אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     

במת חופש - במת חופש - במת חופש

גליון מספר 123
השואה - דיסוננס קוגניטיבי


במת חופש

איריס כותבת לאתר חופש:

היי צוות חופש,

היום שמעתי בגלי צה"ל בתכניתם של אברי גלעד וג'קי לוי את דעותיהם של תושבי אותה שכונה בירושלים, שבה אירע הפיגוע במוצ"ש. רובם האירו את אזני המאזין שרוב הנפגעים לא היו מתושבי השכונה (התמימים והכשרים הא! איזה מזל...), והאם והתינוק בכלל היו "מחללי שבת". נו שויין, אז הלכו כמה מחללי שבת. וזה בהמשך לאמירות כמו שקורבנות השואה חטאו ולכן מתו.

לשמוע ולהזדעזע.

איריס

אוהד מצוות אתר חופש:

אכן כן, איריס. למאמין הדתי והבלתי-מתפשר יש בעיה רצינית להתמודד עם מציאות החיים. השואה הדגימה זאת בצורה הבולטת ביותר. זהו מצב פסיכולוגי ידוע הקרוי דיסוננס קוגניטיבי (יש על כך הסבר מוחשי יפה בספר "ציידי הנפשות" מאת צופיה ודן מלר). זהו מצב שבו על אדם לבחור בין מציאות מסויימת, ברורה, מוכחת וידועה לכל (כמו רצח 6 מיליוני יהודים בשואה) לבין אמונה או השקפה בה הוא אוחז, ושאיננה "מסתדרת" עם הבסיס לאמונתו. אותו אדם מוכן להכחיש את המציאות המוכחת והברורה, ולו רק על מנת שלא לסטות מהדעה (או האמונה) בה הוא אוחז .

לנו, האנשים החופשיים, שמוחנו איננו נעול על קונספציה מסויימת אחת ובלעדית, אלא אנחנו בנויים לשנות דעה ואמונה מתוך חשיבה וביקורת ושינויים שהזמן והתרבות גורמים, קשה לנו מאד להבין את נפש אותו מאמין דתי, המוצא "מתחת לאדמה" תירוצים מגוחכים, מצערים או אפילו זוועתיים להישארותו מתמיד ודבק באמונתו, על אף שכולנו, כל האחרים, רואים את המציאות כמות שהיא.

נוח לחרדים המסכנים במאה שערים לטעון שהנרצחים לא היו "שלהם", ובכך להשאיר את עצמם "טהורים" באמונתם, ולא לפגוע או לערער על נשוא אמונתם - "אלוהים". לא להם, הטהורים וישרי-הדרך גרם "אלוהים" את הרצח הנורא, משום שהם הרי מכבדים את מצוותיו, ואילו אלו שנרצחו בוודאי לא כיבדו אותן, ולכן נרצחו. כמו ששת המיליונים, לגירסתם.

שקר עצמי כזה הוא רק חלק משקרים עצמיים רבים אחרים, שאנשים דתיים (בכל הדתות בעולם) מרמים את עצמם, תת-הכרתית או מתוך הכרה ברורה, וזאת - על מנת שיוכלו להמשיך בחייהם כאנשים דתיים, קרי - מאמינים ב"אלוהים", ובלא שיצטרכו להכיר ולהודות באלפי האבסורדים שאמונה כזו מעוררת.

אנחנו, אנשי חופש הדעה וחופש האמונה, החילונים, איך שתרצי - חיים בתחום זה של החשיבה ביושר עם המציאות. מצד שני, חופש זה הוא חופש מלא שיש לכל אדם, ולכן קשה למצוא אחדות דעים והתנהגות זהה בציבור חילוני, שם כל אחד מושך לכיוונו הוא.

