<
אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     

במת חופש

פיצוצים

מבין הביטויים "התרבותיים" בהם פונים אלינו גולשים דתיים, נהוגה לאחרונה המילה "פיצוץ" בהטיותיה השונות.
לפניכם שתי דוגמאות מעניינות לכך:

(1) "אני יפוצץ אותכם בהרבה משפטים"

או

"אני יודע שאין אלוהים, אבל אני מאמין שיש את רצונו..."

שלום וברכה זהו נושא מאוד רגיש... יש לי כל כך הרבה לחדש לכם על היהדות אבל אני לא יודע מאיפה להתחיל... אני יפוצץ אותכם בהרבה משפטים שלכאורה אין קשר ביניהם עלי ועל האמונה שלי...

אני יודע שאין אלוהים (אני מאמין באבולוציה  אפילו שבאנו מהקוף), אבל אני מאמין  שיש את רצונו והיא התורה המצווה אותנו להיות מוסרים. ע"י זה שאני מקיים מצוות אני מאמין (שורש א.מ.ן להתאמן =מתחזק ותו לא...). החרדיות זה לא טוב זה יהודי מצומצם של ד' אמות של הלכה שמסרב להיפתח לעולם. כמו שיש חילונים טיפשים יש גם דתיים טיפשים שאיתם בטח דיברתם על השואה.

במבט אוביקטיבי אני יכול להגיד בבטחה שהיהדות היא הדת (אם בכלל אפשר לקרוא לה דת...) הכי מזוככת מבין כולם, יש לה מה להגיד עם כ-ל דבר... האתאיזם הממוסד שנולד לפני 200 שנה בא לתקן את היהדות המצומצמת ולהרחיבה ... וכבר היום רואים תאטרונות על דרך  התורה.

לגבי השואה - אנסה לצמצם מאמר של הראי"ה "שופרות" שהתפרסם בראש השנה 1934 תרצ"ד, רק שנה לאחר עליית היטלר לשילטון, אפילו לפני חוקי נירנבר ... היטלר תוקע בשופר של גאולה - אומנם שופר "פסול" שאין לברך עליו, והוא זה שיעלה את היהודים ארצה...  כי אם היהודים לא רוצים לעלות אעלה אותם (ה' ) בכח...

אז היה מותר להגיד את זה ... כי זה היה לפני... היום אם  משהו יגיד שהשואה קראה למי שלא רצה לעלות באותו זמן ירביצו לו... כל מה שאמרתי מבוסס על דברי הראי"ה זצ"ל.

יש לנו הרבה על מה לדבר...   אנה פנה אלי לICQ  XXXX

עמנואל (שם בדוי)

חופש

לעמנואל שלום

שחצנות, התנשאות והתרברבות הן תכונות שנואות עלינו ביותר, ומבחילות אותנו עד כדי קבס. לא היה עולה בדעתנו לפנות בסגנון כשלך "אני יפוצץ אותכם בהרבה משפטים", או "יש לי כל כך הרבה לחדש לכם על היהדות" לאנשים כלשהם, בפרט למי שאיננו יודעים מיהם ומהם, מה השכלתם ושיעור הידע שלהם, ומה גילם - שאולי הם בגיל הורינו ומורינו.

מכתבך מוחזר אליך בלא שנתייחס ולו במילה אחת לתוכנו ויש לנו הרבה מאד - מאד! - לומר לך. אם תרצה לפנות אלינו בלשון תרבותית, נעימה ולא משתחצת - כתוב לנו מכתב חדש ונענה לך ברצון.

בברכה,

אוהד מצוות חופש

עמנואל לא חזר אלינו....

