אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     

במת חופש

הסיכון שתגלו בסוף חייכם שחייתם בשקר אחד ענקי
(ההימור של פסקאל)

אלוהים של הברית הישנה הוא ככל הנראה הטיפוס הכי פחות נעים בכל עולם הספרות: קנאי הגאה בקנאתו, מכור לרדיפת כוח, לא הוגן ולא סלחני, מטהר אתני צמא-דם, שונא נשים, הומופוב, גזען, הורג צאצאים, הורג עמים, משלח מגיפות, טרוף גדלות ודורש-רע גחמני.
[ריצ'רד דוקינס: יש אלוהים? עמוד 51]

התרגיל שנוהגים לעשות מחב"תים (מחזירים בתשובה), פחות או יותר ברוח הדברים שיובאו בהמשך קטע זה,  מהוה לכאורה  "קלף מנצח" בידיהם של  מוכרי הדת וסרסורי האלוהים: "ראה", הם פונים כביכול אל הגיונו של הקורבן התמים, כשבעטיפה מוזהבת וממותקת מוכרים לו לוקש מטעה ומר, "תסכים שיש לפחות 50% סיכויים שיש אלוהים ויש גן-עדן, ואם תמשיך לכפור בהם יש 50% סיכוי שאתה טועה, ובסוף ימיך תגיע לגיהינום ותבין שלא רק חיית בשקר, אלא גם הפסדת את העיקר - חיי הנצח בגן העדן". הוגה הרעיון במקורו היה  הפילוסוף הצרפתי (לא יהודי!) בליז פסקל במאה ה-17.

קורבן תמים נוטה לאמץ קו חשיבה זה, נכנס ללחץ, פוחד מ-50% הסיכויים שיש לו כביכול להפסיד את חיי הנצח ואת גן העדן על שור הבר והלוויתן שבו, את חיי הזוהר וההילולה הנצחיים בשלווה ונחת ומלוא האושר והסיפוק הגופני, וממהר לאחת הישיבות החרדיות, שם מבטיחים לממש עבורו - כך הוא משלה את עצמו - את עתידו המובטח לנצח.

הטעות היא בעצם העמדת הסיכוי. כשם שמכפלת כל מספר באפס היא אפס, גם סיכוי כלשהו שאפס יניב אושר, חיי נצח או גן-עדן אינו אלא אפס. אין 50% לאמתות הטענה הדתית, גם לא אחוז אחד. אפס סיכויים יש לאותו רעיון הזוי, פרי דמיון אנושי ופנטזיה חלומית, שמעולם לא נמצא לה ולו צל צלו של בדל ראיה.

כך גם עוזי (השם שונה), מתחרד צעיר בן 22,  שפתח את מכתבו במחמאה מטייחת "נראה כי השקעה גדולה נעשתה באתר", אבל בסיום מכתבו לא היסס לומר את האמת שבלבו: " האתר שלכם הוא דבר נורא שאין כדוגמתו ומתבסס על דברים כל כך שקריים. הבדיקה שעשיתם כל כך לא עמוקה, המאמרים שואפים לרמת גן חובה...אבל האם תיקחו את הסיכון שתגלו בסוף חייכם שחייתם בשקר אחד ענקי ובזבזתם את חייכם לריק?".

להלן מכתבו של עוזי, ותשובותיהם של ערן ויעקב,  מצוות האתר:

שלום וברכה.

שמי עוזי (השם שונה), בן 22 מירושלים. במקצועי עובד בחברת מחשבים, לכן בדיבורי עם ח'ברה שעובדים עימי עלה נושא האתר שלכם, קראתי את המאמרים המובאים בו, נראה כי השקעה גדולה נעשתה באתר. דגל האתר מתנוסס עם השאלה האם האלוקים קיים. אכן שאלה קשה. מצד אחד אנחנו רוצים להנות בחיים האלה ולנצלם עד השנייה האחרונה, לכייף, מסיבות, להשתחרר, לחוות. ומצד שני תמיד עולה (לרובנו) השאלה. רגע! האם זאת תכלית חיי? להנות? מסיבות? עבודה? איסוף בולים? כדורגל? פסיכולוגיה? מחשבים? למה אני כאן? מה מעשיי?  ולרגע יש לך חשש (לא משנה אם אתה דתי או חילוני) שאולי אתה בצד הלא נכון ואתה מפספס בענק. כשאתה חילוני אתה מפחד שמא הדתיים האלה צודקים ואכן יש עולם הבא, ואז בתום 120 שנים אני יעלה לעולם הזה ואצטער כל כך שלא הקשבתי להם. מצד שני שאתה דתי יש את השאלה האם מה שאתה עושה הוא נכון, שבת, תפילין, אמונה בגאולה...

מכל מלמדי השכלתי, בתור בחור חילוני בדקתי הכל מהכל, שמעתי, קראתי לכל הצדדים.  אבל אני יכול להגיד לכם בלב שלם ואמיתי.  איפה שיש אמונה צריך לזרוק את השכל לצד.  מה הכוונה? אמונה זה לא משהו שרואים בעין, זה משהו שמרגישים. בלב, בנפש-אמונה.

אני חוזר בתשובה, עוד בימי הצבא התחלתי בתהליך, שרתתי בצבא בחיל שריון, למדתי מחשבים (והכול במהלך החזרה בתשובה). למה? הרי היה לי הכול.. חיי חברה תוססים, זוגיות חופש מוחלט. ובאמת שהיה לי טוב. למה? פשוט שאלתי שאלות, יש הוכחות ממשיות, לדת ויש את נושא האמונה.

קחו יום חופש, צאו לטבע תראו את היקום האדיר הזה. תנסו לתת הסבר מה יצר את כל זה? מה יצר מכונה כמו האדם? מדוייקת כל כך! מי יצר את כל הפלאים שבעולם?למה אנחנו כאן? אני בטוח שתבינו אפילו בעצמכם בלי שום סמינר. שיש סיבה לכך שאנחנו כאן, אם האמונה בה' לא הייתה מתבססת על הוכחות אז הייתי מזלזל באלוקים כזה. כל שוטה היה מוצא את האמת ... האם אתם מאמינים שאתם בעולם ללא תכלית? אתם מאמינים שאין עולם הבא? חיים לאחר המוות.

לא כל כך מעניין אותי אם תחזרו או לא בתשובה הבחירה בידכם אבל האם תיקחו את הסיכון שתגלו בסוף חייכם שחייתם בשקר אחד ענקי, ובזבזתם את חייכם לריק?

מה גם שהדת כל כך יפה ואמיתית, תורה מלשון הוראה-מדריכה את האדם לחיים טובים. התורה היא אמת.  אני לא לוקח סיכון אני חי את חיי על מנת להגיע לתכלית. אני מאחל לכם שהשם יכניס בכם בינה ודעת  להיות שופטים (שבודקים את שני הצדדים לפני החלטה) ולא עורכי דין (שמחוייבים לצד אחד לא משנה מה האמת). וכמובן שתורידו במהרה את האתר המזעזע הזה שלכם שנוגד את היותכם יהודים. לא ניתן לברוח מהאמת אני מבטיח לכם שבסופו של דבר תבינו את זה, ברע או בטוב. מקווה שבטוב.

