומים בדיוקם, הגיע מישהו במשפחתו של רבן גמליאל לתוצאה נכונה, בעזרת מדידה קפדנית ומדויקת. בתקופתו של רבן גמליאל לא היו מכשירים למדידת חלקיקי שנייה, והנה אנו רואים שהוא אכן טועה בחלקיקי שנייה. ובאשר למחקר "המתקדם יותר", לטענתו, שנערך בגרמניה, מי אמר שהוא נכון יותר? עובדה מדעית ידועה היא שמכשירי מדידה, ומדויקים ככל שיהיו, לעולם לא יתנו תוצאה זהה (את זאת קבע המדען ורנר הייזנברג באמצעות עקרון אי הודאות שגילה). חישוב מולד הירח הוא פשוט מדידה של זמן, שבצורה לא מדויקת הייתה אפשרית גם בתקופתו של רבן גמליאל, וכפי שנאמר קודם - גם הרומאים והיוונים ערכו חישובים דומים, וגם המוסלמים, כדי לדעת את זמני התפילה וזמני החגים המוזכרים בקוראן.

מכל זה אנו מסיקים, שידע כזה היה אפשרי בהחלט בתקופתו של רבן גמליאל. מישהו במשפחתו ערך מדידה אסטרונומית, שהייתה אפשרית בהחלט בתקופתו, וחישב  את הזמן המפריד בין מולד ירח אחד לשני. רבן גמליאל, מתוך אמונה במסורת המשפחה, דחה את הזמן שהציע העם, שהוצע ככל הנראה על ידי עדים לא מהימנים, וכנראה צדק.

Stars

כמה כוכבים יש במערכת "כימה"?

בסעיף זה שבחוברת (עמ' 6-8), אנו רואים טיעון נוסף של כותב החוברת. במערכת הכוכבים ב"כימה" אפשר לראות בעין רק כוכבים בודדים, ואילו חכמי התלמוד סברו שיש בה כמאה כוכבים. מזה מסיק כותב החוברת את המסקנה המוזרה, כאילו חכמי התלמוד קיבלו זאת ממסורת, שמקורה באלוהים ממתן תורה. כרגיל, אין כל צל של הוכחה להנחת בסיס פרועה זאת של כותב החוברת. התלמוד, כמוהו כיתר ההלכה, נכתב על ידי בני אדם. אם התלמוד אכן ניתן מאלוהים, מדוע יש בו כל כך הרבה מחלוקות? אנחנו בטוחים שגם כותב החוברת לא יוכל להסביר זאת.

אבל נחזור למערכת "כימה". אכן, במקרה זה שיערו חכמי התלמוד השערה שנתגלתה כנכונה. סביר להניח, שכמה מהם הניחו, שאפשר לראות יותר ממה שנראה לעין. למשל, קורה הרבה פעמים שמה שהיה כוכב בודד בשמי-אתמול, הופך לשלושה כוכבים. מתצפיות אסטרונומיות כאלו חכמי התלמוד  זאת יכלו לשער את ההשערה הפרועה (אבל הנכונה), שכל כוכב שאנו רואים מורכב מהרבה נקודות אור, כוכבים אחרים, אפילו ממאות. השערה זאת לא התבססה על תצפיות ומחקרים, שלא היו אפשריים בתקופה זאת, אלא פשוט מחשיבה מדעית מקורית ומופלאה. כדי להוכיח שלתלמוד אין "מונופול" על חשיבה זאת ניתן פה דוגמא אחרת להשערה מדעית פרועה ונכונה שלא התבססה על תצפיות:

היוונים הקדמונים סברו, ברובם, שכל הגופים בטבע עשויים מחומר רציף וגמיש, המתחלק לצורות שונות. חומר זה מורכב מארבעה יסודות: מים, אוויר, אש ואדמה, והשונות בין החומרים מקורה בהרכב שונה של ארבעת היסודות באותו החומר. לחכם היווני דמוקריטוס, לעומת זאת, הייתה דעה שונה. הוא סבר שהחומר אינו רציף, אלא מורכב מחלקיקים זעירים, הנמצאים בתנועה מתמדת ומתנגשים זה בזה באופן בלתי פוסק. את השונות בין החומרים ייחס דמוקריטוס לשונות בין החלקיקים הקטנים. קיים חלקיק מים, חלקיק אויר וחלקיק אדמה. חכמי יוון האחרים לעגו לדמוקריטוס: איך יכול להיות שבעלי החיים, האנשים, העצים וכל היתר,  שנראים כל כך יציבים, מורכבים מחלקיקים זעירים הנמצאים בתנועה מתמדת? דעתו של דמוקריטוס לא נתקבלה, אך הוא נשאר בטוח בצדקתו עד יומו האחרון.

