יהדות ללא אל
ספר חדש מאת פרופ' יעקב מלכין
בהוצאת כתר
ספר
ראשון בסדרה של ספרית היהדות החילונית
ערב תרבות שערכה
לכבודו עמותת 'ע.ל.ה.-חופש' ואתר 'חופש'
10 ביוני, 2003
מאת כתב חופש לענייני תרבות
ספרו החדש של יעקב מלכין "יהדות
ללא אל" מעלה אל השיח הציבורי נושא שנוי במחלוקת, והוא הגדרת המושג
"יהדות". משום טעות מתמשכת וגישה שגויה של ההיסטוריה היהודית (או גם
חוסר ידיעה שלה), רבים מבינינו מקשרים את המושג "יהדות"
ל"דת", ושוגים בהכרת עצמם כיהודים ללא דת, ובכך מפסידים את תחושת הגאווה
ביהדותם החופשית מדת - היהדות ללא אל. יעקב מלכין איננו ראשון העוסק בניתוח יסודי
של המושג "יהדות" מנקודת המבט החילונית, החופשית מאל ומדת. עשו זאת
לפניו, אלא שמלכין, באומץ ובתעוזה השכיל להגדיר מושג זה בצורה פשוטה ומובנת לכל.
אתר חופש והעמותה שמאחריו ערכה ערב
תרבות לפרופ' יעקב מלכין לרגל השקת הספר. הערב התקיים ב- 10 ביוני 2003 בבית-דניאל,
באירוחו האדיב של הרב הרפורמי ואיש התרבות וההשכלה הרב מאיר אזרי. השילוב של ערב
התרבות בנושא האתיאיסטי בבית משכנה של היהדות הרפורמית מסמל יותר מכל את הפלורליזם
ביהדות, ואת היכולת שיש לעמנו לחיות יחדיו, איש לצד רעהו, מאמינים באל ושאינם
מאמינים בו, בידידות וברעות, ללא טינות, כעסים ושנאות חסרות בסיס ושחר.
פרופ' יעקב מלכין, ולצדו ד"ר צופיה מלר, מנחת הערב, וד"ר
ידידיה יצחקי
את הערב פתחה ד"ר צופיה מלר,
שהציגה את הספר בפני הקהל הרב שנכח באולם. צופיה רואה בספר צעד חשוב מאין כמותו
בכיוון של "חינוך לסובלנות לעמימות", וזיהתה בספר שלושה כיוונים חשובים:
(א) הצגה בהירה וברורה של תפיסת היהדות החופשית כזרם לגיטימי ביהדות, לצדם של שאר
הזרמים שהרכיבו אותה בעידניה השונים; (ב) הגדרה של מושגי-מפתח בהם משתמש היהודי
החופשי בבואו לתאר את השקפת עולמו, בהם הגדרות מקוריות שפרופ' מלכין טבע:
"יהדות כתרבות", "תנ"ך כספרות", "יהדות ללא
אל", "יהודיות מול יהדות" ועוד; (ג) הצגה ברורה ומובנת לכל של
המבנה השלם של העולם היהודי ההומניסטי החילוני. ד"ר ידידיה יצחקי, איש ספרות
והגות, חבר מערכת "יהדות חופשית" ומרצה באוניברסיטת בר-אילן, הציג את
הספר מנקודת מבט ספרותית של איש תרבות יהודי חילוני, והדגיש את הפן הפלורליסטי
ביהדות, את מושג האלוהים מנקודת הראות החילונית, ואת ההיבט ההומניסטי שביסוד היהדות
החילונית.
קהל המאזינים בערב התרבות בבית דניאל
פרופ' מלכין הדגיש בדבריו שני
מרכיבים, המתאחדים בספר, ובהכרתו התרבותית-ערכית, לנושא אחד: היהדות כתרבות,
והתנ"ך כספרות. רבים שוגים בהבנת ספר התנ"ך, ורואים בו ספר דתי. מערכת
החינוך, בשנים הרבות מאז קום המדינה, ועוד קודם לכן, חיזקה תפיסה שגויה זו, וחובה
עלינו - על מערכת החינוך, המורים, המחנכים וההורים - לתקן את המעוות: התנ"ך
איננו ספר דתי, גם אם השחקן העיקרי שבו הוא האלוהים. גם את המיתולוגיה היוונית
אנחנו מקבלים כיצירה ספרותית, למרות שזאוס, הרה, מינרווה, וונוס, אפולו וכל
האלילים הרבים האחרים מככבים בה בגאון. התנ"ך הוא פרי יצירתו הרוחנית של העם
היהודי, נכתב בידי סופרים מופלאים במשך דורות, בתקופות העתיקות בדרכו של העם
היהודי, העברי, הישראלי, וכלולות בו יצירות אמנות נפלאות, שמשמעותן העיקרית אנושית
ולא אלוהית. באותה מידה שהיהודי הדתי רשאי לברור לעצמו את ההיבטים הדתיים הקיימים
בספר, רשאי וזכאי היהודי החילוני לבחור בחלקים הספרותיים, ההגותיים והכלל-אנושיים,
ולמתוח ביקורת על אותם חלקים, הרחוקים מהמוסר האנושי ואף נוגדים אותו.
פרופ' יעקב מלכין בערב להשקה ספרו. לצדו ד"ר צופיה מלר וד"ר
ידידיה יצחקי
"הגישה החילונית בספר זה רואה את
היהדות כתרבות, ומציגה את האלוהים כגיבור ספרותי" - כותב מלכין בשער האחורי
של ספרו. "גישה זו רואה בתנ"ך את היסוד המשותף לכל ה"יהדויות"
שביהדות, לכל מגווני התרבויות העדתיות ולכל הזרמים, הדתיים, ההגותיים, החופשיים
והחילוניים, שהתפתחו בהיסטוריה ושבמסגרתו חיים יהודים בישראל ובתפוצות. הספר מצביע
על הפלורליזם ששרר ביהדות כמאפיין את תרבותו של העם היהודי בכל עידני תולדותיו.
זוהי תרבות המיוצגת כמכלול של יצירות אמנות וספרות, הגות ואורחות-חיים, טקסי-חג
דתיים וחילוניים, ריטואלים וכללי התנהגות.
השיח החילוני ההומניסטי המוצע כאן,
שיח הדן ביהדות כתרבותו של העם היהודי, כולל הגדרה מחודשת של מושגי מפתח בתחום זה.
הספר מצביע על הדרך לחינוך להפנמת ערכים מוסריים וכלל-אנושיים, לא על ידי הסתגרות
וייחוד בדלני, אלא על ידי אימוץ ערכים אוניברסליים ופתיחות לתרבויות העולם, וזאת
במסגרת התרבות הלאומית היהודית".
יוני 2003
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