האתר שלכם הוא דבר נורא שאין כדוגמתו ומתבסס על דברים כל כך שקריים. הבדיקה שעשיתם כל כך לא עמוקה,המאמרים שואפים לרמת גן חובה.תפתחו את הראש.

תודה.

אגדיר את ההשערה בדבר אלוהים בצורה הניתנת להגנה: קיימת אינטליגנציה על אנושית ועל טבעית, אשר בכוונת מכוון תיכננה ובראה את היקום ואת כל מה שבו, ובכלל זה גם אותנו... כל אינטליגנציה יוצרת, שהיא מורכבת מספיק כדי לתכנן דבר כלשהו, מגיעה לכלל קיום כתוצר סופי של תהליך מתמשך של אבולוציה מדורגת. האינטליגנציות היוצרות, מאחר שהן תוצר של אבולוציה, בהכרח מופיעות בשלב מאוחר בקיומו של היקום, ולפיכך אינן יכולות להיות אחראיות לתכנונו. אלוהים, במובן שהוגדר כאן, הוא אשליה; וכפי שיראו הפרקים הבאים, אשליה הרסנית. שלא במפתיע, ההשערה בדבר האלוהים מופיעה בגירסאות רבות, מאחר שהיא מסתמכת על מסורות מקומיות של התגלויות אישיות, ולא ראיות
[ריצ'רד דוקינס: יש אלוהים? עמוד 52]

ערן מצוות אתר 'חופש' משיב

ראשית, הרשה לי לברכך על שלוות הנפש שמצאת והשגת לך. אין לי ספק שהיה מדובר בתהליך ארוך של מחשבה והגות, שבסופו הגעת להחלטה לחזור בתשובה. כפי שציינת בצדק רב, גם אנו - החילונים המושבעים - עוצרים מדי פעם ומסתכלים על החיים. אנו שואלים את עצמנו, "מאין באנו?" ו"לאן אנו הולכים?", והתשובות אליהן אנו מגיעים תלויות במידה רבה באדם ובמצבו בחיים. אתה בחרת באלוהים כדי להסביר את מטרתך. אחרים בוחרים בדרכים אחרות, שאינן בהכרח פחות טובות.

ברשותך, הייתי רוצה לספר לך קצת על עצמי. כשהייתי צעיר חילוני בן 18, התעניינתי מאד בדת. הלכתי לסמינרים רבים ולהרצאות, ואפילו לגולת הכותרת - סמינר של שבוע בירושלים, עם הרצאות של טובי הרבנים. הדברים ששמעתי שם הותירו אותי שבור ומזועזע: "החילוניות היא שקר! מדענים משקרים לעולם לגבי האבולוציה! קיומו של האלוהים הוכח שוב ושוב, בנסים ובנפלאות!". אומר לך באמת ובתמים - לא יכולתי להתכחש להרצאות מפי הרבנים שבסמינר. הברק שבעיניהם, אהבת האל שבקעה מגרונם - כל אלו שכנעו אותי מעבר לכל ספק סביר בצדקת דבריהם. וכפי שאמרת: כשיש אמונה, לא צריך הגיון.

אבל... חזרתי הביתה, וחשבתי על הכול. שוב, ושוב ושוב. לא יכולתי להתנתק מהדברים ששמעתי. אך למרות שבאותה נקודה כבר "האמנתי", צעק לי קול קטן, עמוק בפנים - "כשאתה עושה קניות, אתה לא מאמין מיד לכל פרסומת, נכון? צא ולמד, צא ובדוק, ואז תדע אם 'לקנות' את מה שמנסים למכור לך!"... וכך החל המסע הפרטי שלי, כשאני כבר מאמין ומשוכנע בצדקת הדת, אך מרגיש מחויב לבדוק ולוודא למען עצמי. בוודאי תבין אותי, שהרי מי מאתנו רוצה לחיות בשקר את שארית חייו? ואני, לא רציתי לחיות בשקר, אך גם לא רציתי לקפוץ לאשליה אחרת.

אספר לך קצת על מה שמצאתי וגיליתי לאורך מסע החקירות של יותר מעשר שנים. במסגרתו עיינתי בספרי המדע המתקדמים ביותר (ועכשיו אני במהלך דוקטורט בטכניון), צד בצד עם קריאה בספרי הדת - הרמב"ם, שולחן ערוך, ספר הכוזרי ועוד. המסע שלי תובל בשיחות רבות עם אנשי דת ואנשי מדע, עם ניסיון להבין את המחלוקות שביניהם ולמצוא את האמת - עד כמה שניתן למצוא אותה. זה נושא לספר, ולכן ברשותך אסכם בכמה נקודות פשוטות:

1. ראשית  כל הייתי חייב לבדוק האם יש אמת בהוכחות לאמיתות התורה והאל. שהרי אם יש כאלו, אין טעם עוד להמשיך ולבדוק, וברור מאליו שאקבל על עצמי דין תורה ותלמוד. התרכזתי בשתי נקודות עיקריות: הצופן התנ"כי (שעל-ידי שימוש בו ניתן לנבא את העתיד) והטענה שגיל העולם אינו עולה על 6000 שנה (פלוס מינוס כמה מאות), ולפיכך כל תורת האבולוציה פסולה מעיקרה. לא אלאה אותך בכל הבדיקות שערכתי. אשתף אותך רק בתוצאות היבשות, בלי דמגוגיה ובלי רטוריקה: האבולוציה כיום היא תחום המדע המבוסס ביותר שקיים, ונתמכת בכל שאר המחקרים, כולל הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה וכו'. 

שימוש בצופן התנ"כי על התורה יכול למצוא אזכורים לאירועים שכבר קרו. שימוש בצופן התנ"כי על 'מלחמה ושלום' ועל 'מיין קאמפף' מניב אזכורים דומים. בקיצור, זאת סטטיסטיקה בלבד. פרטים נוספים תמצא באתר חופש.

ואולי הדבר שהכי כאב לי היה, שהמרצים באותו סמינר שיקרו. הם שיקרו בעדינות, סילפו את האמת, הסתירו מידע חשוב, ובסופו של דבר עשו הכול כדי לשכנע את היושבים בקהל שמה שהם אומרים נכון, ושמה שכל השאר אומרים - שגוי. הזכות לשמוע את כל הטענות לא הייתה חשובה בעיניהם. הזכות לאמת - גם לא. כל מה שהיה חשוב היה לשכנע את הקהל. 

2. הבדיקה הבאה שערכתי הייתה אלוהים, והדרך בה הדתות השונות רואות אותו. התגלית שגיליתי כאן הייתה באמת ובתמים מדהימה, וגרמה לי לחשוב על הכול מחדש. מסתבר שכמעט כל הדתות הגדולות משכנעות אנשים בקיום האלוהים בדיוק באותה דרך. סביר להניח שכל טיעון ששמעת בסמינרים ומפי רבנים על אודות קיום האל (ואני מכיר טיעונים רבים, מכיוון שאני משתתף בדיונים מסוג זה כבר למעלה מעשר שנים), הופיע בעבר בטיעוניהם של אנשי-דת נוצרים, מוסלמים, בודהיסטים ואחרים. 