על כל פנים - יופי שנכנסת לאתר ויופי שכתבת לנו, ואני מקווה להמשיך לראותך אתנו,
שלך
אוהד

במת חופש

אסף כותב לאתר חופש:

שלום לצוות האתר. אני דתי, ואני רוצה להתייחס אל הסיבה הטובה שלכם שאין אלוקים בקשר לשואה. אז כך: דעו לכם שהשואה לא היתה הפשע הכי גדול בהיסטוריה. בחורבן הבית השני הרומאים רצחו הרבה יותר יהודים - תחפשו בספרים ותראו. יש הרבה סיבות להאמין בדיוק כמו שיש סיבות לא להאמין. שאלה איך אתם מסתכלים על זה, והאם אתם בכלל מוכנים לשמוע. כל יום נרצחים יהודים, וזה כמעט לא משנה המספר כמו שמשנה למה זה קרה. לכן על תתמקדו על מספרים. יש הרבה נימוקים טובים למה קרתה השואה. אחד מהם הוא שהיהודים, לפחות מרביתם באותה תקופה, עזבו בהשפעת תנועת ההשכלה את חדרי הישיבות ואת חדרי לימוד התורה לטובת האוניברסיטה, ולאחר מכן איבדו זהות יהודית כמעט לגמרי. ועכשיו שימו לב לפלא שיש בעולם: אנחנו היהודים מנסים להיות הכי אין, הכי גויים שאפשר להיות, אבל למרבה הפלא הגוי לא רוצה פשוט לא רוצה, ולא משנה אם זה הנאצים או מישהו אחר. כשרוצים לשנוא אז שונאים אפילו סתם בלי סיבה. הגוי יודע בתת מודע שיהודי לא צריך להיות גוי. אז היו הנאצים, עכשיו הערבים, פעם הספרדים - זה לא משנה. ויש לי עוד הרבה הוכחות, אבל די לעכשיו.
בתודה,
אסף

אוהד משיב לאסף:

שלום רב לך אסף, ותודה על ביקורך באתר חופש ופנייתך אלינו. הרבה טעויות ואי-הבנות יש בדבריך ובגישתך. אתה טועה בהערכת המספרים ובהשוואת הרג היהודים בתקופה הרומאית לתקופה הנאצית. ההבדל הוא לא רק במספרים, אלא, ובייחוד, בכוונה ובשיטה. היטלר היה ראשון שתכנן השמדת יהודים במטרה לחסל את העם היהודי ולהעבירו מן העולם. זו לא היתה בעיה מקומית של מלחמה בין שני עמים, כפי שהיה בין עם ישראל של תקופת פוסט-הורדוס והרומאים, שבאו לכבוש את ארץ ישראל כפי שכבשו את מצרים וסוריה. זו גם לא היתה מטרה לסלק יהודים מארץ מסויימת, כפי שהיה בספרד של המאה ה-15. לגרמנים לא היתה מלחמה עם ישראל, עם מדינה, עם ארץ. היהודים לא היוו אויב טקטי או אסטרטגי. כאן היתה מזימה מכוונת ומתוכנת, להשמיד ולחסל את כל העם היהודי, בכל ארץ שהגרמנים הגיעו אליה וכבשוה, במטרה כוללת לחסל את קיומו של העם היהודי בתבל. זו לא היתה כלל כוונתם של הרומאים, גם לא של הספרדים. הספרדים, למשל, איפשרו ליהודים להמשיך ולחיות בתנאי שימירו את דתם - ראה האנוסים, שצאצאיהם חיים עד עצם היום.

הבדל עקרוני שני היתה השיטה והדרך. הרומאים הרגו יהודים רק במלחמה, בקרב, אולי קצת בהשתוללות של חיילים בכפרים, כפי שנהוג בכל מלחמה. לא היתה השמדה. לא נלקחו יהודים לבורות וירו בראשם למוות. לא נטלו עוללים ברגליהם ורוצצו ראשם בקיר - אולי למעט מקרים בודדים לא מייצגים. לא אספו יהודים בכיכר עיר וחיסלו אותם במכונת ירייה. לא ריטשו בטניהן של נשים בהריון, לא בנו משרפות לשרוף יהודים. לא אספו אלפיים יהודים באולם והפעילו עליהם גז ציקלון, כשבכל שעתיים מחסלים עוד אלפיים ועוד אלפיים ועוד אלפיים ועוד אלפיים.

