הנכם צופים בגירסת הדפסה של הדף/מאמר הנוכחי.
לחצו כאן לגירסה המקורית

שני ספרים חשובים חדשים

מאת דן מלר

שני ספרים חשובים ראו אור השנה (2013), וראוי שייקראו ויימצאו על המדף בכל בית תרבותי. חשיבותם היא בשני תחומים שונים, אך קרובים, המהווים אבן-בסיס בתרבות, בהשקפת העולם ובחייו של כל אדם: נקודת ההתחלה של היקום בו אנו חיים, והתפתחות החיים, שאנו, בני האדם, חלק בלתי נפרד מהם.

לא גולש אחד, גם לא אלף, מבין הכותבים לאתר 'חופש' שואל ומבקש תשובה לשאלות אלו. רובם באים מן העולם הדתי או מרוחו האמונית, וכדרכו של אותו עולם הם מצפים לתשובה קצרה, חד-משמעית, "אמתית" ונצחית. כשאנחנו מסבירים להם עד כמה סבוכה התשובה לשאלתם הקצרה, וכמה אלפי ספרים נכתבו לצורך אותה תשובה, אנחנו חוזרים ונתקלים במענה המוזר (לטעמנו) "אל תשלחו אותי לקרוא ספרים. תנו לי תשובה וזהו. או "עייפתי מקריאה. תסבירו לי בקצרה במילים שלכם".

לפנינו אחד ההבדלים הקיצוניים בין מדע לאמונה דתית. "בראשית ברא אלוהים" - שלוש המילים הפותחות את ספר התנ"ך, ולמעשה מהוות את עיקרו - קובעות לכאורה עובדה, אבל שום דבר מעבר לאותה לכאורה. המאמין הדתי, הבונה ומבסס את אמונתו סביב אותן שלוש מלים, אינו מעלה על דעתו לשאול מה שכל נער הלומד מדעים לומד לשאול ולברר: "איך?" איך ברא אותו אל את מה שלכאורה ברא? מהם החומרים מהם ברא את מה שכביכול ברא? מנין באו כל אותם חומרים, ואיך לידיו הגיעו? מי אותם יצר, או מניין לוקחו? באילו כלים ושיטות ברא האלוהים את כל מיליארדי המיליארדים של הפרטים השונים שבעולמנו? ובייחוד - מי ברא אותו, את האל, מניין הוא הגיע, מה קדם לו לפני היות "בראשית ברא"?

לא כאן המקום לפרט ולדון בשלל התירוצים והפרשנויות שוותיקי הדתות דלו וממשיכים לדלות ממוחם כתשובות לכל אותן שאלות. דבר אחד הם לא עשו: הם לא חקרו כדרך שאנשי המדע חוקרים. שאם כך היו עושים, היו מבינים את טעותם המרה והקריטית.

פרופ' יהודה באואר - היסטוריון וחוקר באוניברסיטה העברית בירושלים בייחוד בתחום העם היהודי והשואה, חבר האקדמיה למדעים, חתן פרס ישראל בשנת 1988 ועמד בראש "יד ושם" - חיבר ספר את הספר "העם המחוצף", שראה אור בשנת 2013 בהוצאת 'נהר'. בספרו מנתח פרופ' באואר את תולדות העם היהודי, כשבמסגרת זו אין שום אפשרות שלא לגעת באבן היסוד של האמונה הדתית - ה"אלוהים". בלשון חדה כתער, ברורה ושאינה משתמעת לשני פנים, קובע פרופ' באואר מה שרבים יודעים, אבל לא תמיד מעזים לומר בפרהסיה ובגלוי, ללא מורא וללא משוא פנים: אין אלוהים. אלוהים אינו קיים:

"אין כל אפשרות שאלוהים יהיה קיים כישות אובייקטיבית, מעבר לדמיונם של בני אדם". אלוהים "הוא המצאה שאינה דומה לתגלית במדעי הטבע, כלומר, תגלית של משהו שקיים ושלא ידענו עליו עד כה, אלא כלי נפשי שאינו משקף מציאות מעבר למאמין" (עמ' 62). ועוד:

"כל דבר ביקום, מכוכבים ועד אנטי-חומר, נידון למוות עם לידתו, תוך כאוס אינסופי ומתמיד... אם אכן יש אינטליגנציה קוסמית כזאת, כפי שיש אומרים, אזי היא שטנית או לא יציבה או שתיהן, ומחוקקת מוות מתמיד. ובעיקר אין היא נוהגת לפי כללי מוסר כלשהם; והיא חסרת כל משמעות עבור האדם" (עמ' 63).

