במת חופשאמת בתורה ואמת במדעדיסוננס קוגניטיבי הוא מבוך נפשי של אדם, שנקלע להתנגשות בלתי נסבלת בין שני ערכי-יסוד של חייו: כדי להמשיך ולחיות בהרמוניה עם עצמו, עליו לדחות או להכחיש את קיומו או את צידוקו של אחד משני הערכים הללו. שאם לא כן, יסכן המאבק הנפשי שבו הוא שרוי את שלוותו הנפשית, עד כדי סכנה קיומית לשלומו (צופיה ודן מלר: "ציידי הנפשות", הוצאת זמורה-ביתן, עמ' 239) לא זו בלבד שאין קשר בין תורה דתית למדע, אלא שהבסיס למדע סותר את הבסיס לתורה הדתית. קבלת המדע כבסיס לתרבות האנושית מהווה דיסוננס קוגניטיבי למאמין הדתי, והדרך הפשוטה והקלה ביותר עבורו, בעימות הבלתי נמנע בין שני תחומים אלה היא, לשלול על הסף את האופציה המדעית. בוויכוח שבין שוחר המדע לנציג הדת קיים גם פן נוסף, המקשה על "הוכחת" צדקת דרכו של המדע על פני הדרך הדתית והוא, שאיש המדע שואל את עצמו שאלות לאין-סןף, ומעביר ביקורת על כל דבר, גם על ה"אמת" שלו: שמלכתחילה ברור לו, שתמיד קיימת אפשרות לטעות בעמדתו, לאור עמדת היסוד במדע, שכל עובדה או ממצא נכונים ותקפים כל עוד לא הופרכו, ו"אמת" היא אמת כל עוד לא נמצאה "אמת" חדשה, חלופית. באמונה הדתית אין ספקות ואין סתירות, ואין שום אמונה שתוכל להחליף את הקיימת, שהיא אמת אחת, בלעדית ונצחית, מעבר לכל ספק - בלב מאמיניה, כמובן. זו הסיבה לכך, שגולשים דתיים, שמגיעים לאתר חופש, חוזרים שוב ושוב על הטיעון הדתי, שהתורה היא אלוהית, הכל נמצא בה ואין כל חדש תחת השמש, וכל שהיה הוא שיהיה, ומפי אלוהים בא לנו. הבעיה בדו-שיח כזה בין דתי לאתיאיסט היא, שבמקרים רבים זהו דו-שיח של חרש מצד אחד, ואדם שאוזנו פתוחה וקשובה, מצד שני, כפי שמתברר מההתכתבות בין יאיר ורוני בהמשך הדף. אליהו כותב
אוהד, איל ורוני משיבים לאליהואוהד: בוקר טוב לך אליהו, ותודה על פנייתך אלינו. היווצרות החיים הוא נושא בתחום המדעי, ובמדע אין אובייקטיביות או סובייקטיביות, אלא יש יושר מדעי. המדע מבוסס על שאלות, חקר, ניסוי, ממצאים, הוכחות, אישוש הוכחות והפרכתן. במדע כל ממצא נכון כל עוד לא הופרך. לכן אין מדובר כאן באובייקטיביות, אלא ביושר מדעי. בכך שונה הגישה המדעית מגישות מיסטיות ודתיות, הממציאות תשובות בהתאם לנוחיותם ותועלתם של מנהיגי אותן כתות ודתות. איל: אליהו - שאלתך מזכירה לי אדם הרוצה להשקיע את כספו, ושואל מיהו יועץ ההשקעות האובייקטיבי ביותר. הייתי עונה לו, שיבדוק מיהו היועץ ההגון ביותר, היועץ הבוחר עבורו את השקעה שלדעתו תניב עבורו את התשואה הטובה ביותר, אבל בוודאי רצוי לו שייזהר מיועץ השקעות שימליץ לפי מה שיועיל ליועץ עצמו. בניגוד לדת, הרעיון במדע הוא הרצון לדעת את האמת, ולא מה יועיל לבעל אינטרסים מסויים העוסק במדע. לכן אין לשאול על הסבר אובייקטיבי אלא הסבר הגון, ללא מניעים זרים. וזה בעצם הרעיון המדעי. רוני: שלום אליהו. חקר היווצרות החיים הוא נושא מאוד "חם" היום. השם המדעי של התחום הוא "אביוגנסיס" (abiogenesis). אינני יודע מה זה אתר אינטרנט "נגוע", לכן אתן לך כמה מקורות, בתקווה שלפחות אחד מהם יהיה "לא נגוע", לפי הגדרתך: בעברית - באתר "הידען" ישנה רשימה של מאמרים בנושא זה, בדף http://www.hayadan.org.il/beginingoflife.html ביניהם המאמר "כיצד