אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
הספר: ויקרא את שמם אדם - פרשות השבוע בפעמת הזמן
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     

במת חופש - במת חופש - במת חופש

גליון מספר 151
זלזול באמונות או במאמינים?

התנצלות על אי-הבנה, ותיקון תשובה לקויה מגליון מספר 147 של במת חופש

מיה כותבת לאוהד מאתר חופש:

לפני זמן מה כתבתי הודעה בפורום חופש ב"תפוז" על זלזול באמונות אחרות. כעבור זמן מסוים גם קראתי בפורום את תגובתך, אשר הכעיסה אותי מאוד, אבל בחרתי שלא להגיב. עכשיו גם גיליתי את ההודעה שלי באתר "חופש", כאן.

הפעם החלטתי כן לשלוח את התגובה שלי על תשובתך.

מסיבה מסוימת (שעדיין לא ברורה לי, כי קראתי את ההודעה שלי שוב ושוב והיא ברורה מאוד) לא הבנת את מה שהתכוונתי להגיד ובגלל אי ההבנה קטלת אותי לחלוטין. קודם כל, לא התכוונתי שהמורה מזלזל בדת היהודית אלא בדתות האחרות. כתבת שאתה לא מבין מה רע בזלזול בדתות ואני מסכימה עמך. אך אם היית קורא את ההודעה כמה פעמים נוספות היית מבין שהזלזול מופנה יותר כלפי המאמינים ולא כלפי הדת עצמה. אולי גם זה לא נראה לך נורא כל כך אבל זה בדיוק כמו הדוגמה הבאה: זה כמו שאתה יכול להיות בעל דעה פוליטית מסוימת ויש בך תחושת בוז כלפי דעות מנוגדות לך, אבל האם זה אומר שתחוש את אותו הבוז כלפי אנשים בעלי דעות מנוגדות לך? לא תתחבר עם אנשים שלא חושבים כמוך מבחינה פוליטית? תגיד שאם הם חושבים ככה וככה אז הם פחות טובים ממך? אם כן, אז כנראה שלא אתה האדם שהיה אמור לענות על ההודעה שלי. אם היית קורא את ההודעה שלי ביתר זהירות גם היית מבין שכתבתי שאותו המורה טוען שכאשר אצלנו נהרגים אנשים כואב לנו יותר עליהם מאשר כאשר כואב לגויים כאשר אצלם נהרגים אנשים כי אנחנו אנושיים יותר מעצם יהדותנו.

אשמח לקבל ממך תשובה,
מיה.

חופש

אוהד משיב למיה:

אם שגיתי בהבנת כוונתך או חלקה - קבלי את התנצלותי הכנה. אני מקבל את עמדתך לגבי התייחסותו של אותו מורה לכאבם של הורים על מות יקיריהם. אכן, אימהות בכל העולם מבכות את בניהן שנהרגו באותן דמעות - אימהות פלשתינאיות של בנים שנהרגו, אימהות עיראקיות של ילדים שנהרגו, אימהות צ'צ'ניות וסרביות שבניהם נשחטו. בגישתו של אותו מורה קיימת התנשאות גזענית בזויה של מאמין יהודי, המקבל את התיזה ההלכתית-תורתית לפיה העם היהודי נישא מעל כל יתר העמים!

כך גם לגבי "אנושיות". כל המעשים והדיבורים וההתייחסות של יהודים חרדיים רבים, בייחוד הרבה ממנהיגיהם, כלפי יהודים חילוניים, ובייחוד כלפי בני עמים ובני דתות אחרים הם סמל ומופת לשנאת אדם. ראינו ושמענו איך מתבטאים חברי כנסת מסויימים של ש"ס ביחס להומוסקסואלים. עצם השימוש שאת עושה במילה "גויים" מלמדת על גישה בלתי אנושית. אין הבדל בין בני אדם בשל זרותם או השתייכותם הלאומית. יש הבדל בין בני אדם בשל תכונות אופיים: יש יהודי הגון ויהודי לא אנושי, ויש נוצרי הגון ונוצרי לא אנושי. הערכה ושפיטה יכולים להיעשות אך ורק בתחום האישי-פרטי. כל הכללה לגבי תכונות, אופי או כישורים היא שגויה מעיקרה, ולא הוגנת במהותה.

