אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
עם אחד גיוס אחד
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     

אתם טוענים שקבוצות של משוגעים כתבו את התנ"ך?

אביגיל שואלת:

שלום לכותבי האתר! יש לי אליכם שאלה שאלתית: שיהיה ברור - אני בעד חופש הדת וחופש מדת, כך שלא ישללו את דעותי. אני ככה שואלת וחוקרת בהרבה נושאים גם גופים שטוענים לחופש מדת וגם גופים דתיים. השאלה שלי אליכם היא: אתם בעצם במישרין או בעקיפין טוענים שאין כזה דבר דת, דת היא שיגעון רוחני שנכנס לבן אדם, כלומר אתם טוענים שכל התנ"ך וכל מה שנגרר איתו שנים רבות, זה קבוצות של משוגעים כתבו? או שבעצם מהי כוונתכם? אנא הבהירו לי אותה, אשמח אם תענו לי לטענתי, אני באמת הייתי מעוניינת לדעת.

רוני משיב:

אביטל שלום! שמי רוני, ואני מאתר חופש. אשמח לנסות לענות על שאלתך. תחילה, הייתי רוצה לדייק: איננו טוענים "שאין כזה דבר דת". להיפך - מאוד ברור שהדת קיימת, ובימינו גם הולכת ומתחזקת, החל מנשיא אמריקאי שמכריז על עצמו כמאמין אדוק, וכלה (להבדיל) במוסלמים פונדמנטליסטים, ושלא לדבר בכלל על מה שקורה בפינה הקטנה שלנו.

מה שאנחנו כן טוענים, זה שהבסיס לדת - קיומו של אל כל-יודע, כל-יכול, כל-טוב, הבורא הבלתי נברא של היקום, המתעניין ומתערב בגורל של אוכלוסיית קופים עירומים שמאכלסים איזה כוכב סתמי בפאתי גלאקסיה אקראית אי-שם ביקום - קיומו של אל כזה הוא, איך לומר, לא סביר בדרגה קיצונית.

מזה לא נובע שכל התנ"ך נכתב ע"י "קבוצת משוגעים" כהגדרתך. ממש לא. ראשית, יש בתנ"ך (ובכתבי דת בכלל), ניסיון לכתוב היסטוריה, וניסיון להגדיר קוד חוקי ומוסרי - דברים רציונאליים לחלוטין. שנית, יש בתנ"ך תיאור של לא מעט תופעות טבע, שהיום אנחנו יודעים להסבירן באמצעות המדע, אבל לאבותינו לא היה הסבר מלבד העל-טבעי (קשת בענן, למשל). זה בהחלט לא שיגעון, אלא פשוט חוסר ידע. שלישית, החוויה המיסטית, אותה חוויה בלתי-אמצעית של תחושת "האחדות עם היקום", שמהווה את הבסיס לאמונה של רבים בכך שיש "משהו" מעבר לעולם היום-יומי שלנו - החוויה הזאת בהחלט יכולה להיות תופעה של פעילות חריגה של המוח, לפי מחקרים חדשים - ראי למשל את המאמר הקצר ומאוד קריא על המוח במדור מאמרים, תחת מדע.

אבל, שוב, אני בהחלט לא קורא לזה שיגעון.

לסיכום, איננו סבורים שהתנ"ך נכתב ע"י משוגע או משוגעים, כפי שגם איננו סבורים שהתורה הוכתבה ע"י אלוהים מילה במילה למשה. אנחנו מקבלים את הנחת המדענים המודרניים, שעוסקים בחקר המקרא, שהתנ"ך הוא אוסף של כתבים היסטוריים, קודים מוסריים, מיתולוגיה ומיסטיקה, שנכתבו ונאספו במשך שנים, לאורך תקופות ארוכות, ע"י אנשים שידעו פחות אודות חוקי הטבע והיקום בה אנו חיים ושיטות חשיבה ביקורתית מאשר אנחנו יודעים היום.

אני מקווה שתשובתי ברורה ומספקת - אל תהססי לפנות אלינו אם יש לך עוד שאלות בנושא.

בברכה,
רוני.

שירה מבקשת להוסיף:

שלום לך אביגיל - כאן שירה מצוות האתר. קראתי את שאלתך ואת תשובתו של רוני ידידי הטוב. אני מצטרפת בשתי ידי לתשובתו. רציתי רק להוסיף מספר מילים לגבי התנ"ך: לא רק שאיננו גורסים ש"התנ"ך נכתב בידי קבוצות של משוגעים", אלא שלתפיסתנו התנ"ך הוא נכס חשוב לעם היהודי, בהיותו בסיס לתרבותו, ללשונו, לשפתו, ולהגותו. אם תיכנסי לאתר שלנו למדור מאמרים וספרים, ושם למדור פרשות השבוע, ותקראי את ההקדמה, או את ההקדמה לספר שכתבו שלושה מחברינו "מפרי עץ הדעת" תביני היכן טעית בהערכתך אותנו.

