במת חופש
נס
"על הנסים ועל הנפלאות"
שלום, שמי הדס. אני בת 14. החלטתי לחקור לעומק מהי ההגדרה הנכונה
ביותר לנס. אשמח ואודה לכם מאוד
אם יהיה לכם חומר לתרום לי.
תודה
רבה, הדס |
תשובת אתר חופש
קודם כל אנחנו מפנים אותך למאמר הקיים באתר בנושא זה
http://www.hofesh.org.il/articles/argument/1/miracles.html
הפירוש המילולי-עממי של "נס" הוא אירוע חריג ומפתיע שאין לו הסבר
רציונלי. ההגדרה במילונו של אבן-שושן היא: "מעשה פלא, דבר (אירוע) שלמעלה מן
הטבע". בהעדר הסבר הגיוני, סביר ומיידי, נמצאים מיד אנשי מיסטיקה ודת,
שבאמתחתם תשובות לכל דבר, שלא ניתן להוכיח את אי-נכונותם (האם אפשר להוכיח
שאין "אלוהים"?). לגירסתם, "נס" הוא "אירוע יוצא דופן
מרשים המיוחס לנוכחותו ולפעילותו הבלתי נמנעת של כוח אלוהי". אחת הדרכים בהן
משתמשים סוחרי-הדת והמטיפים המיסיונריים לשכנע בני-אדם תמימים ש"אלוהים"
קיים היא באמצעות סיפורי נסים ונפלאות, שבהעדר הסבר ראציונלי-נגיש
ה"פיתרון" הבלעדי להם, לכאורה, הוא "מעשה ידיו הפלאי של
האלוהים".
על "נס" פך השמן
http://www.hofesh.org.il/articles/chagim/lost-oil.html
על "נסים" אחרים
http://www.hofesh.org.il/yoman/e02/la.html
http://www.hofesh.org.il/articles/chagim/nissim.html
http://www.hofesh.org.il/yodea_lishol/daatemet/herzliya.html
התבדחויות בנושא "נס" אפשר למצוא באתר
http://www.hofesh.org.il/freeclass/hofesh_question/00/02_miracle.html
קבלי גם תשובות של מספר מידידינו:
אני מניח שאת מתכוונת להגדרת "נס" בשפת האמונה של התיאולוגים. לולא
אמונה זו המילה "נס" לא הייתה נמצאת באוצר המילים של השפה. לכן הגדרתה
תהיה על פי תפיסתם של התיאולוגים. וכך ביאר ברוך שפינוזה, הפילוסוף הדגול, את הנס
בעיניהם של אנשי הדת: "כשם שהבריות רגילים לכנות בשם "ידיעה אלוהית"
את הידיעה שהיא נעלה מהשגתו של אדם, כך רגילים הם לכנות בשם "מעשה אלוהי"
(נס) את המעשה שסיבתו אינה ידועה להמון העם. כי המון העם חושב, שכוח אלוהים
והשגחתו מתגלים במלוא הבהירות בשעה שהוא רואה שנתרחש בטבע דבר מה שאינו מצוי,
הסותר את השקפתו המורגלת על הטבע".
"נס" הוא פעולה הנראית בלתי-מוסברת על פי חוקי הטבע (או חוקים
מקובלים בחיי החברה שחזרו ונראו הרבה בהיסטוריה). בני אדם המאמינים בקיום כוחות
מעל הטבע מפרשים הופעה של "נס" כזה כהתערבות מכוונת של אותם כוחות
עליונים בחיי בני האדם.
התשובה לשאלה "מה ההגדרה של נס" היא: כשמתחולל מה שנחשב בעינינו
"נס", אנו עדים לאירוע הכרחי, שהוא גם בלתי צפוי בהכרח.
האירוע הוא הכרחי כיוון שהוא נגרם על-ידי שרשרת סיבות ומסובבים שהוליכה
בהכרח להתארעותו.
האירוע הוא בלתי צפוי בהכרח - כיוון שלא הכרנו את שרשרת הסיבות והמסובבים
ואת אפשרות היפגשם ברגע מסויים במקום מסויים בו גרמו לאירוע להתרחש.
מבחינה זו, ובהתאם להשקפות הרמב"ם ומרקס כאחד - אין הנס חורג מחוקי
הטבע. הוא עשוי להוכיחם, אם המחקר יצליח לגלות את שרשרות הסיבות והתוצאות שגרמו
לאירוע.
