אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
עם אחד גיוס אחד
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

התיקון מתחיל בבית

לספרה של ד"ר גיזי רפפורט
"בזכות אופציה חילונית מסוימת"

מאת דודו אורן, עורך "צפון העיר"
הכתבה התפרסמה בעיתון "צפון העיר" בתאריך 7.2.2007
ומועלית באתר חופש בהיתר אדיב של העורך ושל המחברת

[ראה דברים על הספר באתר חופש]

ד"ר גיזי רפפורט, תושבת מעוז אביב, פרסמה לאחרונה ספר, בו היא גורסת שכאשר גדל כוחם של אנשי דת, מה שנלמד במסגדים, בכנסיות ובבתי המדרש - מתממש בשטח. לדבריה, "אין אפשרות לבקר את האסלאם באופן נוקב בלי לבקר ביסודיות גם את שתי הדתות האחרות, מפני שלשתי הדתות האחרות יש הרבה מן המשותף עם דת האסלאם - יש להן שלדים בארון"

לאחרונה ראה אור ספרה הרביעי של ד"ר גיזי רפפורט, תושבת מעוז אביב, "בזכות אופציה חילונית מסוימת - מן המונותאיזם אל הרציונליות". בבסיס הספר עומדת קביעתה של ד"ר רפפורט, ש"אם לא מבקרים תיאוריה שמשפיעה על חיינו והיא שקרית, עלול להיגרם לנו נזק הרסני. זהו המקרה של הדתות: הניסיון מלמד שכאשר גדל כוחם של אנשי דת, מה שנלמד במסגדים, בכנסיות ובבתי המדרש - מתממש בשטח. כך קרה בעבר בנצרות, כך קורה כיום באסלאם, וכך קורה ועלול לקרות גם אצלנו. אם כוחם של אנשי הדת יגדל - המלים יהפכו למעשים, האידיאולוגיה שלהם תמומש בשטח".


צילום שער הספר
צילום שער הספר
בהוצאת כרמל


רפפורט מציינת שספרה עוסק קודם כל בביקורת המלים - בביקורת האידיאולוגיה הדתית, ושהוא מראה שהאמונה הדתית חסרת בסיס ושאין זה רציונאלי להאמין. ספרה מציע להסיק מכך מסקנה אופרטיבית, הנוגעת גם לזהותנו כעם: שההשתייכות לעם היהודי לא תכלול התחייבות ללא רציונאל, שיהודי יוכל להחזיק בהשקפה חילונית, רציונאלית - מעוגנת במציאות, ועדיין לראות עצמו חלק אינטגראלי מן העם היהודי ולזהות את ישראל כמדינתו, ובכל מקרה, לא ייחשב לפושע. רפפורט מזכירה בהקשר זה, שלפי הדת היהודית, מי שלא מניח תפילין הוא בכלל פושע-ישראל (שולחן ערוך), וככל הפושעים האחרים, גם הוא אינו ראוי להנהגה.

אורן: הבעיה המרכזית כיום בעולם המערבי היא בעיית האסלאם הקיצוני. איך מתקשרת התזה של ספרך, לפיה היהדות לא תוגדר עוד על פי הדת בלבד, למאבק באסלאם הקיצוני?
ד"ר רפפורט: אכן, באי-ההבסה האידיאולוגית של דת האסלאם טמונה סכנה גדולה. כדי לנצח את האסלאם הקיצוני לא די במאבק צבאי. חיוני להביס את האידיאולוגיה, שהיא ביסוד הטרור האסלאמי, משום שהיא משמשת לו השראה. גם בהבסת הנאציזם לא הסתפקו במאבק צבאי.
בגלל האמונה הדתית של רבים במדינות המערב, אין מתייחסים במידת הביקורתיות הראויה לאידיאולוגיה האסלאמית. אין אפשרות לבקר את האסלאם באופן נוקב בלי לבקר ביסודיות גם את שתי הדתות האחרות, מפני שלשתי הדתות האחרות יש הרבה מן המשותף עם דת האסלאם - יש להן שלדים בארון. למשל, היחס לנשים כמי שמחויבות, על פי צו אלוהי, בכפיפות לגבר, משותף לשלוש הדתות. בישראל נמנעים מביקורת נוקבת על דת האסלאם גם משום שרבים כאן סבורים, כי השתייכותו של אדם לעם היהודי מחייבת אותו לצדד באמונה בדת היהודית ולקיים את מצוותיה, ולו רק באופן חלקי.