והנה, במאה ה19- הוחייתה תורתו של דמוקריטוס. המדען הבריטי דלתון יצא עם תיאוריה חדשה ישנה. החומר מורכב מחלקיקים קטנים הנמצאים בתנועה מתמדת ומתנגשים זה בזה.  כמו דמוקריטוס גם דלתון הניח, שהשונות בין חומרים מקורה בשונות בין אותם חלקיקים קטנים. המדענים לעגו לדלתון, אך בשורת ניסויים של המדענים רת'רפורד, תומפסון ובוהר הוכח באופן סופי, שדלתון צדק באופן עקרוני: החומר אינו רציף אלא מורכב מחלקיקים הנמצאים בתנועה מתמדת! כל המדענים שהתנגדו השתכנעו בשלב זה או אחר והיום אף אפשר לראות את החלקיקים הללו במיקרוסקופ אלקטרוני. חכמי יוון, שדעתם נראתה כה הגיונית והתאימה למה שנראה בעין, טעו. דעתו "הלא הגיונית" של דמוקריטוס, שלא התבססה על שום מחקר או תצפית, התגלתה כנכונה. (למידע נוסף על תורתו של דמוקריטוס מוזמן הקורא לפתוח את ספר הלימוד "אל תוך החומר", או כל ספר כימייה אחר העוסק בהיסטוריה של תורת החלקיקים).

האם כותב החוברת יעז לטעון שגם מקורה של השערת דמוקריטוס היא באלוהים, או במתן תורה?  אני מניח שלא. מזה אנחנו יכולים להסיק, ש השערות מדעיות פרועות, שאינן מתבססות על תצפיות וניסויים אלא על אינטואיציה, הן בהחלט אפשריות, והן עלולות להתגלות כנכונות. כך גם השערתם של חכמי התלמוד בעניין מערכת הכוכבים "כימה".

The Earth

ממתי ידועה צורת כדור הארץ?

זהו הסעיף המופרך ביותר שקראנו בחוברת זאת, מפני שהנתונים בו פשוט אינם נכונים. כותב החוברת מביא קטע מן "הזוהר" האומר, שהארץ היא כדור -  דבר שהתגלה לטענתו רק במאה ה16-. הקורא מוזמן לקרוא את הקטע הבא, הלקוח מאנציקלופדיה בריטניקה, ערך "כדור הארץ":
"הפילוסוף היווני פיתגורס היה הראשון שטען שהארץ היא כדור. מתמטיקאי יווני אחד, אראתוסתנס, מדד לראשונה את הקף כדור הארץ במאה השלישית לפנה"ס... למרות זאת, הרעיון שהארץ היא כדור לא התקבל על בני האדם עד המאה ה16-, כאשר הצליחו יורדי הים לראשונה להקיפו סביב סביב בספינותיהם."

פילוסופים יוונים מסוימים סברו שהארץ היא כדור, ואילו אחרים סברו שהארץ היא שטוחה. פיתגורס למד את הטענה על כדוריות הארץ ממוריו המצריים, ואילו האמונה שהארץ היא שטוחה נובעת מהדת הבבלית. הויכוח בין שתי האסכולות נמשך זמן ארוך אך בסופו ניצחה הדעה האומרת שהארץ היא שטוחה, עד למאה ה16-. קטע זה מהזוהר מוכיח רק שחכמי ישראל היו באסכולה הנכונה, אך שוב, אין להם מונופול על כך.

מכיוון שכך, ברור שקטע זה מהזוהר לא מוכיח שום דבר. ההשערה על כדוריות הארץ הייתה השערה שקיננה בלבבות חכמים רבים מאז ומעולם, והיא אינה ייחודית ליהדות בשום אופן.

