אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     

במת חופש

ביקורת על אתר חופש - אתה והשכן שלך

 

ביקורת היא דלק המניע אנשים ורעיונות, והיא המסוגלת לשנות כיוון ולהזיז דברים, אם כחידוש, אם כביטול דברים שאבד עליהם הכלח. גם אם עצם הביקורת מתקבלת, לא אחת, ברגשות מעורבים, ולא מעט משום אי-הנעימות בחשיפת חולשותינו, טעויותינו ועמדותינו השגויות כמבוקרים. בהצגה בפומבי של דברי ביקורת נגד האתר, או נגד קווים בחשיבתו, מבקש אתר חופש להראות שהוא איננו נחבא מאחורי סינר אימו הורתו, והפתיחות להאזין ולקבל ביקורת איננה רק מן הפנים ולחוץ.

עם זאת, קיימת סוגיה עקרונית ביחס לביקורת בנושאים של אמונה, שאיננה ייחודית לאתר שלנו, וכבר עמדנו על כך בעבר: בוויכוח המתמשך בין המאמין באל לבין האתיאיסט או החילוני המצוי ניצבת בעיה בלתי פתירה: אחיזה מהצד האחד בקיומו של אל - כוח עליון חוץ-אנושי הקיים מעבר לעולמנו, שיש לו חושים ותכונות אנושיים, יוצר ובורא וקובע הכל לכלל בני-האדם ולכל אשר על פני האדמה, ומנגד - העדר מוחלט של יישות כזאת. בדיון מדעי ניתן להתווכח ברמה של הוכחות, כשכל צד מעלה ראיות הניתנות לבדיקה, לאישוש ובעיקר מאפשרות לחזור על התהליך ולאשר את הממצאים. בתחום האמוני הוויכוח ניטש לרוב בין אמונה בלב, שאין עימה אלא "הוכחות אמוניות", לבין אלו, שאמונות לא מהוות עבורם תחליף לראייה מדעית, המחייבת הוכחה, אישוש והצגה מחדש.

אין מנוס, איפוא, אלא לשוב ולהציג את דברי הביקורת כנגדנו, ושוב לחזור ולהבהיר את עמדותינו, ומן הסתם לא יהיה לדבר סוף, כפי שגם לאמונות, כפי הנראה, אין סוף. דברי הביקורת מאת אבישי (שם בדוי) המובאים להלן הם ביקורת של אדם לא דתי, שאיננו מבין מדוע אתר חופש יוצא בחרון אף כנגד דברים ומעשים של מימסדים דתיים/חרדיים, ואיננו מבין שלא מדובר בסתם מיתקפה  נוסח "אבל מה לא עושים בשם החופש? תקפתם? נרגעתם?", אלא, בעצם, במיגננה.  לא אחת אמרנו, ואנחנו חוזרים ומצהירים: אתר חופש לא היה נולד אלמלא מתקפת המיסיון הדתי/חרדי, אלמלא הכפייה הדתית בכל שלב ופרק בחיינו, ואלמלא חוסר הצדק וריבוי העוול בחיינו הציבוריים, הניזונים מקופת הציבור ומעמל עבודתו. אין באתר חופש מדור ופרק הקיימים משל עצמם, אלא משום החובה להגן על הציבור היהודי-החילוני מפני מתקפת הדת. המילה "אלוהים" לא היתה עולה על דל שפתינו אמלא היו המטיפים באים לשכונותינו, לרחובותינו, לבתינו ולבתי-הספר שלנו ומנסים לשכנע את ילדינו באמיתות קיומו; הסיסמה "בראשית ברא האדם את האלוהים" לא היתה מופצת אלמלא הצהירו בבתי-ספר, ולימדו את כל הדורות, ש"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ", וזאת בלא לומר לילדים ולבוגרים שמדובר באגדה, במסורת, ולא בשום אמת שהיא. התייחסותנו ל"היכן היה אלוהים בשואה" לא באה אלא לאחר הצהרות חוזרות ונשנות מפי רבנים מראשי ההנהגה הדתית-חרדית, שאלוהים הביא את השואה בגלל חטאיהם של בני ישראל, שלכאורה לא מלאו את מצוותיו... לא היינו יוצאים כנגד ה"כשרות" אלמלא נכפתה עלינו באורח בלתי צודק בעליל, בלוויית מעשים שהחוק והיושר אינם רואים בעין יפה. וכך לגבי נישואים, שבת, וימי צום ותענית, שלא היו מפריעים לנו אלמלא כפו אותם עלינו בניגוד לרצוננו ולהשקפת עולמנו.