אלוהים
אלוהים בפרסקו של מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית, הוותיקאן,רומא, איטליה

ואז התחלתי לשאול את עצמי: "אם כולם חושבים שיש אלוהים, אבל כל אחד בטוח שהאלוהים שלו הוא האמיתי, איך הם יודעים זאת?" ולזה עדיין אין תשובה. כל אחד מאמין בשיא האמונה שהאלוהים שלו הוא האמיתי, ושכל השאר שגויים. כל אחד בטוח שההוכחות שיש לו לקיום האלוהים שלו הן הכי טובות. אבל... איך זה יכול להיות? האם באמת יתכן שכולם צודקים? הרי לא יכול להיות שהאלוהים של היהודים הוא גם האלוהים של המוסלמים ושל הנוצרים! מישהו כאן  בוודאי טועה. האם 50 מיליון יהודים, בכל רחבי העולם, טועים? או אולי טועים מיליארד מוסלמים? או שמא מיליארד נוצרים? או מיליארד בודהיסטים? האמת היא שאף אחד אינו יודע, כי אם מישהו היה מספק הוכחה אמתית ומושלמת לקיום האל היהודי / נוצרי / מוסלמי, היו כל בני הדתות האחרות נוהרים להמיר את דתם. וזה, כיום, אינו קורה. לא ליהודים, לא לנוצרים ולא למוסלמים.

וכאן התחלתי לחשוב: הרי כל הרבנים הבטיחו לי שאם אחזור בתשובה, אזכה לחיי נצח בעולם הבא. אבל בעצם, זה מה שמבטיחים גם הנוצרים והמוסלמים. איך אדע אפוא שהם הטועים ולא הרבנים שלי? איך אני יודע שבעצם אינני מוותר על חיי הנצח של הנוצרים או של המוסלמים? איך אני יודע שלא הם הצודקים? איך אני יודע שלא הפיגמים שבאוסטרליה, המאמינים ב- 'וודו שמתחת לים', הם הצודקים? מי ערב לי שאל אחד אמיתי ואל אחר לא? 

3. ספקות באמונה

אתה בוודאי מבין שבנקודה זו כבר התחלתי לחוש ספקות באמונה שלי. הסטתי את החיפושים לכיוון אחר: להבין איך אפשר להשפיע על אנשים בסמינרים של חזרה לתשובה, והאם כל אחד יכול לעשות זאת. גם שם גיליתי דברים מזעזעים. גיליתי שבארה"ב, למשל, יש סדנאות וסמינרים של אוונגליסטים - נוצרים משיחיים - המתגאות באחוז גבוה של חוזרים בתשובה. גיליתי שגם למוסלמים קיצוניים יש סדנאות כאלה. אפילו לאנשי כתות מיסטיות יש סדנאות דומות. והאמת העגומה היא, שהמרצים בסדנאות הללו מצליחים פעמים רבות לשכנע אנשים בנכונות הדת או הכת שלהם. זה מדהים לשמוע, ומאד מעציב, אבל אנשים באופן כללי יכולים לעבור המרת דת בקלות רבה - אם רק המרצה מספיק משכנע וטוב[1]. גם בפורומים ברשת זה "עובד" בצורה דומה. לפעמים נדרשות מספר שנים של שכנועים, אבל בסוף זה "עובד". אני יודע זאת משום שעברתי כמעט בדיוק אותו תהליך. ובעצם, למרות ש באמת ובתמים אינני מכיר אותך ואת סיפורך, יתכן שגם אתה עברת/עובר תהליך דומה.

נקודה עצובה עוד יותר בסיפור זה היא, שמתוך האנשים שעברו תהליך כזה של התחרדות (חזרה קיצונית בתשובה), חלק גדול - כמעט 30 אחוזים לפי הסטטיסטיקות - חוזרים בשאלה לאחר מכן. זה כלל איננו תהליך פשוט - לפעמים הם מאבדים עשר שנות חיים עד שהם מבינים שמישהו "עבד" עליהם. לפעמים, כשהם מבינים ש"עבדו" עליהם, הם מוצאים עצמם נשואים, עם ילדים, ולא יהיו מסוגלים או מוכנים לעזוב את נשותיהם וילדיהם. כך שהייתי ממליץ לך דבר אחד: לחשוב עוד קצת, ולהמתין. אל תשליך את עצמך לחיק הדת והחברה החרדית, שכן תגלה שמשם קשה מאד לצאת. הרי גם אם אלוהים קיים, וגם אם הוא אכן אלוהים יהודי, מה ההבדל אם תחכה שנה נוספת לפני שתחזור בתשובה? בלאו הכי חלפו כבר 22 שנה. האם שנה נוספת של מחשבה, של חקר, של בדיקה ובעיקר בעיקר של  רגיעה, תעשה את ההבדל?

בכל מקרה  אני מאחל לך הרבה שמחה בחיים והרבה אושר - גם נפשי וגם פיזי - בכל אשר תלך. אני יודע מניסיוני שאת האושר אפשר למצוא גם מחוץ לדת - בילדים, באהבה, באמנות ועוד - ואני מקווה שתשקיע זמן ומחשבה בקבלת ההחלטה הסופית על החזרה בתשובה, שפעמים רבות נועלת בפני המתחרד דלתות רבות אפשריות לאושר, וחבל. 

בברכת שלום - ערן

עוזי משיב לערן

אוקי הבנתי את עמדתך. אני פשוט מנסה להבין מה מקורה. אני מסכים איתך לגמרי שיש דתיים וגם רבנים שעושים דברים נוראים, לפעמים מנסים להשפיע בדרך לא דרך. אבל בוא לרגע נכנס לחשיבה עמוקה. ערן - אתה באמת מאמין שאין לך תכלית? אתה באמת מאמין בעולם הגשמיות/פרסומות/בגידות/תאוות??? אני בטוח בלב שלם שגם אתה יודע שיש לנו יעוד בעולם הזה. פשוט יש לנו יעוד...

לפעמים יש דברים שהשכל אינו יכול להסביר, אין מה לעשות.  עם כל הכבוד לאינטליגנציה הרבה שלך לעולם לא תצליח להבין את נסתרות העולם. בתור בנאדם משכיל שמבין עניין אינני מאמין שאתה מאמין בבריאת עולם ע"י מפץ או שהאדם בא מהקוף.  נו באמת? 

אל תסתכל על התורה שלנו ע"פ מעשים של רבנים כאלה או אחרים. תסתכל על הספרים שלנו,על האמת שבכתוב  לקוטי מוהר"ן, רמב"ם,רמב"ן שולחן ערוך   איזה יופי, איזה מידות הם מלמדים אותנו.

ערן - אתה באמת יכול להשוות בית דתי לבית חילוני? אני מצטער אבל אני חושב שאתה מפספס פה משהו ענק בגלל שאיזה רב שיקר לך בנושא זה או אחר. בעולם החילוני אין שקרים? הכל אמת?

אני נגשתי לבדיקת הדת ממקום נקי מדעות. מוכרח לשתף אותך (בדרך כלל אני לא עושה את זה). אני חוזר בתשובה לא מהטפות של רבנים שכבודם הוא עצום מבחינתי,לא מסמינר (לא הייתי), לא משיעור כזה או אחר ולא מהרצאה,  פשוט נפלה בחלקי הזכות להיות עד לנס אדיר. משהו שאני בטוח שלא היה משאיר אותך אדיש. אז נכון אתה תגיד עכשיו שאולי אני קצת מבלבל את השכל אבל חשוב שתבין שאני בנאדם מאוד שקול, להחזיר אותי בתשובה?חח הצחקת אותי... אבל כנראה שכל אחד מקבל סימנים ואותות בצורה שונה. אני לא נכנס איתך לוויכוח ,ההפך אני מכבד אותך מאוד על עצם זה שאתה אדם שבודק את העולם.רוצה לדעת למה אנחנו כאן.