מנהיגי דתות וכתות מיסטיות - דתיות כחילוניות - משתמשים בנסים אותם הם
"מנבאים" לגיוס המאמינים בהם למלחמות "קודש" לשם הרס העולם
המערבי, תרבותו והישגיו, וגורמים נזק בלתי הפיך למתאבדים המאמינים להם ולכל
הניזוקים מהם.
הנזק הנגרם למאמינים בנסים הוא הסטת המחשבה מן העולם שבו הם מתחוללים לעולם
מיסטי שאיננו קיים, אלא בדמיונם של מדמייניו.
ה"נס" בהגדרה הוא אירוע פלאי המיוחס לכוח על-טבעי. הנס הוא לעולם
"תוצר" של חשיבה קמאית בלתי רציונאלית. כידוע, החשיבה הרציונאלית חותרת
למצוא סיבות טבעיות להתרחשויות. לעומת זאת, הדתות מושתתות על חשיבה בלתי-רציונאלית
מובהקת עד כדי התנגדות לחקירת-אמת של העובדות. כתבי הקודש בדתות השונות רוויים
בנסים, שכביכול קרו אי-אז בעבר הרחוק, כשאנשי המעלה ידעו, לכאורה, סודות אלוה,
וקרו להם אירועים על-טבעיים.
אין כל דרך לבדוק את אמיתות הטענה הדתית הזאת (למשל, שמשה חצה את ים סוף
במטהו, שאליהו עלה לשמיים, שדניאל שרד בגוב האריות, שישו קם לתחייה, שמוחמד עלה על
הבהמה הפלאית מהכותל המערבי לשמיים וכו'), אך ההיגיון אומר שכשם שאין היום נסים
ונפלאות, ועולם כמנהגו נוהג, כך היה מאז ומעולם; אלא שפעם הדמיון - מזה, וחוסר הידע בסודות הטבע - מזה - גרמו לכך שאנשים האמינו
להזיות של "קדושים". עד היום יש אנשים שמסרבים לראות נכוחה את המציאות,
וסומכים יותר על "מים קדושים" של רבנים שונים (שבמקרה הטוב, הם מאמינים
בשטויות של עצמם, ובמקרה הרע - הם סתם רמאים המרוויחים כסף בשל טיפשותם של הנזקקים לשירותיהם),
מאשר על אנשי מקצוע.
את דעתי על עניין הנסים והנפלאות כתבתי בספרי "התנ"ך - כף
החובה", הוצאת סטימצקי-תמוז, 1986, ע' 52 - 56 (יצא גם בהוצאת ירון גולן,
1993, אותם העמודים).
תשובתו של
דן מאתר חופש
במונח "נס" משתמשת החברה האנושית בהגדרת התרחשות לכאורה
בלתי-מוסברת בכוח ההיגיון, שתוצאתה חיובית, משמחת, מפתיעה לטובה. ראוי לבחון את
ה"נסים" המוכרים לנו בשני היבטים: (1) "נסים" באגדות,
בסיפורי-דת, במיתולוגיות או בסיפורי-עם, שלכאורה התרחשו "מזמן", ואין
דרך להוכיח את נכונותם או כזבם אלא להאמין (מי שרוצה) או לשלול (מי שרוצה). דוגמה
ל"נס" כזה הוא "נס פך השמן" באגדת החנוכה. רצונך להאמין בו -
האמיני. אינך מוכנה - אל תאמיני. להוכיחו לא ניתן, לשללו - אפשר על בסיס היגיון
והשכל הישר בלבד. דוגמאות נוספות הביא לך ד"ר גרנות, וכאלה יש לאין-סוף; (2)
"נסים" כביכול, שהתרחשו בימינו, ויש בכוחנו לבחון אותם על-פי אמות מידה
מציאותיים או הגיוניים. דוגמה ל"נס" כזה היא, למשל, מפולת הרים שקברה
כפר שלם, והשאירה ללא פגע אישה ותינוקה. "נס קרה לי", אמרה האישה,
והתעלמה מן העובדה, שה"נס" עבורה הוא אסון נורא לאחרים. שום
"נס" לא קרה כאן, ורק הרגשתה הסובייקטיבית של הניצולה מביאה אותה להניח,
או לרצות להאמין, שהיא ניצלה הודות להתערבותו של כוח-עליון כלשהו. ברור לכל
בר-היגיון ששום כוח-עליון לא הציל את האישה ואת תינוקה, והיתה זו פשוט מקריות שהיא
עמדה במקום שהיתה ליד מקום אירוע האסון ולא בתוכו.