The Sun

נרתיק השמש

זוהי דוגמא נוספת לדמגוגיה בה משתמש כותב החוברת. משפט סתום כלשהו במדרש, האומר למעשה שיש לשמש מעטפת, היא השערה שקל מאד לשער. המדרש בסך הכל אומר, שהשמש מורכבת משכבות, ומה שבפנים אינו דומה למה שבחוץ, וזאת היא השערה שקל מאד לשערה. בינה לבין המחקרים המדעיים החדישים, האומרים שהשמש מורכבת ממעטפות גזים שונים, אין כל קשר. אם במדרש היה כתוב משהו על גזים, טמפרטורות שונות וכו', היה אפשר לומר שיש בסיס לטענה שבחוברת. אך משפט סתום כזה - בשום אופן לא!

בחוברת כתוב, שמדברי החכמים משתמע שהנרתיק מגן על האנשים, אך הסתכלות בהערת השוליים שבחוברת עצמה מלמדת אותנו שאין הדבר כך. מדובר פשוט באיום על הרשעים שישרפו באש מהשמש, דבר שקיים כמעט בכל דת ומיתולוגיה עלי אדמות.

Death

המוות - חידלון?

במקרה זה איננו רואים אפילו צורך להתווכח עם טענות כותב החוברת. אנחנו מקבלים את ההנחה, על פיה התורה אומרת שיש חיים לאחר המוות. אך כותב החוברת ישמח לדעת, שכל מיתולוגיה ודת בעולם - אלילית כמונותיאיסטית - אומרת אותו דבר. תיאור החיים אחרי המוות כאור גדול השופע אהבה נפוץ במיתולוגיות רבות. נביא כאן דוגמא אחת בלבד:

"עתה משמפציע אור הבארדו (תודעה נעלה) של המוות עלי,
  אשליך את כל אחיזותי, כיסופי וקשריי,
  אכנס ללא הסח דעת המודעות הצלולה של התורה,
  ואטיל את תודעתי אל חלל הריגפה (תודעה שלווה) שטרם נולד
  ובעזבי את גופי, החיץ העשוי בשר ודם,
  אדע שהיה רק אשלייה חולפת."
(ספר המתים והחיים הטיבטי, עמ' 221)

קטע זה, המגיע מלב לבו של הבודהיזם הטיבטי, מוכיח לנו שגם הדת הטיבטית מאמינה בחיים אחרי המוות. על הרגעים שלאחר המוות כתוב בספר החיים והמתים הטיבטי:

"טבעו של הכל הוא פתוח, ריק ועירום כמו השמיים. ריקנות זוהרת, ללא מרכז או הקף: הריגפה העירומה והטהורה מפציעה... אור צלול וראשוני זה, אשר מראשית קיומו לא נולד, הוא ילדה של הריגפה, שגם אותה עצמה איש לא הוליד- כמה מופלא!"

גם מחבר "ספר המתים והחיים הטיבטי", סוגיאל רינפוצ'ה, מנסה להוכיח, שקיימים חיים אחרי המוות, למרבה הפלא- בעזרת אותם המחקרים בהם משתמש כותב החוברת! גם הוא מביא את מחקריה של אליזבת קובלר-רוס ושל החוקרים האחרים האומרים, שיש חיים אחרי המוות, ומביא סימוכין מתוך כתבי הקודש הטיבטיים, כפי שכותב החוברת מביא סימוכין מן התורה. גם בקטעים טיבטיים עתיקים אלו אנו רואים אותם האלמנטים: השתחררות מגוף גשמי, אור מופלא וכו'. שוב, אנו רואים שליהדות אין מונופול גם בתחום זה.

אם נכונים מחקריה של אליזבת קובלר-רוס -  קשה לדעת. אנחנו עצמנו מאמינים שכן. בכל מקרה, אסור להשתמש בהם כאסמכתא מדעית מוכחת, מכיוון שהם טרם הוכחו, והקהילה המדעית טרם קבלה אותם. אם יוכחו כנכונים, כל המסורות המיסטיות והדתות בעולם יוכחו כצודקות בעניין זה, והחוכמה המשותפת של הדת הטיבטית, היהדות ולמעשה כל אמונה עתיקה אחרת  יוכחו כגוברות על דעתו ארוכת השנים של המדע בעניין חשוב זה.

בכל מקרה, אי אפשר להוכיח מדבר זה שהתורה הינה מהשמיים. מכיוון שהמיתולוגיה הטיבטית, וכמוה גם מיתולוגיות ומסורות מסטיות אחרות אומרות אותו הדבר. אם ידע זה ניתן לעם ישראל על ידי אלוהים, הרי שגם המיתולוגיה הטיבטית צריכה היתה לבוא מן השמיים! אנחנו בטוחים שכותב החוברת לא יסכים לכך, ולכן סעיף זה אינו מוכיח כלום.

