אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות ספרי קודש תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

ספר חדש (יחסית)

קיצור תולדות האנושות

מאת ד"ר יובל נח הררי
מרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים
בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2011


סקר והוסיף מעט משלו: דן מלר


כ-3.8 מיליארד שנים אחרי הופעת האורגניזמים הראשונים - כלומר לפני כ-70,000 שנה - אורגניזמים השייכים למין הומו-סאפיינס החלו להיקשר זה לזה במבנים מורכבים במיוחד, אשר נקראים תרבויות. תהליך השתנותן של התרבויות נקרא היסטוריה.

י.נ.הררי, קיצור תולדות האנושות

ספר חשוב, שראוי שיימצא בכל בית, בוודאי בבית תרבותי, נוסף לאחרונה למדפי הספרים ועניינו: האדם. בשונה מאלפי ספרים שנכתבו אודות האדם, ההיסטוריון האנתרופולוגי ד"ר יובל הררי צופה בחברה האנושית כמו ממרום מעופה של אחת החלליות המקיפות את כדורנו, גובה המאפשר לו להעריך את האדם בפרספקטיבה של לפחות 100,000 שנים - הזמן המשוער בו פסע ההומו-סאפיינס המודרני את פסיעותיו הראשונות על אדמת כוכב הלכת שלנו.

קיצור תולדות האנושות
קיצור תולדות האנושות

לא הנושאים הגולמיים בהם עוסק הספר הם המהווים את ייחודו של הספר, אלא זוויות המבט מהן בוחן המחבר את האדם ואת תהליכי התפתחותו ממלקט-צייד נווד, החי למרב במסגרת משפחה בטריטוריה מוגבלת, ועד ליצור בן-זמננו, שמוחו וידיו פיתחו כלים ודרכים להמריא לחלל, לחשוף את הגנום האנושי ולפתח טכניקות המסוגלות לפתח את עצמן. רבים מאתנו יודעים את כל אלה, אבל האם גם שאלנו את עצמנו מתי החלו? מה פשרם ומשמעותם? מדוע קרו ומה כיוון להם? מהו סוד הצלחתו של ההומו-סאפיינס, שמתוך לפחות שישה מינים של 'אדם' שחיו על-פני כדור הארץ לפני כמאה אלף שנים, נותר רק הוא לבדו, שליט על החי ועל הצומח?

"מובן שהקולקטיב האנושי היום יודע הרבה יותר מאשר חבורת הלקטים הקדומה, אך ברמת הפרט, הלקטים היו האנשים המשכילים ביותר והמיומנים ביותר בהיסטוריה"

למשל: כולנו משתמשים בכסף. כלום שאלנו את עצמנו מהו למעשה אותו כסף? מניין הוא צמח, ואיך החל הסחר בכוח הכסף? או בעלי החיים הקשורים לאדם, בין אם לשירותו התפקודי, בין אם לכלכלתו, או מושגים השגורים בפי-כל יום יום, כמו אושר: מהו אושר? מי ואיך קובעים מהו אושר? או - מתי, כיצד ומדוע הופיעה החלוקה ההיררכית לאיש ולאישה? וכך לגבי נושאים רבים נוספים מתחום חיי היום-יום של הפרט והחברה בעולם כולו, שהמחבר מעלה על שולחן הדיון והשיח שלו.

קיצור תולדות הזמן - קטע מהשער האחורי
קטע מתוך השער האחורי של הספר

"כמעט כל החברות הידועות למחקר חילקו את בני האדם לגברים ולנשים, ונתנו עדיפות לגברים על פני נשים"

יש הסכמה גורפת, כותב הררי, על-כך שבני אדם הזהים לנו מבחינה אנטומית הופיעו במזרח אפריקה לפני כ-200-100 אלף שנה, ובהדרגה יישבו בהצלחה את המזרח התיכון, אסיה ואירופה, ומשם את אוסטרליה ואמריקה, תוך כדי כך שמינים אחרים של אדם - כמו הומו-ניאנדרטלים, הומו-סולואנזיס או הומו-דניסובה נכחדו ונעלמו כליל. מהו אפוא סוד הצלחתו של ההומו-סאפיינס? התשובה אליה הגיעו החוקרים היא אחת: מילים! שפתו של ההומו-סאפיינס, שפת הדיבור ולאחר מכן הכתב, היא שהפכה אותו לכובש העולם.