אני בטוח שיש לך כל יום שאתה קם בבוקר, חשש, שאלה, ספק, בלבול. אין סיכוי שאתה מאמין שאנחנו כאן עד יום מותנו ו-ז-ה-ו.  לא יש לנו נשמה ויש חיים לאחר המוות. יש לך הכל חוץ מדבר אחד, שהוא ההבדל בין חוזר בתשובה לבינך!  דבר פשוט מאוד, אמונה.

אני בטוח שאת הדיון הזה ניתן להמשיך מהיום עד מחר.  לכל אדם דעה כזאת או אחרת. אני באמת מאחל לך את ל האושר בעולם. אני בטוח שאתה בדעה שכל ישראל ערבים זה לזה  ואני מרגיש ערבות לבנאדם כמוך שבאמת על פני השטח מצטייר כאדם שקול, נבון, אמיתי שבודק את הדברים. אבל יכול להיות שקצת חושש מהאמת. יש לי באיזשהו מקום כעס עלייך.  לא כי אתה לא דתי, לא כי האמונה שלנו שונה.  אלא מכיוון שהחלטת "אני מצאתי את האמת בוודאות"  ואתה מנסה להפיץ אותה בציבור.

מה אתה שונה מהרב ששיקר לך בסמינר? אתם לא שונים... כמו שאתה כועס על דתיים שמנסים לשכנע את כולם ככה אני כועס עליך בניסיונות שלך.  בתור מאמין כשאני רואה את האתר שלך אני נפגע. למה להפיץ? אולי אתה טועה ? ואתה גורם לאנשים לטעות יחד איתך.  תחשוב על זה לרגע. אתה כועס על הרבנים ועל האנשים שמאמינים להם,רועי  אתה רב של החילוניות. צר לי לכתוב לך את זה. עם כל הכבוד לך לא למדת מספיק שנים (וגם אני לא) בכדי שתצא באתר כזה שבטוח ל כך באמת שלו שאין שום אמת והכל הבל הבלים.  זה באמת דבר נורא. הגעת להחלטה. כאן תעצור!  אתה לא צריך לשנות את העולם.וגם לא תצליח,אמונה זה משהו שעמוק בלב  לא ניתן לשנות.

העובדה שאין דרך להוכיח את אי-קיומו של אלוהים היא מקובלת ונראית טריוויאלית, ולו רק במובן זה שלעולם לא תהיה לנו אפשרות להוכיח את אי קיומו של דבר כלשהו. מה שמשנה הוא לא השאלה האם קיום אלוהים ניתן להפרכה (הוא לא ניתן), אלא האם יש סבירות לקיומו.
[ריצ'רד דוקינס: יש אלוהים? עמוד 84]

ערן משיב

אינני אוהב לחלק לחלקים, אבל כתבת על כל כך הרבה שאין לי ברירה אלא לגעת בכל נושא בנפרד. אתה מדבר על הטבע ועל היקום האדיר הזה? יופי. גם אני אוהב לעשות זאת. אמנע כרגע מלהסביר מדוע המכונה הידועה בשם אדם, או כל יצור חי אחר, אינה מדויקת ומרשימה כפי שאתה חושב, אבל אם תרצה - אפשר להרחיב גם על זה. מנקודת מבטך אתה שואל "מי יצר?" אבל מנקודת מבטי אינך שואל את השאלה הנכונה. אתה מניח ישר את קיומו של ה'מי' בטרם עברת על ה'איך'. כי אם תבין את ה'איך' תבין שאין צורך ב- 'מי'. אתה מסתכל על השמיים והארץ ורואה פרי של יוצר, ואני מסתכל עליהם ורואה התהוויות בנות מיליארדי שנים, שהודות לכוחות הטבעיים הידועים לנו היום לא היו יכולות להיות שונות ממה שהן. האם את הקניון בהכרח מישהו חפר? או שזו תוצאה טבעית של שנים על גבי שנים של סחף ובלאי על ידי הנהר שזרם דרכו?

אתה אומר שהאמונה באלוהים מסתמכת על הוכחות? הייתי שמח לראות ולו גם הוכחה אחת. אם יש לך הוכחות, אולי אתה יכול לעשות מה שלא עשה איש דת אחד מאז ומעולם  - להציג בפנינו הוכחה חד משמעית,  שאינה משתמעת לשתי פנים,  לכך שאלוהים קיים. אם תעשה זאת לבטח יהיו אנשים שירצו להכתיר אותך כמשיח.

איננו 'מאמינים' שאין עולם הבא ואיננו 'מאמינים' שהעולם הוא ללא תכלית, לפחות לא אחת כזאת המגיעה מובנית ברגע הרכישה. אנחנו יודעים זאת. אנחנו יודעים זאת בוודאות הרבה ביותר שניתן להשיג. אנחנו יודעים זאת מכיוון שכל העדויות וכל ההוכחות מצביעות לכיוון זה. אתה מאמין באותה מידה שאדם טוב מטבעו לא יכול היה לבצע את רצח.  ואנחנו יודעים שרצח בוצע כאשר טביעות אצבעותיו של הרוצח נמצאו בזירת הרצח, האקדח ממנן נורה הנרצח רשום על שמו, ועל ידיו נמצאו שרידי אבק שריפה.

ומה אתך? מה עם הסיכון שאתה חיי את חייך בשקר אחד ענקי? מה אם אתה הוא זה המבזבז את חייך לריק - שעות על גבי שעות, כל יום, שבוע בשבוע, חודש בחודשו חודש ושנה אחר שנה - בפולחנים ריקים מתוכן, עוסק בדקויות חסרות קשר כלשהו למציאות, ומקדיש את חייך לישות שאינה קיימת[2]?

גם אם נניח שאתה צודק, ואלוהים קיים, האם אתה נמצא בדת הנכונה? האם אתה מתפלל לאל הנכון? האם אתה עושה זאת באמת כפי שהוא התכוון? אולי האל שלך אינו האל הנכון? אולי הנוצרים צודקים, או שמא אללה הוא האל האמיתי? אולי האמת נמצאת אצל המורמונים, או אולי אלי יוון ורומא העתיקה הם המשקיפים עלינו? אני, למשל, מהמר דווקא על קאצלקואטל, האל האצטקי...