Fetus

האם העובר שומע קולות מן החוץ?

דמגוגיה זולה נוספת של כותב החוברת. המחקרים המדעיים המוזכרים בפרק רק אומרים שהעובר מגיב למוסיקה ולצלילים מסויימים, ואילו המשנה אומרת שהעובר כבר "מבין עברית", ואפילו יודע מהו יום הכיפורים! ברור שלטענה זאת של המשנה אין שחר מבחינה מדעית, מכיוון שאף תינוק בעולם אינו יודע על יום הכיפורים לפני שהוריו לימדוהו. הקטע המובא מהמשנה הוא פשוט אגדה, ואין לו כל קשר עם המחקרים המדעיים המוזכרים בסעיף.

Womb

הכרת השלבים הפיסיולוגיים של המחזור החודשי

הקטעים המובאים בסעיף זה מן המשנה באים פשוט מניסיון חיים של חכמי ישראל ואבותיהם. מכיוון שהיה ידוע שהרבה נשים נפגעו בריאותית או פסיכולוגית מקיום יחסי מין בזמן הנידה, ושהדבר עלול לגרום בעיות בחיי הנישואין, נחקק החוק הנ"ל ואין לו דבר אם הכרת השלבים הפיסיולוגיים המדוייקים והתהליך הביולוגי של המחזור החודשי. זהו פשוט חוק בריאותי הנובע מניסיון חיים. אפשר לדעת גם מניסיון מהו היום הכשיר ביותר לקליטת עיבור, וכנ"ל כל הדברים האחרים אותם מביא כותב החוברת בסעיף זה.

Blood

זמן בשלות גורמי הקרישה שבדם

שוב - מדובר במצווה בריאותית הנובעת מניסיון של מאות ואלפי שנים. מכיוון שהיה ידוע שתינוקות רבים נפגעו ומתו כאשר ערכו להם "ברית מילה", נחקק החוק על פיו יש לעשות את ברית המילה דווקא ביום השמיני. מכיוון שהתורה לא ניתנה כולה משמיים, ואף לא נכתבה על ידי אדם אחד, מקורו של חוק זה הוא פשוט מניסיון מר של מות תינוקות רבים, וניסיון למנוע טרגדיות דומות בעתיד. יותר מזה, התורה רוצה שברית המילה תיערך מוקדם ככל האפשר. חכמי ישראל גילו שהיום השמיני הוא היום המוקדם ביותר שאפשר לעשות בו ברית מילה בלי שיפגע התינוק, ולכן התורה אומרת שיש לעשות ברית מילה לתינוק דווקא ביום זה.

Animals

שליטה בידיעת ובהכרת כל הבהמות והחיות בעולם

בסעיף זה, מביא כותב החוברת פסוק מספר ויקרא. בפסוק מורה משה (אם תרצו, מפי ה'), לבני ישראל מה מותר לאכול ומה אסור. כותב החוברת טוען שסיכום טענות הפסוק הוא ש"הגמל, השפן והארנבת בלבד, מעלים גרה ואינם מפריסים פרסה. החזיר בלבד מפריס פרסה ואינו מעלה גרה. בכל שאר בעלי החיים בעולם שני תכונות אלו קשורות זה לזה". המדע לא גילה בעל חיים, חוץ מארבעת בעלי חיים אלו, שיש לו רק תכונה אחת מן התכונות הללו. לכן התורה היא מן השמיים, מפני שרק היא יכלה לדעת סוד זה. טענה מופרכת לחלוטין. לא התעצלנו ופתחנו בעצמנו את ספר ויקרא בפסוק הנזכר. גילינו שמה שכתוב בחוברת איננו דומה לכתוב בפסוק בספר ויקרא. הפסוק אומר שממפריסי הפרסה וממעלי הגרה (הידועים לכותב החוק), אסור לאכול ארבעה בעלי חיים מפני שיש להם רק סימן טהרה אחד. (שמא יטעה העם ויאכל אותם בכל זאת). לא כתוב בשום אופן שלאף בעל חיים אחר בעולם אין אחד מסימני הטהרה הללו.