חופש

אבישי לאתר חופש

אתר "חופש" שלום וברכה. אתם אחלה אתר: מעורר מחשבה, תוקפני למדי, אבל מה לא עושים בשם החופש? תקפתם? נרגעתם? עכשיו תקשיבו: זה שהשכן שלך שחור פנים זה לא אומר שאתה נקי יותר! אני לא צריך להסביר את עצמי... אני חושב.

בכל מקרה בואו ננסה תרגיל בדמוקרטיה טהורה: נפרסם הכל. ואני מתכוון  לה-כ-ל. מה פירוש? אם אתם מפרסמים כתבה על מישהו, נגיד, אמנון יצחק (אין לי שום קשר איתו חוץ מזה שהוא לפעמיים ממש ק-ו-ר-ע את חברה שלי מצחוק...) תביאו טענות לכאן ולכאן. תביאו יותר מצד אחד. תביאו את הסיפור המלא. אלא אם כן אתם לא דמוקרטיים ואינכם רואים בעצמכם כלי תקשורת במדינה דמוקרטית... אתגר? אולי. אפשרי? בהחלט כן!

עוד משהו: "דעת אמת". פעם מאוד הערכתי אותם, קראתי בשקיקה כל קונטרס שהם הוציאו, קראתי ודיברתי עם נציגים שלהם. באמת אנשים טובים, עם הוכחות למה שהם אומרים. אבל מה - אני נתקל בחבר שלי מהצבא, לא חוזר בתשובה, לא חרדי, אפילו בלי כיפה. פשוט עם רצון עצום למצוא את הדרך שלו בחיים. התנסה כמעט בהכל. חקר וחיפש ו... עדיין לא מצא. הבאתי לו כמה חוברות של "דעת אמת" והוא אמר לי שהוא "יישב" עליהם. עובר הזמן והוא מודיע לי בשורה לא הכי טובה: יש להם טעויות, לא רק זה - הם לא מוכנים להודות בטעויות שלהם. לא האמנתי לו עד שראיתי את תכתובת הדואר האלקטרוני בינו לבינם. אז קורה שמישהו טועה, קורה. אבל לבוא ולטעון שהוא הוא האמת?! לא להיות מוכנים לקבל ביקורת, תיקון תקלות, בדק בית?!

בקיצור בואו נהיה קצת יותר חכמים. נהיה טובים בזכות עצמנו, לא נפחד מאף אחד, נהיה דמוקרטים, ישרים ואמיתיים.  הרי מה אנחנו בעצם צריכים???

 
אבישי

חופש

ניצן לאבישי

שלום לך אבישי ותודה על מכתבך אלינו. אנסה להתייחס בקצרה למספר טענות שונות שהבאת. ראשית, אתר חופש לא בא לייצג איזשהו ויכוח אקדמי בין שתי גישות פיסיקליות, ולהביא ראיות לכאן ולכאן. בעובדה שאנו מתרכזים בהיבטים מסוימים של נושאי דת ומדינה (כגון: כפייה) אין דבר וחצי דבר נגד ה"דמוקרטיה". אמנון יצחק, למשל, הוא קומיקאי מעולה, ובוודאי יש לו עוד כמה תכונות טובות שאינני מכיר, אבל זה לא שייך כלל לענייננו, ואין אנו נמצאים במעין "בית משפט" לנושא. דווקא הדת בכלל, ואמנון יצחק כמייצג שלה בפרט, הם אלה הפועלים במרץ להחלפת הדמוקרטיה במערכת חוקתית הלכתית ואנטי-דמוקרטית במוצהר. אתר חופש ימשיך להילחם בתופעות הפוגעות בחברה ובמדינה, ומלכתחילה הוא לא נועד לשמש שופר להטפות דתיות במסווה של הבאת טענות לכאן או לכאן. לעיתים קורה, ואנו דווקא מביאים טיעונים ממקורות היהדות, כאשר אלה תואמים במקרים מסוימים את ההשקפה הדוגלת בדמוקרטיה או את המציאות המדעית.

