אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
עם אחד גיוס אחד
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     

במת חופש

הגיגים שליליים על אתר חופש

 "אמנות החיים דומה יותר להיאבקות מאשר לריקוד. העניין המרכזי הוא לעמוד יציב ולהיות מוכן לקראת התקפה לא נראית."
מרקוס אאורליוס

 מרקוס אאורליוס
קיסר רומא והוגה דעות, 180-121 לספירה

  MarcusAurelius1

MarcusAurelius2
גבעת הקפיטול ומוזיאון הקפיטול, רומא

 

איתי לאתר חופש

חובבי חופש יקרים - אין אני משתייך לצאן מרעיתכם, אך שמח אני לבקר באתרכם מדי פעם, כשראשי כבד עלי. יש לי שאלה קטנה: לפני מספר שבועות הערתי את תשומת לבכם על שקרים המצויים באתרכם (הקשר ניתק עקב החלפת האימייל שלי) נדמה לי ש"דיברתי" עם שירה ועם עוד איזה בחור. הבחור כתב במכתבו אלי שמטרת אתר חופש הוא למנוע כפיה דתית, ואם באמת זו מטרת האתר, מדוע באתר מופיעים מספר הערות, בדיחות ושאר גיחצקות המופנות נגד אמונתם של היהודים? אין קשר בין כפיה דתית ועשית צחוק מאמונתי.

הדבר מפריע לי במיוחד לא כי אני חושב שבטענותיכם יש ממש, אלא דווקא בגלל ההיפך - חבל לי שבחור רך בשנים או בחורה צעירה יקראו את השטויות המופיעות באתר ויחליטו שבגלל היותם "אינטיליגנטים" ו"רודפי אמת" ינטשו את היהדות.

ציפיתי מכם, הקוראים נגד כפיה דתית, הרוצים שהממסד יעסוק בשלו ולא יכפה את הדת, גם לעסוק בשלכם ולפעול במלא המרץ כפי שאתם מאמינים, אך להשאיר את היהדות מחוץ לתחום. יתרה מזאת: כשם שאני לא אפרסם אתר העוסק בהערות שיש לי על תורת היחסות של אינשטיין משום שאין אני מבין בזה דבר וחצי דבר, אצפה מאנשים הגונים לעסוק בשלהם ולא לדבר ולצחוק על נושאים, שמתוך הטקסטים המופיעים באתר אפשר להבין שלא מבינים ב"יהדות" אפילו פחות ממה שאני מבין בתורת היחסות.

מילא, והייתם כותבים דברים ענייניים, שאפשר להתווכח איתם, אך כל החומר הכתוב המופיע באתר אי-אפשר להתווכח איתו כי הוא רדוד ושטחי, ולאדם שקצת מבין, ה"קושיות" שלכם מעוררות גיחוך יותר מאשר "מאיימות על האמונה". על פני השטח נראה שקל לכם לצחוק על היהדות מאשר להלחם בכפיה דתית, כי עם הצחוק על היהדות יש ערך מוסף של שחצנות (אני הצלחתי להראות שמה שהדוסים חושבים זה ראוי לכל אדם הפועל בשם מטרה מסוימת לעשות אך ורק לשם אותה מטרה, דבר שקוראים לו "לשמה").  כשם שאדם דתי ראוי לו רק ללמוד תורה "לשמה" ולא בגלל סיבות אחרות, אני מצפה מאנשים אינטליגנטים גם לפעול רק לשם אותה המטרה ולא למען טובות אישיות כפי שציינתי.  אני לא מצפה שמחר תמחקו את כל ה"בדיחות" המופיעות באתר בגלל איזה דוס, אבל אולי קצת תחשבו על מה שאתם עושים.