ההמשך מובא מן התורה שבעל פה. כמו שטענו קודם, התורה שבעל פה נכתבה על ידי בני אדם, שהרחיבו את הפסוק הנזכר וניסו למצוא בו טעמים חדשים. גם לכותבי התורה שבעל פה לא היו ידועים כל בעלי החיים בעולם, והם ודאי לא כתבו ספר הדרכה למטייל באפריקה, יבשת אותה כמעט ולא הכירו. הם התכוונו שבאזור הנזכר, בסביבה שבה נכתבה התורה, אדם יכול לאכול כל דבר בלי חשש אם הוא מפריס פרסה ולא חזיר.

ופה אנחנו מגיעים לטעות המגוחכת ביותר הקיימת בסעיף. איננו יודעים מה הרקע של כותב החוברת ומה הידע שלו  בזואולוגיה, אולם גם הוא וגם כותבי התורה שכחו פרט "שולי אחד": השפן אינו מעלה גירה כלל! אין מחלוקת על עובדה זאת בקרב המדענים. גם פה אנו רואים שבתורת ישראל יש טעות מדעית עקרונית ביותר. אלוהים אינו יכול לטעות, לפי עקרונות האמונה הבסיסיים ביותר, ולכן התורה אינה באה מן השמיים, אחרת לא הייתה יכולה להיות בה טעות גסה כזאת. ולפרטים נוספים על עניין זה, אתם מוזמנים להיכנס לאתר "דעת אמת": www.daatemet.org.il. באתר זה מתייחסים בפירוט לטענת כותב החוברת בסעיף זה ומפריכים אותה לחלוטין.

Plants

האם יש לצמחים רגשות?

ניקח סעיף זה כדוגמא לכל הסעיפים בחוברת הקשורים ברגשות, שמיעה או תבונה של צמחים. המחקר אותו מזכיר כותב החוברת הוא מחקר שאינו מקובל. התוצאות הניסוייות לא אומרות כלום, מכיוון שתגובה חשמלית לצלילים, חשמל או טמפרטורה אינה מצביעה על רגשות, או על כך שהצמחים שומעים כביכול. בשביל זה צריך מערכת עצבים, מה שכמובן לא גילו בצמחים. ומחקר חדש מצביע בדיוק על זה: אין לצמחים רגשות והם אינם שומעים. התגובה שלהם לצלילים ולטמפרטורה היא תגובה כימית על שינוי בתנאי הסביבה. (גילו, למשל, שהמעיים מושפעים ממוסיקה בתדר מסויים. האם גם להם יש רגשות?).

בקשר למקורות היהודיים שמביא כותב החוברת, אלו אגדות צרופות. אין מיתולוגיה בה לא דובר על חכמים המשוחחים עם צמחים, או על אילנות מדברים או זועקים. בקשר לקטע מן הזוהר, הוא אומר שיש השגחה אלוהית על הצמחים (משום שלמעלה, הכוונה ודאי לשמיים), ואלוהים אומר לצמחים לגדול. הזוהר הינו ספר דתי, ופסוק כזה מובן בהחלט ולא מצביע על דבר.

Radiation

חיתוך וביקוע באמצעות קרינה

עוד אגדה צרופה. במקרא ובתלמוד מסופר על תולעת אגדית שבקעה אבנים כששמו אותה מולן, ואין לכך כל קשר עם חיתוך או ביקוע באמצעות קרינה. יתר על כן, אילו הייתה זאת קרינה, היו כל הנוכחים חולים בסרטן ומתים, משום שלא היו בתקופה זאת אמצעי ביטחון לשימוש בקרינה. כשמבצעים חיתוך באמצעות קרינה עושים זאת בעזרת אמצעי אבטחה מתאימים ובגדי מגן, ובתקופה זאת לא היו בגדים כאלו. זאת היא עוד ראייה המצביעה על כך שאין כל קשר בין תולעת השמיר האגדית לבין חיתוך וביקוע באמצעות קרינה. הפסוק הסתום במלכים אינו מזכיר את תולעת השמיר כלל. בנוסף לכך, במקרא לא מוזכרת תולעת השמיר, אלא רק בתלמוד, שהוא אוסף של מסורות, חוקים ואגדות מאוחרות הרבה יותר, והוא אינו מתקופת התורה. כמו רוב התורה, התלמוד הוא מסורת אנושית ולא נמסר מהשמיים בשום אופן.
שיקוף עצמים אטומים