מה שכן - נשמח מאד אם תאיר את עינינו בדבר טעויות שייתכן ותגלה בתכני האתר. איננו מושלמים, ולפעמים נופלות טעויות. קצת התבלבלת בינינו לבין "דעת אמת", שהוא ארגון אחר (ויש להניח שגם הם אינם מושלמים), אבל גם בחומר שלהם שאני מכיר אישית לא רע, לא הצלחתי למצוא טעויות רבות. והרי ממילא רובו ככולו ציטוטים מתוך המקורות היהודיים.

אני מצטרף מקרב לב לקריאתך להיות טובים בזכות עצמנו, לא לפחד מאף אחד, ולהיות דמוקרטיים. והלא על כך אנו נלחמים ונגד מי שמערערים יסודות אלה.

בברכה

ניצן, מאתר חופש

 

חופש

אבישי משיב

אין לי דרך מוגדרת בחיים, ואינני מאמין בהגדרות כ"חילוני" או "דתי". חוויות שעברתי במהלך חיפוש הדרך שלי לימדו אותי שאין תשובות מוחלטות, אין אמת אחת. אני מודה לשני חברים טובים שלי, שלימדו אותי הרבה על החיים, והעשירו את עולמי הרעיוני והחשיבתי בכל מה שקשור לענייני דת וכפירה. לעניין האתר: עיינתי באתר בעין בוחנת ואובייקטיבית, להלן התרשמותי:

1. על הגישה:
חבל שצריך לנהל דו-שיח, שדומה בסגנונו לוויכוחים המרים שהתנהלו בימי הביניים בין חכמי ישראל לכמרים נוצרים (שרבים מהם היו משומדים). מה גם שיש מן הטענות הדומות להפליא לטענות דאז. חלק ניכר מדברי הביקורת מבוססים על הנחות מקדימות מוטעות (אולי בשוגג), אך גם (על פי החשד שלי), מתוך נגיעות כספיות. כמו בכל מקום שמתנהל דיון בין בני תרבות, נחוץ שהוא יעשה מתוך כבוד ויושר ולא למטרות ניגוח. אין כאן רצון לפגוע ואני מתנצל באופן אישי מכל מי שעשוי להיפגע מהדברים.

2. הגדרות:
אינני מבין מדוע אתם משמשים במושג הכוללני הגדול "חרדים". אני בטוח שידוע לכם שהחלוקה היא הרבה יותר גדולה. ישנם חסידים, ליטאים ובדורות האחרונים חרדים-לאומיים. עדיין חלוקה זו היא גסה מידי וניתן להמשיך לחלק ע"פ עדות, חצרות, חסידויות ודרך חיים. הגדרה וחלוקה לקבוצות מעולם לא היתה דרך דמוקרטית, הכללות גרמו לתופעות מזעזעות של גזענות, אנטישמיות ורצח עם. אינני מסייג את דברי ליהודים בלבד. אלוהים- משום מה החלטתם להתרכז בהוכחה שאין אלוהים. אין דבר אבסורדי יותר הוא מאשר לנסות להוכיח, שיש או אין אלוהים. אמונה הינה דבר מטא-פיזי, אישי, התלוי ברגש-שכל הפנימי של כל אדם. מאמרים, ראיות "הוכחות" לכאן או לכאן לא אמורים להשפיע על כך. לגבי טענותיכם על השואה, פיגועים או סתם תאונות, אם אתה לא מאמין אין סיבה לשאול "למה". לבוא ולטעון שאין אלוהים ואחר כל להאשים אותו בצרות, שאלת השאלות "איפה אלוהים" היא אבסורד שמקורו בבעיה של הבנת הנשמע. מי שעשה את השואה הם בני אדם בעלי בחירה חופשית. נכון, זה מזעזע, לא מבינים איך דבר כזה קורה. רבים מכנים את הנאצים בשם: חיות, מפלצות ושאר כינויים, ואנחנו אומרים: כל כינוי כזה רק מצדיק את המעשה שלהם, מחיה תצפה לטרוף וממפלצת תצפה לרצוח, אבל כאן מדובר בבני אדם שבחרו לרצוח בני אדם אחרים מתוך שנאה לאחר ומתוך אידיאולוגיה "מדעית" שרלטנית. אם שואלים למה קרתה השואה, אז המאמין יגיד שבגדול, אלוהים יצר את השואה והשתמש בנאצים ככלי להגשמה. לנאצים היתה האפשרות שלא לעשות את זה אבל הם בחרו בדרך השנייה. כנ"ל לגבי: פרעה, נבוכאדנצר, טיטוס, המלך פרננדו והמלכה איזבל מספרד ועוד אנטישמים לאורך ההיסטוריה. מי שאינו מאמין יגיד שהיא התרחשה מתוך רשעות טהורה. ההבדלים ביניהם לא נוגעים לשואה כלל אלא להמצאות של אלוהים או לא.

