אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
תרמו לעמותת חופש
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     


במת חופש

מכתב מגולש דתי-לאומי


אנחנו מביאים כאן מכתב שקבלנו מגולש דתי-לאומי. את מכתבו אנו מביאים כלשונו, ללא שינוי או השמטה כלשהם. במסווה של מחמאות ["חומר איכותי", "אנשים חושבים וחוקרים"] מעלה רובי כנגד האתר ביקורת ללא כל ביסוס והצדקה, ומאשים אותנו, כפי שעשו גם מאמינים דתיים רבים לפניו, בהאשמת-שווא של גילויי שנאה (כלפי הדת או הציבור הדתי, מן הסתם). בהמשך מובאת תשובתו המנומסת של ניצן, שנשלחה אל רובי, לצד הערות של מערכת האתר, המהוות תשובה עקרונית לגולשים דתיים אחרים, שחוזרים ומעלים כנגדנו טענות דומות.

שלום, שמי רובי (השם שונה), אני דתי-לאומי ואני נהנה להשתעשע מדי פעם בפעם בכתבות ובמשחקים הלוגיים שמוצעים באתרכם. בד"כ החומר שקיים באתרכם הוא איכותי ומצביע על אנשים חושבים וחוקרים (גם אם מוטעה מהיסוד).

אני חייב להגיד שהמאמר "עשר השאלות" פשוט מגוחך. צר לי, אבל לי הוא נראה כמו הודעה שמתבגר כתב בפורום. חבל שמאמרים מסוג זה נכנסים לאתר ומורידים את הממוצע.

נקודה שנייה שרציתי להעלות - האם חשבתם פעם לתת במה גם לדתיים/חרדים באתר? מאופן הכתיבה ומהאינפורמציה הנכתבת באתר, ברור שמעט מעוד (צ.ל. מאוד) מהחומר עירב בכתיבתו מחקר מקיף. רוב המאמרים מבוססים על הנחות שגויות ובורות בעולם הדתי, מה שמאוד מוריד מאמינותם. בעיניי, אם יש רצון להביא אנשים לנקודת בחירה אמיתית, יש לתת שיקוף אובייקטיבי של כל הדעות, ואיש הישר בעיניו יעשה. (כמובן, אלא אם הכוונה היא להסית אנשים דרך מניפולציות ודמגוגיה (ע"ע כשרות) )

בנוסף, מהכתבות באתרכם עולה ניחוח קל של שנאה / טינה / מרמור, ומאוד חבל שזה כך. מנקודת מבטי האישית, אני יכול להגיד שנדיר למצוא רגשות שליליים שכאלה אצל דתיים כלפי חילוניים, פשוט כי חבל לנו להשקיע בזה מאמץ. השנאה והכעס פוגעים רק באדם שהם קיימים אצלו, ולא במושא הרגש.

בכל מקרה, בהצלחה.


pic_1


ניצן מצוות אתר 'חופש' משיב

שלום רובי, תודה על מכתבך וגם על המחמאות "המסוייגות" הכלולות בו. אינני מסכים איתך שהחומר באתר 'חופש' הוא "מוטעה מהיסוד" - טענה כזאת צריכה לדעתי להיות מלווה בדוגמאות המצביעות על טעויות עובדתיות, ואפילו יותר מכך, אחרת אינה יותר מאשר דברים בעלמא.

אני מסכים איתך שהמאמר "עשר השאלות" הוא פשטני ושטחי יחסית. זהו מאמר וותיק, שנכתב באתר לפני מספר שנים, במסגרת רצוננו להעניק במה לכותבים שונים. וכאן גם אני עונה על שאלתך בדבר נתינת במה לדתיים/חרדים באתר: מדור "במות חופש" באתר נועד, בין היתר, למטרה זו. איננו מצנזרים בו דברים שנכתבו אלינו. אנו רק מוסיפים את הערותינו אליהם. במקרים רבים איננו מעלים דברים לאתר פשוט בגלל ריבוי החומר שנשלח אלינו.

בקשר לשנאה וכו': זו נמצאת באופן מוחצן וברור דווקא בטקסטים ובקודים ההלכתיים, ואנו רק מצביעים עליה (ובמקומות לא מעטים באתר). "מירמור" בוודאי קיים, בנושאים שונים הקשורים בדת ומדינה והקשר ביניהם. אני מניח, שבין השאר נוצרת אצלך תחושה זו משילוב בין שני דברים נוספים: האחד, נקיטה בסגנון עוקצני/הומוריסטי במקומות מסוימים, בשילוב עם האחר: עצם היציאה נגד אמונתו של מאן דהו מעוררת אצלו תחושה שמדובר בפגיעה ושנאה.

