|
ההפגנה בבית שמש כנגד הדרת הנשים וגילויי האלימות כנגדןפניהם המוכתמים של ה-"לא קיצוניים"מאת כפירעמותת חופש הצטרפה למפגינים בבית שמש אשר מחו על הדרת הנשים, האלימות של קבוצת חרדים כנגד בנות הלומדות בבית הספר "אורות בנות" ובפרט כנגד היריקה של חרדי על הילדה נעמה מרגוליס, בת 8, שספגה השפלות ויריקות בדרכה לבית הספר כיוון ש"לא התלבשה באופן צנוע". אנו מקווים, שברור לכל המשתתפים בהפגנה וכן לאלה שתמכו בה מרחוק כי תופעות האלימות והדרת הנשים אינן אלא סימפטום (סימפטום מחריד) לניסיון של קבוצות חרדים אלימות להשתלט על המרחב הציבורי ובד בבד להשליט את החוקים ההלכתיים אשר בהם הם מאמינים כדברי אלוהים חיים על אורחות חיינו בישראל. כמו כן, האלימות הזו היא דרך (אחת מני רבות) לבדוק את הגבולות של הציבור השפוי במדינה. לדעתנו כבר נחצו הגבולות וכעת הציבור השפוי עוסק בכיבוי שרפות. בהפגנה נשאתי שלטים אשר הכילו ציטוטים מ'משנה תורה' שכתב הרמב"ם: "...והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אישה, ונתכוון ליהנות -- כמי שנסתכל במקום התורף; ואפילו לשמוע קול הערווה, או לראות שיערה -- אסור." (ספר קדושה -- הלכות איסורי ביאה -- פרק כא -- פסוק/ים ב') "אם הייתה בת שלוש שנים ויום אחד ומעלה -- גדול הבא עליה, חייב מיתה או כרת או מלקות; והיא פטורה מכלום, אלא אם כן הייתה גדולה. ואם הייתה פחותה מזה -- הרי שניהן פטורין, שאין ביאתה ביאה." (ספר קדושה -- הלכות איסורי ביאה -- פרק א -- פסוק/ים יג) הסיבה שבעטיה נשאתי את ציטוטי ההלכה הללו עמי היא כדי להסביר למשתתפי ההפגנה, מדוע מלכתחילה חרדים ירקו על ילדה בת שבע? בסיבה היא פשוטה ומחרידה כאחד. לפי ההלכה, על ילדה בת שלוש ומעלה חלים חוקי הצניעות [1], כי, למרבה הזוועה, ילדה בת שלוש ומעלה עלולה לגרום לגבר חרדי חרמן הרהורי זימה ואף, חס וחלילה, הוא עלול לממש את הפנטזיות החולניות שלו. אגב, ייתכן כי גם ילדה בת שלוש ומטה יכולה להשפיע על גבר חרדי בצורה זו אולם אם הוא ממש את סטייתו הנוראה, הוא פטור מעונש, לפי ההלכה, כמובן (כי האמונה גורסת שבתוליה של ילדה הקטנה משלוש שנים מתאחים לאחר בעילתו). כיצד זה יכול להיות שלילדה בת שלוש ומעלה השפעה כה חריפה על גבר? באה ההלכה ומסבירה שאצבעה הקטנה של האישה נראית כאיבר מינה (מקום התורף הוא כינוי מכוער לאיבר המין הנקבי. במקורות ניתן למצוא עוד כינויים מכוערים כגון: פה של מטה, פנים שלמטה [2]) של האישה. אם חלילה הוא רק מתכוון להנות ממראה האישה (לא צריך להנות ממש) הרי שהוא עובר על איסור, וקולה גם הוא ערווה (עוד כינוי לאיבר מין לא בהכרח נשי). עם זאת, חשוב לציין כי בהפגנה נכחו חרדים ודתיים רבים. אני מאמין, שחלקם (בעיקר הדור הצעיר) לא מודע עדיין למקור ההלכתי המגעיל של הדרת הנשים, ולכן היה חשוב לי לבוא ולהציג להם מה אומרת ההלכה