3. המאמרים:
מאחר והמאמרים ארוכים, כך גם התגובות, אני אשתדל לשלוח תגובה אחת בכל דוא"ל, זכרו שמטרתי איננה לריב אלא לברר את הדברים לאשורם.
המאמר על הכשרות כולל נספחים: מוצר כשר איננו בהכרח היגייני - לא חידשתם דבר, הכשרות הינה מצב של מאכל מבחינה רוחנית, המאכל יכול להיות הכי היגייני והכי נקי שיש והמאמין לא יאכל אותו אם הוא לא כשר. אדם מאמין לא יאכל מאכל לא כשר משום שהוא פוגע באפשרות שלו לקבל חכמה רוחנית-אלוהית. לשאלה של סיגריות "כשרות", צבעי מאכל, חמרים משמרים ושאר כימיקלים (ואני מוסיף: חלב עם הורמונים סינתטיים, טיפול כימותרפי): אף רב פוסק לא "הכשיר" סיגריות או את כל הרשימה שלעיל, בעניין הזה ישנו הציווי: "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד". אם יש מוצר הפוגע בבריאות - הוא לא "כשר" ויש איסור להשתמש בו.
פגיעה בבריאות - דמגוגיה. התפלאתי לראות שכדי להוכיח את הטענה הביאו הוראות תזונה, ששם נאמר לא לאכול מאכלים עשירים במלח, ואילו חוקי הכשרות דורשים המלחה של הבשר לפני אכילתו. הטענה זו נשמעת לי אבסורדית זה כמו לטעון ש"עיר הילדים" פוגעת בבריאות הילדים כי מחלקים שם ממתקים ושוקולדים שפוגעים בשיניים ובמעיים. אני חושב ששאלות כאלה אין להשאיר פתוחות, אלא פשוט לשאול אדם שומר כשרות איך הוא מסתדר עם הכשרות, הבריאות ובעיית המלח. באופן כללי אפשר להאשים כמעט כל דבר בפגיעה בבריאות, ולהביא לשם כך המלצה מקופ"ח או רופא. לקחת את ההמלצות האלה ולתקוף איתם בשר כשר- אבסורד או סתם שעמום?
אפליה בתעסוקה - דמגוגיה. אפשר גם לטעון "כפיה על שמירת שבת". הדרישה לאנשים שומרי שבת ומצוות היא דרישה הלכתית, בעל העסק מצידו יכול לוותר על הכשרות ולהעסיק את מי שהוא רוצה, ותוך כדי להפסיד ציבור צרכנים גדול. הכשרות  מגיעה, אם כן, כ"עסקת חבילה". לא כופים עליו לקבל כשרות אלא כופים עליו את התנאים לקבלת הכשרות. כמו כל מסגרת אחרת.
המלחת מי תהום - שוב, דמגוגיה. מחסור מים במדינה קיים בגלל צרכנות מים לא נכונה, ולא בגלל מפעלי הבשר. המלחת מי התהום איננה נגרמת רק מהזרמת מלחים לביוב אלא משאיבה ללא פיקוח (נפוץ בעיקר באזורי יהודה, שומרון והנגב) הזרמת כימיקלים ממפעלי תעשיה והזנחת התחזוקה באזורים נידחים (מידע שמקורו ב"מקורות" סניף ראש-פינה). שימוש בכתבה כדי להוכיח את טענתכם לא מעלה ולא מוריד מאחר ובישראל העיתונות היא לרוב כלי תעמולה של בעלי העיתון ולא תקשורת דמוקרטית.