בברכה
ניצן


pic_2


הערות המערכת:

במכתבו מעלה רובי ביקורת כלפי האתר, תכניו ואנשי צוותו, אלא שבשונה מהלגיטימיות של עצם הביקורת, דבריו מוצגים בין אם באור דו-פרצופי - "... החומר שקיים באתרכם הוא איכותי ומצביע על אנשים חושבים וחוקרים, גם אם מוטעה מהיסוד"..., בין אם תוך הכפשה חסרת בסיס - "... מהכתבות באתרכם עולה ניחוח קל של שנאה/טינה...", או מתוך חוסר מוכנות לקבל בעצמו ביקורת על דתו ואמונתו - "... רוב המאמרים מבוססים על הנחות שגויות ובורות בעולם הדתי, מה שמאוד מוריד מאמינותם...".

מאחר וטענות או השמצות כאלה או אחרות חוזרות ועולות במכתבים של גולשים דתיים רבים, חלקם גם נדונו בבמות חופש קודמות, חשוב מאוד להצביע על סוג זה של ביקורת, לנתח את מרכיביה ולהבין את הסיבות להצגתה, הן על מנת שנשנה עמדות, אם אכן יש צדק בביקורת, הן על מנת שנבהיר לגולש הדתי היכן שגה, אם שגה, ובאיזו מידה פגע בנו שלא בדין. במסגרת זו בחרנו לדון בשלושה נושאים מתוך טענות שהעלה רובי במכתבו:


pic_3


א. דיסוננס קוגניטיבי ככל שמדובר במאמין דתי

דיסוננס קוגניטיבי הוא מצב, שבו על אדם לבחור בין מציאות מסוימת, ברורה, מוכחת וידועה לכל (כמו למשל רצח 6 מיליוני יהודים בשואה) לבין אמונה או השקפה בה הוא אוחז, ושאיננה "מסתדרת" עם הבסיס לאמונתו. אותו אדם מוכן להכחיש את המציאות המוכחת והברורה, ולו רק על מנת שלא לסטות מהדעה (או האמונה) בה הוא אוחז.

רובי, כהצהרתו, הוא אדם מאמין דתי. האמונה בקיומו של אלוהים בהיות האלוהים בורא-הכול, שופט וקובע-הכול, בהיות האלוהים זה שנתן את התורה ל"עמו" ישראל, בחר בו מכול העמים, הפכו להיות עליון על כל העמים, וזה שקבע לכל אדם מישראל את אורח-חייו, מנהגיו ומעשיו בכל זמן מעתות חייו - היא מוחלטת, מלאה, בלתי מתפשרת, אמתית, נצחית, בלתי ניתנת להרהור, ערעור או פקפוק. רובי, כמאמין דתי נאמן לאמונתו, לעולם לא יקבל דעה השוללת או מערערת את אמונתו, משום שכל השגה - תהיה זו הקלה והזעירה ביותר - תחתור תחת בניין הקלפים של אמונתו, שלגביו היא, כאמור, מלאה, שלימה, אמתית, מוחלטת ונצחית ותמוטט אותו.

ככל שמדובר באמונה דתית אורתודוקסית אין "קצת להאמין", ואין "אמונה לשיעורין". יש אמונה. נקודה. כל ביקורת שנמתחת על האמונה הדתית, על קיומו של אלוהים, על האמת המוחלטת שבתורה אינה יכולה כלל להתקבל על-ידי המאמין הדתי, על-פי עיקרון הדיסוננס הקוגניטיבי, אלא אם כן יבצע המאמין מהפך חשיבתי, ויחדל מלהיות אדם מאמין דתי. במצב עניינים שכזה, כשהאמת המוחלטת מצויה אך ורק בתחומו של המאמין הדתי, כל ראיה שיציגו בפניו להוכחת טעותו, תיענה ברוח הדברים שכתב רובי: "רוב המאמרים מבוססים על הנחות שגויות ובורות בעולם הדתי, מה שמאוד מוריד מאמינותם".