בלשון המובנת לכל אדם חושף הררי את רזי אותה התפתחות, תוך שהוא מעלה לתודעת הקורא סוגיות ושאלות, שבחיי השגרה רובנו איננו שואלים, אלא ממשיכים לנהל את חיינו מתוך הנחה, שיש סיבה לכל תופעה, וכל חידוש הוא רק לטובה. אלא שלא כך הם פני הדברים. כשם שהאבולוציה - אותו תהליך ביולוגי מדהים - מתפתחת ומתקדמת לא בהכרח בכיוון חיובי בלבד [בתהליך האבולוציה נוצרים יצורים וחלקי יצורים שאינם עמידים בתנאי החיים, ולכן אינם מתרבים ואינם שורדים], כך גם מהפכות אנושיות-חברתיות גלובאליות (למשל: המהפכה החקלאית, או המהפכה התעשייתית, ועוד), שלצד התועלת-לכאורה שהביאו לאדם, גרמו לו גם נזק. אלא שתהליכים אלו, כמו גם האבולוציה הביולוגית, הם תהליכים חד-כיווניים מסוג אל-חזור, שאין לאדם שליטה בהם כתופעה גלובלית, למעט אותו "אדם ראשון" שיזם משהו שעורר אותה מהפכה, אך לא מעבר לכך.

במכלול הגדרותיו ותיאוריו את המהפכות שעבר המין האנושי במאות-אלפי שנות חייו - הלשונית, החקלאית, התעשייתית, המדעית, מקדיש המחבר מקום נכבד למושג "כוח עליון", בו כלולות, כמובן, האמונות והדתות למיניהן, אותן הוא מוצא כאחד משלושת הגורמים החשובים ביותר שתרמו לאיחודה של האנושות, וכך כתב: "לצד רשתות המסחר והאימפריות, גורם חשוב שלישי שתאם לתהליך איחודה של האנושות היה הדתות האוניברסליות". למושג "דת" פרשנויות שונות, ו"חסידיה של דת מסוימת", כותב הררי, "כמעט אף פעם לא יקראו לה דת, אלא האמת". מכל ההגדרות מעדיף המחבר את האמירה הבאה, המגדירה היטב גם את הדת המוכרת לנו, תושבי ואזרחי מדינת ישראל, כשבשם אמונה בסדר על-אנושי כופה מערכת חוקים וכללים גם על אלו מקרב אזרחי המדינה, שאינם שותפים לאותה אמונה: "דת היא ביסוס של מערכת חוקים וכללים אנושית על אמונה בסדר על-אנושי".

חסידיה של דת מסוימת כמעט אף פעם לא יקראו לה דת, אלא האמת

בפירוט לא טרחני מתאר המחבר ומסביר את הולדת האלים ומקורם, מקשר את המהפכה החקלאית למהפכה הדתית, ומבקש להציג את הפוליתאיזם כמערכת דתית שאינה פחותת ערך מהמונותאיזם. "אלפיים שנה של שטיפת-מוח מונותאיסטית גרמו לרוב תושבי העולם המערבי לראות את הפוליתאיזם כ'עבודת אלילים' חשוכה וילדותית. אבל זו דעה קדומה משוללת יסוד". בניגוד למה שרבים סבורים, כותב הררי, הפוליתאיזם אינו מהווה ניגוד לאמונה בכוח עליון אחד. הכוח העליון האחד קיים גם שם, וכל האלים, כולל האל הראשי (למשל זאוס בפוליתאיזם היווני) כפופים ל"גורל", השולט בהם עד כדי אובדנם. ההבדל בין הפוליתאיזם למונותאיסטית הוא בתכונתו ותפקידו של אותו "כוח עליון". בפוליתאיזם הוא חסר פניות, "הוא אינו רלוונטי לענייניהם, לדאגותיהם ולמצוקותיהם היומיומיות של בני האדם", ואין לו אינטרסים או העדפות. לכן, בניגוד לשלוש הדתות המונותאיסטיות, הפוליתאיזם פיתח סובלנות דתית. העדר תכונה אנושית חיובית זו הביאה למלחמות נוראות בשם "אל יחיד", ועל קידוש שמו של "האחד" נהרגו ונרצחו מיליונים רבים של בני אדם.

בתיאור האמונות הדתיות השונות והפערים הקיימים ביניהם, כאשר שום דת אינה מסוגלת להסביר ולהצדיק את סוגיות הסדר והרוע כגורמי- קבע בחיי האדם, מגיע המחבר לקביעה המעניינת בייחוד את האתאיסט: "יש דרך לוגית ליישב את בעיית הרוע ובעיית הסדר בצורה מושלמת: אפשר לטעון שיש רק אל אחד שברא את העולם - והוא רע. אבל את זה איש לא העז לטעון".

לא מדויק. השופט העליון חיים כהן ז"ל, שנולד למשפחה דתית והיה דתי אדוק, נאלץ, כרבים אחרים מבני עמנו, להתייצב למול הזוועה הקרויה שואת אירופה. משנכח בנורא מהאסונות שפקדו את עמנו, אמר בערך כך: לנוכח האסון הנורא בו נרצחו ונשחטו באכזריות - אין זאת אלא שאלוהים אינו קיים. ואם הוא קיים - הוא אל רע, ואינני מוכן לסגוד לו. הסיר את הכיפה והפך חילוני מובהק ומוצהר.