צער בעלי חיים- אם זה המצב במשחטות אין ספק שהדבר דורש פיקוח ובדק בית. ההלכה מאוד הקפידה על עניין צער בעלי חיים  בכל שלב של חייהם. יש את דרישות ההלכה ויש את המצב בשטח (וזה מחזיר אותנו לעניין הבחירה החופשית...) ואם אין המצב כך יש לתקנו. באופן כללי, הטוענים לאכזריות אינם צמחונים-אוהבי-בעלי-חיים אלא אנשים שהם נגד ההלכה ונגד כל דבר יהודי שלפעמים פשוט מתרצים את הדחייה שלהם מדת באמצעים חברתיים.
השחתת מזון - שוב - הדרישה היא של ההלכה על מנת שהמזון יהיה כשר, ושוב יש בחירה לבעל העסק/ענף אם לעשות את זה או לא. מה עוד שהשמדת חלק מהיבול השנתי נעשית בראש חוצות, ע"י בעלי הסחורה על מנת לשמור על מחיר שוק גבוה.
יותר כשר פחות טעים - כאן נכנסת דעתו האישית של כותב המאמר. באותה מידה יכול אוכל-בשר ללגלג על צמחוני. או אדם רגיל על אדם שרגיש למוצרי חלב. ומעל הכל "על טעם וריח אין מה להתווכח".
יותר השגחה יותר הגבלות - על הקשר שבין שבת לכשרות הסביר לי חבר: "כשרות נכללת ב'איסורי לאוין' שבת -'איסורי כריתות'. כרת חמור יותר מלאו. אם אדם לא שומר שבת ('מפעיל מעלית כרגיל' או 'מכין אספרסו ומאפים בשבת...') הוא משדר: אין לי בעיה עם איסורי כרת, אם הוא לא מקפיד על איסור כרת קל וחומר שהוא לא מקפיד על לאוין וממילא הכשרות של המאכלים שלו מוטלת בספק. וספק דאורייתא -לחומרא" .
כמה זה עולה לנו - שוב עניין הבחירה והשיקול העסקי נכנס כאן. אם בעל המוצר רוצה כשרות הוא כפוף לכל תנאי ההלכה. אדם שאינו מעוניין להשתתף בעלויות הכשרות מוזמן לקנות מוצרים לא כשרים. אה... כן... אין הרבה מוצרים כאלה... טוב אתם מוזמנים לייבא ולשווק לכל אדם שמעוניין במוצרים שאינם כשרים. (קוקה קולה ופרינגלס כשרים בכל העולם אז תמצאו תחליף).
קוטג' בד"ץ יקר יותר - מאחר והשגחת בד"ץ משקיע יותר משאבים וכוח אדם על מנת שהמוצר יוכל להיות כשר בהשגחה מיוחדת מתוך כך העלות שלו גדולה יותר. הדרישה לציין את הבדלי המחירים בגדול היא נכונה ויש לפנות גם ל'הרשות להגנת הצרכן' על מנת שתדרוש סימון בולט להבדלי המחירים.
"פטנטים" - ראשית לא מדובר ב"פטנטים" אלא ניצול של ההלכה והיתרים שבה. ניתן למצוא רבים כאלה ולא רק מיחם או מכונת קרח. לא כל מוצר הוא מושלם ולכל דבר יש את היתרונות והחסרונות שלו. אינני אומר שזהו המצב האידיאלי אבל זהו "הרע במיעוטו".
המרוויחים הגדולים - בד"ץ - אינני מבין אם עין-צרה שיחקה כאן או סתם שנאה. כל הטענות של מנחם פרידמן דורשות הוכחות, אם אכן מדובר ב"מאפיה" חובה על פרידמן ועל כל אזרח שמודע לבעיה להגיש תלונה במשטרת ישראל. בינתיים לא מצאתי תלונה כזו. אינני יודע מי זה פרידמן וכמו שכתבתי למעלה "עיתונות היא לאו דווקא תקשורת".