חופש

(2) "האמת תתפוצץ לכם בפרצוף"

או

"כך פשוט העולם עובד"

היי, שמי מיכל (שם בדוי)  וכך במקרה או שלא הגעתי אל אתר חופש. אתם מסתבר ממש לא בחופש, רודפים את החרדים כדי לדעת ולהשמיץ. אני לא חרדית אך בטח אהיה, אהיה כיוון שמה לעשות - זוהי האמת האבסולוטית, כן, ישנה אחת כזאת, הדת היהודית, שאלוקיה הוא ריבון העולם, העולם  כולו וכל מה שהוא כולל, ומן הסתם גם אתכם, מי יודע אולי שלא לשמה יבוא לשמה וכך תזכו לדעת  ולהבין או שתמשיכו וממש אוטוטו האמת  תתפוצץ לכם בפרצוף ו...שבוע טוב,

מיכל

ושיהיה בהצלחה  ובכל אופן מאחלת לכם שריבון העולמים והעולמות ישלח לכם רפואה שלימה ולכולנו


נו, אחרי פיצוץ כזה ודאי וודאי זקוקים אנו לרפואה מידי ריבונו של עולם

חופש

אורה משיבה למיכל

שלום מיכל,

מכתבך גרם לי לחשוב על שאלת הזמן. לכאורה לא קשור, למעשה השאלה ממש מבצבצת ממנו: כשאת אומרת "אני לא חרדית בטח אהיה", פירוש הדבר שעכשיו, בהווה, כשנדמה לך שאינך חרדית, את כבר מקצה מקום ל"משהו" הזה, הכולל דת, אלוהים ומערכת שלמה המתלווה לכך. ואפילו את שם האל את מכנה בסגנון הסוגדים לו, החוששים להגות צירופי אותיות מסויימים. כל זה משמיט את הקרקע מרצף הזמן שאת מציירת: יש הווה, שבו אינך דתית (לכאורה, לכאורה) ועתיד שבו תהיי. הווה חילוני אינו מכיל אלוהים, לא ב- ה' ולא ב- ק.אין כזה, פשוט לא.

יחד עם זאת, וללא סמכות מאף גורם עליון או חיצוני, אני מאחלת לך כל טוב. אגב, גם בנקודה זו נוהגים החילונים צניעות שאינה נקוטה ע"י הדתיים, ואינם מאחלים להם שיראו את האור ויפסיקו לסבור שיש אלוהים.

אורה לב-רון

חופש

מיכל עונה לאורה

שמחתי לקרוא את תגובתך והייתי רוצה לכתוב לך, ברשותך... עד לפני שלוש שנים לא לקחתי חלק ביהדותי ולא חיפשתי כלום. לשמחתי אני מאוד אוהבת לקרוא ובבייבי סיטר שעשיתי חיפשתי ספר להעביר את הזמן. הספר היה עב כרס והתחלתי לעיין בו, שם בעצם התוודעתי ליהדות. את הספר קראתי עד הסוף, לא הכול באותו הערב... ומה שקרה לאחר שקראתי אותו הוא שהיה ברשותי מידע רב שהתעכל לאט לאט. כאן פתאום נעמדה לה האמת. אני טיפוס כנה ואמיתי, טבעי, כך נולדתי. לאחר מה שקראתי ובהגיון בהיר וצלול הבנתי שזו האמת, כך פשוט העולם עובד, לא יכולתי כבר ללכת אחורה, נחשפתי למידע, ידעתי  שלהבנה שלי ישנן השלכות על מעשים מן הסתם, אך מי שאמיתי וכנה לא יכול להכחיש ולהתכחש. לאחר ההבנה באה האמונה החזקה וכו' וכו', אך החשוב מכל אם ניכנס פנימה ונטעם את טעם התורה וטעם הנהגות התורה נרגיש מייד את הטעם המתוק, את החכמה המדויקת ביותר ניואנסים קטנים שרק אדון ובורא העולם בעצמו יכול להגיע אליהם, הטוב המקסימלי, הצדק המכסימלי והאהבה לאחר בצורה המדויקת ביותר וכך בכל הנושאים המקיפים את החיים.  היהדות היא המקור, אלוקים הוא היצרן ומי יכול לדעת יותר טוב ממנו איך הכל פועל כולל אותי ואותך ואת הכל וכולם... העולם הוא מלשון העלם, צריך לבדוק ולחתור בכדי לדעת את האמת וזקוקים במיוחד לאמת פנימית ואם גדלים לתוך חברה אחרת צריך להיות אמיץ, אינדיבדואליסט ועוד כדי לנסות להבין משהו באמת עד הסוף וללכת איתו עד הסוף, אך לאט לאט, במידה ויתברר כנכון ואמיתי, דרך אגב, לפי אמות מידותייך לא לפי אלו שלי, ומספיקה העובדה שישנם חיים ומוות ואינך יודעת לאן פנייך מועדות, מה הפשר הדבר הזה שכ"כ מנוגד להגיון ולשליטה שאנחנו חושבים שיש לנו, שהרי הוא לוקח אותנו מתי שהוא החליט לא שאנחנו... מספיקה עובדה זאת בכדי לבדוק את היהדות שמציגה את עצמה כאמת האבסולוטית, כדברי האל היחידי, תורתו שלו , שמבטיחה בסופה למי שמקיימה חיי נצח, אז מה זה כמה חודשי בדיקה לעומת חיי נצח? וברגע שטועמים לא ניתן להפסיק.

