הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

ביום חמישי בבוקר הייתי בבקו"ם, בערב הייתי בסופר

מאת יוסי מתל אביב

ביום חמישי בבוקר הייתי בבקו"ם, בסיס קליטה ומיון של צה"ל, גיוס לצנחנים.

הדרך לא היתה משהו מיוחד - פקקים של בוקר. גם הכניסה לבקו"ם לא היתה משהו מיוחד - בלגאן ישראלי רגיל: לא היתה חנייה כמו שצריך, אז חנינו על החול בצד הכביש. על הגדרות בכניסה מישהו שם חוטי תייל שמישהו אחר עלול להיחתך מהם בטעות. בכניסה היה דוחק - שני חיילים בדקו את הנכנסים באופן שטחי לחלוטין, כי האנשים נדחפו להיכנס ואם בודקים את כולם ביסודיות הם עלולים להתעצבן.

נכנסנו לרחבה גדולה שבה התנוסס שלט גדול "לשכת גיוס אזורית - תל השומר" ובצידו לוח אלקטרוני שבו מופיעים השמות של המתגייסים שמתבקשים לעלות לאוטובוס הבא.

ברחבה הסתובבו הרבה אנשים - המתגייסים, המשפחות שלהם, החברים והחברות שלהם. באחד הצדדים של הרחבה היה מזנון קטן. הלכתי לקחת שתי כוסות קפה, לאשתי ולי. מרחק של בערך מאה מטר, אבל נתקלתי בהרבה אנשים.

היו שם מתגייסים שדיברו רוסית עם אמא ואבא שלהם. היו בנים לעולי אתיופיה. היו חילוניים. היו כיפות סרוגות. בקיצור, כמעט מכל הסוגים והמינים - דתיים וחילוניים, אשכנזים ומזרחיים, עולים מרוסיה ועולים מאתיופיה.

למרות שלא הכרתי אף אחד מהאנשים שראיתי, המבטים שלי הצטלבו עם מבטי כמה מהם. את הדאגה שהרגשתי לבן שלי, שהתגייס, ראיתי גם בעיניים שלהם. ממש הרגשתי שאנחנו משפחה אחת גדולה.

אחרי כמה זמן השם של הבן שלי הופיע על הלוח, הלכנו כדי ללוות אותו, לכיוון האוטובוס שהיה כמה מטרים משם.

ביום חמישי בערב הייתי בסופר

קניות שיגרתיות של פעם בשבוע. אני מעמיס על העגלה ונתקל בדרך בהרבה אנשים. פתאום עוברת בי המחשבה שהנה אני עוד פעם פוגש את האנשים שאיתם נפגשתי בבוקר בבקו"ם - עולי אתיופיה, עולים מרוסים, חילוניים ודתיים, אשכנזים ומזרחיים. בעצם כאן יש גם חרדים.

על מאמר בעיתון חרדי שהתפרסם לא מזמן

לפני כמה זמן, פורסם כאן באתר מאמר שהופיע בעיתון חרדי ובו ניסה הכותב לטעון שאנחנו, אלה שדורשים מהחרדים להתגייס, אנחנו פשוט ממשיכי דרכם של הנאצים. איזה תיחכום ואיזו זוועה. רגע, הנאצים הם לא אלה שחיסלו לי כמעט את כל המשפחה?

לא, אני ממש לא מתוחכם כמו שאתם חושבים, וגם שנאה אין בי. למה מפריע לי שבבקו"ם החרדים משתמטים במקום להתגייס? העניין מאד פשוט וכדי להבין כמה הוא פשוט אתן דוגמה שאפילו כותב מאמר הזוועה ההוא עשוי להבין: כשאתה גר בבית אחד עם עוד כמה אנשים, אתה מצפה שהם ישימו כתף - יפנו כלים מהשולחן, יעשו קניות, וגם ישמרו על הבית. ככה זה צריך להיות, לא?


דצמבר 2003