[הערת המערכת: אין שום קשר בין זכותו של אזרח דתי - שאמונתו כוללת חיוב בענייני מזון - לצרוך מזון כשר כרצונו, לבין תעשיית המזון הממלכתית, שיווקה וצריכתה. שכן, מול זכותו של האזרח הדתי עומדת זכותו של האזרח שאינו דתי. במדינה מתוקנת, וזו כוונתנו בנושא זה - חייבות להישמר זכויות כל אזרחי המדינה, ואסור שזכות אחת תאפיל על הזכות האחרת. הפיתרון ההוגן והצודק לכל בנושא המזון והכשרות הוא פיצול מסלולי הייצור והשיווק: בבתי החרושת ובחנויות מימכר יהיו שני מסלולים - מסלול דתי ומסלול חופשי. לכל אחד ייצור ושיווק, תמחיר ועלויות, וכל אזרח יבחר לעצמו את המסלול כפי שלבו, מוחו וכיסו רוצים. הבעייה היא במימסד הדתי, שאיננו מוכן לוותר על שליטתו המוחלטת בשוק, וברור מדוע. כמו גם בכניעתו של מרבית המימסד "החילוני" - הן הציבור הרחב והן נציגיו במוסדות המדינה - לשליטה זאת.]

 בג"ץ - בניגוד למה שאנחנו חושבים, בג"ץ איננו "מגן הדמוקרטיה" כי אם ארגון פוליטי, שמאלני, אנטי דתי, אנטי צבאי בעל שופטים ודעות שלא מתחלפים. מי שבוחר את שופטי בג"ץ הוא השופטים עצמם והבחירה נתונה לשיקולם האישי - לאו דווקא מקצועיות נטו. כך יוצא שכל שופט בעל דעות מנוגדות לבג"ץ לא ימצא את עצמו בבג"ץ.

[הערת המערכת: אנחנו מוחים על דברים אלה בכל החומרה. יש כאן הבעת דעה חד-צדדית על בג"צ, ומערכת אתר חופש מסתייגת מההגדרות: בג"צ איננו ארגון, בג"צ איננו ארגון פוליטי, בג"צ אינו מסומן כימני או שמאלי או מרכזי או בכיוון פוליטי אחר כלשהו, בג"צ איננו אנטי-דתי, בג"צ איננו אנטי-צבאי, דעותיהם של שופטי בג"צ הן דעות של אנשי מקצוע מהרמה הגבוהה ביותר, ונושא בחירתם איננו קשור לשיקול דעתם כשופטים בישיבתכם על כס בית המשפט.]

שליטת המשגיח בעסק - הבאתם לדוגמא את עובד 'ויטה' שפוטר: שוב - עבודה-זרה (השתתפות בכת הנזכרת) היא בכלל 'איסורי כריתות' הסבר ראה כנ"ל. הדרישה היא לגיטימית: כשרות היא לא חותמת גומי. ועוד דבר: לא מדובר בכת-רגועה-דורשת-שלום אלא בכת משיחית-פונדמנטליסטית המטיפה לאמונה בישוע הנוצרי, נגד עירוי דם, נגד שירות צבאי והרשימה עוד ארוכה. לא כת תמימה כלל. אני יודע את זה כי יש לי חבר שהיה שם. כך שניתן להבין את ההד שאירוע זה צבר בקהילה החרדית.
אביבה הילטון, סימה ושאר המקרים
- כמו שכתבתי בעניין השחיטה האכזרית - אם זה המצב זה דורש ביקורת ובדק בית, אם צריך - להגיש תלונה.
השפעה על חומרי הגלם הנרכשים - שוב שיקול עסקי של לקבל כשרות או לא, בעניין ה"כפייה" לקנות דווקא מגוש קטיף: חבר שלי ברר את זה עם הרבנות בת"א הם אמרו שהקניה דווקא מגוש קטיף היא המלצה מבין  חמישה מקומות המומלצים לקניה של ירקות (לאו דווקא מעבר לקו הירוק)  שמגדלים אותם בשיטת "ירקות ללא חרקים" שיטה ייחודית שדורשת השקעה נוספת והדבר מתבטא במחיר.
השפעה על קשרים עסקיים עם צד שלישי - בואו נסתכל על זה ככה: מבחינת הדת הרפורמים הם כופרים בעיקר, ההגדה שהם מוציאים היא גם כפירה אז למה שחברות שנהנות ממוצרי כשרות יתנו חסות לכפירה? הדבר דומה לאדם שיורק לבור ממנו הוא שותה.