קאצלקואטל
האל האצטקי

זכותך לראות את הדת כיפה, כמו שנאמר 'היופי הוא בעיני המתבונן', אבל אינך יכול להגיד שהיא אמיתית מבלי להציב - במודע או שלא במודע - מספר דברים למבחן. במאמר על האמת באתר חופש נכתב: "במילון החדש כותב אברהם אבן-שושן: אמת - דבר נכון ונאמן, דבר שיש לתת בו אמון, ההיפך מן 'שקר'; יושר, צדק, נאמנות. מילון אוקספורד מגדיר אמת: דיוק או יושר או נאמנות של מהות או איכות מסויימת. בדברנו על 'אמת' עלינו להפריד הפרדה ברורה בין השימוש במילה זו בתחומים המדעיים השונים לבין שימושה בתחומי הרגש, המיסטיקה והאמונות. כל איש-מדע מחפש את ה'אמת' בתחומו, כפי שהגדיר זאת יפה התיאולוג ואיש ההגות היהודי הרמן כהן (1918-1842) : חיפוש האמת הוא בגדר אמת. אבל על-אף חיפושיו הבלתי-נלאים ורצונו האדיר להשיגה הוא יודע מראש, שלעולם לא יגיע ל'אמת', אלא יתקרב אליה יותר ויותר, וכל ממצא 'אמתי' שיימצא בדרך יהיה זמני, תקף לתקופתו, ויוחלף ב'אמת' זמנית אחרת, לכשתימצא, בעתיד." ואתה יכול להמשיך ולקרוא את המשך סדרת המאמרים כאן.

כשאתה אומר אפוא על משהו שהוא אמיתי, אתה מעמיד אותו למבחן המציאות. התורה היפה והאמיתית שלך נכשלת ברובו של מבחן כזה. כמובן, עדיין אפשר למצוא פה ושם בתורה דברים נכונים, אבל בהרבה פחות מקומות מכפי שאתה חושב. מעבר לסיפורים נחמדים על נביאי ישראל המשתמשים בדובים כדי להתנקם בילדים מקניטים, היא מציעה לנו פרטי מידע שניתן לבדוק, כמו: שהותם של בני ישראל במצריים, אדם ששורד שלושה ימים בבטן לווייתן או קיום ממלכתו של שאול (רק האחרון אומת חלקית, אמנם בשינוי לוח הזמנים ושיעור האיכות והכמות, והשניים הקודמים הוכחו כלא נכונים). כשהתורה מגיעה למבחן האמיתיות, היא נכשלת קשות, בנוסף לטעויות וסתירות פנימיות רבות (ראה ספרו של ד"ר משה גרנות - התנ"ך כף החובה).

כל עוד אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, יש לנו הזכות לומר ככל העולה על דעתנו, גם אם הדבר גורם סחרחורות לאחרים. אני חושב שמדבריך הקודמים נובע, כמו גם מקיומו של אתר חופש, שאכן לא ניתן לברוח מהאמת. ובתור ישראלי שקורא אלתרמן ושמר, אדף ואשרי ומתעקש על התרבות היהודית שלו, אינני רואה איך אתר חופש נוגד את זה. אם אתה יכול להצביע על סיבה לכך, או על מקום בו טעינו, הטענו או הוטענו בטוחני שניתן לתקן את הדבר, במקרה ויתברר כמוצדק.

ואם תשאל אותי אישית מה מטרתי פה, בחיים אלו - לא אומר לך שאני כאן על מנת ליהנות, ממסיבות, מעבודה או מאיסוף בולים. הנאה גורמת לי להרגיש טוב יותר, ועבודה היא בעיקר דרך להחזיק את עצמי ולהיות מסוגל ליהנות, על אף שגם עבודות מסוימות יכולות להיות מהנות. אם תשאל מה מטרתנו בחיים  לא אוכל  להשיב לך. את התשובה יהיה עליך למצוא בעצמך, כל אדם לעצמו[3].  אני יכול רק לצטט מפיו של אדם חכם [אינני זוכר מתי ובאיזה הקשר זה נאמר] אבל הנה מילותיו של איינשטיין (אלברט, לא אריק, למקרה שזה אינו ברור) בתרגום חופשי:  

"מוזר הוא מצבנו כאן על האדמה. כל אחד מאיתנו מגיע לביקור קצר, לא יודע למה, ועדיין מצליח למצוא מטרה. מנקודת המבט של חיי היום-יום, לעומת זאת, יש רק דבר אחד שאנחנו יודעים והוא - שהאדם נמצא כאן למען אחרים - מעל לכל למענם של אלו, שאושרנו הפרטי תלוי בחיוכם ושלומם הטוב, וגם למען אין ספור הנשמות הלא-ידועות איתם קשור גורלנו באגד של אהדה. מספר פעמים ביום אני מבין כמה חיי הפנימיים והחיצוניים בנויים על עמלם של עמיתי האדם, החיים והמתים, וכמה חייב אני להתאמץ על מנת להחזיר לאחרים ביחס שווה למה שקיבלתי. שלוותי מופרעת תדיר על ידי התחושה המדכאת ששאבתי יתר על המידה מעבודתם של אנשים אחרים, וטרם תרמתי דיו לזולת. לתהות ללא הפסק על הסיבה לקיום העצמי או משמעות החיים נראית לי, מנקודת מבט אובייקטיבית, כשטות מוחלטת. ועדיין כל אחד מחזיק חזון מסוים לפיו הוא מכוון את שאיפותיו ושיפוטו. האידיאלים שתמיד האירו את דרכי לפניי ומילאו אותי בשמחת חיים הם טוב, יופי ואמת. מעולם לא משך אותי להפוך למטרה את הנוחות והרווחה; מערכת של מוסר הבנויה על בסיס כזה יכולה להתאים רק לעדר צאן".

באוזן פנויה ומוח פתוח, ערן

את התשובות לעוזי סיים יעקב

שלום רב עוזי - שמי יעקב, ואני נמנה עם צוות המשיבים של אתר חופש.  מכתבך מכיל שלושה מרכיבים: שלוש שאלות (שלפעמים חוזרות על עצמן  בניסוח שונה), אחת-עשרה הצהרות, שאתה קובע כאמיתות מוחלטות שלך, ושתי הצעות. כל אחת מהשאלות וההצהרות מחייבת תשובה נפרדת.

שאלת למעשה שלוש שאלות

  1. האם אתם מאמינים שאתם בעולם ללא תכלית? אתם מאמינים שאין עולם הבא? חיים לאחר המוות. האם באנו לכאן רק כדי ליהנות? למה אנחנו כאן?
  2. אולי אני בצד הלא נכון ואני מפספס בענק? ("האם מה שאני עושה הוא נכון, שבת, תפילין, אמונה בגאולה...) או בכיוון ההפוך ("האם תיקחו את הסיכון שתגלו בסוף חייכם שחייתם בשקר אחד ענקי ובזבזתם את חייכם לריק?")
  3. מה יצר את כל זה? מה יצר מכונה כמו האדם? מדוייקת כל כך! מי יצר את כל הפלאים שבעולם?

ההצהרות שלך:

  1.  "אני יכול להגיד לכם בלב שלם ואמיתי.  איפה שיש אמונה צריך לזרוק את השכל לצד".
  2. "מכל מלמדיי השכלתי. בתור בחור חילוני בדקתי הכול מהכול, שמעתי, קראתי לכל הצדדים".
  3. "אמונה זה לא משהו שרואים בעין, זה משהו שמרגישים. בלב, בנפש-אמונה".
  4. "אם האמונה בה' לא ההייתה מתבססת על הוכחות אז הייתי מזלזל באלוקים כזה".
  5. "כשאתה חילוני אתה מפחד שמא הדתיים האלה צודקים ואכן יש עולם הבא, ואז בתום 120 שנים אני יעלה לעולם הזה ואצטער כל כך שלא הקשבתי להם".
  6. "פשוט שאלתי שאלות, יש הוכחות ממשיות לדת ויש את נושא האמונה".
  7. "יש סיבה שאנחנו כאן".
  8. "הדת כל כך יפה ואמיתית, תורה מלשון הוראה-מדריכה את האדם לחיים טובים".
  9. "התורה היא אמת". "לא ניתן לברוח מהאמת".
  10. "אני לא לוקח סיכון אני חי את חיי על מנת להגיע לתכלית".
  11. "האתר שלכם הוא דבר נורא שאין כדוגמתו ומתבסס על דברים כל כך שקריים. הבדיקה שעשיתם כל כך לא עמוקה, המאמרים שואפים לרמת גן חובה. תפתחו את הראש".