ואורה -  כל דבר הכי קטן שולחן ,כסא, שמלה , כל דבר ודבר נעשה ע"י מישהו, לפני שעשהו לא היה קיים, אז תאמרי לי מי עשה את השמש הירח הכוכבים, האדם החיות הפרחים, מי סידר כל אלו לצד אלו בסדר מופתי שכזה תוך נתינה ושיתוף פעולה לקיום העולם? מקווה שאינך רואה כל זאת כמובן מאליו,כיוון שאז את מפספסת בגדול ואת הכל.

שיהיה לך שבוע טוב, שמחה בלב ואהבה, מקווה שלא העמסתי עלייך יותר מידי מילים,

מיכל.

חופש

אורה משיבה

אתמול התקשרה אלי עיתונאית לקראת שבוע הספר, ושאלה אותי איזה ספר השפיע עלי יותר מאחרים ושינה את חיי. זה היה "משהו בשביל מישהו" של דוד אבידן. מסתבר שאנשים רבים "נושאים אתם" ספר כזה. יש ספרים שהשפיעו על מספר רב של אנשים, אפילו עצום, עד כדי עשרות מיליונים. מה קובע איזה ספר ישפיע על האדם? זה ודאי לא רק הספר, אלא כמו במשחקי הילדים בהם צריך להכניס קובייה לחור העשוי בדיוק במידותיה: הספר שמשפיע הוא זה שמתאים למידות הצורך של המחפש.

אשר לאומץ שצריך כדי ללכת עד הסוף: תמיד נעים לנו לחשוב שהמעשה שלנו הוא הנכון והוא הכרוך באומץ. אבל אפשר לבחון זאת בצורות שונות. למשל הרגע בהגדה של פסח, כאשר פותחים את הדלת ואומרים "שפוך חמתך על הגויים" - כמה אומץ צריך כדי לעשות זאת על אדמת פולין או עיראק, כאשר החשש הוא שהגויים הללו יכנסו וינהגו אלימות כלפי המשפחה, כמה סתמי לעשות זאת בתל-אביב או נתניה וכמה מתגרה לעשות זאת בחברון כשחיילים חמושים מקיפים את עושי המצוות מכל עבר.

או האומץ לעמוד מול העולם לבדך, אחראית למעשיך, אבל לא מוותרת על מוסריותך ועל הניסיון להפוך את העולם למקום טוב יותר, לעומת קבלת איזושהי ישות שתהיה אחראית בטיפול בכל, ואנו ננהג כילדים צייתנים.

אבל בעיקר אני חשה בצורך שלך למשהו מעבר, משהו מן ההתעלות שאת מוצאת דווקא במה שאת קוראת יהדות, ואחרים בעולם מוצאים בדתות אחרות ובתחומים אחרים. בעניין זה אני מרשה לעצמי להפנות אותך לאחד מה"מכתבים לנעמי" שלי המתפרסמים באתר חופש, הוא עוסק בדיוק בזה.

http://www.hofesh.org.il/articles/naomi/naomi05.html

אני מאחלת לך הרבה מהרגעים המופלאים הללו, ושתשיגי אותם בכוחך את.