וההבדל האחרון - הרומאים לא השמידו שישה מיליוני יהודים, בהם מיליון וחצי ילדים. כלום אין ערך בעיניך למספרים?

אשר ל"סיבות" שאתה טוען שיש בידך להסבר השואה - בכל מה שכתבת לא הבאת ולו גם סיבה אחת. כל מה שכתבת היא דעתך או דעת רבניך על שנאה של עמים שונים אלינו, ואין בכך הסבר ולא שמץ הסבר לשאלה הנוקבת - איך זה, שאם אלוהים קיים, הוא התיר את השואה, ואישר רציחתם האכזרית של שישה מיליונים מבני עמו האהובים עליו, אם הוא קיים. זו טענתנו באתר.

חשוב נא שנית על המשפט שכתבת לנו: "עזבו בהשפעת תנועת ההשכלה את חדרי הישיבות ואת חדרי לימוד התורה לטובת האוניברסיטה ולאחר מכן איבדו זהות יהודית כמעט לגמרי". האם אתה באמת ובתמים סבור, שלימוד והשכלה הם סיבה לרצח? האם אתה אכן חושב, ששינוי בהבנת זהותו של אדם מצדיקה את חיסולו? ואם תשיב בחיוב (אבוי לנו) - האם זו סיבה לרצח באכזריות שלא היתה כדוגמתה? אתה מנסה למצוא סיבה לאנטישמיות, ונניח לרגע שהסברך נכון - מה לכל זה ולשואה שבאה לכאורה מידי "אלוהים"?

לטענתנו "אלוהים" איננו קיים, ולכן אין שום קשר בין השואה לבין "אלוהים", וכל טענותיהם של רבנים אכזריים, לפיהם השואה היתה "עונש" על חטאי העם הם בולשיט אחד גדול.

בברכה,
אוהד

במת חופש

בתגובה כתב לנו איזק (Issac) מניו-יורק:

שלום לצוות אתר חופש,

אני מעריך מאד את מה שכתבתם על השואה והטרור, בהתייחסות לסוגיה "מדוע קורים דברים רעים לבני-אדם". דתיים וחרדים - יהודים ושאר מאמינים בני-דתות שונות - נוטים לחפש ולמצוא "הסברים" לכל אירוע, בו מתרחש אסון על בני-אדם. אם האסון בא להם משום היותם "רעים" - האסון הוא בבחינת "עונש" מידי "אלוהים", ואם הם היו "טובים" - האסון בא משום ש"אלוהים מנסה" אותם, או, חלילה, המזוזות בביתם היו פסולות.

בשנת 1983, כאשר הייתי עדיין "דתי", נפטר לפתע אחד האברכים בישיבה של הרב משה פייינשטיין (*), בה למדתי. בעת ההלוויה הספידו אותו חבריו, ואחד מהם אמר, שעלינו לבחון היטב את עצמנו ולגלות מהו הדבר הרע שעשינו, שבגללו נפטר חברנו האברך.

"הלו!" אמרתי לעצמי, הבחור הרי נפטר משטף דם במוח! העורק פשוט התפוצץ! מה רוצה מאתנו הרבי??? (**)

לפני מספר ימים, כאן בניו-יורק, נהרגה ילדה חרדית בת 5 בקייטנת-קיץ בידי דוב שחור. העיתונות המקומית דנה בפרטי האירוע, שכן נדיר הדבר שדוב שחור יתקוף בני-אדם. דוב שחור מעדיף פירות וירקות, והוא ידוע כמתיירא מבני-אדם. במאה השנים האחרונות נפגעו כ-25 בני-אדם מדוב שחור בארה"ב. אני מתאר לעצמי מה היו ההסברים לאסון בקרב הקהילה החרדית - "המזוזות היו פסולות", "אימה של הילדה עשתה מעשה מגונה", "בת-דודתה ישבה ליד גבר באוטובוס", או "אחיה הוא ציוני" וכיו"ב.