מאחר שהגדרתו את הדת מבוססת על היות הדת מערכת של חוקים וכללים, מרחיב הררי את תחום הדתות גם למערכות ומסגרות חברתיות, שבשגרת חיינו אינן מוכרות כדתות, כמו הלאומיות, הקפיטליזם או ההומניזם, הכולל לדעתו מספר דתות. בשונה מהדתות התאיסטיות, המציבות את פולחן האל במרכז החיים, דתות הומניסטיות, להגדרתו של הררי, סוגדות לאדם.

הכפפת הלאומיות, ההומניזם, ועוד, למערכות הקרויות דתות טובה אולי במסגרת דיון אקדמי, הנסמך על הגדרות יבשות המתעלמות לעתים מטווחים אחרים של החיים. לטעמי, הבנתי וניסיוני, ההגדרה הנפלאה שהגדיר הררי את הדת - דת היא ביסוס של מערכת חוקים וכללים אנושית על אמונה בסדר על-אנושי - חסרה לפחות שני מרכיבים בסיסיים בהגדרת דת תאיסטית, שאינם קיימים ב"דתות" החברתיות ע"פ הגדרתן ע"י המחבר, בייחוד בהומניזם. האחד הוא דביקותה של דת באמת אחת, בלעדית, נצחית, שאינה ניתנת לשינוי, ערעור או פקפוק. השני הוא המנהיג הרוחני של הדת, שהאל נגלה אליו אישית, והעביר אליו, גם זאת אישית, את מערכת החוקים אותם מצווה האל לבני האדם לקיימם כלשונם. גם למערכות אנושיות ולהשקפות-עולם חברתיות יש מנהיגים, לא אחת נערצים ברמות עילאיות, אבל רק כבני אדם, לא כאלים ולא כבני-אלים, ומותר למתוח עליהם ביקורת, לשלול חלק מדבריהם, להעמידם לדין, או לסטות מדרכם, מבלי שיואשמו בביזיון האל, או יועלו על מוקד בשם האל. לא אדם חופשי אחד שינה את השקפת עולמו מקפיטליזם להומניזם סוציאלי, או להיפך, מבלי שתהליך זה היה כרוך בקבלת אישור ("ברכה") מאת מנהיג הדת, רדיפה באיומים, או הפחדות עד כדי רצח, כמאפיינים של שלוש הדתות המונותאיסטיות. גם באותן מערכות חברתיות והשקפות-עולם יש הטפה, אבל אין היא דומה, גם לא קרובה, להטפה הדתית המאפיינת את שלוש הדתות המונותאיסטיות.

ואם הזכרנו את ההטפה הדתית, הררי אינו מתעלם ממרכיב שלישי, המאפיין את שלוש הדתות המונותאיסטיות, והוא המיסיונריות הדתית. וכך הוא כותב: "בניגוד לדתות הפוליתאיסטיות, הדתות המונותאיסטיות נטו להיות קנאיות ומיסיונריות... דת שמכירה בלגיטימיות של דתות אחרות מצהירה במובלע על כך שהאל שלה אינו הכוח העליון של היקום...". מרכיב עיקרי זה בדתות, בעיקר בשלוש המונותאיסטיות, פוסל את הגדרת ההומניזם כדת, ומציב אותה במישור שונה לחלוטין מן המישור עליו ניצבות הדתות התאיסטיות, בייחוד שלוש המונותאיסטיות.

את ניתוח האדם ומהלכיו מסיים המחבר בתחזית עתידנית לגבי "סופו של ההומו-סאפיינס", כשהוא מנתח תהליכים בתקופתנו בכלים אבולוציוניים-ביולוגיים, ומבקש מכל אדם לפחות לחשוב על שאלות יסוד בתחום העתיד של הבאים אחריו.

"השאלה החשובה באמת, והמפחידה הרבה יותר - "מה אנחנו רוצים להיות". ומאחר שמה שעומד על הפרק הוא גם הִנדוּסוֹ של הרצון האנושי, הרי שהשאלה האמתית היא "מה אנחנו רוצים לרצות"? מי שאינו נבהל מהשאלה הזאת, כנראה לא חשב עליה מספיק לעומק. אך היום, על כל אדם מוטלת האחריות לחשוב על שאלה זו"

*  *  *

ספר נפלא, משכיל ומחכים, ראוי שיקרא בידי כל אדם ויימצא בכל בית תרבותי.


יוני 2012



חברים ב- עוצב על ידי