ויש לך גם שתי עצות:

  1.  "תורידו במהרה את האתר המזעזע הזה שלכם שנוגד את היותכם יהודים".
  2. "תפתחו את הראש".

לשלוש השאלות ששאלת יש "זקן ארוך" כאורך ההיסטוריה וכך גם לתשובות:

1. האמונה בתכלית העולם

כל קביעה האומרת, שלעולם יש תכלית מסוימת, מכילה בתוכה הצהרה שמדובר באמונה ולא בידיעה המבוססת על עובדה.  אם אתה מאמין שיש תכלית לעולמנו - במקרה זה התכלית של השבט שלך -  עליך להודות שאם אמונה בלבד היא הנדרשת כדי "להוכיח" את תכלית הקיום ("אמונה זה לא משהו שרואים בעין, זה משהו שמרגישים. בלב", כדבריך)  אזי אינך פטור מלשאול את עצמך מה יתרון אמונתך על פני אמונותיהם של אחרים? הלוא יש הרבה לבבות מאמינים בעולמנו ורובם אינם מזדהים עם אמונתך ותכליתך. כיצד אפוא תשפוט אמונתו של מי אמת, ואמונתו של מי כוזבת?  על כורחך אתה מגיע למסקנה שאין די בהרגשת-לב כדי להוכיח תכלית כלשהי, אלא יש לערב את השכל, כלומר את כללי החשיבה וההיגיון, שרק בעזרתם אפשר להוכיח תופעות או חוקים הקיימים בטבע. אם אתה טוען שיש לך הוכחה שקיימת תכלית, וזוהי התכלית של השבט היהודי שאתה משתייך אליו במקרה - אשמח לקבלה, אבל רק אם היא מתבססת על כללי ההוכחה המדעית ועקרונות הלוגיקה. כל "הוכחה" שמניחה הנחות "מובנות מאליהן", שאין אפשרות למדוד אותן בכלים העומדים לרשותנו, היא לכל היותר תיאוריה. ותיאוריות, כידוע, אינן אמיתות מוחלטות מנקודת מבט מדעית. 

מכאן גם תשובתי לשאלתך הראשונה:  איני יודע אם לעולם יש תכלית - פשוט, כי אין בידי הכלים לקבוע זאת, מכאן גם שאיני יכול לקבוע שיש עולם הבא (שהוא חלק אינטגראלי מ"התכלית") וכמובן, גם לא שיש חיים לאחר המוות. האם באנו לכאן כדי ליהנות? לא בהכרח. אני נולדתי לא מתוך בחירה שלי, ומשנולדתי התחלתי לשאול את כל השאלות שאתה ורוב בני האדם שואלים: לשם מה נולדנו, וכו'? מתוך חיי שלי ומתוך מחשבותיי האין-סופיות (שתימשכנה עד מותי)  הגעתי למסקנה שיש להפריד הפרדה מוחלטת בין אמונה לידיעה, ושבין אמונה לידיעה רובצת תהום עמוקה, שהאנושות עדיין לא הצליחה לגשר עליה. בכל ימי חיי לא הסכמתי לעשות לעצמי הנחות, ולא הסכמתי לסלול לעצמי קיצורי דרך - לא באמונה ולא בידיעה. החיים מבחינתי הם חד פעמיים, ואני משתדל לחיות אותם על פי מיטב שיפוטי, ומקפיד לא להוליך את עצמי שולל. כדי שאני אאמין במשהו אני צריך הוכחות ומשהן ניתנות - האמונה מיותרת ואיני זקוק לה עוד.

2. ההימור של פסקאל

לשאלתך השנייה קוראים "ההימור של בלז פסקאל"  (פילוסוף צרפתי) שחי במאה ה-17,  הטוען כך: גם אם הסיכוי שאלוהים אינו קיים הוא גדול מאוד, עדיין כשחושבים על חומרת העונש הצפוי לנו בגלל כפירתנו רואים שהוא גדול לעין ערוך מזה הצפוי לנו אם נאמין בו (ובמקרה שנאמין בו אף נקבל פרס). לכן עדיף להאמין באלוהים, כי אם הוא באמת קיים, יש סיכוי שנזכה באושר לנצח-נצחים, ואם טעינו והוא לא קיים ממילא זה לא משנה. לעומת זאת, אם לא נאמין באלוהים ויתברר שטעינו, נהיה ארורים בגהינום לנצח, ואם נצא צודקים, ויתברר שאלוהים אינו קיים זה לא ישנה שום דבר. לפיכך ההחלטה היא ברורה: האמינו באלוהים.

בלז פסקאל
1662-1623פסקאל 

תשובתי להימור של פסקל היא זאת: אם האמונה באלוהים היא תוצאה של החלטה לוגית (כלומר, חישוב ההסתברות לקבלת עונש) - אין כאן בהכרח פעולה של אמונה, ובהחלט ייתכן שיש כאן העמדת פנים של אמונה. כי  להאמין זה אינו דבר שאפשר להחליט לעשותו. אבל מדוע צריך לקבל בנכונות שכזאת את הרעיון, שהדבר היחיד שצריך לעשות אם מבקשים לרצות את אלוהים הוא להאמין בו? האם אין זה סביר באותה מידה שאלוהים  יגמול לנו על טוב לב, על נדיבות, על צניעות או על כנות? ברטרנד ראסל, הפילוסוף האנגלי הנודע,  נשאל פעם מה יעשה אם לאחר מותו ימצא את עצמו עומד נוכח אלוהים התובע לדעת מדוע הוא - ראסל, לא האמין בו. תשובתו של ראסל הייתה: "אין מספיק ראיות, אלוהים, אין מספיק ראיות". - האם לא ייתכן שאלוהים יכבד את ראסל על הספקנות האמיצה שלו הרבה יותר מכפי שייכבד את פסקל על ההימור הפחדני שלו? כי צריך לזכור: פסקל לא טען לטובת ההימור שלו שום דבר פרט לזה שיש לו סיכויים טובים מאוד שלא להיענש. האם היית מתערב על כך שאלוהים יעריך אמונה שפוברקה במרמה (או אפילו אמונה כנה) יותר משהוא מעריך ספקנות כנה?