התהוו החיים?" מאת ד"ר איריס פריי, מרצה להיסטוריה ופילוסופיה של הביולוגיה במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל-אביב, ובמחלקה ללימודים כלליים בטכניון, ומאמר "אבולוציה כימית כמקור לחיים" מאת רפאל איקן, מהמחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטה העברית בירושלים. באנגלית - יש מאמר מעניין מאוד הדן בטיעונים החישוביים של אלה, המנסים להוכיח שהיווצרות החיים מלא-חיים באמצעים טבעיים היא בלתי אפשרית. בסוף המאמר תמצא הרבה מאוד קישורים לפרסומים מדעיים בנושא: http://www.talkorigins.org/faqs/abioprob/abioprob.html אני מקווה שמקורות אלה יספקו אתך. אשמח לעזור לך אם יהיו לך שאלות בנושא. שגיא פונה לאתרשמעתי הוכחה לאמיתיות של
התורה, ואני רוצה לשמוע התייחסות. כתוב בתורה שכשעם ישראל יגלה מארצו, ארץ ישראל לא תקבל אף עם אחר
- "ואתכם אזרה
בגויים... והיתה ארצכם שממה" - פרשת
בחוקותי. חז"ל מדגישים בבירור את המוחלטות של ההנהגה הזאת- ראה הרמב"ן,
שם. ועוד קובעים שגם ההפך נכון - שכאשר ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה
- זה
סימן לגאולה - מסכת סנהדרין. ואכן, למרות שארץ ישראל חשובה מאוד לכל
העולם, גם
מבחינה דתית גם גיאוגרפית, ועוד שבעבר היא היתה מיושבת ופורחת, למרות זאת
במשך
אלפיים!!! שנה היא היתה עזובה עד שאפילו יהודים שמאוד רצו לגור פה לא
הצליחו, לדוגמה הרמב"ם. כמובן, סוף הסיפור ידוע, ששבנו לארץ
ולראשונה
מזה אלפיים שנה היא שוב פורחת. אשמח לקבל תגובה איל ואוהד משיביםאיל: לשגיא שלום, ותודה על פנייתך אלינו. שמי איל, ואני חבר בצוות המשיבים של אתר חופש. הנה תשובתי: 1. העובדות שהצגת בפנינו, המהוות, לדעתך, "הוכחה" למשהו שהיה במציאות, אינן נכונות: עמים ועממים שונים התקיימו לאורך כל ההיסטוריה בארץ ישראל: נבטים, יוונים ערבים, צלבנים, ממלוקים, ועוד. קרא בספרי ההיסטוריה, ותדע יותר. לא תמיד היתה הארץ מיושבת בצפיפות - אבל מי יקבע כמה זו ארץ ריקה וכמה זו ארץ מלאה? האם כל אחד, כפי שמתאים לדעתו? 2. גם אם היו תחזיות שהתאמתו, אין זו הוכחה לאמת כלשהי ביחס לצו אלוהי כלשהו, שניתן לאדם כלשהו במעמד נטען כזה או אחר. לו התקיימותה של השערה כלשהי, מצד כת, דת, או אדם שניבא מה שניבא, היתה משמשת ראייה צדקת כלל הנבואות והאמונות של אותה כת, דת או מתנבא, היינו צריכים להאמין בנצרות, באיסלאם, בשינטו, בבודהיזם, באורי גלר, בנוסטרדמוס, ובאין-סוף האלילים מהאלילים השונים הנתפסים בידי בני האדם בתבל כולה. הוכחות אין מביאים בדרך זו. אשמח אם תמשיך לבקר באתר, ואנחנו מוכנים תמיד להשיב על כל שאלה או סוגיה. אוהד: בוקר טוב שגיא. אמת אין שומעים. אמת בודקים בכלים מדעיים, ואז אחת מהשתיים: או שמצליחים להוכיח - בשיטות מדעיות, על כל הכרוך בכך - שמדובר בממצא אמיתי, או שלא, ואז הדבר נשאר בגדר השערה שלא הוכחה. כל מה שכתוב בתורה - בידי אדם נכתב, בתקופות שונות בעבר הרחוק, ואם אין הוכחה מדעית לממצאים הנטענים שם - לעולם תישאר זו הנחה, תיאוריה, סברה, ובמובן הדתי = אמונה, ובשום פנים ואופן לא הוכחה לקיומה של אמת כלשהי. חז"ל היו, בדרך כלל, אנשים חכמים, שביקשו (1) לפרש לאזרחי העם הפשוטים את הכתוב בתורה שבכתב וזו