אורן: רבים סבורים, שהתשובה לאסלאם הקיצוני צריכה להיות שאיפה לדת אסלאם מתונה יותר. מכאן גם עידודם של אנשי דת מתונים לתפוס את המנהיגות, כדי שישמשו כמגן מפני מעשיהם של הקיצוניים. מה דעתך?
ד"ר רפפורט: כבר נוכחנו בכך, שדתיים מתונים אינם יכולים לעצור את הקיצוניים, מפני שאלה לא מתחשבים בדעתם. אנשים שמאמינים בכתבי הדת כלשונם רואים באדם הדתי המתון 'כופר', שסופו להגיע לגיהינום, יחד עם יתר הכופרים. ולפי תפיסתם הם צודקים, כי הטקסטים הדתיים חד-משמעיים. למשל, אי השוויון בין המינים מובנה בדת האסלאם, כמו גם בדת היהודית ובנצרות, ואין זה מקרה שאנשי הדת הפונדמנטליסטיים מסרבים לשנות זאת. רצוי לדחות את ההצעה שנתפשר על דת מתונה יותר משום שגם היא לא מתיישבת עם הרציונאליות, עם המדע, עם חירויות האדם, בזכר ובנקבה. גם בהקשר זה מדובר בתיאוריה שלא מעוגנת במציאות, ושהיא מזיקה. כך למשל אפילו הזרמים המתונים ביותר בנצרות מתנגדים לשימוש בקונדום, ומהווים מכשול בפני מניעת האיידס במדינות אפריקה; הם גם מתנגדים למחקר בתאי גזע עובריים ובכך מחבלים בניסיון להציל חיי אדם.

אשר ליהדות: אם לא תתאפשר יהדות חילונית, והעם היהודי יוגדר כעדה דתית בלבד, שהטעם לקיומה הוא בציות לרצון האל, כפי שהוא מתבטא בהלכה, אנו עלולים לחזור לחוקים הקדומים והדרקוניים ביותר, משום שלפי התפיסה הדתית, ככל שהחכם, הוגה הדעות או הפוסק מוקדם יותר, דבריו או פסיקותיו נכונים וצודקים יותר בשל קרבתו למחשבה האלוהית, ולכן אין לחלוק עליו. התיאוריות, האידיאולוגיות - של בני האדם הן. היהודים הם קודם כל עם, המורכב מבני אדם ממשיים. לאדם יש קיום ראשוני והוא יכול לאמץ תיאוריה, במלואה או בחלקה, או לזנוח אותה כליל אם היא מחבלת בחייו וברווחתו. מן הראוי שהתיאוריה לא תשלוט באדם, אלא שהאדם (היהודי במקרה שלנו) יהיה זה שישלוט בתיאוריה ויבחר בזו שמיטיבה אתו.