וכי מה יאמר רובי - אדם דתי-לאומי, למקרא המאמרים הרבים המועלים באתר, שרובם מבוססים על מחקרים של אנשי מדעי מתחומים שונים? כלום יודה שיש בהם אמת? אולי יתפשר ויודה - קצת אמת?

לא. רובי, אדם דתי-לאומי, אינו מסוגל כלל לקבל דעה הסותרת את אמונתו. הדרך היחידה שנותרת בפניו היא לשלול את הדעות האחרות מכל וכל ולהציגן כבורות וכטעות, נוסח "רוב המאמרים מבוססים על הנחות שגויות ובורות בעולם הדתי".

כמה קל לשלול בצורה כזאת! תשע מילים, וה"ניצחון המוחץ" בכיסו. "טענה כזאת צריכה לדעתי להיות מלווה בדוגמאות המצביעות על טעויות עובדתיות, ואפילו יותר מכך, אחרת אינה יותר מאשר דברים בעלמא" ענה לו ניצן בנימוס ובעדינות, שכן זו היא דעתו כל אדם סביר ובן-תרבות. אלא שרובי, כמאמין דתי, גם לא יקבל ראיות מדעיות מוכחות ומבוססות השוללות את אמונתו. שהרי קיימות אלפי ראיות לשגיאות עובדתיות ולחוסר אמת בתורה, בתנ"ך כולו ובהלכה היהודית, או בערכים האנושיים על-פיהם חיים היום בני האדם, אבל כולן עד אחת נדחות על הסף בידי המימסד והציבור הדתי. ראו למשל ספרו של ד"ר משה גרנות "התנ"ך כף החובה", או ספריהם החשובים של פרופ' ישראל פינקלשטיין ופרופ' אשר סילברמן "ראשית ישראל" ו-"דוד ושלמה", וכן רבים אחרים, נוספים. כל מה שיש בפיו של מאמין דתי לומר עליהם הוא, שהם מבוססים על הנחות שגויות ובורות בעולם הדתי... כמה פשוט, כמה קל...


pic_4


ב. מתן במה לדעות "אחרות"

לאחר הבעת דעתו הנחרצת של המאמין הדתי, שהמאמרים באתר 'חופש' מבוססים על הנחות שגויות ובורות בעולם הדתי, יש בידו פיתרון פשוט: "אם יש רצון להביא אנשים לנקודת בחירה אמיתית, יש לתת שיקוף אובייקטיבי של כל הדעות". במשפט קצר זה גלומות שלוש נקודות נפרדות: סוגית האמת, שיקוף אובייקטיבי של דעות, ומשמעות שני הדברים הללו בעיניו של האדם החילוני-האתאיסט.

למושג 'אמת' הקדשנו באתר 'חופש' ארבע במות חופש גדושות (1) וארוכות, ואין כל טעם לחזור עליהן כאן, אלא לומר בפשטות: אין שום קשר בין 'אמת' כפי שהיא מובנת בעולם המדעי והחברתי שאיננו דתי, לבין 'אמת' בעולם כפי שהיא מובנת במערכת המושגים והערכים הדתיים. עימות רעיוני - אמוני בין המאמין הדתי לחילוני-האתאיסט מתקיים כבר אלפי שנים, ועדיין לא שכנע הציבור האחד את משנהו. המחשבה שהעלה רובי "אם יש רצון להביא אנשים לנקודת בחירה אמתית" היא חסרת כל תוקף מעשי, שכן לא קיימת נקודת השקה כלשהי בין האמונה הדתית להשקפת העולם האתאיסטית. השימוש במילים "אם יש רצון" הוא ציני, משום שלא קיימת כאן כלל השאלה אם יש (לנו) רצון או אין (לנו) רצון. לא ניתן להביא מאמינים דתיים ובני-אדם אתאיסטים לנקודה משותפת כלשהי, אלא אם כן יוותר האחד כליל על אמונתו/השקפת עולמו, הדתי "יחזור בשאלה" או האתאיסט "יחזור בתשובה"...


pic_5


ג. ביטויים של שנאה וטינה

"מהכתבות באתרכם", מסיים רובי את מכתבו לאתר 'חופש', "עולה ניחוח קל של שנאה/טינה/מרמור, ומאוד חבל שזה כך. מנקודת מבטי האישית, אני יכול להגיד שנדיר למצוא רגשות שליליים שכאלה אצל דתיים כלפי חילוניים, פשוט כי חבל לנו להשקיע בזה מאמץ".