מתוך מטרה לגרום להם לתהות על הדברים שהוכתבו/יוכתבו עליהם ע"י כל מיני גורמים דתיים ולא לקבל כל דבר מההלכה כ-"ראה וקדש". מספר חרדים, דתיים וחילוניים שהיו בהפגנה נגשו אלי ונראה כי הם התרגשו לראות את ציטוטי ההלכה הללו והבינו את כוונתי הביקורתית. אחד מהם אף ציין כי השלט שהציג את ההלכה לפיו האישה משולה לאיבר המין הוא השלט הטוב ביותר בהפגנה. אני חייב לציין שלא ציפיתי לתגובות נלהבות. גם עלונים שחילקתי, שמטרתם לחשוף את הצביעות של החרדים הקיצוניים שרוצים מדינת הלכה היו הצלחה ואנשים באו לבקש עוד עבור חבריהם. קיבלתי ביקורת מחרדי שבא להשתתף בהפגנה ולתמוך במתנגדי ההפרדה. לטענתו פסקי ההלכה שהצגתי הם לא סוף פסוק ולראיה הוא ציין שאחרי הרמב"ם כתב יוסף קארו את 'שולחן ערוך'. אין חולק על כך שהרמב"ם אינו פוסק ההלכה האחרון אולם הוא נחשב לסמכות הלכתית, ראו למשל את סאגת הספר תורת המלך שהסתמכה על כתביהם של הרמב"ם והרמב"ן בין היתר [3]). גם יוסף קארו הסתמך רבות על הרמב"ם.
ביקורת נוספת היתה על אופן הצגתי את המשפט "המסתכל אפילו באצבע קטנה של אישה, ונתכוון ליהנות -- כמי שנסתכל במקום התורף". לטענתו, המשפט הזה מגנה את האדם שמסתכל על האישה כאיבר מין ולדעתו אדם כזה צריך להיות כלוא בבית כלא. וכמובן, גם בטענתו זו הוא צודק. אם זאת ההלכה בוחרת להטיל את האשמה על האישה ולגנותה ולסלקה ולא את סוטה המין: "...גנאי הוא לאישה שתהא יוצאה תמיד, פעם בחוץ פעם ברחובות; ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש, כפי הצורך..." (ספר נשים, הלכות אישות, פרק יג, פסוק יד) "מי שפגע באישה בשוק -- אסור לו להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחוריו; וכל המהלך בשוק אחורי אישה, הרי זה מקלי עמי הארץ." (ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק כא, פסוק כא) "אל תרבה שיחה עם האשה שכל שיחתה של אשה אינה אלא דברי ניאופים." (מסכתות קטנות, מסכת דרך ארץ, פרק עריות, הלכה יג) "כשם שאסור לקרות כנגד צואה ומימי רגליים, עד שירחיק -- כך אסור לקרות כנגד הערווה, עד שיחזיר פניו... כל גוף האישה, ערווה; לפיכך לא יסתכל בגוף האישה, כשהוא קורא: ואפילו אשתו -- אם היה מגולה טפח מגופה, לא יקרא כנגדה." (ספר אהבה, הלכות קרית שמע, פרק ג, פסוק טז) שנינו הסכמנו שיש הלכה, אך עם זאת, ההלכה נכתבה בזמנה ומן הראוי שחרדים יפנימו עובדה פשוטה זו ולא יחיו בעבר. לדוגמה, שוחחנו על ההלכה שפוטרת אדם שקיים יחסי מין עם ילדה בת שלוש מעונש ועל ההלכה שמתירה לשאת ילדה בת שלוש ומעלה. לחרדי שעמד מולי נראה כי לזוועה הזו אין מקום בחברה. לעניות דעתי, הן הביקורת שהוא מתח, הן אופן דיברו והתבטאויותיו ומחשבותיו מאפיינים ציבור חרדי קטן יחסית ומשכיל יחסית. לדעתי, רוב החרדים לא יסכמו על עובדה פשוטה שלהלכה היום אין מקום בחיינו. לצערי