פעם נוספת מביא כותב החוברת אגדה מקראית (שאולי יש בה גרעין אמת, אך אין לדעת), על עמוד הענן, ותוספת מאוחרת הרבה יותר מהתלמוד על שיקוף עצמים אטומים בעזרתו. ומה על כל המכשירים הפלאיים, עליהם מספרות לנו האגדות האירופיות, שהיה אפשר לראות באמצעותם דרך קירות ולמרחקים? האם כדור הבדולח הקיים במעשיות עתיקות רבות כל כך הוא רמז למסכי הווידאו והטלוויזיה בימינו?  לטענה הזאת אין שום ביסוס במציאות.

Pasteur

 מי גילה את החיסון?

פסטר אכן לקח השערה מן התלמוד, וכל הכבוד לו ולתלמוד על כך. אבל יש הבדל אחד. פסטר בדק את הדברים מבחינה מדעית ובאופן שיטתי, וחכמי התלמוד ידעו את העובדה הזאת מתוך ניסיון מקרי: מי שננשך על ידי כלב שוטה, מאכילים אותו בכבד שלו והוא נרפא. הדבר קרה פעם אחת, ראו שהוא עובד, והמשיכו להשתמש בו הלאה. זאת היא עובדה מדעית שנתגלתה מתוך ניסיון, כמו עובדות מדעיות רבות שידעו הסינים, היוונים והמצרים העתיקים בדרך זאת, ואין היא מצביעה על כך שהתורה נתנה מן השמיים.

יותר מזה:  גם המדען הבריטי אדוארד ג'נר, במאה ה19-, שיער על קיומו של חיסון מכיוון שראה שנערות חולבות, הבאות במגע עם פרות, חולות בגירסה קלה של אבעבועות, "אבעבועות הפרות", ולא חולות במחלה הקשה והממיתה "האבעבועות השחורות". ג'נר שיער, מתוך ניסיון, שאדם שחולה במחלה הקלה לא יחלה במחלה הקשה. רק לאחר מכן פנה למחקר מדעי בנושא. ואכן, ג'נר גילה את החיסון ועבודתו נשכחה. היא הוחייתה ע"י פסטר שנים רבות לאחר מכן. ודאי הוא שג'נר לא קיבל את השערתו מהשמיים. באותה מידה, גם חכמי התלמוד לא קיבלו את השערותיהם ממקור זה. 

הארכיאולוגיה מצדיעה לתורה

לא נתווכח עם כותב החוברת בנקודה זאת, משום שאין לנו מחלוקת עקרונית בקשר אליה. אנחנו מאמינים, שחלק נכבד מן הדברים הכתובים בתנ"ך נכונים ומדוייקים מבחינה היסטורית, והארכיאולוגיה גילתה זאת. ביקורת המקרא טעתה פעמים רבות, כמו כל תחום מחקר אחר, ובמקרים רבים הוכח שהתנ"ך צודק יותר ממחקרים שנעשו לאחר מכן. אין בכך ולא כלום כדי להוכיח את טענתו של כותב החוברת.

Ten Commandments

עובדות מדעיות אחרות המצויות בתורה

כל העובדות הללו, בלי יוצא מן הכלל, באו מתוך ניסיון-חיים. הן מתחום הרפואה והן מתחום החקלאות, אפשר לגלות עובדות מתוך ניסיון-חיים של שנים רבות, וכך עשו גם הסינים, המצרים העתיקים והיוונים הקדמונים. גם הם ידעו עובדות חקלאיות ורפואיות מתוך הניסיון. אין פה כל הוכחה שהתורה נתנה משמיים, מפני שידיעות מדעיות כאלו קיימות בכל תרבות אנושית עתיקה. ההבדל ביניהן ובין המדע הוא שהן ניסיוניות והמדע הוא שיטתי ומדויק. כאמור - אין פה כל הוכחה, כמו בשאר החוברת, שהתורה ניתנה מהשמיים.