מקריות
היא ההסבר העיקרי למרבית ה"נסים" שאנשים חשים שקרו להם בחייהם.
"קרה לי נס, אלוהים הציל אותי" אמרה אישה ששהתה בשוק שעה שפיצוץ מחבלים
הרג אישה אחרת. אך מקריות היתה זו, שהיא ניצלה ואישה אחרת נהרגה. לו ההיפך היה
קורה, היתה האישה האחרת מנופפת באושר ב"נס", בעוד שזו ששמחה היום על
ה"נס" היתה נרצחת ומשפחתה היתה מתאבלת מרה. כלום היה מישהו מכנה את הרצח
הזה כ"נס"? לא ולא. "אלוהים", או כל "כוח-עליון"
אחר מבצע עבורנו רק "נסים טובים". את הרע מבצע השטן". מעניין
לחשוב, איך בן-אנוש, שאיננו יודע דבר על "אלוהים", ומודה בכך בגלוי,
יודע לפתע שאת הטוב "עושה" לכאורה רק ה"אלוהים", ולא את הרע.
את זה משאירים לכוח-עליון עלום אחר. והמאמין יאמין.
מקריות היא ולא "נס". מזלו של הנותר בחיים יכול להיות אסונו של זולתו.
להלן התייחסויות של מספר אישים בתרבות הכלל-עולמית לנושא הנס (הציטטות עצמן
הן מתוך ספרו של פרופ' אדיר כהן "ספר הציטוטים הגדול", בהוצאת כינרת,
1996, והם מובאות כאן בהיתר אדיב של המחבר. את הפרטים על כל אישיות הוספנו אנחנו):
מישל דה-מונטין, מגדולי הסופרים והוגי-הדעות הצרפתיים
(1592-1533):
מקור הנס בבערותנו בהכרת הטבע, לא בטבע עצמו.
יוהן וולפגאנג גיתה, גדול המשוררים ואנשי הרוח הגרמניים
(1832-1749):
דברים מיסתוריים אינם עדיין נסים.
ג'ונתן סוויפט - סופר אירי (מחבר הספר "גוליבר בארץ הענקים והגמדים"), 1745-1667:
נראה כי הדת גדלה והתפתחה כתינוק מגודל והיא נזקקת לנסים כדי
לטפל בה ולטפחה כמו בימי הינקות.
אלברט הובארד:
נס הוא אירוע המתואר על-ידי אלה ששמעו עליו מפי אלה שלא ראו
אותו.
אלפרד פולגאר, סופר יהודי-אוסטרי (1955-1875):
היה זה נס אם הייתי מפיל אבן והיא היתה מתרוממת למעלה, אך האם
אין זה נס שהיא נופלת למטה?
המלצתנו היא להפסיק להשתמש במילה "נס" בחיי היום-יום שלנו,
ולהשאירה למדורי האגדות והמיתולוגיות. קיימות מילים אחרות בשפה העברית, המתאימות
לתיאור אירועים מפתיעים, כמו "קרה", "מקרה",
"אירע", "אירוע", ולצדן להוסיף מילות יחס, שמחות או עצובות,
בהתאם לצורך: "הייתי עד לאירוע מפתיע", "קרה לי מקרה משמח",
או "לצערי אירע לי אסון". "נסים" אינם קיימים - לא בשפה ולא
בחיים.
תשובתו של
ניצן מאתר חופש
הזמר הידוע פול סיימון כבר כתב באחד משיריו "תקרתו של
איש אחד היא הרצפה של האחר".
תקופות שונות בעולמנו מתאפיינות באירועים שאינם תמיד נעימים
לאנשים שונים. מלחמות, טרור, מחלות, אסונות טבע - כל אלה גורמים לרבים לאבד את
יקיריהם, אבל נראה כי האדם שואף להיות אופטימיסט מטבעו. המונח "נס"
מוזכר רבות דווקא בהקשר של טרגדיות כאלה. פצצה התפוצצה ורק שלושה אנשים
נהרגו? הרי זה נס שהפיצוץ ארע דקות ספורות לפני שקבוצה גדולה של אנשים היתה צריכה
להגיע למקום! רבים היו יכולים להיהרג!