הרב, אני מקבל חיזוקים לדעתי זו מהעיתונות החילונית בעזרת חרדים ודתיים שכותבים טורי דעה. כותבי טורי דעה הללו אינם חרדים מ'נטורי קרטא', הסיקריקים או חרדי 'תולדת אהרון' אלא חרדים שנחשבים ל"לא קיצוניים" ואף "מעזים" לכתוב חו"ח בעיתונות החילונית. אליעזר היון, באחד ממאמרי הדעה שלו ב-ynet כתב על כך שהוא לא מתנצל שהוא לא הגיע להפגנה בבית שמש: "איני רואה כל צורך להתנצל או לגנות פושע שירק על ילדה בבית שמש, מאותה סיבה שהחילוני הממוצע לא מוצא הזמן ואת המקום להבהיר שוב ושוב שראשי הממשלה, שרי הביטחון והנשיאים החילונים של המדינה, שנתפסו במעשי שחיתות כלכליים ובפשעים חמורים אחרים - הם לא הוא." במאמר הדעה שלו הס מלהזכיר את ההקבלה בין האישה, כל אישה, לאיבר המין שלה. עם זאת הוא מצהיר בפנינו כי הוא מכיר בחוקי ההלכה: "יש מטורפים וקיצונים, ו[מנגד להם]יש גם הלכה, קונבנציות ותפיסות תרבותיות." במאמרו הוא מבקר כל דבר עם הקשר חילוני, לדעתו (פשעים של ראשי ממשלה - מה הקשר? לאליעזר הפתרונים) ומגן על ההתנהגות החרדית אבל "שוכח" שהאישה בהלכה משולה לאיבר מין. דברים דומים ניתן לומר על חרדי אחר בשם יהודה קוטקס שכתב גם הוא ב-ynet וגם על מבקרים נוספים בעדה החרדית שלא מתייחסים למקורה הדתי של הדרת הנשים שאינה אלא הטרדה מינית במקרה הטוב וסטייה מינית קשה, במקרה הגרוע יותר. יו"ר משמרות הצניעות בציבור החרדי, הרב מרדכי בלוי, לא מתבייש כלל להודות ולפעול למען מידור הנשים בגאון. בכתבה שכותרתה היא "כשהאוטובוס עושה רוורס אז הנשים מקדימה" (nrg), הוא לא מתבייש לומר לנו: "קול באישה ערווה. מי שיהפוך את הטקסט הזה הוא רפורמי, לא יהודי" ובד בבד "כל כבודה של בת מלך פנימה" כאילו יש כבוד בצניעות הדתית הזו (יש לציין כי זהו ביטוי שחוק ושעוות ע"י דתיים ומתחרדים; המילה 'כבודה' בהקשר זה פירושה רכוש ולא כבוד [4]) ואף מוסיף ואומר "אצלנו בבית האישה נקראת מלכה" (אולי הוא קורא לאשתו 'מלכה' אבל עבור חרדים אחרים היא אינה אלא איבר מין מהלך!). הרי לכם בזעיר אנפין, הדיסוננס הקוגניטיבי (ואני מוסיף, והצביעות המזעזעת) של החרדים המאמינים בכך כלפי הנשים. הרב מרדכי בלוי לא מסתפק בהודעה חגיגית לפיה קול האישה ערווה. הוא אף מוסיף כי הוא מעדיף שיכנו אותו "יהודי בטעם של פעם", כלומר מי שצמוד לתורה ש"קיימת כבר 3,349 שנים", ואינו רוצה לשמוע על שום ניסיון להתאים אותה לרוח הזמן. גם אם הוא טוען שיש חרדים שמתבדחים על חשבונו, לדעתי, חלק נכבד של החרדים (שלא נחשבים כ-"קיצוניים") מזדהים עם דבריו גם אם הם אינם מודעים לנוראות הדבר. לדברים אלה מצטרפת הרבנית יוכבד גרוסמן משכונת מאה שערים שהתראיינה ל-ynet. גם היא טוענת "הנשים הן בנות מלכים!" (ולא נחזור על העיוות שהיא עושה כאן) ושואלת ב"תמימות" ומגייסת את העקרונות הפלורליסטים - "אז למה כאן הוא לא מתחשב?" כאילו