סיכום

Heaven


כותב החוברת לא הצליח להוכיח שכל התורה, או אפילו רובה, באה מן השמיים. יכול להיות שחלק ממנה הגיע ממקור אלוהי, אין לדעת בוודאות. אבל מה שחשוב זה מגמתו האמיתית של כותב החוברת וכוונות שולחיו - המגמה המכוונת, שאין לה כל קשר לעובדות ולראיות. מטרתה להראות שכל המסורת היהודית שבעל-פה באה מהשמיים, בעוד שלמעשה באה מתוך ועל דעתם של חכמי ההלכה, שפירשו את התורה והוסיפו אגדות, תקנות וגזירות משל עצמם. לעיתים - בכדי להתאים את היהדות לתקופות המשתנות, ולעיתים קרובות מאד - לצרכים טקטיים ופוליטיים, שעיקרם שמירת מעמדם ההגמוני ושלטונם המוחלט על היהודים בכל הדורות.

יתכן כי בדורות קודמים היה לכך הכרח בל-יגונה, אולם לא סתם מדגיש כותב החוברת כי ההשראה האלוקית, שחובה לציית לה, נותרה "בכיסם" של חכמי ההלכה עד דורנו אנו. זאת בכדי לנסות ולפתות אותנו לחשוב כי גם אדוניו - חכמי התורה ומנהיגיהם של המפלגות החרדיות,  ושאר רבנים השקועים בביצה הפוליטית , הפוחדים מכל חידוש ובכך גוררים את היהדות למצב הקשה בו היא מצויה היום -  פועלים לכאורה בשם האלוהים, וכביכול כולם חייבים לציית להם ולפסקי ההלכה הקנטרניים, חסרי החשיבות והצייקניים שלהם. פסקי הלכה אלה מעידים כשבעים עדים על כך, שפוסקיהם פוחדים להתמודד עם הבעיות האמיתיות בעולמה של ההלכה בת-זמננו, כמו, למשל, שינוי במעמד האישה -  סוגיה אשר האמוראים והגאונים זצ"ל פיתחו מאד, או כמו העובדה, אותה טרם הבינו, כי היהודים הינם בעלי מדינה עצמאית, ולא עוד קהילה קטנה ומסוגרת בגולה.

Rambam

אותם חכמי הלכה מטעם עצמם סטו מזמן מדרך האמוראים, הגאונים, הרמב"ם ויתר גדולי היהדות זצ"ל, אשר חידשו ולעיתים עקרו דין תורה בסוגיות חשובות, בכדי להתאים את דתם לזמנים המשתנים, תוך שמירה על עקרונות היסוד שלה. תחת זו, הם עוסקים בדיני שערות באף ונייר טואלט בשבת. אותם "רועים רוחניים" של המפלגות החרדיות כיום הם אנשי סיר הבשר, החרדים למעמדם וכוחם, מנפנפים בפסוקים בכדי למשוך תקציבים, ועושים את היהדות ללעג ולקלס. כך, במקום לקיים את האיסור שבתורה לדרוש על קברי המתים בכדי לקבל ברכות ורפואות, עצה, פוריות וכ"ו - מלאה הארץ קברות צדיקים, שהמוני ישראל עולים אליהם לעשות הילולות, לבקש רפואה ופוריות וכ"ו. אם בדורות קודמים היה זה אך "מנהג שטות" של העם, הרי שבניצוח ש"ס וחבר מרעיה, התפשט פולחן זה במכוון, ובכל עשור "מתגלים" קברות חדשים - כפי שבעשור האחרון "גילה" איש עסקים ערמומי את קבר אבישג השונמית, הפילגש של דוד המלך, שעל "קדושתה" המפוקפקת אין צורך להכביר מילים. הארץ מלאה באבות בעלי "כוחות פלא", עושי נפלאות, יידעונים, אובות ומעוננים - שרובם הגדול, בין נס, ברכה ופלא, הנעשים בתמורה לסכומי כסף נכבדים, לוחשים ללקוחותיהם שכדאי מאד להצביע למפלגה חרדית זו או אחרת.

חכמי ההלכה בדור הזה, במקום לאמץ אל ליבם את האיסור הכל-כך צודק והגיוני בתורה, פלפלו בפסוקים, הוציאו אותם לחלוטין מהקשרם ומצאו אסמכתאות מפוקפקות להכשיר כל שרץ, כמו בדוגמאות הנ"ל. גם המעט שאנחנו יודעים בענייני הלכה די בו בכדי לחשוף ולהפריך את נכליהם, ושלא יספרו לנו "שאין אני יכול לחוות דעתי על התורה לפני שאלמד להבינה שנים רבות בישיבה" - לא בכדי סיבכו את ההלכה בפלפולים חסרי הטעם, ועשו זאת בכדי שיוכלו לעוותה ולהשתמש בה כחומר ביד היוצר, מבלי שאיש יוכל להבחין באמת. תעלול זה איננו עובד יותר. היהדות, במהותה, הינה פשוטה והגיונית, ובזה יופייה, אלא שהם הפכתם את הקזואיזם המסובך השמור לדוגמאות פרטניות ספציפיות, לעיקר, בכדי לטעות ולהטעות. לא עוד. אין להם ולישיבות שלהם מונופול על היהדות.