בעיה נוספת שיש לי עם אתרכם, הפועל בשם חופש דת - שהוא אחד מערכי הדמוקרטיה - מדוע אתם רוצים לשלול את אחת החירויות של בני אדם חופש הדיור בגלל שהם לובשים מעיל שחור?  מה ההתנגדות שיש לכם נגד מה שאתם מכנים השתלטות חרדית? כשם שלך מותר לחיות בכל מקום גם להם מותר! אולי אתה לא רוצה לראות את החרדים כי לא כל כך נעים לראות בגדים שחורים, ואולי הם גם קצת מסריחים כי הם לא כיבסו את החולצה הלבנה חודשיים...

אדם השולל את זכותו של האחר לגור במקום מסוים, אינו זכאי לתואר הומניסט, אלא דומה קצת לכלב השומר על הטריטוריה שלו מפני כלב אחר הרוצה לעשות את צרכיו באותו שטח.

 איתי

נ.ב. בבקשה אל תבקשו ממני להביא דוגמאות לשטויות שלכם, אין רצון לעשות זאת כי נדמה לי שאתם יכולים להבין לבד.

אוהד לאיתי

שלום לך איתי - אני אוהד, מן הסתם אותו "איזה בחור" שעניתי לך בעבר. שימחת אותי מאד כשכתבת, וטוב לדעת שהאתר מביא לך מרפא ומזור בזמן שאתה עייף וסובל. לפחות דבר טוב אחד עשינו בחיינו. טענותיך כבדות המשקל מחייבות מענה, והנה הוא:

1. אתה מצפה מאתנו לתשובות רציניות, שעה שאתה פונה אלינו בלשון לעגנית, שאיננה מאפשרת יחס רציני אליך: "אל תבקשו ממני להביא דוגמאות לשטויות שלכם". אם ב"שטויות" עסקינן - לא אנחנו הכתובת להשיב. הפעם אני עונה לך, בפעם הבאה מכתבך - אם יכלול התבטאות מעין זו - ייזרק מיד לפח.

2. צר לי על שנפגעת מדברים הכתובים באתר - כדבריך "מדוע באתר מופיעים מספר הערות, בדיחות ושאר גיחצקות המופנות נגד אמונתם של היהודים? אין קשר בין כפיה דתית ועשית צחוק מאמונתי".  פגיעה אפשרית כזאת לא נעלמה מעינינו שעה שכתבנו והעלינו באתר (ואנחנו ממשיכים ונמשיך בכך) חומרים שיש בהם ביקורת על האמונה הדתית, ועל נשוא האמונה - האלוהים. בתחום זה נעוצות שלוש בעיות קרדינאליות, שמן הראוי שגם אתה תתן דעתך עליהן: (א) הזכות להעביר ביקורת על אמונה מיסטית; (ב) החד-צדדיות במערכת היחסים של מאמין ושל זה שאינו מאמין; (ג) הנזק שנגרם לציבור החילוני, שאינו מאמין באלוהים, כתוצאה מהאמונה באלוהים בידי מאמיניו.  אלך מן הסוף אל ההתחלה, ואתחיל בנקודה  השלישית:

ג. האמונה באלוהים או בכל דמות דמיונית אחרת היא בהחלט זכותו של כל אדם. זכותו של כל מאמין גם לבקש ולדרוש, בדין, כיבוד זכותו להאמין, ולבקש שאיש לא יעלוב או יפגע בו בשל אמונתו. בקשה כזו לגיטימית כל עוד המאמין עצמו אינו פוגע באיש, ואינו גורם נזק לאחר בגין אמונתו. מה שקורה בפועל, במציאות חיינו כאן בארץ הוא, שקבוצת המאמינים באלוהים בקרב הציבור היהודי בישראל כופה על כל יתר אזרחי המדינה היהודיים את פולחנותיהם ואת אורח-חייהם, כנגזר, לדעתם, מאותה אמונה. כל חיי האישות שלנו נכפים בידי רבנים, כל אורח-חיינו בתחום צריכת המזון, התחבורה, החינוך, ימי המנוחה והתרבות מוגבלים ומוכתבים בידי כוהני-הדת, כל השיח הציבורי בתחום המוניציפאלי והממלכתי מוכתב בידי סוחרי-דת. מה לך, אפוא, כי תלין עלינו שאנחנו "מתבדחים" על עצם האמונה, או חושפים את האבסורד של נשוא אותה אמונה? עם זאת, ההומור נטו בנושא הוא מועט, והטיעונים הרציניים הם הרבים. מאחר וכל חיינו משולבים בהומור, וכבר שנו חכמים ש"הצחוק יפה לבריאות" - אז שיהיה גם לך גם לנו לבריאות!