היא לא יודעת (ואולי היא באמת לא יודעת) שפלורליסט/ית לא ת/יעמוד מנגד ותראה/יראה כיצד רומסים את כבודה של האישה בביזוי כה מופגן. אין הבדל בין אדם המדמה אישה לערווה ובין אדם הקורא לה 'כוסית'. שניהם סוטים ולא משנה מהו הרקע הדתי. יש המלינים על פרסומות פרובוקטיבית המציגות נשים כאובייקט מיני. מי שמגנה פרסומת כזו חייב לגנות הפרדה מינית והטרדה מינית ואל לו/לה להתעלם ממקורה השפל [5]. עד כה, המאמרים והראיונות שהצוגו, נעשו בתחום של חופש הביטוי והדעה (גם אם "נשכחו" ועוותו דברים בדרך). לצערי, אנו עדים לתופעות מבחילות בנושא ההתנגדות להדרת הנשים כגון תגובת אתר החרדי "צופר": "אנחנו נילחם בהם. נהרוג בהם. נשמיד אותם מעל פני האדמה" (ynet), חבר הכנסת ישראל אייכלר (יהדות התורה) קרא "לעשות להם [הכוונה לעיתונאים] את המוות - במסגרת החוק" (News1). עורך ב'יתד נאמן' הסביר שהפרדה בין המינים "טבעית - כמו באושוויץ" (הארץ), ואף יצא סרט חרדי שטוען: לבוש בת ישראל עשוי להמיט שואה על עם ישראל ופאות לא צנועות גורמות סרטן לילדים חרדיים (נענע10). סרטון אחר שפורסם ב-ynet, ושיצא מפורום עיצוב גרפי שבאתר "פרוג" המספק פלטפורמה מקצועית למעצבים ויוצרים מהמגזר הדתי והחרדי, "מבקש להסביר" את הדרת הנשים מנקודת המבט החרדית. הסרטון נושא את הכותרת 'הדרת נשים' ואת הכיתוב "הדרת נשים ממבט חרדי". בסרטון המצויר נראה שוטר שעוצר אוטובוס. באוטובוס, הגברים והנשים לבושים בלבוש דתי/חרדי והם יושבים בנפרד. השוטר מתרגז/לא-נראה-מרוצה מהסידור ולכן הוא לוקח אישה חרדית ומושיב אותה בכוונה ליד גבר חרדי. אישה אחרת "מתעלפת" למראה התקיפה. כמובן, שכל החרדים והחרדיות בסרטון המצוייר לא מביעים שום התנגדות לשוטר. הסרטון הזה שמצהיר על עצמו כי הוא מביא "הדרת נשים ממבט חרדי" מראה עד כמה היא מעוותת. שוטר מעולם לא נכנס לאוטובוס ותקף אישה דתייה והכריח אותה לשבת ליד גבר חרדי. נהפוך הוא, החוק אוסר על הטרדת נוסעים עקב בחירתם במקום ישיבה בתחבורה הציבורית. זאת ועוד, גילויי האלימות כלפי נשים בקווי "האפרטהייד המיניים" היו אך ורק מצד חרדים. גם כאשר עלו פעילים חברתיים מ'ישראל חופשית' על קווי "האפרטהייד המיניים" ב-01.01.12 לא נרשמו אירועים חריגים למעט סירובו של נהג להמשיך בנסיעה. כדי לתפוס עד כמה העיוות המחשבתי/תפיסתי יכול להידרדר עקב שטיפת מוח דתית, ניתן לשמוע שיחה בין מאזין לנתן זהבי, כפי שפורסם בגלובס (התכנית היא אמנם freak show והמאזין לא מייצג אף אדם מלבד עצמו). בשיחה הוולגרארית (יש לציין) המאזין מלין שנשים עולות לאוטובוס בחוטיני נוגעות בכוונה ברב ויושבות עליו. כמה נמוך עוד אפשר לרדת? (אה, כן, אפשר לכתוב מאמר ב'צופר'), ואחרי כל זאת אלי ישי ואריה דרעי נחים על זרי הדפנה ושואלים: "חסר לנו בעיות אמתיות שאנחנו מחפשים דברים שלא קיימים?", "כאילו