באומץ ההגיוני שלו מוקיע פרופ' באואר גם את המושג 'אתאיזם', שבצוות האתר שלנו התלבטנו רבות במשמעותו ובתרגומו לשפה העברית, כשכתב:

"האתאיזם עצמו הוא הודאה במציאותה ובחשיבותה של הדת. אין א-תאיזם ללא תאיזם. אין שלילת מציאות האל ללא אל או אלים שיש לשלול את קיומם". אין גם אגנוסטיות - כלומר אי-הוודאות אם יש או אין אלוהים - ללא אל או אלים שמפקפקים בקיומם... האם אין כאן מעין הוכחה אונטולוגית לקיומו של האל על ידי שלילתו? אם אין אל, מדוע צריכים לשלול את קיומו?" (עמ' 69).

את שאר 338 עמודי הספר נשאיר לקורא לקרוא, לעכל ולהפנים.

לעומת הגישה האמונית הדתית ובניגוד לה ניצבים המדע ואנשי המדע בכל הזמנים. כפי שכתב פרופ' באואר על אלוהים ש"הוא המצאה שאינה דומה לתגלית במדעי הטבע, כלומר, תגלית של משהו שקיים ושלא ידענו עליו עד כה", באו אנשי המדע, בכל הזמנים, וגילו תגליות של דברים שהיו קיימים מאז היווצרותם של היקום והחיים על פני כדור הארץ הקטן שלנו, ושאנו והקודמים לנו בזמנים עברו, לא ידענו על קיומם עד שהתגלו. במקרים רבים "לא ידענו" משום שמימסדים דתיים, בעיקר בשלוש הדתות המונותאיסטיות, אסרו לחקור אותם, ואם נתגלו - אסרו לעסוק בהם ולפרסמם, עד כדי הטלת עונשי מוות.

אחד הנושאים היותר חשובים במדע, נושא שנדחה בתוקף בוטה עם אלימות לא מעטה מצד מימסדים דתיים בכל הדתות המונותאיסטיות וגם בידי "חילונים אבל..." רבים ובידי רשויות ממלכתיות שנכנעות לדת ולמנהיגיה הוא האבולוציה.

מה לא נכתב על האבולוציה, וכמה מאות ספרים (*) נכתבו במטרה להסבירה ולגרום לבני האדם להבין שזו, ורק זו, היא הדרך והאופן בו התפתח עולם החי על-פני כוכב הלכת הקטן שלנו - העולם עליו אנחנו וכל בעלי החיים והצמחים נוצרנו, נולדנו, צמחנו, ועליו ובתוכו נסיים את חיינו וקיומנו. מה וכמה לא הוסבר, הוצג והוכח, ועם זאת, ועל-אף זאת, רבים עדיין מסרבים להבין ולאמץ את האבולוציה כאמת עובדתית, מעדיפים לדחות ולשלול אותה עד כדי איסור לימוד והענשה על העובר "עבירה נוראה ואיומה" של הלימוד ושל הוראתה. גם אצלנו, במדינת ישראל המודרנית והלכאורה משכילה.

ההתעלמות המכוונת הזאת מהבסיס לקיומנו, ומהידע החיוני להמשך השכלתנו והתפתחותנו התרבותית מחייבת את אנשי המדע ואת המורים והמחנכים שלא נכנעו לבורות ולבערות להמשיך ללמד, לכתוב, לפרסם, ולעודד את הדור הצעיר - שהודות לגילו מוכן להיפתח לכל תחום - לקרוא ולהבין מהי האבולוציה, ויחד עם זאת להבין את שיטות ההטעייה המכוונות של מימסדים דתיים רבים, שהקימו כנגדה בניין של בורות עוטה בשם מטעה "תכנון תבוני" המבוסס על כרעי התרנגולת של "תיאורית הבריאתנות התנ"כית".

ספרו של ג'רי א. קוין (Jerry A. Coyne) בתרגומו לעברית מאת עדי מרקוזה-הס - "למה האבולוציה נכונה" ראה אור בשנת 2013 בהוצאת 'ידיעות אחרונות - ספרי עליית הגג".