נכון השיב לו ניצן, אבל תשובתו הייתה חלקית בלבד: "בקשר לשנאה וכו' - זו נמצאת באופן מוחצן וברור דווקא בטקסטים ובקודים ההלכתיים, ואנו רק מצביעים עליה (ובמקומות לא מעטים באתר)". החסיר ניצן ולא הבהיר לרובי, שהוא שוגה בשתי טענותיו: באתר 'חופש' לא קיים ולו ביטוי אחד של שנאה לדת או לאנשים דתיים. מנגד, העיתונות הכללית - ראה דגימה חלקית (2) מלאה בראיות לשנאה יוקדת שמבטאים אנשים דתיים כלפי אנשים או מערכות שאינן דתיות, ולאתר 'חופש' מגיעים ללא הרף מאות מכתבי נאצה מאנשים דתיים - ראה דגימה חלקית (3). כל אלה הן עובדות המפריכות לחלוטין את קביעתו השגויה וחסרת הבסיס של רובי, לפיה "... נדיר למצוא רגשות שליליים שכאלה אצל דתיים כלפי חילוניים". הסברו ה"פשוט" של רובי, לפיו "פשוט כי חבל לנו להשקיע בזה מאמץ" הוא ממש לא לעניין, שכן, לאור המציאות, המאמץ המושקע לביטויים של שנאה, רוע ורשע מפי אנשים דתיים הוא עצום ורב.

מכתבו של רובי, האדם הדתי-לאומי, הוא לכאורה תמים והוגן: "... אני נהנה להשתעשע מדי פעם בפעם בכתבות ובמשחקים הלוגיים שמוצעים באתרכם. בד"כ החומר שקיים באתרכם הוא איכותי ומצביע על אנשים חושבים וחוקרים (גם אם מוטעה מהיסוד)... האם חשבתם פעם לתת במה גם לדתיים/חרדים באתר?... רוב המאמרים (באתר) מבוססים על הנחות שגויות ובורות בעולם הדתי... אם יש רצון להביא אנשים לנקודת בחירה אמיתית, יש לתת שיקוף אובייקטיבי של כל הדעות... מהכתבות באתרכם עולה ניחוח קל של שנאה/טינה/מרמור, ומאוד חבל שזה כך... אני יכול להגיד שנדיר למצוא רגשות שליליים שכאלה אצל דתיים כלפי חילוניים, פשוט כי חבל לנו להשקיע בזה מאמץ...". אלא שניתוח דבריו אלו מלמד על דעה קדומה ועל גישה שטחית, המנווטת בכוח לחצים פסיכולוגיים עמוקים (דיסוננס קוגניטיבי) של המאמין הדתי, שאינו מסוגל להתמודד עם ביקורת המושמעת כלפי אמונתו ונשוא אמונתו ("אלוהים"), והדרך היחידה שנותרה בפניו היא לתקוף, גם אם הדבר מחייב שימוש בחוסר הגינות או השמצות חסרות בסיס.


pic_6


שני מכתבים קצרים שקבלנו לאחרונה מגולשים דתיים, יחד עם מאות מכתבים דומים שקבלנו בעבר, ושחלקם עלה בבמות חופש שציטטנו קודם, עוררו אותנו לחשוב: מה מביא אדם, בן לעם היהודי, מאמין באלוהים ובמצוותיו, שאימת יום הדין ויום הכיפורים על ראשו אחת לשנה, להשתלח בלשון ביבים מחליאה בבני אדם אחרים בעמו שלו, וכך לקללם:

שם השולח: שמור במערכת
כתובת השולח: שמור במערכת
טלפון: שמור במערכת
כתובת IP: שמור במערכת
כופרים בני זונות
דתיים לשעבר מוכי שחין , יבוא יום שאלוקים ישלם לכם יהרוג אותכם מיתה משונה