כמובן שלקרוביהם המסכנים של אלה שנהרגו יש נקודת מבט שונה
לחלוטין לגבי "הנס" שאירע כביכול. יתירה מזאת - אם איזשהו "כח
עליון" התערב בנעשה, נראה שהוא עשה עבודה גרועה ביותר. נתחיל בכך שהיה יכול
למנוע בכלל מהמטען להתפוצץ. עבור "נס" טוב יותר, היה יכול גם למנוע
ממניחי המטען להגיע לזירה מלכתחילה, שלא להזכיר כמה ניסים מרהיבים יותר אשר אני
בטוח שהקורא יכול לחשוב עליהם.
במקרים מסוימים (כמו למשל לאחר רעידות אדמה או אסונות טבע
אחרים) חולצו אנשים בחיים לאחר ימים ללא מזון ושתייה, ושוב סווג האירוע
כ-"נס". שוב "נס" אמיתי יותר היה יכול למנוע מלכתחילה את
קיומו של האירוע או את פגיעתו בכמות כה גדולה של אנשים. למעשה, בהינתן הכמות
הגדולה של מאמצי חילוץ וציוד הצלה, אולי היה זה "נס לרעה" אם אף פעם לא
היה מחולץ אף אחד בחיים לאחר מספר ימים.
עבור מי ששורד טרגדיה נוראה, טבעי להרגיש כי קרה סוג של
"נס". ההלכה היהודית אפילו מכילה את האקט הידוע של "ברכת
הגומל" למקרים כאלה. באופן תמוה (או שלא) חסרה בה הברכה ההפוכה בה יעשו שימוש
כל אלה שלא ששרדו את הטרגדיה, ובדרך כלל הם רבים יותר.
הרי אם חוקי היקום של עולמנו כוללים אפשרות של
"ניסים" - מדוע לטרוח כלל להסביר כיצד קורים דברים? מה הטעם במחקר, כאשר
הכל יכול לקרות בכל עת וללא הסבר שמצוי בידנו?
אולי בגלל שבעצם אנו מחלקים את "הנסים" לשני סוגים:
"נס טבעי", בו אצבע אלוהים כביכול מתערבת בשינוי סדר האירועים,
אולם הם לכשעצמם עדיין טבעיים ומוסברים, ו- "נס על-טבעי", בו אלוהים
מופיע במופע מולטי-מדיה, עם ברקים ורעמים, ומכופף כביכול את חוקי הפיסיקה.
איכשהו נראה שאנו מעדיפים לסווג אירועים, כאשר נוח לנו, תחת
הסיווג הראשון של "נס טבעי". זה גורם לנו תחושת נוחות, יחד עם הצורך
הפסיכולוגי להצמיד סיבות נעימות לדברים. למעשה, הואיל ומרכיביו של "נס
טבעי" הם טבעיים לחלוטין ואינם סותרים שום חוק פיסיקלי הידוע לנו, הרי שבעצם
מדובר באירוע שנופל בהתפלגות הסטטיסטית הידועה של אירועים - טובים ורעים. אם מישהו
בוחר לכנותו בשם "נס", הרי זה עסקו שלו, ואין בכינוי זה דבר מלבד הצמדת
שם למשהו שהיה קיים גם ללא אותו שם.
ההגדרה של "נס על-טבעי", לעומת זאת, מכילה סוג של
סתירה פנימית. אם משהו מסוים קרה, אזי מעצם עובדת קיומו הוא חלק "מהטבע"
שסביבנו, ולכן יש להחליף את המינוח "על-טבעי" במינוח "לא מובן לנו
עדיין". המדע מעולם לא התיימר להבין לחלוטין ולדעת להסביר את כל תופעות היקום
באופן מלא, כי אחרת המחקר המדעי היה פשוט... נגמר.
על כל זאת יש להוסיף את תכונותיו המופלאות של מוחנו אנו, אשר
פעמים רבות רואה וקולט דברים באופן שונה ממה שהם באמת, ואת החינוך אותו אנו מקבלים
מגיל ילדות, אשר גורם לנו להתייחס למושג "נס" כאילו הוא חלק ברור וקיים ממרקם
היקום שסביבנו.
אין פלא אפוא ש- "תרבות הניסים" הפכה לחלק אינטגרלי
כביכול מעולמנו היומיומי. למעשה, אם נתחשב בכל הגורמים הנ"ל, היה זה רק נס
אילו היה אחרת...
דצמבר 2004
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