אבל אין זו התשובה היחידה לשאלתך. דבר אחד ברור ומוסכם על כולם: איש לא חזר מן המוות ולא הביא הוכחות לאמת דתית כלשהי. מכאן ברור, שההחלטה לאמץ אורח חיים דתי - על כל המשתמע מכך - היא בפירוש הימור על כל הקופה. ואתה, עוזי, אם היה בידיך סכום כסף גדול שבעזרתו היית יכול לחיות חיים מלאי סיפוק ואושר האם היית מהמר על חייך הטובים תמורת הבטחה לחיי נצח של מישהו שאינו יכול להוכיח לך את התגשמותם מלבד דרישתו שתאמין בדבריו ללא כל ערעור[4]? אולי לא תאמין לי, אבל אני הוא אותו ספקן שאינו מאמין וראה זה "פלא" -  אני חי באושר ובתחושה שזכיתי לחיות חיים מלאים ומלאי סיפוק, חופשי משיעבוד לרבנים, לכתבי "קודש" או לאמונה ב"כוחות עליונים". ואני רוצה לומר לך: אם חיים על פי "ואהבת לרעך כמוך" ראויים לעונש בגהינום, אני בוחר בגהינום. אם הציווי "אל תעשה לחברך את ששנוא עליך" הוא חטא - אזי אני בוחר לחטוא בלב שלם, ולשלם אם צריך את מלוא המחיר! אם תרצה - זאת כל התורה שאני מאמין בה על רגל אחת.

3. "מה יצר את כל זה?"

על שאלתך השלישית כבר ענו גדולים וחכמים[5]. ממה נפשך, אם האדם או הבריאה הם כה מורכבים עד כי לא ייתכן שאין להם מתכנן - הייתכן שהמתכנן עצמו אינו ישות מורכבת ומשוכללת הרבה יותר? ואם כך - כיצד ייתכן שישות כה מורכבת ומשוכללת כאלוהים ייווצר מתוך עצמו? לשאלה הזאת אין תשובה דתית. ואגב, עוזי, האדם אינו ייצור כל-כך מדויק וגם אינו "מכונה", וכך גם כל בעלי החיים, אבל אנחנו משתכללים...

ועתה להצהרותיך:

1. "איפה שיש אמונה צריך לזרוק את השכל לצד".

הנכונות ל"שים את השכל בצד" היא הרת אסון. כשאדם מעניק לאמונה עדיפות בניהול חייו הוא מודה בעצם, שאין הוא סומך על שכלו (וגם לא על שכלם של אחרים). אבל אם למשל אחד ממכריך היה חלילה חולה מאוד ונזקק לטיפול רפואי, האם היית מציע לו לוותר על טיפול של רופא מומחה ומייעץ לו להעדיף את אמונתו של רב או אימאם, הטוענים שהחיים והמוות הם בידי שמים? אם כוונתך היא שצריך להאמין במקום שהשכל אינו יכול לתת תשובות, אתה מודה בעצם שאין לאמונה כל קשר לאמת עובדתית, והאמונה אינה אלא מפלט מנחם והמצאה שאימץ לו האדם בגלל מוגבלות השכל לתת לו תשובות מיידיות על שאלות כמו "משמעות" ו"כוונה". אין כל ספק, שהאמונה - כצורך נפשי עמוק אצל הרבה אנשים - היא זאת הגורמת להם להסתיר - גם בפני עצמם -  את העובדה שאין היא אמת, אלא הידמות לאמת, פסוידו-אמת,כלומר, מצג שווא.

2. "מכל מלמדיי השכלתי. בתור בחור חילוני בדקתי הכול מהכול, שמעתי, קראתי לכל הצדדים"

זהו טיעון מוכר וידוע של מתחרדים ("חוזרים בתשובה"), אבל את האמת אתה יודע היטב. לא קראת הכול, ולא שמעת את כל הצדדים. האם קראת את שפינוזה קודם שהתחרדת? ואם קראת האם נתת לעצמך דין וחשבון אמיתי שאמנם הבנת אותו לעומקו? האם קראת את כתביו של השופט העליון חיים כהן? האם שוחחת עם חילונים משכילים? אם הלכת לסמינר של מחזירים בתשובה (ואני משער שזו הייתה תחילת דרכך ל"תשובה" ) האם חקרת היטב-היטב את "האמיתות" שאמרו לך שם? אל מי פנית ועם מי דיברת? תקן אותי אם אני טועה -  החזרה שלך בתשובה החלה מתוך איזו ריקנות שהרגשת בחייך, ומתוך רצון להעניק לחייך משמעות שלא מצאת כוח להעניק להם בעבודה קשה של חיפוש, לימוד, חקר וגילוי. קל יותר "לחזור בתשובה". אין ספק.  אז נפטרים אחת ולתמיד מהקושי של אחריות אישית מתמדת על חייך, ומפקידים את הריבונות על חייך בידי אחרים.

3. "אמונה זה לא משהו שרואים בעין, זה משהו שמרגישים, בלב, בנפש"

פה אנחנו מסכימים. אמונה היא סוג של נחמה, רגש ורגיעה. בדיוק כמו כל אשליה אחרת, המעניקה אותו דבר. יש רק הבדל אחד בין אמונה לאשליה. אמונה מבטיחה נחמה ושכר גם "לעולם הבא" ולכן לעולם היא אינה נתפסת בקלקלתה. האשליה, לעומת זאת  אינה יכולה להבטיח דבר מעבר לחיים הארציים, ולכן לעתים היא נתפסת בקלקלתה ובהפרכתה. זוהי בדיוק הסיבה שכל-כך הרבה אנשים מעדיפים את המילה "אמונה" על המילה "אשליה". היא נותנת להם הבטחה שהאשליה אינה מסוגלת לתת. כלומר, היא יוצרת את התשתית להונאה העצמית של המאמין עד כדי ביטול כל הרהור וערעור של אמת.

4. "אם האמונה בה' לא הייתה מתבססת על הוכחות אז הייתי מזלזל באלוקים כזה"

כבר מוסכם שאין כל הוכחות לקיומו של אלוהים. כי אי אפשר להוכיח את קיומו של משהו שאינו נתפס. (תוכיח לי שאין בקצה היקום ערמת ספגטי בולונז שמסתובבת סביב שלושה יתושים חובשי צילינדר). הוכחות נסיבתיות אינן הוכחות, מקסימום הן יכולות להיות תיאוריה, אבל תיאוריה אינה אמת מוחלטת אלא רק תיאוריה.

הספגטי המעופפת
מתוך http://en.wikipedia.org/wiki/Flying_Spaghetti_Monster

5. "כשאתה חילוני אתה מפחד שמא הדתיים האלה צודקים"...

...שמא הדתיים האלה צודקים ואכן יש עולם הבא, ואז בתום 120 שנים אני יעלה לעולם הזה ואצטער כל כך שלא הקשבתי להם" -ראה תשובתי לשאלה השנייה שלך. אבל אתה טועה. כחילוני איני פוחד כלל. אני יודע  שאין כל הוכחה ממשית לקיומו של אלוהים. על כל פנים עד היום לא נתקלתי בה. (אגב, גם אילו הייתה הוכחה שיש אלוהים, אין הכרח שהוא היה דווקא בדמותו של אלוהי הרבנים). גם חרשתי את כל הנימוקים הידועים של המאמינים באל ולא מצאתי בהם את האמת שחיפשתי. מצאתי אצלם רק צורך חזק להאמין, שזה בלבד סיבה מספקת לא להאמין להם.