Date: Tue, 30 Dec 2008 17:20:38 +0200
From: שמור במערכת
To: <info@hofesh.org.il>
אתם סתם מלכלכים י' כופרים אתם אנשים מסריחים אין לכם בושה מי אתם בכלל שתקבעו שאין אלוהים יא טיפשים מי אתם בכלל אתם אנשים מפגרים צריך להכחיד אותכם מהעולם הזה


pic_7


שאלנו את עצמנו, האם עובדת השונוּת היא הסיבה, או היריבות לכאורה. האם גם אוהדי כדורגל בלהט אהדתם, או פעילים במפלגות פוליטיות בשצף-קצף מאבקם, מגיעים לשפל דומה בביטויי השנאה? הגענו למסקנה שאין שום דמיון בין ביטויי השנאה היוצאים מפיהם של מאמינים דתיים לבין כל שאר הקבוצות האנושיות-חברתיות המנוגדות אלו לאלו. ואז עלתה כצפוי שאלה שנייה: מדוע? מדוע נזקק מאמין דתי לבטא שנאה כה עזה ובוטה לאחר? מדוע אין הוא בוש לרדת לשפל המדרגה האנושית בביטויי הגנאי הגסים, ומוכן להשתמש בלשון זוועתית, ששום אדם מן היישוב לא היה מעלה על דעתו להוציאה מפיו.

הסיבה נעוצה מן הסתם באמונה הדתית המוחלטת והבלתי מתפשרת באלוהים, בהוראות שכביכול פקד על "עמו" ישראל, ובחינוך הדתי הקיצוני, בעיקר בחברה החרדית. עמדנו על כך בפרוטרוט בבמת חופש האחרונה "קללות", בה ציטטנו מהמקור המקראי את העמדה הקיצונית, הבוטה והעשירה בקללות איומות, שמביע כביכול האלוהים. אם אלוהים קלל בבוטות - מה לנו כי נלין על עבדיו הנרצעים?

אבל זהו רק חלק מהתמונה. הפן הנוסף של הגסות הבלתי נסבלת הוא הפחד. הבסיס לאמונה הדתית, עם כל העוצמה שהמאמינים דבקים בה, חלש הוא עד כדי אימה. מזה לפחות שלושת אלפי שנים מאמינים בני אדם במהות שקיומה מעולם לא הוכח. עם כל הביטחון הרב המופגן בידי כל מאמין דתי, בוודאי כשמדובר ברב או במנהיג דתי, איש לא הצליח להוכיח את קיומו של אלוהים. בעימות הברור והחד עם השקפת העולם האתאיסטית, המבוססת על ידע מדעי רחב אופקים וראיות רב-תחומיות אין למאמין הדתי-הקיצוני יכולת להציג ראיות נוגדות כלשהן, למעט קלישאות שלמד ואימץ לעצמו מאז היותו בפעוטון ובתלמוד התורה. עם כל העוצמה המדומה שהוא מפגין, בלבו פנימה, בחדרי מוחו ונפשו, הוא מודע לעובדה שאין בידו כלים להתמודד עם הראיות הנערמות לפניו, והוא נכנס למצב של חרדה.

חרדה זו [ולא בכדי מכנים עצמם אותם מאמינים בשם חרדים], בייחוד כשהיא תת-הכרתית, מולידה את השנאה, את הקללה, את הגסות, ואת הרצון לחסל את היריב המסכן כביכול את קיומו כמאמין דתי מוחלט. "יבוא יום שאלוקים ישלם לכם יהרוג אותכם מיתה משונה" כותב לנו י', "אתם אנשים מפגרים צריך להכחיד אותכם מהעולם הזה", כותבת לנו ש'. זה הפיתרון היחיד המאפשר למאמין הקיצוני להתמודד עם הפחד הקיומי, תולדת האמונה חסרת הבסיס העובדתי עימה הוא חי 24 שעות ביממה מאז לידתו או התחרדותו.

-----------------------------

1 http://www.hofesh.org.il/letters/god/truth/truth1.html
http://www.hofesh.org.il/letters/god/truth/truth2.html
http://www.hofesh.org.il/letters/god/truth/truth3.html
http://www.hofesh.org.il/letters/god/truth/truth4.html
2 http://www.hofesh.org.il/articles/sinaa.html
http://www.hofesh.org.il/articles/shas/benizrim.html
http://www.hofesh.org.il/yodea_lishol/personal_stories/ariel.html
http://www.hofesh.org.il/papers/papers.html#yoman
3 http://www.hofesh.org.il/letters/bikoret/meharsecha.html
http://www.hofesh.org.il/letters/bikoret/hate1.html
http://www.hofesh.org.il/letters/bikoret/curses1.html


ינואר 2009



חברים ב- עוצב על ידי