אורן: באירופה, בארה"ב, גם אצלנו, ישנם אנשים רבים שאינם מאמינים. מדוע הם אינם מנהלים מאבק אידיאולוגי רציני באסלאם הקיצוני?
ד"ר רפפורט: יש לייחס זאת במידה רבה לרב-תרבותיות או למוסר היחסי, לתקינות הפוליטית, לפוסט-מודרניזם. גישות אלה תפסו תאוצה בעשורים האחרונים, ורבים מבין אלה שמגדירים עצמם חילוניים - לא דתיים, אימצו אותן. מי שדוגל ברב-תרבותיות סבור, שלא ראוי למתוח ביקורת על תפיסתו של אדם אחר, או על הנהלים של חברה אחרת, וכך גם בקשר לאמונה באלוהים ובעולם הבא.
ביקורת על המאפיינים של קבוצה אחרת נתפסת אצלו כהתנשאות של המבקר והשפלה של המבוקר.
ישנה תפיסה מקובלת בציבור הדתי והלא-דתי כאחד, שהאמונה הדתית רגישה במיוחד לפגיעה, ושיש להעניק לה כבוד רב יותר מאשר לכל עמדה אחרת. אצלנו מפלגות חרדיות לא מאפשרות לנשים לשמש בתפקידי הנהגה; רשימת ש"ס לכנסת ורשימות חרדיות בכלל לא כוללות נשים; נשים מושבות בחלק האחורי של האוטובוס - והדברים מתקבלים כאן לרוב ללא ביקורת פומבית רבה מדי.

בהקשר זה אני רוצה להדגיש: התיקון מתחיל בבית : לא נוכל להתדיין באופן הגיוני עם העולם המוסלמי אם איננו הגיוניים בתוך החברה שלנו; אם אין אומרים כאן לאנשים מאמינים בגלוי, בפומבי, למשל, שאין הצדקה לדיכוי האישה משום שאין בסיס למה שכתוב בספר בראשית, לפיו היקום נוצר לפני 5,768 שנה: לא הייתה בריאה יש מאין - הייתה אבולוציה, חווה לא הייתה ולא נבראה, ועל כן אין הצדקה להענשת כל הנשים בגינה במשך כל הדורות - ביהדות, בנצרות ובאסלאם.

מה הטעם למתוח ביקורת על מה שמלמדים את הילדים המוסלמים, אם גם בבתי הספר החרדיים אצלנו, הממומנים מכספי משלמי המסים, מלמדים ללא ביקורת שהאישה היא חפץ, קניינו של הגבר - ושזהו צו אלוהי שהוא ימשול בה. זאת - משום שהרב תרבותיות, הנחשבת לעמדה חילונית, אינה מעודדת ביקורת על הדת ובאופן כללי אינה עמדה שלפי דעתי ראוי לאמץ (וכך גם תפיסות חילוניות נוספות המפורטות בספרי), כותרת ספרי היא: בזכות אופציה חילונית מסוימת.


צילום שער הספר


אורן: את מותחת ביקורת חריפה, חד משמעית, על עיקרי הדת. האם הדת לא תרמה לנו דבר חיוני, ראוי לציון, והאם עולמנו לא יהיה ריק ללא הדת?
ד"ר רפפורט: עולמנו היה יכול להיות הטוב שבעולמות האפשריים אילו שלטה בו הרציונאליות. הדת מחייבת אותנו לחיות בעולם סגור, בדיוני, מנותק מהמציאות, למעשה, היא מציעה לנו לחזור אחורה בזמן - להחזיק בדעות קדומות, כמו המאמינים מלפני אלפי שנים.

אורן: דת - לא; רב תרבותיות - לא; מה כן?
ד"ר רפפורט: יש צדק בשאלתך, שמשתמע ממנה שאין די בביקורת. כדי להיאבק בדת ביעילות, בצד הביקורת חיוני להציע חלופה חיובית, אטרקטיבית, וספרי, במחציתו השנייה, אכן מציע חלופה שכזו.
כמוך, לא אחת שואל גם אדם דתי את האנשים החילוניים: מה אתם מציעים במקום הדת? לכך אני משיבה, שאנו מציעים את הנורמאליות - את השפיות, ההיגיון, החיים במציאות, על פי הבנות מעודכנות; אנו מציעים שימוש באנרגיות שלנו לרווחתנו, כך שנוכל להתקדם בפתרון הבעיות שלנו ולחסוך שנים של מגפות, רעב, עוני ותוחלת חיים קצרה, שהם פועל יוצא של הבורות ביחס לעולם, בורות שהדת מאפשרת, מעודדת ומחייבת.


מרץ 2007



חברים ב- עוצב על ידי