אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     

במת חופש - במת חופש - במת חופש

גליון מספר 139
תפילין


אמנון כותב לאתר חופש:

שלום רב.

אודה לכם אם תוכלו להסביר לי מהו מקור המנהג של הנחת תפילין.
בכבוד ותודה,
אמנון.

חופש

כתב חופש לענייני פולחנות הדת היהודית משיב לאמנון:

תפילין הוא אביזר פולחן דתי-יהודי, המחייב גברים יהודים בלבד (החל בגיל 13 - "בר-המצווה"), בתפילת הבוקר של ששת ימי חול. בשבת ובמועד אין מניחים תפילין. נשים אינן מניחות תפילין. בתקופת בית שני נהגו להלך עם התפילין כל היום וכמעט לכל מקום (ראה דרכו של יוחנן בן זכאי, תלמוד בבלי, מסכת ירושלמי, או רבי עקיבא (מסכת שמחות) ועוד. על פי ההלכה הקדומה נהגו להלך עם תפילין גם בשעות הלילה (אליעזר בן הורקנוס, ראה מסכת שבת).

התפילין מורכב משתי יחידות, יחידת ראש ויחידת יד. כל יחידה כוללת "בית" ("קציצה") עם בסיס ("תיתורא") המונח (1) על פסגת המצח (2) על החלק החיצוני של זרוע שמאל, ורצועות עור. ביחידת היד נמשכת הרצועה מבסיס התיתורא ("מעברתא"), נכרכת 7 פעמים הסביב לאמה, נכרכת בצורה האות ש על גב היד, ומשם לאצבע השלישית ביד שמאל.

הבסיס לפולחן זה הוא הכתוב בספר דברים ו', 8: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך". מקור השם "תפילין" לא ידוע. בתרגום התורה בידי אונקלוס המשפט הנ"ל בספר דברים כתוב כך: "ולתפילין בין עיניך". ייתכן והשם "תפילין" בארמית משמעותו = טוטפות, כלומר - קישוט על המצח.

בתיבה (בית, קציצה) קיימים 4 קטעים מתוך פרשיות התורה, כתובים על קלף:
1. "קדש" - שמות י"ג / 10-1;
2. "והיה כי יביאך" - שמות י"ג, 16-11;
3. "שמע" - דברים ו' / 9-4;
4. "והיה אם שמוע" - דברים י"א / 21-13.

על פי מסורת רש"י ביחידת היד רשומות כל 4 הפרשיות על קלף אחד, בעוד שביחידת הראש רשומה כל פרשיה על קלף נפרד.

דרך הנחת התפילין שונה ממסורת למסורת ביהדות הדתית. בתורה לא קיים תיאור כלשהו של צורת התפילין, אם אמנם התכוון הכתוב המקראי לאביזר ייחודי כלשהו, או רק למחשבה בלב ותפילה.

צורת התפילין, כפי שמוכרת לנו היום, נקבעה ע"י חכמי המישנה. במסורת שקבע רש"י, סדר הפרשיות הוא כפי שכתבנו למעלה - 4,3,2,1. נכדו של רש"י, רבנו תם, סבר אחרת, למשל, ולגירסתו הסדר הוא 3,4,2,1. המהדרין מניחים, לכן, שני זוגות תפילין בעת ובעונה אחת - של רש"י ושל רבנו תם, או, כפי שנוהגים מהדרין אחרים - קודם תפילין של רש"י, ואחרי הסרתם - מניחים תפילין של רבנו תם. במסורת החסידית כורכים את הרצועה על האמה 7 פעמים בכיוון פנים>חוצה, ובמסורת האשכנזית - בכיוון חוץ>פנימה. בבסיס היד ובגב היד יוצרים עם הרצועה את האות ש (שמשמעותה "שדי" = "אלוהים") כשקודקודה בצד האגודל (המסורת האשכנזית) או שקודקודה בצד אצבע 5 על פי המסורת החסידית.

סדר ההנחה וההסרה: קודם מניחים את יחידת היד, ולאחריה את יחידת הראש. כל הנחה כוללת אמירת תפילה מיוחדת. בהסרה - קודם מתירים את קשרי כף היד, אחר כך מסירים את יחידת הראש ביד שמאל, ולבסוף מסירים את יחידת היד.

משמעות קיום הפולחן: בתורה אין נימוק מפורש לקיום פולחן זה, חוץ מהזיכרון האישי-לאומי של יציאת מצרים: "והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוציאך יהוה ממצרים" (שמות י"ג, / 9).

במקור הראשון מחוץ לתורה המזכיר את התפילין = "איגרת אריטיאס" מן המאה ה-2 לפני הספירה כתוב, שתפילין של יד מלמדות שהאדם מכיר את מגבלותיו, ובהחדרת יראת אלוהים יש משום הבטחה מצדו להתמיד בעשיית צדק.

פילון האלכסנדרוני, שהיה פילוסוף יהודי במצרים, בתקופה שבין 20 לפני הספירה ועד 50 לאחריה כותב, שתפילין של ראש נועדו לעורר את העיניים להעמיק בחוקי התורה.

יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלאביוס), מצביא והיסטוריון יהודי שחי בשנים 37-100 לספירה גורס שהתפילין מדגישים לאדם את כוחו של אלוהים ואת חיבתו לעם ישראל.

קיום הפולחן בידי כתות שונות: הקראים והשומרונים מקבלים את הכתוב המקראי אבל אינם מניחים תפילין. הפלאשים סבורים שיש לכתוב את הדברים ממש על עור המצח. במערות קומראן התגלו (לפני 50 שנה) "קציצות" ראש בצורה מבנית, ובהן שלוש מתוך 4 הפרשיות המקובלות כיום. גם במערות מדבר יהודה התגלו תפילין, כנראה של יהודים שנחבאו בהן בתקופת מרד בר-כוכבא או של הלוחמים עצמם, וכן התגלו תפילין בשטח ירדן של היום.




חברים ב- עוצב על ידי