שבע"פ, (2) להתאים את הכתוב בתורה לחיי היום-יום, נכון לזמנם. כל מה שהם פרשו - גם הרמב"ן ורבים אחרים - איננו אלא פרשנות, ותו לא. אפשר לאמץ את פרשנותם, אפשר לדחותה, אפשר לשנות ולפרש שוב ושוב, אבל "הוכחה לאמת" אין בכל אותן פרשנויות, בייחוד כשהבסיס לאותה "אמת" לכאורה היא הבעת דעה, ולא ממצא: "ואתכם אזרה בגויים... והיתה ארצכם שממה" - פרשת בחוקותי". מי אמר את המשפט הזה? על סמך מה אמר? האם אתה מאמין שכוח עליון אמר זאת? אם כן - מניין לך? האם העובדה שהמשפט כתוב בספר מסויים, אמנם מהווה ראייה לאמיתות הדברים? הדברים שאתה מציג בפנינו כ"עובדות" מלאים ספיקות, אי-בהירויות, וחשיבה דמיונית ותו-לא: "ועוד קובעים שגם ההפך נכון - שכאשר ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה - זה סימן לגאולה - מסכת סנהדרין. ואכן, למרות שארץ ישראל חשובה מאוד לכל העולם, גם מבחינה דתית גם גיאוגרפית, ועוד שבעבר היא היתה מיושבת ופורחת, למרות זאת במשך אלפיים!!! שנה היא היתה עזובה עד שאפילו יהודים שמאוד רצו לגור פה לא הצליחו". היכן ומתי נתנה ארץ ישראל פירות בעין יפה, אילו פירות, ולמי? האמנם חשובה ארץ ישראל לכל העולם? לכולו? גיאוגרפית? מה חשיבות גיאוגרפית מוצא תושב זימבבואה, או מדגסקר, או צ'ילה בארץ ישראל? ומה לגבי אותם מיליוני בני-אדם החיים על-פני תבל שלא ששמעו בכלל את שמעה של ארץ-ישראל? האם הדבר פוגם במשהו בחייהם שלהם? ומתי היתה הארץ עזובה? תמיד חיו וגרו בה בני-אדם! גם כשהציונים הגיעו אליה, היתה הארץ מיושבת, בדיוק כפי שהיתה מיושבת כאשר הגיעו בני ישראל בהנהגתו של יהושע. אם אתה אדם מאמין באלוהים - זכותך להאמין, אבל אין בכך הוכחה לאמיתות האמונה. ברגע שאמונה (כל אמונה שהיא) תימצא כעובדה, יחדלו לקרוא לה אמונה, ויגדירוה "עובדה". והרי איננו מכנים את האמונה באל אלא אמונה, ואת העובדה כעובדה. יאיר כותב לאתרשלום לכם! אני בן אדם שיודע שקיים בורא לעולם. רציתי לשאול אתכם מדוע אתם קובעים שאם הבורא יצר את העולם אז זה כאילו החלפת מסתורין במסתורין אחר (כפי שראיתי באתר שלכם)? האם להגיד שהעולם היה קיים מאז ומתמיד או שהיו כל מיני חוקים או כל מיני דברים טבעיים קדמונים שיצרו זה לא החלפת מסתורין במסתורין אחר??? תודה רבה רוני משיב ליאירשמי רוני, ואני חבר בצוות האתר. את מכתבך הראשון פתחת במשפט: "אני בן אדם שיודע שקיים בורא לעולם" - ובכן, במשפט זה הצגת שני מושגים בעייתיים. נתחיל בקל יותר: אני מניח שכשכתבת "בורא עולם" התכוונת (בערך) ליישות שהיא (1) בורא בלתי נברא; (2) כל-יכול; (3) כל-יודע; (4) כל-טוב; (5) מתעניין בגורל בני-אדם - דורש מהם דרישות, גומל על קיום הדרישות ומעניש על אי-קיומן. זו, פחות-או-יותר, ההגדרה הסטנדרטית של "בורא עולם" בדתות המונותיאיסטיות. פחות ברור הוא המושג "יודע", שכן יש כמה סוגי "ידיעה". האם אתה יודע שקיים בורא כפי שאתה יודע את השער היציג של הדולר, למשל? או כפי שאתה יודע שכדור הארץ נע סביב השמש? או אולי כפי שאתה יודע ששתיים ועוד שתיים הם ארבע? או כפי שאתה יודע, בצורה בלתי-אמצעית ומיידית, את רגשותיך ומצב רוחך היום? אצל רוב האנשים המאמינים שאני פגשתי, ה"ידיעה" היא מהסוג האחרון, קרי - ידיעה בלתי-אמצעית ואישית. ידיעה מהסוג