אורה לב-רון

טל משיבה למיכל

מיכל - כל אחד והחופש שלו.  המהות של אתר חופש היא לא לרדוף ולהשמיץ את החרדים, אלא לפעול למען החופש שלי ושל חברי לתפישת העולם, לחיות בדרך שאנו רואים כנכונה. קצת יומרני מצידך לחשוב, שאם יש אמת אבסולוטית, את יודעת אותה בהכרח ואני לא: שתינו בנות אדם שוות-מעמד. לכל אדם ישנה נקודת המבט שלו על האמת, ומן הסתם כל אחד חושב שהוא הצודק מכולם [אחרת היה נוהג בדרך שנראית לו נכונה יותר]. נגזר מכך שלכל אחד יש אינטרס משלו, ולפעמים ההגנה על אינטרס זה נתפשת כהתקפה [או שהיא באמת התקפה בחלק מהמקרים] על השני. בכל מקרה, מה שנתפש כהתקפה בעיניך הוא בעיני התגוננות, והוא בוודאי לא המטרה. המטרה היא הגנה על זכותו של אדם להאמין במה שהגיוני בעיניו, ולחיות לפי אמונה זו - בדיוק כשם שלך יש זכות לחיות לפי אמונתך בדת היהודית.

טל מצוות חופש

אייל משיב למיכל

מיכל יקירתי,

לא מקרה הוא זה שהגעת אלינו - שהרי מי כמוך לדעת שאין דבר מקרי בעולמנו, והכול בא לנו מידי אלוקים הקדוש והנפלא - וכפי שהבחנת כה יפה אנו, בעוונותינו הרבים, רודפים את אחינו החרדים האומללים,  שלא די בכך שהם עמלים קשה ומושכים בעול לפרנסנו,  ואף טורחים יום ולילה להגן עלינו מידי אויבינו  המרים ע"י שירות מסור - עד כדי חירוף-נפש ממש -  אצל כוחות הביטחון,  גם  נאלצים, אבוי, להדוף ריקים ופוחזים שכמונו.

כי אנחנו חדלי-אישים, שמרוב בטלה ושיממון רודפים חרדים עמלים לשעשע את ליבנו הערל,  גוזזים פאותיהם, דוחפים לצלחותיהם בזדון וברוע-לב מן הבשר הלבן, וגוזרים עליהם להינשא, רחמנא לצלן, לפי כללינו הנלוזים, ועוד  כהנה וכהנה ממשוגות ליבנו ההולל.  אכן היטבת להבין לרענו.

רק דבר אחד נבצר מבינתי:  הכיצד, את, בעזרת חריפות מוחך השנון מאין כמוהו (אל תכחישי!  מייד מבחינים שבאמתחתך בגרות 100 במתמטיקה 5 יחידות)  שגילית את האמת האבסולוטית שביהדות,  אינך נחרדת לשוטט במרחבי האינטערנעט המשוקץ, טפו, שכל גדולי ישראל  מזהירים מפניו ומתריעים כנגדו, כשמאחוריהם, כזכור, האמת האבסולוטית, שניתנה מידי הקב"ה למשה רבנו בהר-סיני?

ובכלל:  הכיצד זה הוצאת מתחת לידיך את דברי הכפירה המחוצפים מהמין  הנלוז "אני לא חרדית אך בטח אהיה"?  הלא  מי שרואה את האמת האבסולוטית של תורת השם יתברך אל לו להתמהמה, ולו אף לרגע אחד, בהתחרדותו, שמא ילקה בגופו ויידון לאש הגיהינום וכף הקלע על שום שראה את האמת האבסולוטית אך אליה לא פנה בו ברגע, אלא העדיף בעוונותיו להשתעשע בהבלי האינטערנעט ואתר ("ווב צייט") חויפעש המשוקאץ!

בברכה

איל מצוות חופש


יולי 2005


חברים ב- עוצב על ידי