אין לנו במה להתעסק". עם זאת, לא כל המגזר הדתי/חרדי תמימי דעים. ד"ר חנה קהת, יו"ר "קולך" אמרה בראיון לערוץ 7 בדומה למה שנאמר כאן: "אשה היא בן אדם ולא רק אובייקט מיני ולכן אפשר לכבד אותה". במאמר מוקדם יותר (ynet) היא פוסקת: "עיסוק הרבנים בצניעות - פורנוגרפיה". רחלי מלק-בודה כתבה ב-ynet על העיסוק המלוכלך של רבנים בענייני אישות ומחזור: "צריך קודם כל לשאול מה עושים כל-כך הרבה רבנים ממין זכר בעולמן האינטימי של בנות ישראל. כיצד עומד בקנה אחד ערך הצניעות עם המציאות הנוכחית, שבה האוטוריטה שאליה צריכה לפנות האישה היהודית בעניינים האינטימיים ביותר שבינה לבין גופה היא סמכות גברית." אורית נבון הורידה את הכפפות במאמרה ב-mako, ומתחשבנת עם הזרם הדתי ה"שפוי": "תחת הכותרת המוזרה "הדרת נשים". איזה ביטוי מעודן לביזוי נשים. להשפלת נשים. ומי מעודד את הביזיון הזה? רבנים מהזרם הדתי-לאומי; אותו זרם שומר תורה ומצוות, שהיה דווקא שפוי מאוד עד לא מזמן." ומוסיפה עקיצה במקום הנכון: "במקביל לרגרסיה המבישה במעמד האישה, נפגע קשות גם מעמד הגבר. שהרי מהי "הדרת נשים" אם לא ההנחה שלפיה גברים הם בבונים חסרי שליטה, שלמראה אישה מיד מונף דגלם לראש התורן.... מה זו האובססיה המינית הזאת, לעזאזל, ואם אתם אכן לא מסוגלים לשלוט בעצמכם, למה שלא תלכו לטיפול במקום לנסות לסגור אותי בבית ולכסות אותי בבדים מאה אחוז כותנה, מאתיים אחוז פנאטיות? אני מצטערת בשבילכם, גברים אומללים, אנשי מפתח בציבור הדתי-לאומי. אתם חיים משפריץ לשפריץ, עסוקים כל היום בשאלה כיצד לא להשחית את זרעכם לשווא. מרוב צניעות ויראת שמיים, אתם פשוט לא מפסיקים לחשוב על סקס. בנסיבות אחרות, כל הפטפטת הבלתי נגמרת הזאת על הגוף הנשי מעורר התשוקה והחטא, עוד הייתה גורמת לי להרגיש מן אלה יוונייה שאי אפשר לעמוד בפניה. אבל כרגע אני לא יותר מאוסף איברים בעייתי, בובת מין עם דופק. לא שעדיף להיות בבון. אכן, אין מנצחים במלחמה הזאת." לא נותר לי אלא לקוות שדברי הביקורת שלי ושל אורית נבון, רחלי מלק-בודה וד"ר חנה קהת יפלו על אוזניים קשובות לפחות בציבור הנשי. כי ברור לנו שהגברים לא יכולים להסתדר בלעדיהן (וההיפך, לא נראה לי שיש בעיה מיוחדת).
[1] "מבחינת ההלכה זה לא משנה שהן ילדות. הלכות צניעות מחייבות מגיל 3" (הארץ) [2] "מערכת איברי המין החיצוניים של האשה מכונים..." (מכון שלזינגר) [3] חשוב לציין כי היום אין רבנים פוסקי הלכה. הרבנים של היום הם ממחזרי הלכה. [4] קראו עוד במאמרה של הד"ר צופיה מלר: "ניצולה של האישה בחברה החרדית". [5] ישנם שני הבדלים מהותיים בין הנושא שלנו לבין פרסומת פרובוקטיבית המציגה אישה באופן מיני בבחירה ובהסכמה. הראשון: הדוגמנית הסכימה לכך וזוהי בחירתה. השני, אינני מכיר נשים נורמליות אשר יסכימו שיכנו אותן בשמות גנאי בהקשר לאיבר מינן. ינואר 2012 |