הזה יכולה אולי לספק את המאמין, אבל בהחלט אינה יכולה לשכנע אדם אחר בנוגע לצדקת האמונה. לשאלתך "שאם הבורא יצר את העולם אז זה כאילו החלפת מסתורין במסתורין אחר" אנסה להסביר: השאלה "מאיפה בא היקום" או "למה יש חוקי טבע" היא שאלה פתוחה. אין ראיות לכאן או לכאן, ואין תשובה ברורה שניתנת לאישור או להפרכה ע"י תצפית (למרות שתצפיות וניסויים מלמדים אותנו הרבה מאוד על השאלות הללו). לך, כאדם המאמין בקיומו של "בורא עולם", התשובה מובנת מאליה. לאדם שאינו בעל אמונה כזו, קיומו של בורא בלתי-נברא הוא תשובה בלתי מספקת, באותה מידה כמו התשובה "אנחנו לא יודעים" לאותן שאלות. אדם לא מאמין ישאל מיד "מאיפה בא הבורא", למשל. והתשובה "הבורא, מעצם הגדרתו, תמיד היה" אינה מספקת, כי ההגדרה כאן היא הגדרה אנושית, שאיננה מעידה על קיומו של בורא, בדיוק כשם שהייתי טוען, שהחד-קרן הבלתי-נראה, הנחבא בחדר אמבטיה שלי, הוא בצבע סגול, והרי בכך משום ראייה שהחד-קרן, אכן, קיים. ולהרחבה בנושא, אתה מוזמן לקרוא את הדיון על חד-קרן: http://www.hofesh.org.il/articles/logic/unicorn.html אני מקווה שהצלחתי להבהיר לך במקצת את דרך חשיבתו של אדם שאינו מאמין, ושאינו מקבל את קיומו של בורא עולם כנקודת מוצא אכסיומטית המובנת מאליה. רוני, מצוות אתר חופש יאירשלום רוני. שוב אני אומר: כשאתה רוצה לבדוק אם קיימת מציאות על-טבעית, או שהכל טבעי, חייבים להיות בהתחלה ניטרליים, כיוון שאם אתה מניח מראש שהצדק חייב להיות רק באחד מהצדדים, אז אי אפשר לבדוק, כיוון שאתה מראש פוסל אחד מהצדדים, וזה פסול לוגית, ואני בטוח שאתה מסכים איתי בזה! אתם מניחים מראש שהכל חייב להיות מציאות טבעית, ולכן אפילו אם מישהו מוכיח לכם שכלית שזה לא ייתכן, אתם תמיד תדחו זאת, ותנסו למצוא תירוץ, וזאת עקב הטעות היסודית שאמרתי. אי לכך - בוא נעשה סדר אחת ולתמיד: 1) אתה כמובן מסכים איתי שהיקום נוצר בדרך כלשהי; 2) אתה גם מסכים איתי ששום חומר או אנרגיה או חוק לא נוצר מעצמו. בן אדם שלא מניח מראש שהעולם חייב להתנהל ע"י הטבע (מה שאסור לעשות כשאתה רוצה להוכיח משהו, וזה מה שאתם עושים) וגם אינו פוחד להודות בכך, הוא מחבר אחד ועוד אחד ומגיע למסקנה שחייב להיות כאן משהו על טבעי, קרי - למעלה משכלנו. אני לא מניח שזה חייב להיות משהו על טבעי, אלא פשוט שואל שכלית וזה מתחייב מעצמו . בן אדם כמוך, שמניח מראש שאין מציאות אחרת מלבד הטבע, תמיד ינסה למצוא תירוץ ועוד ועוד. דוגמה - מה שאמרת לשאלה למה יש חוקי טבע, או מאיפה בא היקום, שזו שאלה פתוחה בלי תשובה ברורה. זו בדיוק ההוכחה לכך, שאתה מניח מראש את אותה טעות יסודית שאמרתי קודם. אותו דבר לגבי השאלה: "מי ברא את הבורא?" זו שאלה שמניחה מראש שרק הטבעיות קיימת - נכון? הרי זה בדיוק מה שאסור לעשות כשרוצים לבדוק משהו כמו שאמרתי. למה ללכת נגד השכל ??? מדוע
לא לעשות אחד ועוד אחד ??? האינך רואה שזה
ברור?? לכן אני לא מאמין שיש בורא אלא אני יודע בוודאות שיש בורא בדיוק כמו ש- 2+2
שווה 4. וזה ממש לא קשור לדוגמת החד קרן, כיוון שזה לא מדבר על אותם הדברים - שם
זה אמונה ופה ידיעה ברורה. אני מקווה שהסברתי את נקודת מבטו של אדם ניטרלי, שרוצה
לבדוק, שאינו מפחד ויודע מה שהוא אומר. רוני
|