market

הציבור החילוני הוטעה במשך זמן רב לראות בלהטוטנים – סוחרי-מוכרי-הדת, המנצלים את התקשורת ואת הבמות התיאטרליות - את "שומרי הגחלת", כביכול. אלא שבאמצעות יחס פטרוני ומזלזל שלהם כלפי אותו ציבור, וכלפי כל היקר לו, למעשה פקחו את עיניו. לא שומרי הגחלת הם, אלא אינטרסנטים השומרים על רמץ לח, שלעולם לא יוכל עוד להדליק אש, ובעזרתו הם מנסים לסמא את עינינו. הם לא יצליחו בכך לאורך זמן. אם תתחדש היהדות, ותתאים עצמה לעידן המודרני, תוך חזרה לעקרונות היושר, השלום והצדק שלה, שהמחזירים בתשובה העלימו ועיוותו - לא יהיה להם ול"עולם הישיבות" האנכרוניסטי, הקפוא שכפו עלינו, מקום בעולמנו. בבוא אותו יום, בו יצלצלו פעמוני את לידתה של יהדות חדשה ומתקדמת, יצלצלו פעמונים אלו גם את אחרית-דבר שלהם.

חלקים לא מבוטלים בחברה החרדית כיום הם חשוכים ואפלים, סגורים לחלוטין, בזים להשכלה ולידע שמחוץ לעולמם הצר, בזים ל"גויים", שביניהם עמים ואנשים  שגילו תגליות ויצרו יצירות חשובות ונפלאות לכלל האנושות.  אותם חלקים בחברה החרדית כלואים למעשה  בד' אמות צרות שלהם, ואינם מוכנים לראות שום דבר אחר. רבניהם ומנהיגיהם שוטפים את מוחם, והם, שטופי המוח כהלכה, באים להטיף לנו - החילונים - מוסר, ולנסות לצרף אותנו למעגל החשוך שלהם. לפני שהם באים להרצות לאחרים על "אור וערכים", שיסתכלו במטותא מהם על עצמם - כמה בורים הם, כמה נבערים, כמה חשוכים. אין בדבריהם ובמעשיהם כל קשר לדת: הרבה אנשים דתיים פתוחים לעולם הסובב ושומרים על מצוות היהדות תוך כדי כבוד לעולם הסובב, וכבוד לזר ולשונה. אבל לא אלה ביניהם.

Fire


לפני שהם מטיפים לנו ולאחרים ללמוד תורה ותלמוד - דבר חשוב שצריך להילמד - שילמדו בבקשה הם עצמם את הידע הרב שאנחנו לומדים ונלמד תמיד, ושאותו אנחנו מעריכים. אנחנו מזמינים אותם לפתוח את דלת חדרם הצר והחשוך, ולראות את אור העולם התרבותי הרחב וערכיו.  או אז, אולי, יידעו מהי המשמעות האמיתית של הצרוף "אור וערכים". ולא - תצא אש מהאטד ותאכל את ארזי הלבנון, שכן  חרדים חשוכי-השכלה אלו עלולים להמיט אסון על מדינת ישראל ולדרדר אותה, חלילה, למלחמת אחים. 

נ.ב.: דני וגדעון אורבך מצפים בקוצר רוח לתגובת "ארגון שופר" או אחד מרבניו על מאמר זה. אנא שלחו את התגובה בדואר האלקטרוני, לכתובת lilio@netvision.net.il. נא לשלוח את התגובה כהודעת דואר אלקטרוני באנגלית, או כ- attachmant של מסמך WORD בעברית. תודה רבה.

הערת המערכת: מאז פורסם מאמר זה לפני מספר שנים הפכה כתובת האימייל המפורסמת לעיל לבלתי-פעילה. אם וכאשר תתקבל במערכת כתובת עדכנית יותר, נפרסמה כאן.


אפריל 2003



חברים ב- עוצב על ידי