כדבריו של רוני - אשמח אם תמשיכי לבקר באתר, ונשמח לקבל ממך תגובות גם בעתיד.

בברכה,
שירה מצוות אתר חופש.

חופש

שמעון שואל את צוות האתר:

שלום! קראתי את המאמר באתר חופש על התנ"ך ("אי רלבנטיות התנ"ך" במדור "שיעור חופשי") ואני רוצה להתעכב על כמה עניינים בנושא. אינני מבין בדיוק מה בא המאמר שלכם להגיד:

(1) האם הוא נכתב מתוך הכרה ברורה שאין אלוהים, ולכן בא לבדוק מהי הרלבנטיות של התנ"ך לאדם הלא מאמין?

(2) האם הוא בא להראות, שהואיל והתנ"ך אינו הגיוני/רלבנטי הוא איננו ממקור אלוהי?

בהנחה ש-(1) הוא הנכון: אדם שאינו מאמין בקיומו של בורא לעולם, ממילא אינו יכול להאמין שהתנ"ך הוא ממקור אלוהי. הואיל שכך, הוא רלבנטי לגבי כל אדם ואדם באותו אופן שיצירות ספרותיות שונות רלבנטיות לגבינו. יש ואני קורא יצירה ואני מתמוגג מההתחלה ועד הסוף, יש ואני קורא יצירה שעדיף היה לולא קראתיה מלכתחילה, ויש ואני קורא יצירה שאני לוקח ממנה את התוך וזורק את הקליפה. הנקודה היא, שלגבי האדם הלא מאמין הדיון בנושא הרלבנטיות של התנ"ך איננה שונה מדיון לגבי רלבנטיות של כל יצירה ספרותית.

בהנחה ש-(2) הוא הנכון: הקשר בין קיומו של בורא לעולם, לבין הרלבנטיות של התנ"ך לימינו. אין קשר בין שני הדברים הללו. מבלי להיכנס בשלב זה לשאלת האמונות הפרטיות שלי (אני אספר עליהן בהמשך), גם אם גילית שהתנ"ך איננו רלבנטי לימינו, או לגביך, עדיין אין זה אומר, כשלעצמו, שמקורו איננו אלוהי.

זאת אף זאת: העובדה שהתנ"ך איננו רלבנטי - אינה מעלה ואינה מורידה בחיפושינו אחר התשובה לשאלה "האם יש אלוהים?" - שמא יש אלוהים אבל לא הוא שנתן לנו את התנ"ך. לגבי האדם הדתי, שמאמין שהמקור לתנ"ך הוא אלוהי, הרי שהדברים הכתובים בו הם רלוונטיים ואף קריטיים לגבי הגדרת זהותו כיהודי, ומה שנראה בעיניכם כלא רלבנטי (כגון דיני נגעים וטהרות), רלבנטי מאוד לאדם הדתי. וכן הדבר לגבי כל בן דת אחרת בהתייחס לכתבי הקודש שלו. אי הרלבנטיות של התנ"ך לחייכם אינו משנה לגבי השאלה, האם מקורו אלוהי. האם תוכל להסכים איתי בנקודה זו?

המאמר קובע עוד, ש-"יש עוד טענה מבהילה והיא, שאלוהים משגיח על העולם כולו". אינני יודע עד כמה אתם מסכימים עם הקישור שעושה ד"ר גרנות בין הטענה הזו לבין אי הרלבנטיות של התנ"ך, אבל מערכת הפחדים האישית של ד"ר גרנות אינה יכולה להעלות או להוריד בבואנו לבדוק את הרלבנטיות של יצירה ספרותית לימינו. הדיון שלכם על התנ"ך והאלוהים נעשה מנקודת מבט אתנוצנטרית יהודית, בעוד שישנם הרבה תרבויות הסוגדות לאל כזה או אחר, ורובם אינם יהודים או מאמינים בתנ"ך כספר ממקור אלוהי. ואם תגלו שיש תרבות שמאמינה שהאל איננו משגיח בהשגחה פרטית על כל ברואיו, האם זה ישנה משהו?

לגבי עצמי: אני מה שנהוג לכנות אגנוסטי. אינני מאמין לכלום, והעובדה שלא הצליחו להוכיח את קיומו של אלוהים להנחת דעתי, אין משמעותה לגבי שאין אלוהים, אבל אם להודות על האמת - אז גם ההפך הוא הנכון - העובדה שלא הוכיחו להנחת דעתי שאין אלוהים - אין משמעותה לגביי שיש אלוהים. בקיצור - אני לא יודע. והעובדה שנמצאו סתירות בין התורה (או כתבי קודש לא יהודיים) לבין המדע איננה מראה שאין אלוהים.

אני מקווה שתמשיכו לחפש תשובות לכל שאלותיכם, ואף כי ישנן שאלות רבות שלא תמצאו עליהן תשובה - אני מניח שתגלו שהמרדף אחרי התשובות הוא מהנה ומרומם את הנפש בזכות עצמו. אודה לכם אם תמצאו לאפשרי להשיב לטענות שהעליתי לעיל.