אני איבדתי חברים טובים וקרובים באסון מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר בשנה שעברה. האם יש בכך "הסבר" להתקפת הטרור הנוראה הזו? כלום עלינו להקשיב לחרדים דווקא? שכן אולי "אללה" הוא זה השונא אותנו משום היותנו "יהודים וצלבנים", כטענת אוסאמה בן-לאדן?

אני קורא לדתיים ולחרדים: השאירו את "אלוהים" מחוץ לכל ניסיונות ההסבר! טרוריסטים רוצחים בני-אדם! לעתים עושה זאת גם דוב שחור. "אלוהים" הוא בסך הכל מטאפורה. מטאפורה איננה הורגת איש!

איזק מניו-יורק

--------

(*) הרב משה פיינשטיין ז"ל היה מגדולי הפוסקים בקהילה החרדית-ליטאית בארה"ב.

(**) הערת מערכת חופש: אין גבול להמצאת תירוצים בידי המאמין החרדי, ואין דבר שלא ניתן למצוא לו הסבר-מתורץ, ללא כל קשר למציאות או לעובדות-יסוד. כשעולה לדיון, למשל, גילו של העולם בו אנחנו חיים, והאדם החושב, המודרני והמשכיל אומר: ראו את המאובנים בני מיליוני השנים - הנה ראייה לכך שהעולם לא יכול להיות בן חמשת אלפים ושבע מאות ששים ושתיים שנה, עונה לו התרצן החרדי: נו מה? אלוהים הגדול והכל-יכול לא יכול היה לברוא גם מאובנים? הוא ברא אותם יחד עם כל יתר חלקי העולם והטמין אותם בקרקע על מנת שאתם תמצאו אותם…

במת חופש

בנושא "הדיסוננס הקוגניטיבי" כתב לנו אלכס:

שלום לצוות חופש,
אני גולש באתר חופש כבר הרבה די הרבה זמן ורוצה לציין שהוא מאוד אינפורמטיבי ומעניין, אני גם רוצה להסכים עם כמה מהאנשים שכתבו לכם ואמרו שנראה שהאתר הוא נגד דתיים (אבל אני לא מתלונן - זכותכם לא לחבב דתיים).

אני כותב מכיוון שיש לי תלונה ספציפית: דיסוננס קוגניטיבי, ככל שידוע לי, הוא מנגנון הגנה של המוח בפני מצבים או עובדות שאיתם הוא לא רוצה להתמודד, ומתבטא פשוט באי-עיבוד של מידע על ידי המוח (כאילו מישהו לא שמע/ראה משהו) ולא בהמצאת תירוצים כדי ליישב סתירות. אני יודע שזו תלונה קטנונית, אבל שמתם את המונח בכותרת הכתבה והשימוש של המונח בתוכן עצמו הוא כזה שנוצר הרושם, שהמונח הזה מתקשר ישירות לאמונה ולדת, ודבר זה יוצר רושם מטעה. לדעתי אתה צריך לפרסם את הטעות באתר בנוסף לתשובה שלך למכתב שלי.

אלכס

השיב אוהד מאתר חופש:

שלום אלכס - תודה על מכתבך. אתה צודק אבל לא בכל. נכון שדיסוננס קוגניטיבי הוא מנגנון הגנה נפשי מפני מצבים שהאדם איננו מוכן, נפשית, להתמודד איתם. המצאת תירוצים היא הפיתרון למבוך הנפשי הזה! התירוץ חסר-הבסיס הוא תולדת הדיסוננס הקוגניטיבי, ובוודאי הוא איננו הדיסוננס הקוגניטיבי עצמו! הדיסוננס הקןגניטיבי מאלץ את המאמין הדתי להמציא תירוץ, אחרת הוא איננו יכול להסתדר עם האמונה הבלתי מתפשרת באלוהים, שכל ניסיון להעביר עליה ביקורת מכניס אותו לסחרור בלתי אפשרי מבחינת קיומו הרוחני.

