הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי. לחצו כאן לגירסה המקורית

אי אפשר לחיות במדינה הזאת בלי לבחור צד בשאלה הדתית-חילונית ובמתח ההולך ומתגבר בין שתי האוכלוסיות האלה.

אני לא יכול לדבר בשם כולם - אבל אני חושב שאפשר להסכים שאין אף אחד שיכול לומר שהתנ"ך הוא ספר חסר חשיבות. רוב מערכת המשפט שלנו, הערכים החברתיים, המסגרת החברתית שלנו צמחו מתוך הערכים שהתנ"ך הנחיל לנו:החיים כערך, חוקים נגד גניבה, רצח, עדות שקר, ולא חסרות דוגמאות אחרות של ערכים שלמדנו ממנו, ועם הזמן התפתחו.

התנ"ך הוא לא הבעיה - הבעיה היא באופן שבו אנשים מסוימים מנסים לפרש אותו, כדי "לחסוך" לאנשים אחרים את הצורך בלחשוב.

אין לי שום דבר נגד אנשים שמאמינים, אין לי גם שום דבר בעדם. השאלה היא האם פעם אחת בחיים הם שאלו את עצמם: "האם אני עושה את מה שהתנ"ך אמר לי לעשות - או את מה שהרב שלי החליט שהתנ"ך התכוון שאני אעשה?!"

בהלכה נאמר שהבסיס לאמונה היהודית הוא בשלושה דברים: בתורה, בעבודה ובגמילות חסדים. אף אחד לא אומר שהחרדים אינם לומדים תורה או אינם נוהגים בגמילות חסדים - אבל לא שכחתם משהו? שיקום הרב שיש לו אומץ להגיד: "אני יודע שהתורה אמרה שלושה דברים, אבל אני חושב שהיא התכוונה לשניים"... יצא לי במסגרת העבודה לבלות הרבה מאוד שעות עם אנשי מעיין החינוך התורני של ש"ס, והם מכניסים את המשפט הזה לראש של התלמידים/ות שלהם עשר פעמים בשעה, ובכל זאת, עוד לא ראיתי תלמידים קמים ושואלים "אז למה אנחנו לא עובדים??" - כי קל להיות טפיל פוליטי, שחי ממיסים של אחרים, ולהגיד שהרב אמר לנו שככה צריך. וקל לקום בבוקר, להתיישב ב"חדר" ולא לעבוד. וקל לא לשרת שלוש שנים בצבא, או אפילו לא להתנדב לשירות לאומי. וקל לקרוא לכל מי שמעז להקים אתר אינטרנט שמעז לחשוב קצת "עוכר ישראל". וקל להאשים את הנוצרים שהם מנסים להרוס אותנו מבפנים. יותר קשה להסביר למה הם בוחרים לקיים רק שתיים מתוך שלושת ההוראות שכתובות בתנ"ך...

בשנים האחרונות מתחיל סוף סוף להתאחות הקרע בין אשכנזים וספרדים, קרע שמפריד את המדינה הזאת, את העם הזה מיום הקמת המדינה. ודווקא בתקופה הזאת, שאנחנו באמת מתחילים להצליח לסגור את הפערים, ולאחות את הקרע, באים ה"רבנים הגדולים" שפוסקים שפסק הלכה ספרדי לא תקף בבית כנסת אשכנזי ולהיפך. שרב ספרדי לא ימול תינוק אשכנזי ולהיפך. האם לא הגיע הזמן שבמדינה הזאת יחיה עם אחד, לא "אשכנזים" ו"ספרדים"? לא שני חצאים? למה??? האם אותו אלוהים שאותו הם מקדשים ואותו הם עובדים, ובגללו כביכול הם לא צריכים לעבוד אלא רק ללמוד, היה רוצה שהם יפלגו את העם לשניים? האם באמת אכפת לו אם הרב שמעביר את טקס בר המצווה של ילד בן שלוש-עשרה הוא מאותה עדה כמו הילד? אם כל זרמי היהדות יצאו מדת אחת - איך יכול להיות שאנשים שונים מרשים לעצמם לתת פרשנות פרטית לאותו הדבר שהם הגדירו כ"קדוש" מספיק כדי שהם יקדישו לו את היום שלהם?

נקודה אחרונה למחשבה: נניח שהחרדים צודקים. נניח שיש אלוהים, נניח שהוא באמת רוצה שנלבש שחורים, נתקע את המכנסיים בגרביים, נחבוש שטריימל ומעילים שחורים, נגדל פאות מגוחכות, נדבר ביידיש במקום בשפה שהוא הנחיל לנו, ניראה כולם אותו הדבר, נחשוב אותו הדבר (כי הרב יגיד לכולנו מה לחשוב), לא נעבוד ורק נשב בחדר כל היום ונלמד. נגיד! ממה נחיה? אם לא יהיה פה ציבור שיעבוד, ירוויח כסף ויממן את השטות הזאת - לא תוכל האוכלוסייה החרדית להתקיים!!

אז קדימה - כל שודדי הנשמות למיניהם - תחזירו את האחים שלנו, הילדים שלנו, החיילים שלנו - תחזירו את כולם בתשובה, ותהפכו לרוב במדינה. ויום אחד תתעוררו בבוקר, תגלו שיש שישים אחוז חרדים שתורתם אמונתם, וארבעים אחוז חילונים פאנאטיים שמוכנים לצאת למלחמה נגדכם ונגד הכפייה שלכם. תהיה פה מלחמת אחים, שבסופה אפשר לומר די בוודאות שהחילונים ינצחו - כי לנו יש מה להפסיד. אנחנו חיים כאן, יש לנו ערכים משלנו, אנחנו חושבים לבד, אנחנו מחליטים מה "נכון" ומה "לא נכון". אנחנו יודעים לחשוב - ומי שיודע לחשוב רואה בקלות דרך מסכת השקרים של הרבנים ה"גדולים", שמוצאים בגימטרייה כל מיני ביטויים למה שהולך לקרות. שמוצאים הסברים מאוד פשוטים לכל דבר: אם הוא טוב - אז השבח לאל, ואם הוא לא טוב, או חס וחלילה קרתה טרגדיה, אז: אלוהים נתן ואלוהים לקח, או במקרה הכי גרוע - נפלאות הן דרכי האל...