בהקדמה לספר ("פתח דבר") משתף אותנו המחבר באירוע שגרם לו דאגה רבה: בשנת 2005 התקבלה - בלחץ של חברים דתיים בהנהלת בית-הספר -החלטה במועצה של פקידים במחוז החינוך בעיר דובר, פנסילבניה, לדרוש ממורים לביולוגיה בביה"ס התיכון בעיר להקריא לתלמידי כיתות ט' את ההודעה הבאה, שמטרתה לכלול ספרים מתחום תיאוריית הבריאתנות התנ"כית במסגרת לימודי הביולוגיה:

"הסטנדרטים האקדמיים של פנסילבניה מחייבים את התלמידים ללמוד על תיאוריית האבולוציה של דרווין, ובסופו של דבר להיבחן במבחן סטנדרטי שהאבולוציה היא חלק ממנו. מאחר שתורתו של דרווין היא תיאוריה, היא עדיין עומדת למבחן בכל פעם שמתגלות ראיות חדשות. התיאוריה אינה עובדה. בתיאוריה יש פערים שאין ראיות לגביהם... תכנון תבוני הוא הסבר אחר למוצא החיים, ושונה מהשקפתו של דרווין. ספר העזר 'על דובי פנדה ואנשים' עומד לרשות התלמידים כדי שיוכלו לבדוק אם הם רוצים לבחון את ההשקפה הזו ולנסות להבין מה בעצם מצריך התכנון התבוני. כמקובל בנוגע לכל תיאוריה שהיא, התלמידים נקראים לגלות פתיחות".

החלטה זו עוררה תבערה חינוכית, כל המורים לביולוגיה סירבו לקרוא את ההודעה בכיתותיהם, ו-11 הורים פנו לבית המשפט, ותביעתם נדונה בספטמבר 2005, 75 שנה לאחר "משפט הקופים". החלטת השופט ג'ונס, שהתקבלה כעבור כ-3 חודשים, הייתה לטובת האבולוציה, כשפסק שמדיניות בית הספר היא "מטופשת במידה עוצרת נשימה", ובעיקר כי:

"נכון שתיאוריית האבולוציה של דרווין אינה מושלמת. אולם העובדה שתיאוריה מדעית אינה יכולה לספק הסבר לכל נקודה ונקודה אינה צריכה לשמש תירוץ לקידומה במסגרת שיעורי המדע של היפותזה חלופית שאינה ניתנת לבחינה והיא מעוגנת בדת, במטרה ליצור מצג שווא של טיעונים מדעיים מבוססים היטב".

תורתו של דרווין מזמן חדלה להיות תיאוריה והפכה עובדה, היא ממש אינה עומדת עוד למבחן, וראיות חדשות שמתגלות ללא הרף במחקרים ברחבי העולם מחזקות אותה כעובדת-יסוד במדע ובחיים בכלל. כפי שקבע השופט ג'ונס, וכדעת רבים אחרים, הרבה עדיין נסתר, הרבה מתוכו יתגלה בעתיד, אך הרבה גם ייוותר חסוי. שכן, החומרים מהם בנויים בעלי החיים והצמחים הם חומרים ביולוגיים מתכלים, ובמהלך 3 מילארדי שנות החיים מרובם לא נותר דבר, שיוכל "להימצא" ו"הוכיח" כי היה קיים. תכנון תבוני הוא הסבר דתי למוצא החיים, שאינו נשען על חקר מדעי אלא על פילפולציה פרשנית דתית.

את זה קבע השופט ג'ונס, ואת זה מבקש ג'רי קוין להבהיר ולהסביר בספרו "למה האבולוציה נכונה". בכל שבוע מתפרסם בתקשורת העולמית מידע על הימצאותם של יצורים חדשים שטרם התגלו. הם לא "נבראו" בידי שום כוח תבוני, גם לא הוסתרו "על-ידו" עד התגלותם - הם היו קיימים וחיים מיליוני שנים, ורק הודות להתפתחות המדעית המתחדשת התגלו בעת שהתגלו. שיטות המחקר של "האנטומיה המשווה", שג'רי קוין מרבה לפרטן בספרו, מוכיחות מעל לכל ספק שהופעתם על במת החיים של בעלי חיים שונים ומשונים לא יכולה להיות אלא מכוח השתנות הדרגתית של בעלי-חיים מסוג מסוים לבעלי חיים מסוג אחר, קרי - אבולוציה.