עד כאן דבריו של המורה על הגויים. וכעת לנושא יחסי לדת ולמאמינים הדתיים. קיים הבדל מהותי בין עמדות פוליטיות נוגדות ועמדות אמוניות נוגדות. אדם יכול להיות בעל השקפת עולם מפא"יניקית שלושים שנה, ובשל שינויים בחברה, בתנאים ובחשיבה עשוי לעבור להשקפת עולם ליכודניקית או מרצניקית. שינוי כזה בהשקפה לא משנה את דמותו כאדם: חייו האישיים, הרוחניים, התרבותיים נותרו כפי שהיו. כאיש מפלגה א' אני יכול לבלות עם איש מפלגה ת' בחברה אחת, ללכת להצגה או להאזין לסימפוניה הפילהרמונית, ללכת לבלט או לסרט, ללכת אתו לאכול בכל מסעדה, לנסוע אתו לכל מקום בכל יום משבעת ימי השבוע, ועוד.

עם אדם בעל אמונה דתית אינני יכול לעשות כל זאת (אינני מתכוון לחובש כיפה שנוסע בשבת, או שמוכן לצאת לתיאטרון ולקונצרט). כאן גם חמישים שנה לא ישנו דבר. הוא מאמין, אני לא. אבל גם פער זה לא היה מביא אותי לכעס או לזלזול. הבעיה מתחילה בהתנשאות: היותנו לכאורה עם הבחירה, עליונים על בני אדם אחרים, והיות הגוי נקלה וחסר ערך (לא מובן לך? קראי את ספרו אורות של הרב קוק, הראי"ה, עמוד קנ"ו). אחר כך באה הכפייה הדתית, המחייבת אותי להינשא לחברתי אך ורק במערכת דתית. אחר כך בא האוכל, על חוקי הכשרות שאינם קבילים עלי, וחוקי שעות הפנאי, מה ומתי מותר לי לעשות בחג ובשבת, כפיית עוצר מוחלט ביום כיפור וסגירת כל בתי האוכל בצומות אחרים.

כשכל האיסורים והמגבלות והכפייות הללו הולכים ומצטברים בלב, מה הפלא שמתעורר כעס? ואז ועכשיו אני מגיע לזלזול: כל האיסורים והצווים והכפייות הללו מונחתים עלי ועל הציבור הגדול בקרבו אני חי בשם אלוהים, בשם "אחדות העם", בשם נצח ישראל לא ישקר, בשם תורה שניתנה מידי אלוהים לעמו ישראל, בשם קדושת המילים בתורה, בשם האמת הקיימת בתורה, אמת אחת נצחית לנצח נצחים, בשם קידוש כל מילה ומשפט והוראה הכתובים בתורה. ואז אני פותח את ספר התורה, את אותה אמת אחת לנצח, ומוצא בה הבלים אודות "טומאה" - פתחי את פרשות תזריע-מצורע, או עשרות ומאות האלפים מבני עמי, ילדיו של אלוהים, שנרצחו בידי אלוהים כעונש על "חטאיהם" - ראי סיכום הנושא בפרשת השבוע "פנחס" באתר שלנו, או את הפיקסציה של המאמינים הדתיים החיים לידי וסביבי, שכל מילה הכתובה בתורה מחייבת אותם, ולא רק זאת - אלא גם כל מילה בפרשנות המאוחרת שבאה אחר כך, עד וכולל שולחן ערוך, על ההבל הרב, על חוסר הרלבנטיות לחיינו כאן והיום, על האפלייה הנוראה שמופלית האישה, וכל פסקי ההלכה האוויליים שמצווים בני אדם מתי מותר ומתי והיכן אסור להם לחטט באף, ואיך להכין נייר בבית השימוש שיתאים לניגוב ה… בשבת, ועוד מאות ואלפי דוגמאות לנאורות חברתית המתאימה לחיים של עם מודרני בתחילתו של האלף השלישי למניין האומות.

אסיים במילות הפתיחה שלי - אני מתנצל אם הבנתי אותך שלא כהלכה, ואם השבתי לך בצורה שאיננה הולמת.

אוהד מאתר חופש.

חופש


מאי 2003




חברים ב- עוצב על ידי