זה הכל, אני ממשיך לשוטט, אני מקווה שלא נפגעתם מאיתנו סך הכל אנחנו כאן בשביל לדבר ולא לריב.

אבישי

חופש

ניצן לאבישי

1. שלום אבישי ותודה על מכתבך הארוך. מקריאת דבריך אני מוצא מן המשותף בין השקפותיך לבין אלה שלי. גם אני סובר שבמקרים רבים אין תשובות מוחלטות, וגם אינני כה אוהד הכללות כמו "חרדים", אם כי אני מודע לכך שלפעמים אנו נזקקים לתיאורים כוללניים בשפה.

2. לא כל כך ברורה לי ההשוואה בין גישת האתר לויכוחי הדת של ימי הביניים (אגב המושג "משומדים" כמו בן-דודו "כופרים" אינו מחמיא לשפה העברית). איננו מעמידים פה גישה אמונית אחת מול אחרת, ומביאים טענות לכאן ולכאן, אלא מעמידים רציונליזציה אל מול אמונה, שזו "אופרה" אחרת לגמרי. גם לא הבנתי את איזכור הנגיעות הכספיות בטיעוניך בקשר לדיון תרבותי אל מול "מטרות ניגוח". מניסיוני - כמעט כל ויכוח החודר לנושאי אמונה מתפרש ע"י הצד המאמין כניגוח ללא קשר לעצם הדברים.

3. בקשר לתוכנו של האתר ולצוותו: איננו מהווים "איש אחד", ודברים המובאים מפי חברי הצוות אינם בבחינת "חותמת גומי" או "פסק הלכה" מאת אדמו"ר האתר, על פיו יישק דבר. אנחנו קבוצה של מספר אנשים, העוסקים במלאכת האתר (בהתנדבות) ולכל אחד מאיתנו גם גישה והשקפות פרטיות ועצמאיות משלו. כך גם הכתבות באתר, שחלקן עוסקות בנושאי "פילוסופיה ואלוהים" (ולאו דווקא מהיבט יחיד), וחלקן עוסקות בנושאים אחרים. בכל מקרה, כל התייחסות שלך מקודמת בברכה.

4. הנושאים הקשורים ב"כשרות" עתיקים כמעט כמו האתר עצמו. גם כאן אנו די "חושבים דומה". במקור, כאשר "נולדו" תקנות אלה בגלגולים קודמים, היו חלקן מבוססות, מן הסתם, על סיבות בריאות כאלו ואחרות. עם "התקדמות" ההלכה היהודית הפכו הלכות שונות לתפיסות הקשורות בלוגיקה תלמודית, שבבסיסה אמונת חכמים ומילוי רצון קודמים כביכול. גם מהותן של ה"מצוות" הפך יותר ויותר "מגוחך" בעיניים מדעיות מודרניות, ודי לעיין, למשל, בדיני טריפה, המופיעים במסכת חולין, כדי לקבל מושג למה אני מתכוון. אני מכיר בזכותו של כל אחד לקבל על עצמו הגבלות שונות ומוזרות ככל שרק ירצה, אך בשני תנאים: האחד, שלא יערב אותי - לא באופן ישיר ולא באופן עקיף בהגבלות שהוא נוטל על עצמו, והאחר - שיעשה טובה עם עצמו וילמד לפחות על ההיסטוריה והאבולוציה של הגבלות אלה.

5. אפשר להמשיך ולהתדיין רבות בשאר הנושאים שציינת, כגון בריאות, אפלייה וכו' וכו'. לנושא אחד בדבריך אתייחס, כי הוא מפריע לי: כולנו מודעים לכך שמרבית העסקים בארץ הבוחרים "כשרות" עושים זאת משיקולים כלכליים ולא כי חוק מדינה מחייב אותם לעשות כך. לפחות בחלק מהיבטי הכשרות הידועים. במילים אלה יש מתן לגיטימציה ללחצי שוק על פי דרישותיהם של קהלים שונים. במקרה שכזה - גם אני וחברי מהווים קהל צרכני עם דרישות לגיטימיות משלו, ולכן "הלחצים" שאנו מפעילים כדי שהשוק יתאים את עצמו לדרישות הצרכנות שלנו מוצדקים לפחות באותה המידה כמו החרמות הדתיות למיניהן, ואתה אמור להיות מאושר אתם באותה המידה, ואולי אף לסייע בעדנו.