השואה היא הדוגמה הטובה ביותר למצב כזה: המאמין הדתי המציא עד כה עשרות תירוצי-הסברים לגבי השאלה "אם אלוהים קיים, והוא רחום וחנון, בייחוד לבני-עמו האהובים, כיצד זה שנתן לשואה, בה נרצחו באכזריות כה איומה שישה מיליונים מ"בניו", בהם מיליון וחצי ילדים, לקרות". על חלק מהתירוצים-הסברים הללו כתבנו במקומות שונים באתר - היכנס נא למדור השואה בפרק "ספרים ומאמרים", ותקרא. העימות הנפשי של המאמין הדתי עם השאלה מכניס אותו לדיסוננס קוגניטיבי. עשרות ה"סיבות" חסרות השחר שהוא מוצא לעצמו הם התירוצים, שבעזרתם הוא מסוגל להמשיך ולחיות באמונתו באלוהים. תודה, ונשמח לראותך אתנו באתר גם בעתיד,

אוהד

במת חופש

לסיום, תגובה נוספת, של ראובן זייבל, למכתב של אסף:

לפעמים אני תמה, האין גבול לעיוות האמת ע"י דתיים למען "מטרתם הקדושה"? חיפשתי בספרים כהצעתו של אסף ומצאתי, שבמרד הגדול נהרגו כ-116,000 יהודים בירושלים וכ-40,000 בגליל. אכן מספרים גדולים, אבל זה לא מגיע אפילו ל-3% ממספר היהודים שנרצחו בשואה. האם זה משנה את דעתך, אסף, ולו במעט?

אתה אומר שלא משנה המספר? הבה נתרכז, אפוא, בסיבות. בתקופת בית שני שמרו היהודים על המצוות כפי שלא שמרו מעולם, ולכן נשאלת השאלה מדוע חרב הבית. התלמוד עונה: "בגלל שנאת חינם" ואני שואל: האם אמנם זו סיבה? על מה מבוסס "ההסבר" הזה?

ישנו כמובן הסיפור על קמצא ובר קמצא שפניו הולבנו ברבים. סיפור יפה, אבל, אסף, עם יד על הלב, האם זה משכנע אותך? זה רציני לתרץ בסיפור אגדה את חורבן בית המקדש?

נמשיך הלאה: כ-60 שנה, מרד בר-כוכבא, בו נהרגו כ-600,000 יהודים דווקא בגלל קנאות דתית. מסיבות "נכונות" כביכול, לא הרשו הרומאים למול תינוקות, ללמוד תורה, לקרוא את מגילת אסתר. האם בדרך כזו מעניש אלוהים את מאמיניו החפצים כל כך לקיים מצוות?

נחזור לשואה. נכון, היהודים הציונים עזבו את הישיבות - אבל זה קרה כמאה שנה לפני השואה, אם לא לפני כן. לא נכון לומר כאן, כגירסתך, אסף, שהם "שאיבדו את הזהות היהודית כמעט לגמרי". ההיפך הוא הנכון. האם שמעת על הציונות? היהדות קיבלה זהות חדשה, מתאימה יותר לתקופתנו. המפעל הציוני העצום הזה חידש את הזהות הלאומיות היהודית במלוא תפארתה וקיים את הפסוק "ושבו בנים לגבולם". וראה איזה פלא, דווקא המפעל הציוני "החוטא" הציל יהודים ממשרפות הנאצים כמיטב יכולתו, ודווקא יהדות הישיבות, שקראה ליהודים להישאר באירופה, הקלה על הנאצים להשמיד אותם.

נדמה לי שאתה בעצמך זונח בסוף מכתבך את התיזה של הענישה ע"י האל, ועונה על הסיבה האמיתית לאסונות: האנטישמיות תפרוץ ללא קשר לקיום המצוות או לאמונה באלוהים (מילים שלי).

אסף, אני חושב שבתוך תוכך אתה יודע שאין סיבה דתית לא לחורבן הבית ולא לשואה. אתה פשוט נצמד להסברים לעוסים כפי שרבניך שופכים לפניך. נסה לחפש את סיבת הדברים בעובדות הנכונות ובהגיון הפנימי שקיים בך, כמו בכל אחד מאיתנו, ואז אולי תתחיל ל"לראות את האור האמיתי".

ראובן זייבל

במת חופש



חברים ב- עוצב על ידי