6. "יש סיבה שאנחנו כאן"

ישנה סיבה שאתה בחרת בה, אך יש עוד הרבה סיבות שאחרים נתנו ונותנים לשאלה למה אנו כאן. התשובה שלי פשוטה: כל תשובה לשאלה: למה? חייבת להיות הגיונית ונסמכת על ממצאים שאפשר להוכיחם. אי אפשר להוכיח "כוונה עליונה" ואי אפשר להוכיח אמונה בכוח עליון. זוהי רק אמונה.

7. "הדת כל כך יפה ואמיתית, תורה מלשון הוראה-מדריכה את האדם לחיים טובים"

היופי, כמובן, הוא בעיני המתבונן. הדת היא הגורם שהביא שפיכות דמים וסבל אנושי יותר מכל דבר אחר בהיסטוריה. החיים הטובים של הדת אינם אלא החיים הטובים של העבד המציית כל חייו לאדונו, וזה דואג לו בתמורה (במקרה הטוב) למזון ולבוש. במקרה של העבד ואדונו עוד אפשר להבין - כי העבד רואה את אדונו בעיניו ויודע, שאם לא יציית לו הוא יבוא על עונשו במגלב. במקרה של הדת האדון הוא בלתי נראה, ורק העבד ממציא אותו כל יום מחדש כדי להסביר לעצמו את השתעבדותו מרצון.

8. "התורה היא אמת". "לא ניתן לברוח מהאמת"

מיליארד וחצי בני אדם בעולם טוענים שהקוראן הוא אמת ולא ניתן לברוח ממנו, ועוד שניים וחצי מיליארד נוצרים טוענים שהברית החדשה היא האמת ואין בלתה. אז כנראה שהכול יחסי. וכל אחד ו"האמת" שלו.

9. "אני לא לוקח סיכון אני חי את חיי על מנת להגיע לתכלית"

גם אני לא לוקח סיכון, אבל לא אאמץ אמונה כלשהי רק משום שיש לי צורך בה. בחיי  אני מגשים יום-יום את תכלית חיי  - לחיות חיים מלאים שאין בהם פחד מעונש, חיים של אחריות אישית, עבודה, אהבה, יצירה והישגים, וגם אכזבות,  אם כי במרוצת השנים אני חווה פחות ופחות אכזבות בזכות ההשקעה הרוחנית והערכית הנכונה שהשקעתי בחיי, בהתנהלותי עם בני האדם ועם עצמי.

10. "האתר שלכם הוא דבר נורא שאין כדוגמתו"...ומתבסס על דברים כל כך שקריים. הבדיקה שעשיתם כל כך לא עמוקה, המאמרים שואפים לרמת גן חובה. תפתחו את הראש".

כידוע לך כל אמירה חייבת להתבסס על עובדות, אחרת היא סתם גיבוב של הברות. לכן עליך לנמק מדוע לדעתך האתר שלנו הוא כה נורא שאין כדוגמתו (!); שהוא מתבסס על דברים כל כך שקריים (אפשר לקבל את רשימת השקרים?) שהבדיקה שעשינו (איזו מהן?) - כל כך לא עמוקה; והמאמרים שואפים לרמת גן חובה. איזה מזל שלא לרמת בני ברק... ובכלל, תודה על העצה המתנשאת והשחצנית לפתוח את הראש. האם  אתה רואה שהוא סגור? ומה עם הראש שלך?

כל טוב לך!

יעקב, איש צוות חופש

לתיאולוגים אין שום דבר בעל ערך שהם יכולים לומר על נושא אחר כלשהו... העובדה שאין ביכולתה לתרום שום דבר אחר לתבונת האדם אינה סיבה מספקת להפקיד בידי הדת את הרשות המלאה לומר לנו מה לעשות. ובכלל איזו דת? זו שבמקרה חונכנו אליה מילדות? לאיזה פרק של איזה ספר בתנ"ך עלינו לפנות - הרי ספרים אלה עצמם אינם מתיישבים זה עם זה, וחלקם הם נתעבים בהחלט על פי כל קנה מידה סביר. כמה מן האנשים המתייחסים לדת כפשוטה קראו חלקים ניכרים מהתנ"ך ויודעים שהוא גוזר עונש מוות על ניאוף, על ליקוט עצים בשבת ועל התחצפות להורים?
[ריצ'רד דוקינס: יש אלוהים? עמוד 89]


[1]  הערת המערכת: תופעה זו שמתאר רועי מוכרת באקדמיה כ"אפקט (או עיקרון) של דוקטור פוקס". במספר ניסויים הוכח חד-משמעית, שניתן לשכנע כל ציבור -  יהיה זה ציבור אקדמי ומשכיל ככל שיהיה - בכל דבר הבל חסר בסיס, בתנאי שהמרצה יהיה בעל כישורים כריזמטיים מתאימים. ראה מחקרים (בשפה האנגלית) כאן, כאן וגם כאן. בשפה העברית ניתן למצוא את ההסבר בספרם של צופיה ודן מלר "ציידי הנפשות", הוצאת זמורה-ביתן 1998, עמ' 155-152.

[2]הערת המערכת: שאלתו זו של ערן מהווה את התשובה הריאלית לטיעון הפסקאלי, שאומץ בשקיקה בידי המחזירים בתשובה בכל הדתות: למול הסיכוי התיאורטי של החילוני להפסיד את חיי עולם הבא, קיים הפסד ריאלי מוחלט של המאמין הדתי של חיי העולם הזה. שני "הפסדים" אלו אינם שווים ואינם מאזנים האחד את השני: חיינו בעולם (הזה, כי אין אחר) הם החיים המציאותיים היחידים שאדם זוכה בהם ואין בלתם. למולם קיימת המחשבה המיסטית-דתית-אמונית בחיים שמעבר לעולם הזה. המחשבה לגיטימית, אבל עולם הבא אינו אלא דמיון. נכונותו של אדם למכור את הנכס היחיד שיש לו בחייו - החיים עצמם, בעבור הבטחה שקרית או דמיונית לחיים וירטואליים במקום שאיש טרם הוכיח את קיומו, היא מכירת החיים בעבור שק חסר כיסוי.  טענתו הבסיסית של עוזי, לפיה הסיכון שתגלו בסוף חייכם שחייתם בשקר אחד ענקי, מבטאת למעשה את הפסדם המוחלט והחד-משמעי של עוזי וכל חבריו המתחרדים, והסיכון שיגלו בסוף חייהם, אם יגלו בכלל, הוא שמכרו את חייהם המציאותיים בעבור נזיד עדשים וירטואלי.

[3]הערת המערכת: את המטרה בחיים קובע כל אדם לעצמו. חינוך מסוגל לכוון ציבור מסויים לאמץ לעצמו מטרות מכוונות. חברה תרבותית, מוסרית והומניסטית תחנך את בניה וחבריה לחיות בהנאה וביצירתיות למען עצמנו ולמען הדורות הבאים, מבלי שמעשינו בחיים יהיו על חשבון בני אדם אחרים ומבלי לפגוע בהם, ועד כמה שניתן גם מבלי לפגוע בטבע.

[4]הערת המערכת: ראה הערה 2 בסוף תשובתו של ערן.

[5]תשובה מפורטת ניתן למצוא בספרו של פרופ' ריצ'רד דוקינס "השען העיוור", הוצאת דביר.


יוני 2009


חברים ב- עוצב על ידי