אין להתפלא על ההתנגדות הנחרצת והבלתי מתפשרת שחסידי הדתות המונותאיסטיות מגלים כלפי האבולוציה ותורתו של דרווין. האבולוציה מקעקעת מן היסוד את הבסיס האמוני לקיומו של אלוהים כמי שברא את העולם. קבלת האבולוציה בידי כוהני הדת תהרוס את התשתית לא רק לקיומה של הדת, אלא בעיקר את פרנסתם ויכולת קיומם כשמשי דת ופרנסיה, ובל נקל ראש בגורם כלכלי זה. אלא שהעולם התרבותי אינו מבסס את קיומו על מחוות של רחמנות כלפי פרנסי-דת הזקוקים למזון לקיומם. העולם התרבותי התפתח וממשיך להתפתח על בסיס ידע מדעי על אף התנגדותם הבלתי-מתפשרת של חסידי הדת, על אף מעשי הזוועה שביצעה הכנסייה הנוצרית עם כל ניצוץ של ידע מדעי חדש, גם על אף התנגדותם המודרנית של כוהני הדת היהודית בישראל ומחוצה לה. חסימת המידע, שמתבצעת ללא הרף במוסדות החינוך הדתי והחרדי הם מאמצים נואשים ואחרונים למנוע את הרס החומות שהם בנו סביב דתם. אי-אפשר לעצור את רצונו הטבעי של האדם לדעת, ללמוד ולהתחדש בידע, שהעולם סביבו צובר ללא הרף. ספרים כמו "למה האבולוציה נכונה" ורבים אחרים (*) ייקראו גם בידי צעירים דתיים, בגלוי או בסתר, אם לא היום - אז מחר, או בעוד שנה, או בעוד 100 שנים. לזמן אין משמעות בטבע. 3 מיליארד שנות חיים ימתינו בסבלנות גם אלף שנים נוספות לרגע, שבוא יבוא.

ההתנגדות של החברות הדתיות לאבולוציה נובעת מהסתגרותן בתוך חומות בצורות של אמונה, תוך אי-מוכנות מוחלטת ועקרונית לשנותה, בלא קשר כלשהו למציאות ולראיות המתחדשות ללא הרף. האבולוציה אינה חסרה חידות ותמיהות, אבל "החידות העלומות האלה", כותב קוין (עמ' 342), "שאופפות את השאלה איך אירעה ההתפתחות האבולוציונית שלנו לא צריכה להסיח את דעתנו מעובדה שאינה מוטלת בספק - אנחנו באמת התפתחנו. גם בלי מאובנים יש לנו ראיות לאבולוציה של האדם שמקורן באנטומיה משווה, באמבריולוגיה, בתכונות השרידיות שלנו ואפילו בגיאוגרפיה שלנו". ועוד הוא אומר בדברי הסיום שלו (עמ' 362) - "הבעיה אינה מחסור בראיות. אם הגעתם בקריאת הספר עד כאן, אני מקווה שהשתכנעתם שהאבולוציה היא הרבה יותר מתיאורה מדעית: היא עובדה מדעית".

(*) הערת המערכת:

אתר 'חופש' מקדיש מקום וחשיבות רבה למידע בנושא האבולוציה, וכל מי שמעוניין ימצא בו הרצאות מקוריות והפניות לספרים בנושא זה:

  1. הפרק הגדול "מדע ואבולוציה" בסעיף הראשי "מאמרים וספרים" באתר;

  2. הפרק "מדע: עם ההלכה ובלעדיה" באותו פרק "מדע ואבולוציה";

  3. שתי סדרות הרצאות - מאת פרופ' צבי מזא"ה ומאת פרופ' יואל רק באותו פרק "מדע: עם ההלכה ובלעדיה";

  4. סקירות ותמציות ספרים בנושא האבולוציה במדור "ספרים" במדור הגדול "מאמרים וספרים" כנ"ל;

  5. ספרים מומלצים במדור המדע ב'ארון הספרים של חופש'

  6. הסדרה 'אלוהים' מתוך "יהדות חופשית" בפרק הגדול "להיות יהודי חופשי";

  7. ב"במות חופש" באתר, תחת "מדע ואבולוציה".


אוגוסט 2013