בתודה ובהערכה,
שמעון.

ד"ר משה גרנות משיב לשמעון:

לשמעון שלום רב!

אתחיל בכך, שהמאמר אליו התייחסת בשאלתך הוא עבודתו של תלמיד בית-ספר תיכון בשם רן .

אשר לשאלתך-קושייתך בדבר הקשר בין הרלוונטיות של התנ"ך ובין מציאות האל: אתר חופש איננו עוסק בשאלה הפילוסופית אם יש אלוהים, ואם ניתן להוכיח (על פי התנ"ך, או באמצעות ההיגיון) את מציאותו. האתר מבקש להשתחרר ולשחרר מהכפייה הדתית (לכן קוראים לו אתר "חופש"), והכפייה הזאת מתבססת באופן בלעדי על התנ"ך ועל הספרים שנכתבו בהשראתו. כל מי שמבקש לכפות על האזרחים במדינת ישראל איסורים דתיים שונים, מסתמך לשם כך בעובדה שבתנ"ך כתוב, והדברים שכתובים בתנ"ך הם קדושים, שהרי נאמרו מפי הגבורה ("כה אמר ה'"). בא האתר שלנו ומגלה את כל הטמטום, חוסר המוסר, חוסר ההיגיון, הסתירות האינסופיות שבתנ"ך - וכל זה כדי לסתור כל פרצה למחשבה הנלוזה שאלוהים, אם הוא קיים לדעתם, היה יכול לכתוב דבר חסר שחר כזה. בעקבות כך אומר האתר: אם התנ"ך איננו דבר אלוהים (על פי בדיקת נימוקיהם של המאמינים עצמם!), אז בבקשה, תרדו מעלינו!

על כן, בעינינו הטענה שלך, שהתנ"ך הוא כמו יצירה ספרותית, שלא כל כך משנה אם היא רלוונטית או לא - זו טענה שלא ממין העניין. בוודאי שיש בתנ"ך יצירות ממיטב הספרות העולמית, אך בנוסף לכך יצירות אלו קיבלו מעמד של קדושה, וגרמו לכל האסונות שהדתות הביאו לעולם - וזה לוז העניין!

אם אתה מגיע למסקנה שיש אל, למרות שהתנ"ך לא רלוונטי, או שהתנ"ך רלוונטי, אך אין אלוהים - כל אלו התפלספויות שממש אינן מעסיקות אותנו, והבהרתי לעיל מדוע.

בברכה,
ד"ר משה גרנות.

שמעון משיב לד"ר גרנות:

לד"ר גרנות שלום,

הזכות שלי לחיות חיים חופשיים מכפייה דתית שרירה בלא תלות למידת ההיגיון של סיפורי התנ"ך, וללא קשר להוכחת קיומו של אלוהים. זוהי זכותי היסודית לחופש פולחן ולחופש מפולחן. מבחינה זו כל דיון ברלבנטיות או בהגיון שמאחורי סיפורי התנ"ך הוא מיותר (ואף מזיק).

מצאתי לנכון להתייחס לעבודתו של רן בהיותו בחור פיקח, שבניגוד לנהוג בקרב בני גילו, מעסיק את עצמו בשאלות מהותיות ואף מחפש תשובות. חשבתי שראוי לאתגר נער נבון זה בפערים שבין הממצאים שלו לבין המסקנה שהגיע אליה.

שלך בהערכה,
שמעון.

חופש

אוהד מאתר חופש מוסיף:

לא מצאנו קשר בין הצהרתו של שמעון בשלוש השורות הראשונות של תגובתו האחרונה, לבין הסיפא של אותו קטע. צוות האתר נאבק, כשמעון עצמו, על "זכותו לחיות חיים חופשיים מכפייה דתית שרירה בלא תלות למידת ההיגיון של סיפורי התנ"ך, וללא קשר להוכחת קיומו של אלוהים". מצד שני, הדיון ברלבנטיות או בהיגיון (וחוסר ההיגיון) שמאחורי סיפורי התנ"ך לא רק שאיננו מיותר, אלא, כפי שהסביר ד"ר גרנות, ולצערנו שמעון לא קלט זאת - הנושא הוא לוז העניין! על מנת להבהיר דברים שייתכן ולא נקראו כהלכה, נחזור ונעלה כאן שני קטעים מתשובתו של ד"ר גרנות, המדגימים את הרלבנטיות העצומה שיש לנושא זה בחיינו:

א. "כל מי שמבקש לכפות על האזרחים במדינת ישראל איסורים דתיים שונים, מסתמך לשם כך בעובדה שבתנ"ך כתוב, והדברים שכתובים בתנ"ך הם קדושים, שהרי נאמרו מפי הגבורה ("כה אמר ה'").

ב. "בוודאי שיש בתנ"ך יצירות ממיטב הספרות העולמית, אך בנוסף לכך יצירות אלו קיבלו מעמד של קדושה, וגרמו לכל האסונות שהדתות הביאו לעולם - וזה לוז העניין!"


אפריל 2003



חברים ב- עוצב על ידי