6. אין לי דבר וחצי דבר עם צמחוניים. אני אוהב בשר, ומכיר בעובדה שהטבע שסביבנו ברא שרשראות מזון לרוב, בהן חיות אוכלות ונאכלות. יתירה מזאת, ניתן לטעון שקיימת צביעות מסוימת בהסתייגות מהרג בעלי חיים גדולים (יונקים שונים) לעומת הקלות בה עושים זאת לבעלי חיים קטנים יותר (עכברים ו-"מזיקים" שונים למשל). בקשר לטעם: על טעם וריח כידוע אין להתווכח, אם כי כאן אני מחזיק בדעתי שלאחר שנים של אכילה במקומות שונים, הרי שגם אני וגם רבים ממכרי הגענו למסקנה שבאופן כללי ניתן להגיע לרמות גבוהות יותר של טעם בהסרת מגבלות של כשרות, במיוחד בנושאים הקשורים לבשר.

7.  נושא "הפטנטים" הוא מעניין במיוחד, הואיל ועצם קיומו מעיד על קבלת הדינים ההלכתיים השונים (שרובם נוצרו במאות הראשונות לספירה במסגרת המשנה והתלמוד) כדינים בלתי ניתנים לעוררין, אשר אם קיים צורך לשנות בהם דבר, חייב הדבר להיעשות אך ורק תוך שימוש בהם עצמם. אם משהו לא מושלם ויש לו חסרונות, אפשר "להעיף" אותו ולתקן דבר אחר תחתיו, ולא ליצור מערכות מגוחכות של חוקים וחוקים שכנגד אשר חל איסור לבטלם.

8. בנושא בג"ץ [ראה גם הערת המערכת לעיל]: בג"צ אינו גוף שמאלני או אנטי-דתי, בהגדרתו. רושם שכזה עלול להיווצר אצל מאמינים דתיים (ואכן נוצר) פשוט בגלל שעצם הנושאים הדמוקרטיים שבג"ץ מגן עליהם מנוגד חלקית להלכה מטבעו. למעשה, הטענה הזאת בדבר בג"ץ, יחד עם הגדרתו ואופן פעולתו, מהווה לא יותר מאשר הודאה בסתירות בין הלכה דתית לבין דמוקרטיה (בהגדרתה הרחבה), וראה דברי לעיל בנושא "ניגוח" כפי שהוא מתפרש אצל מאמינים דתיים.

9.  כמו לגבי צמחונות, אין לי דבר וחצי דבר לא עם "עדי יהוה" (מקרה ויטה), ולא עם כל כת תימהונית אחרת (אגב, ישוע היה יהודי - הנצרות נוצרה אחרי זמנו). עם זאת, כל הסיפור סביב פיטוריו של מר אדוארדו קמפוס מוויטה נסב סביב לחצים דתיים, שסיבותיהם לא היו קשורות לטיב עבודתו במפעל. מדוע, אם כן, הפעולה המינימלית של לחץ נגדי שכל מטרתו נגד אפליה שכזאת איננה לגיטימית? אם תבדוק היטב את טענתך תראה, שיש בה הגנה על אחיזה דתית במערכת ממלכתית, שאין לה אח ורע בעולם המודרני, והרי אינך מבקש שמדינת ישראל תידמה לאירן, אפגניסטאן או ערב הסעודית.

10.אגב, מבחינת הדת - לפחות זו האורתודוקסית - לא רק הרפורמים הם "כופרים" אלא גם אני ואתה, בהתעסקותנו בנושאים האסורים לעיסוק על פי ההלכה. מבחינה לשונית גרידא, דווקא הדתיים ברובם הגדול הם "כופרים", היות והם מכחישים עובדות מציאותיות (כופרים במציאות) לטובת עובדות כביכול עליהן התחנכו: בריאת העולם והמבול, יצירת חוה מצלע אדם, יציאת מצריים וכו' וכו'.

אני שוב מודה לך על ההתכתבות המפורטת, ומקווה שגם דברי אלו, הנאמרים בכנות, לא יובנו שלא כהלכה.


ינואר 2004


חברים ב- עוצב על ידי