אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
עם אחד גיוס אחד
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     

במת חופש - גליון מספר 133:
על "הקשר" בין אתר חופש למיסיון הנוצרי

מאת: גרינאקומיס

במת חופש

לאחרונה פורסמה באתר חליפת מכתבים בין מבקר בשם יואל לבין שירה, פעילה באתר. תוכן הודעותיו של יואל היה מורכב ממגוון דעות מוקדמות, טיעונים, ניגוחים, והתנצחויות, כולם תפורים יחדיו בתפר גס וברפיון. כל אלה ניכר היה שצוטטו ממקורות שונים, ושהיו מכוונים בכלליות כלפי אותם "אתם", כלפי אותו אוייב חילוני הומוגני שעומד על המחנה הדתי לכלותו, ושיש להגיב כלפיו, לנטרלו, להופכו לבלתי-לגיטימי. ככל שהאימה מפני "אתם" עזה, כן גסות המהלומות ומסורבלות, מונחתות בעיוורון ובקהות חושים. אין הבדלה והכרה במחנות שונים, אין הכרה בחילוקי דעות פנימיים, ואין ניסיון לעמוד על טבעם האמיתי של אלו שנתפסים כ"עומדים מנגד"; אלא, בעיני החרד הם מתמזגים, הופכים לגוש אחיד ומונוליטי, שכלפיו יש לכוון את הטינה.

שירה הגיבה היטב על האמור בהודעות; ועדיין אני רואה לנכון להגיב לאמירה מסויימת אחת, שייתכן ששירה אף לא ראתה בה ראוייה לתגובה.

יואל שאל, כחוזר אחר דברים ששמע בעבר:

"האם נכון שאתם מופעלים וממומנים ישירות או בעקיפין ע"י המיסיון הנוצרי?"

טענה זו כנגד האתר הינה מקוממת ובלתי-נכונה כאחד -- ואת אי-נכונותה אני שופט כמבקר פשוט, וכאדם שאינו מכיר את מפעילי האתר כלל.

מדוע בלתי נכונה - אי הנכונות ניכרת באופן בולט וברור לכל המסייר באתר ומעמיק בו. ניתן לתפור תיאוריות קונספירציה שונות על ה"מתרחש מאחורי הקלעים". בר-דעת, לעומת זאת, ייפקח עיניו וישקול את העומד מולו: האם החומר באתר, גם לאחר העמקה ועיון חוזר בו, מכיל איזשהו שיכנוע דתי, איזה איזכור לברית החדשה, לישו, או למוטיב נוצרי כזה או אחר? היש בו משום הסטת המחשבה אל צורת מחשבה מיסיונרית? כלום לא ניכר בו פעם אחר פעם שהן המטיפים היהודים והן הנוצרים מאוסים באותה מידה? ולבסוף, היש בו קישורים אל אתרי תעמולה נוצרית -- או שמא דווקא לאתרים המכילים חומר אנטי-נוצרי?

כל אדם שעיניו בראשו יתבונן ויחליט. אין צורך לקבל את עדותם של מפעילי האתר כדי להכיר בשקריות הטענה.

מדוע מקוממת - טענה זו הינה דמגוגיה במיטבה - והיא מכוערת מאוד:

ראשית, בתור טיעון, היא מהווה כשל לוגי. היא כשל הנקרא אד-הומינם - "נגד האדם". מוטיב הפעולה של מפעילי האתר איננו משפיע על אמיתות טיעוניהם. אם הטיעונים שהם משמיעים צודקים, הרי צדק זה איננו קשור בזהות או במוטיב נסתרים. רק פחד להתמודד עם הטיעון יביא לשלילת הטוען מראש. אם ברצונך להפריך את הטיעונים גופם - עשה זאת, וחדל לנסות לפסול את האדם שמאחוריהם. זו רמייה של המוח וטישטוש ההגיון.

