אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     

התביעה שטבעה

מאת: ניצן

כבר עברו כחדשיים. וכולם שכחו. ככה סתם, כאילו היה ולא היה.

לפני כחדשיים רעדה הארץ מההסתה לרצח של הרבובדיה - המנהיג הרוחני של כ-10% מהעם הזה, שהתיר בריש גלי את דמם של רבים. כולם דיברו על תביעות, והתיקשורת ידעה לפרסם תביעות על הסתה שהוגשו ע"י אנשי ציבור שונים.

איכשהו אני מהמר שלא נשמע את המשך קורותיהן של אותן תביעות - הלוואי ואתבדה.

למה מה קרה? הוא כבר נשפט ויצא זכאי? או שאיזה יומנאי במשטרה החליט שאין זו הסתה? מה הענין בכל התביעות האלה נגד המסית, שתמיד (ואם זכרוני אינו מטעני זו לא הפעם הראשונה ולא השניה) תמיד נמוגות ונגוזות, כמו הסידן בפירסומת של ערוץ שתיים?

למה כאשר אני מקבל "רפורט" על חניה מזו**ת בכחול-לבן, זה אף פעם לא נעלם ככה מיד לאחר הפיגוע הבא שמגיע לחדשות?

בראשית שנת 2003 נשפט השייך עבדאללה אל-פייסל לתשע שנות מאסר על התרת דמם של יהודים, אמריקאים והינדים בשם הקוראן. השופט טרח לסכם את נימוקי ההרשעה במילים הבאות: "אין הדבר [ההסתמכות על הקוראן] מקנה לו חסינות בעיני החוק ... לא יותר ולא פחות מאשר ציטוט ספריו הקדושים של כל אחד אחר, כולל התנ"ך."

אבל זה היה בלונדון. בלונדון אנשים יותר אדיבים, כך שהייאוש נעשה יותר נוח.


אוקטובר 2003



חברים ב- עוצב על ידי