ב. המאמין הדתי הקים סביבו חומת מגן כנגד כל האחרים, ובתואנה של "קדושת הדת" הוא סבור, שלאחרים אסור לפגוע בו, בעוד שלו מותר לפגוע בכל האחרים. לך, בבקשה, אצל רבניך, ואסוף מאמתחותיהם את דברי הבלע וההשמצה שהשמיעו בפומבי, ועודם משמיעים,  כנגד הציבור החילוני ככלל, "אוכלי שפנים" ו"בועלי נידות", נגד אישים בתוכו, "המן", "עמלק", נגד מנהיגיו, ממשלת זדון ורשע, שריו ושופטיו - וראה היכן נמצא מחנך. "אין הגמל רואה את דבשתו" שנו חז"ל, ויפה שנו.

א. בתרבות הכללית, בייחוד במדע, ישנה זכות, וגם חובה, להעביר ביקורת על כל נושא. הביקורת היא סם החיים של הקידמה. הביטוי "ובמופלא ממך אל תדרוש" אינו קיים במקומותינו. האדם המודרני הגיע לאן שהגיע בזכות הצגת שאלות והטלת ספק גם בנושאים, שנקבעו בעבר בידי אנשים מסויימים כ"טאבו" חברתי: "אלוהים". מה שמקובל בידי אנשים דתיים כ"תורה למשה מסיני" כלל לא מקובל עלינו, ושום אגדה, לפיה, כביכול, הכל נוצר ונקבע ונאמר מידי ומפי אלוהים אינו תופס בהשקפת עולמנו. אין שום אפשרות לנהל ויכוח בנושאים אלו מבלי לערער את שורש האמונה ואת נשואה. הצרה היא, שכשב"אמונה" עסקינן, מרבית המאמינים נפגעים אישית, עד כדי עלבון אישי-רגשי צורב, לנוכח שלילת הבסיס לאמונתם. רבים מפרשים דעות כאלה כ"אפיקורסות", "מינות", וטוענים שהעליבו אותם ופגעו בציפור נפשם. אין כאן שום אפיקורסות! אי-קבלת אמונה תפלה איננה אפיקורסות! הצגת המלך במערומיו איננה העלבה, אלא, פשוט, הצגת מערומיו של המלך. לא יפה להציג מלך במערומיו? במטותא ממנו, שידאג (המלך) שלא ייתפס עירום...

3. משפט אחר שלך אומר "ויחליטו שבגלל היותם "אינטיליגנטים" ו"רודפי אמת" ינטשו את היהדות". ה"יהדות" שלנו וה"יהדות" שלך שונות, מן הסתם, שכן היהדות שלנו כוללת את כל אוצר התרבות, החשיבה, ההגות, האמנות  והמדע שיצרו בני העם היהודי לדורותיהם, שעה שיהדותך כוללת דת לבדה. הבדל תהומי בהגדרת היהדות איננו רק נחלת שנינו. הרב שך - יהודי, לא כן? אמר על הרב שניאורסהאן (הלובביצ'ר) (יהודי, לא כן?):  "הכי קרוב ליהדות הוא הרבי מלובאביץ". נו, מה לאור זאת תאמר על ההגדרה "יהדות"? יהדותנו מוצקה ואיתנה ורחבת-בסיס הרבה יותר מיהדותך, הכוללת רק דת, ודת לבדה. מעולם לא נטשנו את היהדות, וגם לא ננטוש אותה. להיפך! ניאבק על זכותה להישאר יהדות פלורליסטית, עשירה ורבת-היקף, ולא רק נתיב צר של דת, סומא בארובתה. אמת? בשום מקום לא העלינו טענה שדרכנו אמת, וזאת משום ש"אמת" איננה קיימת אלא כשלבי-ביניים הפיכים ומשתנים. טענת "אמת נצחית" תמצא אך ורק במחנות הכתות המיסטיות והדתות למיניהן. גם בדת היהודית.