שנית, ראוי לשים לב להנחה הנסתרת של טענה זו: הכותב כאילו אומר, שאילו הטענה מוצדקת, ואכן מניעי הפעלת האתר נוצריים, אזי כל אתר חופש פסול מראש, מוקצה מחמת מיאוס, ואין להגיב על דבריו, לא כל שכן לקוראם. וכל זאת מדוע? כיוון שהוא בעל אוריינטציה נוצרית. זו צביעות: הטפה נוצרית הריהי מתועבת; אך הטפה יהודית תבורך. הדבר מייצג חד-צדדיות קיצונית. הקיצוניות מפלחת את העולם בלהב חד לשני חלקים - ל"אנחנו" ול"הם". אנחנו צודקים בכל אשר נלך. אין לפקפק בצדקתנו. ה"הם" לעולם טועים. על כן הטפה יהודית -- ושים לב שהדבר בגדר אקסיומה -- הינה טובה. אך הטפה נוצרית הריהי איומה ונוראה. אין כלל צורך להוכיח זאת - זה הרי מובן מאליו, לא? ברגע שחשפנו את ההנחה הנסתרת, צורת מחשבה זו מאבדת את הגיון הברזל הטמון בה, ונחשפת כאותה נטייה אוטומטית, עיוורת, להסכים לכל מה ש"אנחנו" עושים, ולשלול את מה ש"הם" עושים.

 (כל האמור לעיל אינו אומר, מן הסתם, שיש בנצרות אמת, וברור שאין אדם צריך להביא עצמו תחת השפעתה.)

שלישית, טענה זו, שניכר שיואל ציטט אותה ממקור אחר, היא חלק ממערך שטיפת מוח שמדכא את החשיבה העצמית ומעודד תלותיות באמירות שרירותיות המקבעות את עצמן בראשו של האדם. מי שאמר מה שאמר על האתר, ציפה שאמירתו חסרת הבסיס תתקבע אצל השומע, שהוא יבלע אותה על קרביה, ושמכאן ואילך חשיבתו, תגובתו, ומהלכיו יושפעו ממנה. האומר לא נדרש להוכיח את אמירתו. די היה בסמכותו. וודאי שלא ציפה שבן שיחו יחקור וידרוש בעצמו את האמת. והלא ראינו קודם שכל אדם שעיניו בראשו יכול היה היטב לשקול את אמיתות הטענה. מדוע יואל לא שקל אותה בעצמו? מדוע פנה לסמכותם של מפעילי האתר, על מנת שתתמודד עם סמכותה של הטענה? זו תוצאה של חוסר במחשבה עצמאית.

אין זו אמירה בודדת. היא אחת מרצף של "אמיתות", תפיסות עולם המבוססות על לא-כלום. הסיבה היחידה שיש אנשים המאמינים ללא סייג ושיח בהבלים הללו היא שלא למדו מעולם לפקוח עיניהם, להתבונן בראיות, ולהחליט החלטה עצמאית. זו תוצאת המערך השוטף את לב האדם, מניס ממנו את ההגיון והמחשבה הבלתי-תלויה ונוטע בו את האמונה הפתייה והתלותית. כואב לראות תלותיות של אדם וחוסר של כלי מחשבה עצמאיים שידריכו אותו בדרכו.

רביעית, בטענה זו, שניכר בה שמוצאה מחוגים דתיים כאלה ואחרים, יש משום אבק לשון הרע, ואם לא ממש אז וודאי "מנוולות ברשות התורה". כמה מההדרכות המעניינות יותר של האדם הדתי הינן אלה הנוגעות לאיסור לשון הרע: "לא תלך רכיל בעמך". אין להוציא דיבתו של אדם רעה, לדבר אודותיו שלא לצרכים מוגדרים, קל וחומר לשקר. הקלות בה איסורים אלה נעלמים כשמי שמקבל אותם על עצמו בא לעסוק ב"מתנגדיו" מדהימה. זו היא דו-פרצופיות.

במת חופש


חברים ב- עוצב על ידי