4. ולסיום - טענתך לגבי ההשתלטות החרדית: "מה ההתנגדות שיש לכם נגד מה שאתם מכנים השתלטות חרדית? כשם שלך מותר לחיות בכל מקום גם להם מותר!".  היכנס בבקשה שוב לאתר, למדור "השתלטות חרדית", וקרא את החומר הרב המצוי בו. האם אתה חסר-חושים, שאינך מבחין במתרחש סביבך? הרי אין מדובר באנשים דתיים תמימים וישרי-דרך, המבקשים בתום-לב לגור בשכונה מסויימת, גם היא חילונית, ואין להם ולא יהיו להם אי-פעם בעתיד דרישות כלשהן מהשכנים שאינם דתיים, לנהוג ולחיות על פי אורח החיים הדתי שלהם!! הרי כאן קיים דגם אופייני, עקבי, רב-שלבי, החוזר על עצמו שוב ושוב, של רכישה דירה בידי דיירים חרדיים בבית דירות בו גרים רק יהודים חילונים, בשכונה בה גרים רק יהודים חילונים, שבתוך זמן קצר הופכת (א) בסיס יציאה של מטיפי-דת, המוכרים מרכולתם המיסיונרית בכניסות לבתי-ספר חילוניים, בצמתים של מרכזי-קניות חילוניים או בקרנות רחוב באותה שכונה; (ב) בית כנסת, אליו מיובאים, מדי יום או לקראת שבת, צרכנים חרדיים מרחוק (שהרי זו שכונה חילונית), ואז עולות דרישות לבניית מקווה, כולל, ישיבה (מה נזעקתם??? כבר אסור ליהודים דתיים לקיים את אורח החיים שלהם בחופשיות????); (ג) ואז באה דרישה למועצה המקומית או לעירייה שלא ייסעו באותו רחוב/שכונה בשבת (גויים!! מה קרה לכם?? אתם כבר לא יהודים?? הרי השבת שמרה על עם ישראל מכל הצרות!!) - וכך הלאה עד לאין סוף. ואתה בא היום ושואל-אומר: "כשם שלך מותר לחיות בכל מקום גם להם מותר!" - ואני אשיב לך: לא! להם לא מותר לעשות את שהם עושים, לא רק משום שמה שהם עושים אנחנו איננו עושים, אלא משום שמעשיהם נבלה, וכוונתם רשע, וזאת לעולם לא נקבל!

צר לי לומר, שגם שאלותיך הן, ברובן, שאלות מיתממות ולא תמימות, שכן, גם אתה אמור לדעת את מה שכולנו יודעים -  מה יעלה בגורלו של יהודי חילוני שירצה לפתוח בלב שכונת מאה-שערים, או בבני-ברק, בית קולנוע (ואפילו לא בשבת!), או מסעדה שתיפתח גם בשבת (בשביל תיירים, או סתם רווקים/רווקות שאין להם מקום לאכול בו בשבת). אתה ודאי יודע שיתנכלו לו, ישרפו או ישחיתו את המקום, על שהעז "לפלוש" לשכונה שאורח-חייה שונה מזה של שאר תושבי העיר. אז בשם אותה דמוקרטיה שאתה מתיימר לדבר בשמה, מדוע מותר לחרדי להתנגד לשכנות שונה מזו לו, אבל לחילוני אסור?

בברכה,

אוהד


דצמבר 2003


חברים ב- עוצב על ידי